בשר בחלב לתינוקות

מלמד להועיל

משתמש ותיק
האם אפשר לתת לתינוק [בן שנה וחצי] בשר בחלב ממש, או שכדאי לחכות בין הבשר לחלב, ואם כן, כמה זמן לחכות
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בשר בחלב ממש לא. זה ספיה של איסור דרבנן. וודאי אין להתיר לכתחילה
אבל אין צריך להמתין עמו כלל בין בשר לחלב
 

שניאור

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האיסור של ספיה זה גם ממש בתינוקות?
איסור ספייה זה מיום שנולד, אכן יש לדעת שאם זה רק איסור דרבנן יש הרבה מתירים גם ספייה אם זה לצורך התינוק וכדעת הרשב"א המובא בסי' שמ"ג.
ולמעשה יש לשאול רב כי כמדומה שלא מתירים רק עם עוד צירוף.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
ולמעשה יש לשאול רב כי כמדומה שלא מתירים רק עם עוד צירוף.
ולענין לשהות בין הבשר לחלב, באמת אין צורך לחכות כלל ואפשר לתת מיד לכתחילה?
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
איסור ספייה זה מיום שנולד,
פעם ראיתי אם אני לא טועה, שמותק לקחת תינוק שיכבה את האור בשבת כשהוא ממש קטן, ולמה אין שם ספיה?
 

שניאור

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
ולענין לשהות בין הבשר לחלב, באמת אין צורך לחכות כלל ואפשר לתת מיד לכתחילה?
בזה יש מקום להתיר לכתחילה כיון שיש שיטה שדי בקינוח והדחה או לחכות כמה זמן, מצרפים שיטת הרשב"א [כי כל השיעור לחכות הוא רק דרבנן שהרי מה"ת האיסור הוא רק כשנתבשלו יחד].
מלמד להועיל אמר:
פעם ראיתי אם אני לא טועה, שמותק לקחת תינוק שיכבה את האור בשבת כשהוא ממש קטן, ולמה אין שם ספיה?
להגיד לו לכבות ודאי אסור וגם לראות לו את מתג הכיבוי אסור, הדבר היחיד שמותר זה להעמיד אותו נגד המתג שאז אין בו משום ספייה ואז אם עדיין אינו בגיל חינוך לא צריך למנוע אותו מלשחק במתג.
יש עוד אופן שיש לדון להתיר והוא אם זה לצורך התינוק כגון שלא יכול להרדם מהאור, כיוון שכיבוי הוא לכאורה רק דרבנן, וה"ז לצורך התינוק, ובצירוף עוד סניף יש לדון להתיר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
שניאור אמר:
איסור ספייה זה מיום שנולד,
פעם ראיתי אם אני לא טועה, שמותק לקחת תינוק שיכבה את האור בשבת כשהוא ממש קטן, ולמה אין שם ספיה?

אולי התכוונו משום שהתינוק אינו מתכוון למלאכה כלל ומתעסק ואין זה מלאכה והוי ליה כהתר

ויש עוד אופן התר בזה שסומכים על זה בשעת הדחק שמתירים ספיה באיסור דרבנן לצורך הקטן שכך היא דעת הרשב"א
אמנם שלא בשעת הדחק מחמירים כשיטת הרמב"ם שגם באיסור דרבנן יש ספיה ואפילו לצורך הקטן
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ברו אמר:
בשר בחלב לילדים.pdf

לא יודע מנין המקור של הרב הנ"ל להחמיר כל כך בהאי איסורא
ורבי ניסים זצ"ל כותב [חוט שני שבת ח"ד] שכל האיסור הזה הרי הוא מחלוקת ראשונים ומעיקר הדין יש מקום להקל בזה לכל הפחות בהמתנת שעה
ולכן ילדים עד גיל תשע אין להחמיר בהם יותר מהמתנת שעה אחת
ומגיל תשע יש להרחיק כשיעור הרחקה מסעודה לסעודה כפי רגילות הקטן [שזה עיקר ענין שש שעות הוא כפי המרחק שבין סעודה לסעודה ובקטן אין להחמיר אלא כפי מנהגו]
וקרוב לגיל י"ג יש להמתין שש שעות

ואמנם מנהג העולם להחמיר בזה יותר. אבל לכאורה מצד הסברא יש להקל בזה
 

שניאור

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בענין המתנה בין בשר לחלב
בחכמת אדם כתוב שחולה קצת יכול להמתין שעה אחת
כך כתוב גם בחתם סופר, והוב"ד בפתחי תשובה סי פ"ט
 

בר נש

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם אפשר לתת לתינוק [בן שנה וחצי] בשר בחלב ממש, או שכדאי לחכות בין הבשר לחלב, ואם כן, כמה זמן לחכות
שניאור אמר:
מלמד להועיל אמר:
ולענין לשהות בין הבשר לחלב, באמת אין צורך לחכות כלל ואפשר לתת מיד לכתחילה?
בזה יש מקום להתיר לכתחילה כיון שיש שיטה שדי בקינוח והדחה או לחכות כמה זמן, מצרפים שיטת הרשב"א [כי כל השיעור לחכות הוא רק דרבנן שהרי מה"ת האיסור הוא רק כשנתבשלו יחד].
מלמד להועיל אמר:
פעם ראיתי אם אני לא טועה, שמותק לקחת תינוק שיכבה את האור בשבת כשהוא ממש קטן, ולמה אין שם ספיה?
להגיד לו לכבות ודאי אסור וגם לראות לו את מתג הכיבוי אסור, הדבר היחיד שמותר זה להעמיד אותו נגד המתג שאז אין בו משום ספייה ואז אם עדיין אינו בגיל חינוך לא צריך למנוע אותו מלשחק במתג.
יש עוד אופן שיש לדון להתיר והוא אם זה לצורך התינוק כגון שלא יכול להרדם מהאור, כיוון שכיבוי הוא לכאורה רק דרבנן, וה"ז לצורך התינוק, ובצירוף עוד סניף יש לדון להתיר.
נ''ל שבאופן שהקטן מצא מעצמו את המאכל הלבי לא צריך לקחת אותו ממנו עד גיל מסוים שאז מדין חינוך נצטרך להרגיל אותו להמתין
 

שניאור

משתמש ותיק
בר נש אמר:
נ''ל שבאופן שהקטן מצא מעצמו את המאכל הלבי לא צריך לקחת אותו ממנו עד גיל מסוים שאז מדין חינוך נצטרך להרגיל אותו להמתין
פשוט ואמיתי.
 

פולני

משתמש ותיק
שמעתי מרב מגדולי הוראה, שכיון שהחלב נצרך מאד לבריאות תינוקים ופעוטות, לכן מקילין בזה שלא להמתין כלל בין בשר לחלב.
 

שרביה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ברו אמר:
בשר בחלב לילדים.pdf
(590.92 KiB) הורד 2 פעמים
לא ברור מנין מקורותיו לחלק כ"כ הרבה דרגות בדבר.

למטה בדף מצויין לעיין המקורות בספרו שו"ת שערי מישור ח"א סי' ט'.
ומכיון שאין לי אוצר החכמה אשמח אם מישהו יעלה לכאן סימן זה בספרו הנ"ל לתועלתי ותועלת הציבור.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פחות או יותר מה שהוא מסביר שם בשו"ת שערי מישור אחר כל האריכות
שעד גיל תשע אין להחמיר אלא כשיעור מסעודה לסעודה של הקטן
וכל השיעורים שנותן הוא לשער כמה זה הזמן שבדרך כלל קטן בגיל הזה מחכה מסעודה לסעודה
אמנם צריך עיון מניין לו לשער כל השיעורים האלו
 

שרביה

משתמש ותיק
לכאורה הכוונה שזה הדרך אצל ילדים בגילאים אלו לאחר שבדק זאת.
או שלא הבנתי את שאלתך.
 

דגש קל

משתמש רגיל
צריך לדעת שטעם ההמתנה נחלקו הרמב"ם ורש"י - ד' רש"י משום השומן שנבדק (חולין ק"ה.) והרמב"ם סו' משום שנשאר בין השיניים (מאכל"א פ"ט הכ"ח).
עכ"פ בוודאי נראה לו' שתינוק בן שנה וחצי שבקושי יש לו שיניים יש להקל ואי"צ להמתין וסגי בוודאי בהמתנה של שעה כד' הרמ"א, וי"ל דפחות מזה גם מותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
י'שי אמר:
לכאורה הכוונה שזה הדרך אצל ילדים בגילאים אלו לאחר שבדק זאת.
או שלא הבנתי את שאלתך.

הבנת מצוין
רק מפליא בעיני שאפשר לתת בזה גדרים. כל ילד יש לו אתה הרגלים שלו
ואכן הוראת הגרנ"ק הוא כל ילד לפי הרגלו. וגם איהו מודה בזה כמבואר בטבלה רק הוא מדבר בסתם ילד וצ"ע
 

שרביה

משתמש ותיק
דגש קל אמר:
צריך לדעת שטעם ההמתנה נחלקו הרמב"ם ורש"י - ד' רש"י משום השומן שנבדק (חולין ק"ה.) והרמב"ם סו' משום שנשאר בין השיניים (מאכל"א פ"ט הכ"ח).
עכ"פ בוודאי נראה לו' שתינוק בן שנה וחצי שבקושי יש לו שיניים יש להקל ואי"צ להמתין וסגי בוודאי בהמתנה של שעה כד' הרמ"א, וי"ל דפחות מזה גם מותר.

א - לא כ"כ נראה שאם יש שינים או לא זה סיבה להקל שלא מצינו שלזקנים שאין להם שיניים הקלו בזה. אם יש קולא היא בגלל שהם תינוקות.
ב - לדינא נקטינן לחומרא כב' השיטות ואם כן גם אם להרמב"ם א"צ המתנה הלא לרש"י כן צריך.
 

שרביה

משתמש ותיק
ולא עוד אלא עיי בפמ"ג והביאו הפתחי תשובה (יו"ד סי' פט סעי' א) שאף כשאין את ב' החששות (כגון לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן) צריך להמתין משום לא פלוג ולא לפרוץ גדר ואף שזה לגדול אבל שם אין את ב' החששות וכאן יש עדיין חשש השני שנקטינן כשניהם לחומרא עיי"ש ועוד שרצית להקל רק מצד בשר שבין השיניים וזה לכאורה אינו נכון ואם יש להקל זה מצד שהוא קטן.
 

סופר

משתמש ותיק
חדא אמר:
מי זה אחד מגדולי הרבנים?

אם הייתי רוצה הייתי כותב זאת.
המאמר התפרסם באחד הקובצים לפני לערך שנתיים, אך כיון שקיבלתי את המאמר ממקור אחר, ולא קיבלתי את רשותו לפרסם את שמו איני מפרסם.
 

סתם

משתמש רגיל
י'שי אמר:
ולא עוד אלא עיי בפמ"ג והביאו הפתחי תשובה (יו"ד סי' פט סעי' א) שאף כשאין את ב' החששות (כגון לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן) צריך להמתין משום לא פלוג ולא לפרוץ גדר ואף שזה לגדול אבל שם אין את ב' החששות וכאן יש עדיין חשש השני שנקטינן כשניהם לחומרא עיי"ש ועוד שרצית להקל רק מצד בשר שבין השיניים וזה לכאורה אינו נכון ואם יש להקל זה מצד שהוא קטן.

דרך אגב ממש, ברעק"א שם בסוף הסעיף משמע במפורש דלא כהפמ"ג בזה, עיי"ש. וכוונתי שזה משקל להקל.
 
חלק עליון תַחתִית