מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
-
פותח הנושא - משתמש ותיק
- הודעות: 957
- הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
- נתן תודה: 341 פעמים
- קיבל תודה: 273 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
מצאנו בכמה מקומות בראשונים על כך שהמושך בערלתו אין לו חלק לעולם הבא
רבינו יונה באבות על המיפר בריתו של אברהם אבינו
רמב"ם בהלכות תשובה
שאלתי היא
א. האם גדר אדם זה כערל לעניין קרבן פסח
ב. מה המקור לאיסור זה בתורה
רבינו יונה באבות על המיפר בריתו של אברהם אבינו
רמב"ם בהלכות תשובה
שאלתי היא
א. האם גדר אדם זה כערל לעניין קרבן פסח
ב. מה המקור לאיסור זה בתורה
-
פותח הנושא - משתמש ותיק
- הודעות: 957
- הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
- נתן תודה: 341 פעמים
- קיבל תודה: 273 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
אוסיף ואשאל שבב"י רסס מבואר שמילת מי שנמשכה ערלתו מדרבנן
א"כ איך יתכן שאין לו חלק לעוה"ב יותר מהרבה חטאים אחרים
א"כ איך יתכן שאין לו חלק לעוה"ב יותר מהרבה חטאים אחרים
-
- הודעות: 183
- הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
- נתן תודה: 114 פעמים
- קיבל תודה: 33 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
עיי' בבית הלוי (שמות א א)
ואביא חלק מדבריו ולהבנת העניין עיי' בספרו את כל המאמר ותמצא נחת:
וז"ל:
והנה ישראל לא עשו בזה אז שום איסור, ועיין במס' יבמות (דף ע"ב) דאמרינן דבר תורה משוך אוכל בתרומה ורק מדרבנן אסור משום דנראה כערל, ובודאי דגם לענין קיום המצוה אין במשוך רק איסור דרבנן, דהרי מקשה הגמרא שם מהא דתניא את בריתי הפר לרבות המשוך ומשני מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, והרי הך קרא דאת בריתי הפר לא איירי לענין אכילת תרומה רק לענין מצות מילה, ומוכרח דגם לענין קיום המצוה אין במשוך רק איסור דרבנן משום דנראה כערל. והא דאיתא במס' אבות פ"ג (י"א) ר' אליעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים והמיפר בריתו של א"א אין לו חלק לעוה"ב, והרי הא דנקט מיפר בריתו של א"א הא ודאי דאין פירושו שמבטל לגמרי המצוה רק פירושו שמושך לו ערלה וכמו דמוכח מדברי הרמב"ם בפרק (ג') מהלכות תשובה (ה"ו) שכתב דמשוך אין לו חלק לעוה"ב ובודאי דיצא ליה מהך משנה. וכן הוא מפורש להדיא בירושלמי דמס' פיאה פ"א (סוף הלכה א) וז"ל, תמן תנינן אלו שאין להם חלק לעוה"ב הוסיפו עליהם הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה, הפורק עול זה שאומר יש תורה ואיני סופנה, והמיפר ברית זה המושך לו ערלה. הרי מבואר להדיא כהרמב"ם. וכיון דאין לו חלק לעוה"ב הרי ודאי משמע דהוא דאורייתא, גם זו אינו קושיא דשם איירי במושך לו ערלה מפני שממאס במצות מילה ואינו רוצה להיות מהול וא"כ הרי הוא בועט במצוה זו ומואס בה, וזהו ודאי איסורא דאורייתא, וכמו כל אינך דחשבה המשנה באבות (פרק ג טו) המחלל הקדשים והמבזה מועדות דאינם רק כשיעשה מלאכה בחוה"מ בחנם בלא שום תועלת יען נקלה בעיניו כבוד של חוה"מ ובועט במצוה זו, אבל ודאי העושה מלאכה בחוה"מ משום תאות ממון שמרויח ואלולא זאת לא היה עושה המלאכה, הגם דנקרא חוטא אבל מ"מ מבזה לא נקרא ובודאי דיש לו חלק לעוה"ב. וכמו כן הוא במשוך דכיון שבועט בהמצוה ומכוין להעבירה ממנו נקרא מומר לערלות, ובכל המצות אסור לעשות כן. וזהו אדרבה עוד יותר חמור ממי שלא מל עצמו מעיקרא, דשם יש לומר דמשום הצער והכאב אינו מל א"ע, אבל המושך הערלה בודאי שהוא מומר, ומש"ה לא נקטה המשנה רק משוך. אבל במצרים לא היו בועטין בה רק אדרבה הי' מקיימין אותה ומלין ביניהם ואח"כ היו מסתירין אותה מן המצריים, ובודאי דאין בזה רק איסור דרבנן משום שנראה כערל, ואז לא היה להם שום תקנה דרבנן וא"כ לא עשו שום איסור בזה, ומש"ה שפיר קרי להו הכתוב עמו ועבדיו. עכ"ל.
ואביא חלק מדבריו ולהבנת העניין עיי' בספרו את כל המאמר ותמצא נחת:
וז"ל:
והנה ישראל לא עשו בזה אז שום איסור, ועיין במס' יבמות (דף ע"ב) דאמרינן דבר תורה משוך אוכל בתרומה ורק מדרבנן אסור משום דנראה כערל, ובודאי דגם לענין קיום המצוה אין במשוך רק איסור דרבנן, דהרי מקשה הגמרא שם מהא דתניא את בריתי הפר לרבות המשוך ומשני מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, והרי הך קרא דאת בריתי הפר לא איירי לענין אכילת תרומה רק לענין מצות מילה, ומוכרח דגם לענין קיום המצוה אין במשוך רק איסור דרבנן משום דנראה כערל. והא דאיתא במס' אבות פ"ג (י"א) ר' אליעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים והמיפר בריתו של א"א אין לו חלק לעוה"ב, והרי הא דנקט מיפר בריתו של א"א הא ודאי דאין פירושו שמבטל לגמרי המצוה רק פירושו שמושך לו ערלה וכמו דמוכח מדברי הרמב"ם בפרק (ג') מהלכות תשובה (ה"ו) שכתב דמשוך אין לו חלק לעוה"ב ובודאי דיצא ליה מהך משנה. וכן הוא מפורש להדיא בירושלמי דמס' פיאה פ"א (סוף הלכה א) וז"ל, תמן תנינן אלו שאין להם חלק לעוה"ב הוסיפו עליהם הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה, הפורק עול זה שאומר יש תורה ואיני סופנה, והמיפר ברית זה המושך לו ערלה. הרי מבואר להדיא כהרמב"ם. וכיון דאין לו חלק לעוה"ב הרי ודאי משמע דהוא דאורייתא, גם זו אינו קושיא דשם איירי במושך לו ערלה מפני שממאס במצות מילה ואינו רוצה להיות מהול וא"כ הרי הוא בועט במצוה זו ומואס בה, וזהו ודאי איסורא דאורייתא, וכמו כל אינך דחשבה המשנה באבות (פרק ג טו) המחלל הקדשים והמבזה מועדות דאינם רק כשיעשה מלאכה בחוה"מ בחנם בלא שום תועלת יען נקלה בעיניו כבוד של חוה"מ ובועט במצוה זו, אבל ודאי העושה מלאכה בחוה"מ משום תאות ממון שמרויח ואלולא זאת לא היה עושה המלאכה, הגם דנקרא חוטא אבל מ"מ מבזה לא נקרא ובודאי דיש לו חלק לעוה"ב. וכמו כן הוא במשוך דכיון שבועט בהמצוה ומכוין להעבירה ממנו נקרא מומר לערלות, ובכל המצות אסור לעשות כן. וזהו אדרבה עוד יותר חמור ממי שלא מל עצמו מעיקרא, דשם יש לומר דמשום הצער והכאב אינו מל א"ע, אבל המושך הערלה בודאי שהוא מומר, ומש"ה לא נקטה המשנה רק משוך. אבל במצרים לא היו בועטין בה רק אדרבה הי' מקיימין אותה ומלין ביניהם ואח"כ היו מסתירין אותה מן המצריים, ובודאי דאין בזה רק איסור דרבנן משום שנראה כערל, ואז לא היה להם שום תקנה דרבנן וא"כ לא עשו שום איסור בזה, ומש"ה שפיר קרי להו הכתוב עמו ועבדיו. עכ"ל.
-
- הודעות: 88
- הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
- נתן תודה: 11 פעמים
- קיבל תודה: 32 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) מנין ע"א העונשין עונש א
וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל (פ"ג מהלכות תשובה ובפ"ג מהלכות מילה) דהמושך ערלתו אין לו חלק לעוה"ב עיין שם. וכ"כ בטור (יו"ד סי' ר"ס) והרע"ב ז"ל (פ"ג דאבות) עיין שם. אף על פי שבהלכות תרומות (פ"ז ה"י) פסק הרמב"ם ז"ל גופיה דהמשוך מותר לאכול תרומה עיין שם. וכבר נתקשו האחרונים בסתירת דברי הרמב"ם אלו. אבל עפמש"כ אין כאן מקום קושיא כלל. וכן מבואר בפסיקתא זוטרתא (פרשת לך) שכתב וז"ל את בריתי הפר זה המשוך וכן אמרו רבותינו ז"ל אסור להניח ידו כנגד פניו של מטה בכניסתו למרחץ. שהוא כופר בבריתו של אברהם אבינו וכו'. אבל לכבוש את המילה אסור וכו' עכ"ל עיין שם. הרי דס"ל דמאי דמרבינן המשוך לא משום ערלות הוא. אלא משום דבזה הו"ל ככופר בבריתו של אברהם אבינו במה שכובשה ומסתירה שלא תהא נראית וניכרת. וכן כתב במדרש שכל טוב (סוף פרשת מילה) וז"ל כתיב את בריתי הפר זה המושך לו ערלה. מכאן אמרו רבותינו אסור להניח ידו כנגד פניו של מטה (כצ"ל עיין שם) כדי לכבוש מילתו מפני שממשיך ערלתו ומחפה את העטרה ומחלל בריתו של אברהם אבינו וכו' עכ"ל עיין שם. וכוונתו דכיון דהמושך לו ערלתו איתרבי מקרא דענוש כרת. הילכך אסרו ג"כ רז"ל להניח ידו כנגד פניו של מטה כשהוא ערום. כדי להסתיר המילה. דהו"ל כממשיך ערלתו ומחפה העטרה. הרי מבואר דס"ל דמושך ערלתו איסורא דאורייתא מצד עצמו הוא. ודרשא גמורה היא. ואפילו חזר ומל שנית איסורא דעבד עבד. ולא תיקן בהכי עונש כרת שעליו. דלא משום ערלות הוא דאסר רחמנא אלא על המעשה עצמה נתחייב. והרי עשה. והשתא דאתינן להכי נראה דזו היא ג"כ דעת רבינו הגאון ז"ל. ושפיר מנה במספר העונשין שבכרת המושך ערלת בשרו:
וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל (פ"ג מהלכות תשובה ובפ"ג מהלכות מילה) דהמושך ערלתו אין לו חלק לעוה"ב עיין שם. וכ"כ בטור (יו"ד סי' ר"ס) והרע"ב ז"ל (פ"ג דאבות) עיין שם. אף על פי שבהלכות תרומות (פ"ז ה"י) פסק הרמב"ם ז"ל גופיה דהמשוך מותר לאכול תרומה עיין שם. וכבר נתקשו האחרונים בסתירת דברי הרמב"ם אלו. אבל עפמש"כ אין כאן מקום קושיא כלל. וכן מבואר בפסיקתא זוטרתא (פרשת לך) שכתב וז"ל את בריתי הפר זה המשוך וכן אמרו רבותינו ז"ל אסור להניח ידו כנגד פניו של מטה בכניסתו למרחץ. שהוא כופר בבריתו של אברהם אבינו וכו'. אבל לכבוש את המילה אסור וכו' עכ"ל עיין שם. הרי דס"ל דמאי דמרבינן המשוך לא משום ערלות הוא. אלא משום דבזה הו"ל ככופר בבריתו של אברהם אבינו במה שכובשה ומסתירה שלא תהא נראית וניכרת. וכן כתב במדרש שכל טוב (סוף פרשת מילה) וז"ל כתיב את בריתי הפר זה המושך לו ערלה. מכאן אמרו רבותינו אסור להניח ידו כנגד פניו של מטה (כצ"ל עיין שם) כדי לכבוש מילתו מפני שממשיך ערלתו ומחפה את העטרה ומחלל בריתו של אברהם אבינו וכו' עכ"ל עיין שם. וכוונתו דכיון דהמושך לו ערלתו איתרבי מקרא דענוש כרת. הילכך אסרו ג"כ רז"ל להניח ידו כנגד פניו של מטה כשהוא ערום. כדי להסתיר המילה. דהו"ל כממשיך ערלתו ומחפה העטרה. הרי מבואר דס"ל דמושך ערלתו איסורא דאורייתא מצד עצמו הוא. ודרשא גמורה היא. ואפילו חזר ומל שנית איסורא דעבד עבד. ולא תיקן בהכי עונש כרת שעליו. דלא משום ערלות הוא דאסר רחמנא אלא על המעשה עצמה נתחייב. והרי עשה. והשתא דאתינן להכי נראה דזו היא ג"כ דעת רבינו הגאון ז"ל. ושפיר מנה במספר העונשין שבכרת המושך ערלת בשרו:
-
- משתמש ותיק
- הודעות: 1294
- הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
- נתן תודה: 293 פעמים
- קיבל תודה: 313 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
ראשית, לפי כמה ראשונים זוהי משמעות 'המיפר בריתו של א''א' ולדעתם זה גמרא.
בפשטות מדובר בתקופה שבה יהודים משכו בערלתם על מנת שלא יכירו ביהדותם, (אני מנוטפר ואין לי את היכולת ללנקק לויקיפדיה, כמדומה וזה היה בתקופה בה נאסר על יהודים להשתתף בתחרויות ספורט שהיו נערכים במצב של אדם הראשון לפני החטא) וזה היה פתח להתבוללות.
-
- משתמש ותיק
- הודעות: 1191
- הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
- נתן תודה: 419 פעמים
- קיבל תודה: 339 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: מושך בערלתו מה המקור וגדר איסור זה
הגמ' בשבת מא. כותבת ...והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו.
כלומר אדם היורד לנהר שאין כאן ענייני צניעות לכסות עצמו ובכל זאת מכסה נראה כאילו הוא מתבייש בהיותו מהול, וא"כ בעניין דידן פשיטא שהוא כופר שהרי כל סיבת עשותו מעשה זה הוא כדי להראות ערל.
-
- נושאים דומים
- תגובות
- צפיות
- הודעה אחרונה
-
-
היכן עובר הגבול בין מצוה דאורייתא להגיד תהלים לבין איסור "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" ? והאם בתפילה בכותל מצוי איסור דאו'
על ידי בן של רב » 28 מאי 2019, 01:52 » ב הלכה ומנהג - 44 תגובות
- 1168 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי איש ווילנא
08 דצמבר 2019, 22:32
-
-
- 4 תגובות
- 228 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי במבי
24 דצמבר 2018, 19:47
-
-
'השתייכות' 'קבוצתיות' 'עדר' 'קהילה' 'גדולי הדור שלי' 'מפלגה שלי' מה המקור לפלא הזה והאם מותר לחדש שזה משהו מאוד קדוש?
על ידי בן של רב » 07 ינואר 2019, 01:57 » ב תנ"ך ופרשת שבוע - 48 תגובות
- 1460 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי י'שי
20 נובמבר 2019, 13:31
-
-
- 12 תגובות
- 474 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי בנציון
13 פברואר 2019, 00:17
-
- 7 תגובות
- 357 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי ים סוף
17 פברואר 2019, 19:10
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: חוזר בתשובה | 5 אורחים