אחד התלמידים
משתמש ותיק
יש בהכ"נ שיש שם ב' מינינים בשמחת תורה. בשנים האחרונות נהגו שב' חתני התורה וב' חתני בראשית עשו קידוש משותף וחילקו ההוצאות ביניהם, כשבהכ"נ נותן האולם עבור הקידוש בחינם, היות שזה נחשב בדרגא מסוימת כאירוע של בהכ"נ. לא היה שום תקנה שכך צריך לעשות, אבל למעשה זה מה שעשו כמה שנים.
שנה א', עקב סכסוכים וחילוקי דעות בשנה שעברה אחד מחתני התורה השתמט מלהצטרף להקידוש ואמר שהוא יעשה משהו בעצמו, ולא ברור אם הוא עשה שום דבר למעשה.
חתן בראשית אחד הביע רצון בתחילה להצטרף להקידוש, אבל בהמשך כשראה ששאר השותפים אינם עושים אותו כמו שהוא רוצה הוא הכריז שהוא אינו מצטרף והקידוש אינו שייך לו, אלא בדעתו להביא קוגל מעצמו בלי שייכות להקידוש. וכן עשה, שהוא הביא קוגל תפו"א, בלי להביא שום דבר אחד, לא יין, לא מזונות כדי שיהיה קידוש במקום סעודה, לא שתייה. ואפילו לא צלחות ומזלגות, ואוכלי קוגל התפו"א השתמשו במה שהביאו השותפים.
למעשה בשעת הקידוש ישבו כל ד' החתנים במזרח, והחתן תורה שהשתמט מלהצטרף לגמרי אף דיבר. ויש להסתפק אם השותפים עושי הקידוש יכולים לחייב המשתמטים לישא בעול שווה בשווה בהוצאת הקידוש.
לגבי חתן התורה, יתכן שהוא היה יושב במזרח ומדבר בכל אופן, שכך הוא נוהג בבהכ"נ באופן כללי, היות שהוא נחשב לאדם חשוב. וגם היה עוד עלייה לתורה שהצטרף להקידוש והוא דיבר גם מצד זה. אבל בדרשתו הוא הזכיר להדיא שיש כאן ב' חתני תורה. ויש להסתפק אם זה נחשב הודאה שהקידוש גם עבורו והוא צריך לשלם חלקו.
לגבי חתן הבראשית שהביא קוגל תפו"א, לכאורה פשוט שיש לחייבו. שהרי הוא גילה דעתו שניחא ליה לעשות קידוש. ואינו יכול לומר שהוא לא היה ניחא ליה להוציא יותר מהוצאת קוגל תפו"א, שזה כמו עמד ניקף וגדר את הרביעים שמגלגלים עליו את הכל (ב"ק כ ע"ב). ואולי יש לו לחשוב עלות קוגל תפו"א בהוצאות הקידוש וזכותו לנכות לזה מחלקו, אבל א"א לו לפטור את עצמו משיתוף בכל הוצאות הקידוש.
שנה א', עקב סכסוכים וחילוקי דעות בשנה שעברה אחד מחתני התורה השתמט מלהצטרף להקידוש ואמר שהוא יעשה משהו בעצמו, ולא ברור אם הוא עשה שום דבר למעשה.
חתן בראשית אחד הביע רצון בתחילה להצטרף להקידוש, אבל בהמשך כשראה ששאר השותפים אינם עושים אותו כמו שהוא רוצה הוא הכריז שהוא אינו מצטרף והקידוש אינו שייך לו, אלא בדעתו להביא קוגל מעצמו בלי שייכות להקידוש. וכן עשה, שהוא הביא קוגל תפו"א, בלי להביא שום דבר אחד, לא יין, לא מזונות כדי שיהיה קידוש במקום סעודה, לא שתייה. ואפילו לא צלחות ומזלגות, ואוכלי קוגל התפו"א השתמשו במה שהביאו השותפים.
למעשה בשעת הקידוש ישבו כל ד' החתנים במזרח, והחתן תורה שהשתמט מלהצטרף לגמרי אף דיבר. ויש להסתפק אם השותפים עושי הקידוש יכולים לחייב המשתמטים לישא בעול שווה בשווה בהוצאת הקידוש.
לגבי חתן התורה, יתכן שהוא היה יושב במזרח ומדבר בכל אופן, שכך הוא נוהג בבהכ"נ באופן כללי, היות שהוא נחשב לאדם חשוב. וגם היה עוד עלייה לתורה שהצטרף להקידוש והוא דיבר גם מצד זה. אבל בדרשתו הוא הזכיר להדיא שיש כאן ב' חתני תורה. ויש להסתפק אם זה נחשב הודאה שהקידוש גם עבורו והוא צריך לשלם חלקו.
לגבי חתן הבראשית שהביא קוגל תפו"א, לכאורה פשוט שיש לחייבו. שהרי הוא גילה דעתו שניחא ליה לעשות קידוש. ואינו יכול לומר שהוא לא היה ניחא ליה להוציא יותר מהוצאת קוגל תפו"א, שזה כמו עמד ניקף וגדר את הרביעים שמגלגלים עליו את הכל (ב"ק כ ע"ב). ואולי יש לו לחשוב עלות קוגל תפו"א בהוצאות הקידוש וזכותו לנכות לזה מחלקו, אבל א"א לו לפטור את עצמו משיתוף בכל הוצאות הקידוש.