כיצד לשמור אתרוג משנה לשנה?

אאא

משתמש ותיק
מישהו הראה לי לאחרונה אתרוג משנה שעברה, מהודר ונאה ביותר, ולא ניכר עליו שעבר שנה.

מהו האופן המומלץ ביותר לשמור אתרוג משנה לשנה בלי שיתקלקל?


נ.ב. שימושי ביותר בשנה שלפני שנת השמיטה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
כמדומה ושנה אחת שכח חברי את אתרוגו בשקית ניילון חד פעמית בתוך קופסת הכסף - לשנה הבאה היה האתרוג טרי לחלוטין.
 

צוליק

משתמש חדש
מכניסים לתוך קופסת זכוכית גדולה את האתרוג וגם נר נשמה. מדליקים את הנר וסוגרים את הקופסה עד שתהיה אטומה - כעת הנר צריך להחבאות משום שהחמצן נגמר בצנצנת.
עכשיו האתרוג יישמר לשנה ויותר בגלל שאין חמצן שמאיץ את פירוק החומרים והמולקולות שבו.
 

מאמין

משתמש ותיק
אכן גם אני ראיתי כן, רק שהאתרוג מצהיב לגמרי ולכן אם האתרוג לא היה צהוב הרי ע"פ רוב יציצו עליה כל מיני נקודות שחורות.
יש בזה מחלוקת ענפה האם זה כשר (אתרוג משנה שעברה וודאי יבש ופסול (תשובת מהרי"ל סי' ה', ש"ע או"ח סי' תרמ"ח) ציטוט ממקום אחר ויש עוד), אף שאיני יודע למה שהרי הם נראים יפים ולא יבשים. (שמעתי פעם, שאמרו שהוא פסול כדי שלא ישמרו משנה לשנה ואז זה וודאי יפסל ועדיין צ"ע)
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
מאמין אמר:
אכן גם אני ראיתי כן, רק שהאתרוג מצהיב לגמרי ולכן אם האתרוג לא היה צהוב הרי ע"פ רוב יציצו עליה כל מיני נקודות שחורות.
לפחות יהיה לו אתרוג כשר, שהרי אתרוג הירוק פסול, אלא שסומכים בשעת הדחק כיון שהתחיל להצהיב קצת. אבל ודאי שלכחילה אם יש בידו אתרוג צהוב יטול אתרוג צהוב ולא הירוק שפסול כפשטות הסוגיא.
 

מאמין

משתמש ותיק
תמיהני איך תאמר על רוב האתרוגים בשוק שהם פסולים או שכשרים רק בשע"הד, וודאי כשר היא, והפסול הוא בירוק ככרתי (והרי אוכלים אותו כך ואיך תחשוש שזה בוסר)
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאמין אמר:
הרי אוכלים אותו כך ואיך תחשוש שזה בוסר

מתי ואיך אוכלים כך
(מה שמבשלים עם סוכר גם את הגזע אפשר לאכול כך)

לפי מה שקראתי אפשר לאכול את האתרוג רק אחרי זמן רב על העץ כשהוא צהוב קרוב לכתום בדומה לתפוז
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
מאמין אמר:
תמיהני איך תאמר על רוב האתרוגים בשוק שהם פסולים או שכשרים רק בשע"הד, וודאי כשר היא, והפסול הוא בירוק ככרתי (והרי אוכלים אותו כך ואיך תחשוש שזה בוסר)
האתרוגים היום בשוק הישראלי אכן רובם ירוקים, שהרי הצהובים שולחים לחו"ל שם נמכרת אותו אתרוג תמורת סכום כפול ומכופל. ולכן כל האתרוגים עוברים תהליך הבחלה כימית לפני שזה מגיע לשוק. מעיקר הדין אתרוג הירוק פסול כמבואר במשנה ובגמ', אלא שהתוספות ושאר הראשונים כתבו להקל במקום שהתחיל להצהיב קצת, שכיון שעומד להצהיב חשבינן ליה כאילו זה כבר צהוב. ואעפ"כ מבואר בתוס' להדיא שעיקר צבע האתרוג היא צהוב. ולכן פשוט שמי שיש בידו לא להיכנס לקולא זו, ויש בידו לקנות אתרוג צהוב, אין שום סיבה להקל, ואינו דומה לתקופת הראשונים שלא היה אתרוג מצוי בשוק, אבל כהיום שאפשר בקל למצוא אתרוג צהוב, ודאי שחייב לצאת ידי חובתו באתרוג צהוב כעיקרא דדינא.
מה שכתוב במשנה "הירוק ככרתי" כמובן אינו באה לאפוקי שאר ירקרוקת, תדע שהטור נקט סימן אחר "הירוק כעשבי השדה". אלא הכוונה היא, שבלשון חז"ל אין כזה מילה "צהוב" כמו בעברית המודרנית, וגם ירוק וגם צהוב נקראו ירוק, ולכן כדי לחלק בין ירוק לצהוב אמרו "ירוק ככרתי" - שזה ירוק, או "ירוק כשעוה" שזה צהוב.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמין אמר:
אכן גם אני ראיתי כן, רק שהאתרוג מצהיב לגמרי ולכן אם האתרוג לא היה צהוב הרי ע"פ רוב יציצו עליה כל מיני נקודות שחורות.
יש בזה מחלוקת ענפה האם זה כשר (אתרוג משנה שעברה וודאי יבש ופסול (תשובת מהרי"ל סי' ה', ש"ע או"ח סי' תרמ"ח) ציטוט ממקום אחר ויש עוד), אף שאיני יודע למה שהרי הם נראים יפים ולא יבשים. (שמעתי פעם, שאמרו שהוא פסול כדי שלא ישמרו משנה לשנה ואז זה וודאי יפסל ועדיין צ"ע)

כתב המשנה ברורה בשער הציון, שכל זה הוא רק אם לא שמרוהו. אבל אם שמרוהו כראוי שלא יתייבש וישאר בו הלחות, הרי זה כשר.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אאא אמר:
מאמין אמר:
 והפסול הוא בירוק ככרתי 
איזה צבע זה כרתי?
הכרתי המוכר הוא ירוק, אבל לא ירוק חזק כ"כ.
כידוע שבלשון חז"ל אין שם מיוחד לצבע "צהוב", ושניהם נקראים "ירוק". וכדי להבדיל בין ירוק לצהוב אמרו "ירוק ככרתי" או "כעשבי השדה" שזה ירוק שלנו, לעומת "ירוק כשעוה" או "ירוק כזהב" שזה צהוב שלנו. 
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
להעמיד, שהאתרוג שמשנה לשנה צבעו כחלמון ביצה או מעט פחות.

לי קרה שהאתרוג התחיל להאדים מעט [ותופעה זו מוזכרת בפוסקים. כנראה עד שהאתרוגים הגיעו לאירופה זה היה לפעמים מאדים. והחיי אדם כותב שזה כשר כי זה דרך האתרוגים] והצבע צהוב אדמדם הזה הוא תואם לדברי הראשונים בסוגיא. לא עיינתי כרגע אבל ככה זכור לי
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
רמתים צופים אמר:
אאא אמר:
מאמין אמר:
 והפסול הוא בירוק ככרתי 
איזה צבע זה כרתי?
הכרתי המוכר הוא ירוק, אבל לא ירוק חזק כ"כ.
כידוע שבלשון חז"ל אין שם מיוחד לצבע "צהוב", ושניהם נקראים "ירוק". וכדי להבדיל בין ירוק לצהוב אמרו "ירוק ככרתי" או "כעשבי השדה" שזה ירוק שלנו, לעומת "ירוק כשעוה" או "ירוק כזהב" שזה צהוב שלנו. 

שמעתי מוכר אתרוגים אחד אמר לקונה: אתרוג זה הירוק שבידך אינו ירוק ככרתי, אלא ירוק ככרתי הוא ירוק חזק ועמוק.
אך לפי דבריך מתברר שכל ירוק הוא ירוק ככרתי, ולא דווקא ירוק חזק.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
סופר סת''ם אמר:
אני הכנסתי את האתרוג לשקית אוכל ושאבתי את האויר עם הפה וסגרתי טוב ושמתי בארון לאחר שנה כאלו קטפו אותו עכשיו 
תודה רבה!

משנה איזה סוג שקית?

 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
אאא אמר:
סופר סת''ם אמר:
אני הכנסתי את האתרוג לשקית אוכל ושאבתי את האויר עם הפה וסגרתי טוב ושמתי בארון לאחר שנה כאלו קטפו אותו עכשיו 
תודה רבה!

משנה איזה סוג שקית?

סוחרי כפר חב"ד ממליצים על שקית קשיחה קמעא, משהו קרוב לשקית מרשרשת (לא שקוף לגמרי).
 

פולני

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
כמדו׳ שבתוך דבש זה נשמר מהאויר בצורה טובה

ויש להעיר דבר מעניין שכתבו הראשונים, שהדבש משמר בתוכו רק דברים שלמים, אך דברים שאינם שלמים לא סגי דאינו שומרם אלא דטבעו לעכלם ולהופכם לדבש.

כי מחד גיסא איתא בגמ' ב"ב ג: שהורדוס טמן את מרים בדובשא לאחר מותה לשומרה, אך מאידך גיסא באו"ח סי' תס"ז הביא בבית יוסף מהרא"ש ורבינו יונה שדבש ששמים בו בשר נבילה הרי הוא מתעכל ונהפך לדבש, שכן טבע הדבש לעכל הבא בתוכו. ובפמ"ג שם הביא מתשובת הרשב"א לחלק בין דברים שלמים שאותם הדבש משמר, לדברים שאינם שלמים שאותם הוא מעכל והופכם לדבש.

ומסברא הייתי אומר שבתוך שמן האתרוג אמור להישמר, דעפ"י הידוע לי בעבר לפני עידן קופסאות השימורים זו היתה אחת הדרכים לשמר מזון, אך לא ניסיתי זאת בפועל מעולם.

ולפי דברי הרבנים כאן שהאתרוג נשמר היטב גם בתוך שקית, א"כ איננו צריכים לא לדבש ולא לשמן.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
פולני אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
כמדו׳ שבתוך דבש זה נשמר מהאויר בצורה טובה

ויש להעיר דבר מעניין שכתבו הראשונים, שהדבש משמר בתוכו רק דברים שלמים, אך דברים שאינם שלמים לא סגי דאינו שומרם אלא דטבעו לעכלם ולהופכם לדבש.

כי מחד גיסא איתא בגמ' ב"ב ג: שהורדוס טמן את מרים בדובשא לאחר מותה לשומרה, אך מאידך גיסא באו"ח סי' תס"ז הביא בבית יוסף מהרא"ש ורבינו יונה שדבש ששמים בו בשר נבילה הרי הוא מתעכל ונהפך לדבש, שכן טבע הדבש לעכל הבא בתוכו. ובפמ"ג שם הביא מתשובת הרשב"א לחלק בין דברים שלמים שאותם הדבש משמר, לדברים שאינם שלמים שאותם הוא מעכל והופכם לדבש.
אולי י"ל לחידודי, שבצורה כזו אפשר לברר אם האתרוג 'חסר'...
 
 

חדא

משתמש ותיק
פלא שלא מביאים דברי השער הציון בשם הבכורי יעקב
שער הציון סימן תרמח ס"ק ח
וזה לשונו, אלמא כל דבר שאין בו השגחה להעמידו בלחותו אינו מתקיים בלחותו אחר י"ב חודש, אבל בודאי אם ישגיח האדם עליהם לקיים אותן בלחותם, כגון שטומנים אותם בדברים לחים, נוכל להעמיד אותם כמה זמנים, ועל זה לא נתנו חכמים זמן, אלא הכל לפי מה שהוא, עד כאן לשונו, הרי בפירוש דזמן לחוד אינו פוסל אם אין לו שיעור יבשות של מחט, רק שמסתמא אם לא ישגיח להעמיד לחותו לא ימצא לחות על ידי בדיקה, ובעיני ראיתי אתרוג שכבר עבר עליו יותר משנה תמימה מעת שנתלש מן האילן, שנשמר משליטת אויר על ידי הסגר בכלי של מתכות והיה מונח במקום קר ולח קצת ועל ידי זה נשאר לו נויו ולחותו, ובדקתי ומצאתי בו לחות הרבה, וכהאי גוונא נראה לי להתיר של אשתקד על ידי בדיקת חוט אם לא נתכוץ ונפסק הדרו, עד כאן לשון הבכורי יעקב, ואפשר דגם הגר"א מודה באופן זה והוא מיירי רק בסתמא:
 

סתם

משתמש רגיל
זוזו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
כמדו׳ שבתוך דבש זה נשמר מהאויר בצורה טובה

אבל יכול להיות בזה שאלה חמורה של כבוש שפסול
בעניין הנושא של כבוש, יש פמ"ג ביו"ד סי' ק"ה משב"ז א' שכתב, שרק כשהגוש מתנועע בתוך הלח הרי זה כבוש. (וכמדומני שהפרמ"ג בהלכות שבת א"א סי' רנ"ד סק"א גם כ' כן), ובנידו"ד אי"ז מתנועע, ודו"ק.
רק צ"ע מהא דאיתא שרגלי הדבורים שבתוך הדבש מותרים שטבע הדבש שמהפך את כל הנכנס לתוכו להיות כמותו (יו"ד סי' פ"...), ומעניין מה קורה לאתרוג אחרי שנה ונ"ל שעכ"פ הוא מצטמק משמעותית, ונפסל. שווה לנסות.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
סתם אמר:
רק צ"ע מהא דאיתא שרגלי הדבורים שבתוך הדבש מותרים שטבע הדבש שמהפך את כל הנכנס לתוכו להיות כמותו (יו"ד סי' פ"...), ומעניין מה קורה לאתרוג אחרי שנה ונ"ל שעכ"פ הוא מצטמק משמעותית, ונפסל. שווה לנסות.
פולני אמר:
ויש להעיר דבר מעניין שכתבו הראשונים, שהדבש משמר בתוכו רק דברים שלמים, אך דברים שאינם שלמים לא סגי דאינו שומרם אלא דטבעו לעכלם ולהופכם לדבש.
 
ראשון לציון אמר:
אתרוג שעברה עליו שנה.pdf
מעשיה ארוכה ונאה זו מצאתי בספר של בנו ר' משה ברנסדופר ושם כתב שרק בערב חג הסוכות סיפר הרבי לר' מאיר שהאתרוג הוא משנה שעברה, ואת הדיוק מהשו"ע הרב מביא ר' משה מדיליה יעויי"ש. (ורציתי להעלות בפורום מעשיה נאה זו מרמ"ב והאדמו"ר מת"א וראיתי שקדמוני)
 
חלק עליון תַחתִית