איך מנקדים "כוי"

במבי

משתמש ותיק
ישנה גמרא בכתובות סז. שכותבת "צאי בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך" אל תקרי גדיותיך אלא גוויותיך
ומביא שם השוטנשטיין הסבר שבהחלפת אטב"ח ד' מתחלף בו' וזה סיבת ה"אל תקרי" שם.

ועפ"ז י"ל שכוי הנולד מתיש הבא על הצביה צריך לנקדו עם חיריק בו' והוא הכלאה של ב' השמות

כי הכוי מתחרז גם צבי וגם עם הגדי -
א. צבי / כוי 
ב. גדי (שהוא בן התיש והעז)/ ובהחלפת גיכ"ק הג' נהפכת לכ' ובאטב"ח הד' לו' - כוי

 
 

בנציון

משתמש ותיק
במבי אמר:
ישנה גמרא בכתובות סז. שכותבת "צאי בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך" אל תקרי גדיותיך אלא גוויותיך
ומביא שם השוטנשטיין הסבר שבהחלפת אטב"ח ד' מתחלף בו' וזה סיבת ה"אל תקרי" שם.

ועפ"ז י"ל שכוי הנולד מתיש הבא על הצביה צריך לנקדו עם חיריק בו' והוא הכלאה של ב' השמות

כי הכוי מתחרז גם צבי וגם עם הגדי -
א. צבי / כוי 
ב. גדי (שהוא בן התיש והעז)/ ובהחלפת גיכ"ק הג' נהפכת לכ' ובאטב"ח הד' לו' - כוי
זכור לי שבספר תורה יבקשו מפיהו - תולדותיו של רבי שמעון שקופ, מובא בשמו שאמר לנקד כוי כמו צבי, ולדבריך אתי שפיר היטב שאין זה רק דוגמא כיצד לנקד אלא שמשם המילה לקוחה.
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מתוך הויקי:

אופן הגיית השם
הגיית השם "כוי" מתחלקת לפי ארצות המוצא; האשכנזים, עד העבר הלא רחוק, היו רגילים להגותו: כְּוִי (kvi). לעומתם, אצל התימנים, וכן אצל רוב הספרדים, הוא נהגה: כּוֹי (koy). כיום, גם אצל האשכנזים מקובל לכנותו כּוֹי, בעיקר מחמת הוצאות הספרים השונות המהדירות את התלמוד בבלי במהדורה מנוקדת, ומנקדות "כּוֹי".[12]

כיום, בקרב החוקרים, נוטים להכריע את קריאת השם: כּוֹי (koy) (על משקל "גוי" ו"נוי")[13] בהסתמך בעיקר על כתבי היד העתיקים (בפירוט: בכתב יד פריז[14], כתב יד וותיקן וכמה פעמים בכתב יד ליוורנו: כּוֹי. באופן דומה: כּוֹיִ, מופיע בכתב יד קאופמן[15] ובנוסח הבבלי[16]. בכתב יד פרמה א[17] מנקד בשני מקומות: כּוּיִ, על משקל פּוּל. ובכתב יד ליוורנו הוזכר לרוב: כָּוִי[18]).

12 כגון "תלמוד בבלי המבואר" שבהוצאת ארטסקרול-מסורה (ידוע כתלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין), או "מתיבתא" שבהוצאת עוז והדר.
13 ראה לדוגמה הערוך השלם (חנוך יהודה קאהוט, וינה תרל"ח-תרנ"ב), כרך ד, עמ' רה; תוספות הערוך (שמואל קרויס, וינה תרצ"ז), עמ' ריח; 14 תורת הצורות של לשון המשנה (משה בר אשר, בשיתוף מוסד ביאליק, תשע"ה), כרך א, תצורת שם העצם, פרק ח, 2.23, עמ' 192.
1400
15 ביכורים ב, ח; ב, יא; נזיר ה, ז; בכורות א, ה X2; חולין ו, א
16 ראה מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי (ישראל ייבלין, ירושלים תשמ"ה), חלק רביעי, פרק לו, שמות שבהם תנועה קיימת, עמ' 761.
17 די-רוסי 138, מהדרות צילום, הוצאת מקור, 1970
18 ראה תורת הצורות של לשון המשנה (משה בר אשר, בשיתוף מוסד ביאליק, תשע"ה), כרך א, תצורת שם העצם, פרק ח, 2.23, עמ' 192-193.


ואני מוסיף, שלפי הטוענים שיש כקשר בין כוי לבין COW (וזה מתאים עם הביאור הגר''א שכוי הוא הבופלו, שהוא 'עם הדומה לפרה...') מתסבר יותר לנקד בחולם.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
כמדומני שבמשניות מנוקד בחיריק
ובדרך שיחה מביא מהסטייפלער כוי בחולם
 
מרבותי שמעתי כוי כמו צבי, וכך אומרת השמועה שיש מסורת כזו בבית בריסק, אבל תרגום המילה פרה באנגלית היא COW כך שדי מסתבר שצריך לקרוא בחולם.
 

קושטא

משתמש ותיק
בבריסק אומרים כואי כמו 'שובי' 'רוצי' [אני לא כ''כ יודע איך להקליד נקודות ]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
האמת שאלף אשכולות לא יכריעו בשאלה זו כי אין לנו מסורת בזה.
אבל האמת שכשיש ו' ולא ב', הפשטות היא חולם עד שיביאו ראיה.
 
לבי במערב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
תרגום המילה פרה באנגלית היא COW
זהו הטעם!? אפי' בויקי' השכילו להביא ראיות טובות יותר... (שאכן מסתברות לפו"ר).
לדעתי, הראיה שלי טובה הרבה יותר, אבל שינוי הדינים משתנה בשינוי הסברות מועט.
 
 

יאן

משתמש ותיק
כיצד נראה הכוי?

אין פודים לא בעגל, ולא בחיה, ולא בשחוטה, ולא בטריפה, ולא בכלאים, ולא בכוי.
רבי אלעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה, ואוסר בכוי מפני שהוא ספק. (בכורות פ"א מ"ה)
רואים דכוי יש להסתפק בו שמא חיה או בהמה דקה. אבל ודאי אינו דומה לעגל, דא"כ היה פסול ללא ספק.
 

קושטא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ר' '@קושטא': 'כּוּאִי'?
אכן,  אבל יכול להיות שאי''ז שני הברות אלא שורוק עם חיריק 
 כמו  'הזוי' 'רווי'  אלא שהם פשוט מדגישים את החיריק מעין 'כואי'
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
שכך היה מנהג האשכנזים לקרוא מלה זו, אבל התימנים ורוב הספרדים אומרים כּוֹי (בחולם.
בזכרוני שהיעבץ אמר בהלצה: ברוך שלא עשני כוי [ר"ל פשרן, דוגמת הכוי שהוא ספק חיה ספק בהמה].
והוא על משקל ברוך שלא עשני גוי, הרי בבירור שבמקומו [אשכנז] ובזמנו אמרו בחולם, שאל"כ אין מקום להלצתו.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
גם לדעתי יש לחפש את צורת הגיית המילה במקורות העתיקים למילה פרה, ומילים רבות בתלמוד אכן מוכרות לנו מהמקורות הלועזיים, כמו 'מסלק את הטבלה' - שולחן, טייבל, אמבטי - אמבטיה, פודגרא - חולי רגליים - קשור למילה פוט - רגל, ועוד כהנה רבות כמו פנטגון טטריגון כו'.
לענייננו - גם המחקר הלשוני מוכיח שההגיה הנכונה היא כפי אלה האמונים יותר על דקדוק - התימנים והספרדים, וכפי שהביא בפורטל הדף היומי [מופיע בקובץ שהובא לעיל]:
תרגומה - שור, פר (ערוך השלם, כוי). אולם גיגר ,go או מסנסקריט ,gao קאהוט מציע שמילת כוי באה מפרסית אמצעית דוחה את האפשרות שמוצא המלה הוא פרסי (תוספות הערוך השלם, כוי). גיורא אילני מוסר שבהודו קוראים לבקר בשם גאי מסמל נקבה של מקרין כלשהו). לבקשתי, בדק שוב את הנושא mish )mish gau – וג'אמוס ,Gay ובאירן פרה מכונה ;gau אכן מזוהה עם 'שור', 'פרה' (למעשה 'זבו'). מלה זו go ידידי ד"ר דוד טלשיר מהאקדמיה ללשון עברית, ומצא שבסאנסקריט ואלה נראים ורייאנטים של 'כוי' העתיקה יותר. לפי זה נראה ,cow - ולאנגלית ,kuo התגלגלה לגרמנית גבוהה עתיקה בצורת לי לאמץ את ההגיה כוי, במשקל גוי. כעת, כשהזיהוי נעשה יותר ברור, יש להחזיר לג'אמוס את שמו העברי כוי המוזכר במקורותינו . עכ"ל.
 

איש גמזו

משתמש רגיל
יש לשים לב, שישנה בארמית עוד מילה שהיא באותם אותיות, שהיא חלון, שג"כ קרוי כוי. (ב"ק ס: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתיב כי עלה מות בחלונינו. ועוד.)
לפי הנ"ל איך תנוקד המלה הזו. האם בחולם.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
יש לשים לב, שישנה בארמית עוד מילה שהיא באותם אותיות, שהיא חלון, שג"כ קרוי כוי. (ב"ק ס: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתיב כי עלה מות בחלונינו. ועוד.)
לפי הנ"ל איך תנוקד המלה הזו. האם בחולם.
בכל מקום בו יש את המילה במקורות - דניאל או תרגומים - ידוע לנו כיצד יש לנקדה.
במקרה של חלון - וודאי שמנקדים בכ' פתוחה ו-ו' חרוקה.
דניאל פרק ו פסוק יא
וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־ קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: ס
 

דור2000

משתמש ותיק
מענין שבמשנה של פרופסור חנוך אלבעק שהיה מגדולי חוקרי לשון המשנה ניקד כוי בחולם.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יש לשים לב, שישנה בארמית עוד מילה שהיא באותם אותיות, שהיא חלון, שג"כ קרוי כוי. (ב"ק ס: רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתיב כי עלה מות בחלונינו. ועוד.)
לפי הנ"ל איך תנוקד המלה הזו. האם בחולם.
בכל מקום בו יש את המילה במקורות - דניאל או תרגומים - ידוע לנו כיצד יש לנקדה.
במקרה של חלון - וודאי שמנקדים בכ' פתוחה ו-ו' חרוקה.
דניאל פרק ו פסוק יא
וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־ קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: ס
במילים "סכר כוי" יש לנקד כַּוֵּי ולא כַּוִּי.
 
חלק עליון תַחתִית