עת לדבר אמר:
ספר וסופר אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.
לא הבנתי.
אתה רוצה לחדש שלנח היה מותר להתפלל בתוך בית הכסא?
???
???
???
חס ושלום!
אני רק יוצא מנקודת הנחה, שהתיבה היא מציאות שונה מהמציאות שאני מכיר, ולא רק בגלל שהכל היה שם בדרך נס [גם], אלא כי המבול כולו הוא התרחשות שנוגעת לבריאה כולה, וכל דבר שנוגע לעצם הבריאה, יותר נוח מלכתחילה להבין אותו כ'מושג' הרבה יותר מאשר מציאות טכנית.
ואני לא אומר חלילה שלא היתה מציאות טכנית, אלא שצריך לחתור ש'כלי החשיבה' שאיתם משתמשים יתאימו לנושא עליו דנים, וכמו שכאשר מדברים על מלאכים בעלי כנפים ניתן לדון על דרכי המעוף שלהם ולהביא דוגמא מעופות מהנשרים ומהציפורים וכו', אולם הגישה הפשוטה היא שעל רוחניים חושבים בכלים רוחניים, ואפילו אם יש גם מהלך לחשוב בצורה פשטית. [כללו של דבר, יש דברים שהסוד הוא יותר קרוב לפשט, והפשט הוא רק בחינה מסוימת של הבנה].
על פי זה, אני נוטה להבין, שכאשר כל הברואים כולם, מדבר חי צומח, נכנסים לתוך תיבה בעלת שלש קומות, ונמצאים שם וחיים יחד שנה שלימה, בזמן שהשמש והירח לא עובדים, והעולם חרב, אזי
התיבה היא לא מחסן, ולא אניה, אלא משהו מהותי, שכולל את כל המציאות יחד. והדוגמא שמצאתי לזה, הוא גוף האדם, שגם הוא בנוי בשלש קומות [ראש בטן גויה], תחתיים לזבל, אמצעים - חי, ועליונים - ראש ודעת. וכמו כן המציאות של התיבה, היתה קיבוץ של כל העולם יחד שהתקיימו כגוף אחד.
וממילא, כמו שהריח של הצואה העצורה בגוף לא עולה לראש, גם הריח של הקומה התחתונה לא עלתה לקומה שניה, [ואם בראש לבד חז"ל מתפעלים שיש ארבעה מעיינות בטפח על טפח, דמעות, ליחת האוזן, צואת האף והרוק ואף אחד לא נכנס בתחומו של השני, ק"ו בתיבה שכוללת את כל המציאות כולה].
אמנם עיקר הכוונה שלי, הוא
לא להגיע לחלק הטכני של התירוץ הזה, אלא להעיר, שכדאי להעדיף 'כלי חשיבה' שיש בכוחם לקלוט את הרשמים העדינים יותר שהתורה מדברת בהם. [אין לי ספק שהתורה היא הרבה הרבה יותר מזה, אולם כמו שייסד הכוזרי, לעולם להעדיף גישה עמוקה ומהותית גם אם יתכן שהאמת היא עוד יותר עמוקה מזה וכלשונו [א] 'ואינני גוזר שהיה הענין על הדרך הזה ואולי היה על דרך יותר עמוק ממה שיעלה במחשבתי'].