היכן אחסנו את הפירות (התבואה) בתיבת נח?

סתם

משתמש רגיל
עת לדבר אמר:
סתם אמר:
עת לדבר אמר:
אדרבה בדיוק בשביל זה עשו קומה נפרדת.
תאר לך שאתה נמצא בתוך בנין אטום ללא פתחי אוורור [כנראה כך זה היה שם, לא?], ויש שם זבל של כמה חודשים אחורה, האם אפשר שהריח לא ידיע לקומה העליונה? אף אם זה קומה נפרדת.
וחוץ מזה, גם בלי הענין של דברים שבקדושה, צ"ע איך חיו בכלל בתוך תיבה מסריחה (סליחה על הביטוי) כזאת??
שמא הכין נח עפר לכסותה - דברים כג יד.
לענ"ד תירוץ זה אינו די לנו.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ברשי כפשוטו

הביא אברבנאל שהמזונות היו חצים בקומה האמצעית וחצים בתחתונה

בסברא יותר מובן שהיה בתחתונה שהרי היו צריכים להכניס אוכל לשנה ובתחילת השנה לא היה זבל כך שקומה שלימה היתה ריקה
ועוד שבקומה השניה היו כל הבהמות

אבל זה לא דבר של סברא
גם בקומה האמצעית בתחילת השנה הם היה גורים, ובסוף השנה גדלו והמזון קטן. 
 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
בשבת מצאתי אצל המארחים ספר יחסית חדש של מרן הגר"ח קנייבסקי בשם - 'מדרש נח', שם הוא ליקט את כל החז"לים בענין נח, לא הספקתי לבדוק אם אין עוד משהו, אבל ראיתי שהוא מביא מפרקי דברי אליעזר [להלן]. כשבאתי הביתה חיפשתי את הספר באוצר החכמה ולא מצאתי את זה שם, מעניין למה.

זה לשון הפרקי דברי אליעזר.

'וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית'. 

המנקדים בספר ניקדו מאה וחמישים 'קינים', מלשון חדרים קטנים, ולפי זה מובן שבאמצע יש 'בתים' לאוכל ולא קינים. בלא זה אין לזה מובן לכאורה.
לפי זה התיבה היתה גדולה מאוד.

אגב כמדומני שר' חיים פירש [אולי זה מהמפרשים] 'המכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים', זה כדי לשתות, ולרוקן את הזבל.
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
סתם אמר:
עת לדבר אמר:
סתם אמר:
תאר לך שאתה נמצא בתוך בנין אטום ללא פתחי אוורור [כנראה כך זה היה שם, לא?], ויש שם זבל של כמה חודשים אחורה, האם אפשר שהריח לא ידיע לקומה העליונה? אף אם זה קומה נפרדת.
וחוץ מזה, גם בלי הענין של דברים שבקדושה, צ"ע איך חיו בכלל בתוך תיבה מסריחה (סליחה על הביטוי) כזאת??
שמא הכין נח עפר לכסותה - דברים כג יד.
לענ"ד תירוץ זה אינו די לנו.
לכמה חול אתה זקוק?
יש בשפע, רק תגיד.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
א"כ כיצד אמר נח דברים שבקדושה בתיבה?
נח? דברים שבקדושה? כנראה התבלבלת...
במדרש כתוב שנח התפלל 
די ברור לי שתפילה בלא הזכרת השם אינה מוגדרת כדבר שבקדושה. השווה הודאת מודה אני הנאמרת בשופי גם כאשר הלב רואה את הערווה.

 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
נח? דברים שבקדושה? כנראה התבלבלת...
במדרש כתוב שנח התפלל 
די ברור לי שתפילה בלא הזכרת השם אינה מוגדרת כדבר שבקדושה. השווה הודאת מודה אני הנאמרת בשופי גם כאשר הלב רואה את הערווה.
מה שכתוב במדרש הוא שנח התפלל הוציאה ממסגר נפשי וגו' שהוא פסוק.
 

שמעיה

משתמש ותיק
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
נח? דברים שבקדושה? כנראה התבלבלת...
במדרש כתוב שנח התפלל 
די ברור לי שתפילה בלא הזכרת השם אינה מוגדרת כדבר שבקדושה. השווה הודאת מודה אני הנאמרת בשופי גם כאשר הלב רואה את הערווה.

 

אך יש לשים לב שהיה התגלות נבואה לנח בתיבה
כשאמר לו ד' צא מן התיבה וכו'
מסתבר שהתגלות נבואה צריך שהמקום יהא ראוי לדבר ד'
ולא גרע מאמירת דבר שבקדושה
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
במדרש כתוב שנח התפלל 
די ברור לי שתפילה בלא הזכרת השם אינה מוגדרת כדבר שבקדושה. השווה הודאת מודה אני הנאמרת בשופי גם כאשר הלב רואה את הערווה.

אך יש לשים לב שהיה התגלות נבואה לנח בתיבה
כשאמר לו ד' צא מן התיבה וכו'
מסתבר שהתגלות נבואה צריך שהמקום יהא ראוי לדבר ד'
ולא גרע מאמירת דבר שבקדושה
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.

ובלי לזלזל חלילה בדיון שנעשה עד כאן, הייתי מעדיף לחשוב על דברים גדולים כל כך כמו תיבת נח שתופסת פרשה שלימה בתורה הקדושה, בצורה מופשטת וגבוהה [אפילו שאני לא כל כך מבין מה אני אומר], מאשר להשליך עליה את המציאות הקטנה שלי, וגם אם היא הלכתית [אפילו שבודאי יש גם כזו גישה].
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
יש גבול לבדיית סברות בלי מקור
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
איש ווילנא אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.

ובלי לזלזל חלילה בדיון שנעשה עד כאן, הייתי מעדיף לחשוב על דברים גדולים כל כך כמו תיבת נח שתופסת פרשה שלימה בתורה הקדושה, בצורה מופשטת וגבוהה [אפילו שאני לא כל כך מבין מה אני אומר], מאשר להשליך עליה את המציאות הקטנה שלי, וגם אם היא הלכתית [אפילו שבודאי יש גם כזו גישה].
כנ"ל
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
במדרש כתוב שנח התפלל 
די ברור לי שתפילה בלא הזכרת השם אינה מוגדרת כדבר שבקדושה. השווה הודאת מודה אני הנאמרת בשופי גם כאשר הלב רואה את הערווה.

אך יש לשים לב שהיה התגלות נבואה לנח בתיבה
כשאמר לו ד' צא מן התיבה וכו'
מסתבר שהתגלות נבואה צריך שהמקום יהא ראוי לדבר ד'
ולא גרע מאמירת דבר שבקדושה
את זה הקב''ה אמור להחליט. יתכן שהוא קבע שאין הוא מתגלה במקום מלוכלך, ורוח יצאה מאת ה' לשרוף ולכלות כל סיג ולכלוך טרם התגלה, ויתכן שהוא בחר להתגלות גם במקומות מלוכלכים, 'וכל טינופת לא יטנפוהו'.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
יש גבול לבדיית סברות בלי מקור

ידידי. כל עוד אין מביאים מקורות אלא סברות, אפשר להעמיד נגדן סברות בהצלחה.
לפי סברתך (נעדרת המקור) היה אסור ליצחק לומר לעשיו להביא לו ציד במקום מטונף מאחר שמדובר בפסוק בתורה.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
פרלמן משה אמר:
שמעיה אמר:
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
יש גבול לבדיית סברות בלי מקור

ידידי. כל עוד אין מביאים מקורות אלא סברות, אפשר להעמיד נגדן סברות בהצלחה.
לפי סברתך (נעדרת המקור) היה אסור ליצחק לומר לעשיו להביא לו ציד במקום מטונף מאחר שמדובר בפסוק בתורה.
ב"ר ל"ד א' וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר, צֵא מִן הַתֵּבָה. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, זֶה נֹחַ שֶׁהָיָה סָגוּר בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, לָתֵת הוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים, יִתְכַּלְלוּן בִּי צַדִּיקַיָּא. כִּי תִגְמֹל עָלָי, שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי וְאָמַרְתָּ לִי: צֵא מִן הַתֵּבָה.
ובתנחומא פי"א כְּשֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה, הָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי.
אם הפסוק נדרש ע"י חז"ל בכל תיבה משמע שתפלת נח היתה אמירת פסוק, ואמנם יש לחלוק ע"ז.
אבל לומר שהנוסח עבר מדור לדור ודוד המלך קבעו, ע"ז התכוונתי שדברים כאלה צריך לחפש מה אומרים הקדמונים, ולא לומר מהכרס.
 

שמעיה

משתמש ותיק
אלא מה? הנוסח לא עבר מדור לדור, אלא דוד המלך קלע למטרה?
ספר תהלים אומרים חז''ל שנאמר על ידי עשרה זקנים במהלך הדורות, ויש שיטות שונות על זהות עשרה זקנים אלו. אך בדיוק כפי ששירי אברהם אבינו (איתן האזרחי) עברו מדור לדור עד שנקבעו בתהלים על ידי דוד, (בעוד שיחותיו עם לוט נקבעו על ידי משה רבינו בתורתנו הק') כך יתכן שדברי נח נקבעו בתהלים.
אך ליתן להם דיני פסוקים כל עוד לא נקבעו בכתבי הקודש? אני מקווה שאברהם לא דיבר עם רועי לוט, ויעקב לא דיבר עם לבן ליד הצאן אשר גלליו - לחד דעה - אוסרים לדבר בדברים שבקדושה...
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
אך ליתן להם דיני פסוקים כל עוד לא נקבעו בכתבי הקודש? אני מקווה שאברהם לא דיבר עם רועי לוט, ויעקב לא דיבר עם לבן ליד הצאן אשר גלליו - לחד דעה - אוסרים לדבר בדברים שבקדושה...

כנראה גם לפרעה היה דין נביא, ולא נבואה סתם אלא במדרגת משה, כי הוא חידש פסוקים שלמים בחומש מדעתו - למשל: 'לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח', 'לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים' ועוד. [מסתמא הוא גם דיבר לשון הקודש, שכידוע הוא למד אותה מיוסף].
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.
לא הבנתי.
אתה רוצה לחדש שלנח היה מותר להתפלל בתוך בית הכסא?
???
???
???
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
ספר וסופר אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.
לא הבנתי.
אתה רוצה לחדש שלנח היה מותר להתפלל בתוך בית הכסא?
???
???
???
חס ושלום!

אני רק יוצא מנקודת הנחה, שהתיבה היא מציאות שונה מהמציאות שאני מכיר, ולא רק בגלל שהכל היה שם בדרך נס [גם], אלא כי המבול כולו הוא התרחשות שנוגעת לבריאה כולה, וכל דבר שנוגע לעצם הבריאה, יותר נוח מלכתחילה להבין אותו כ'מושג' הרבה יותר מאשר מציאות טכנית.
ואני לא אומר חלילה שלא היתה מציאות טכנית, אלא שצריך לחתור ש'כלי החשיבה' שאיתם משתמשים יתאימו לנושא עליו דנים, וכמו שכאשר מדברים על מלאכים בעלי כנפים ניתן לדון על דרכי המעוף שלהם ולהביא דוגמא מעופות מהנשרים ומהציפורים וכו', אולם הגישה הפשוטה היא שעל רוחניים חושבים בכלים רוחניים, ואפילו אם יש גם מהלך לחשוב בצורה פשטית. [כללו של דבר, יש דברים שהסוד הוא יותר קרוב לפשט, והפשט הוא רק בחינה מסוימת של הבנה].

על פי זה, אני נוטה להבין, שכאשר כל הברואים כולם, מדבר חי צומח, נכנסים לתוך תיבה בעלת שלש קומות, ונמצאים שם וחיים יחד שנה שלימה, בזמן שהשמש והירח לא עובדים, והעולם חרב, אזי התיבה היא לא מחסן, ולא אניה, אלא משהו מהותי, שכולל את כל המציאות יחד. והדוגמא שמצאתי לזה, הוא גוף האדם, שגם הוא בנוי בשלש קומות [ראש בטן גויה], תחתיים לזבל, אמצעים - חי, ועליונים - ראש ודעת. וכמו כן המציאות של התיבה, היתה קיבוץ של כל העולם יחד שהתקיימו כגוף אחד.

וממילא, כמו שהריח של הצואה העצורה בגוף לא עולה לראש, גם הריח של הקומה התחתונה לא עלתה לקומה שניה, [ואם בראש לבד חז"ל מתפעלים שיש ארבעה מעיינות בטפח על טפח, דמעות, ליחת האוזן, צואת האף והרוק ואף אחד לא נכנס בתחומו של השני, ק"ו בתיבה שכוללת את כל המציאות כולה].

אמנם עיקר הכוונה שלי, הוא לא להגיע לחלק הטכני של התירוץ הזה, אלא להעיר, שכדאי להעדיף 'כלי חשיבה' שיש בכוחם לקלוט את הרשמים העדינים יותר שהתורה מדברת בהם. [אין לי ספק שהתורה היא הרבה הרבה יותר מזה, אולם כמו שייסד הכוזרי, לעולם להעדיף גישה עמוקה ומהותית גם אם יתכן שהאמת היא עוד יותר עמוקה מזה וכלשונו [א] 'ואינני גוזר שהיה הענין על הדרך הזה ואולי היה על דרך יותר עמוק ממה שיעלה במחשבתי'].
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
עת לדבר אמר:
מה יותר פשוט מלומר שהוא הכניס עפר כדי הצורך?
אתה מתייחס בשאלה לתשובה שלי?
ממש כך.

למה צריך להתפלפל איך נח הסתדר עם הזבל בשביל ללמוד תורה, כשהפתרון כ"כ נח וזמין.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
ספר וסופר אמר:
עת לדבר אמר:
מה יותר פשוט מלומר שהוא הכניס עפר כדי הצורך?
אתה מתייחס בשאלה לתשובה שלי?
ממש כך.

למה צריך להתפלפל איך נח הסתדר עם הזבל בשביל ללמוד תורה, כשהפתרון כ"כ נח וזמין.
זהו בדיוק, שכל התשובה שלי באה לפרש שאין לי מטרה לסדר את נח, עיקר הענין שלי הוא עצם הנידון, דהיינו מה הם 'כלי הדיון'.

וטרחתי להסביר למה אני בדוקא מחפש לתפוס את הדברים לא בצורה הפשוטה שלהם. וזה לשוני:
אולם הגישה הפשוטה היא שעל רוחניים חושבים בכלים רוחניים, ואפילו אם יש גם מהלך לחשוב בצורה פשטית. [כללו של דבר, יש דברים שהסוד הוא יותר קרוב לפשט, והפשט הוא רק בחינה מסוימת של הבנה].
ועיי"ש שם עוד. [ותמצא נחת או אי נחת].

אלא שהרבה פעמים כשתופסים את הדברים כמהות, אז דברים מסובכים נהיים מאוד פשוטים [גם אם לא מבינים אותם], וכמובן לא כל דבר עמוק הוא 'פלפול'.

אגב, לדעתי, לחדש שהוא הכניס עפר לתיבה כשזה לא מוזכר בציווי, מה שלך זה כל כך פשוט, אצלי זה כמו לחדש להכניס לתפילין שקית עם 'נפטלין' נגד עובש. 

וממילא הכל זה שאלה של גישה לתורה, ידידי, ולכן זה מאוד מאוד חשוב בשביל ללמוד 'תורה' - כי השאלה היא איך לומדים אותה, האם כספר אגדות גלגמיש או כספר תורת אלהים מפורש.

עריכה:
כנראה לא הבנתי נכון את המילים 'כדי ללמוד תורה' שבשאלתך [דיברו על תפילה כל הזמן], אולם אני משאיר את זה כך בשביל עצם הדברים.
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.

נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.

נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.
אני מקוה שאתה לא מאשים שאני התרתי את זה
וממילא, כמו שהריח של הצואה העצורה בגוף לא עולה לראש, גם הריח של הקומה התחתונה לא עלתה לקומה שניה,
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
עת לדבר אמר:
יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.

נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.
אני מקוה שאתה לא מאשים שאני התרתי את זה
הריח של הקומה התחתונה לא עלתה לקומה שניה,
מקבל לגמרי.
גם בלי המשל מגוף האדם.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
ספר וסופר אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.
לא הבנתי.
אתה רוצה לחדש שלנח היה מותר להתפלל בתוך בית הכסא?
???
???
???
לא הבנתי. אתה רוצה רוצה לטעון שמי שכלוא בבור ועביט של שופכין לפניו, אסור לו להפיל תחנתו לפני ה' ולבקש: אנא בוראי, עזרני והוציאני מן המקום אשר אני כלוא בו? הוא חייב לחתום שפתיו, ולקוות לישועת ה' בלא בקשת עזרה, שהיא הדבר המינימלי?
כמובן, שעליו להמנע מלהזכיר פסוקים ושמות הקודש, אך למה שלא יוכל לבקש מאת ה' עזרה והצלה.
???
???
???
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.

נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.

ללמוד???
החידושים כאן הולכים ומשתרגים אחד על השני.
קודם היו לו לנוח מאגר של דברים שבקדושה, לאחר מכן מתבאר שנח, תחת לזון ולכלכל את מאות בעלי החיים שהיו אתו בתיבה וכמתואר במדרש, בעצם ישב ולמד...
וכל זה, להזכירכם, כאלף שנה לפני מתן תורה עם הלכותיה פרטיה ודיניה, אשר בתוכם נכללו הלכות דברים שבקדושה נגד ערווה. וכמובן שעתה יקפצו מהרש''י שמכאן שלמד נח תורה, ולא חלי ולא מרגיש שזה שידע את דיני התורה אין הכוונה שקיים. שהרי לא נצטווה אלא בשבע מצוות, ולא באיסור להזכיר דברים שבקדושה נגד ערווה.
 

שרביה

משתמש ותיק
נראה לי שיש בעל הטורים שאומר שנח למד תורה ואיני זוכר כעת מקומו.
 

שרביה

משתמש ותיק
סליחה אין זה בעל הטורים כי אם רש"י מפורש עה"פ ( בראשית ז ב) מן הבהמה הטהורה פירש"י וזה לשונו : "הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה"
 
חלק עליון תַחתִית