zxc אמר:אני חושב,ואולי איני צודק, (ואולי ודאי איני צודק) שברגע שקיבלנו היתר לשתות קפה, וברגע שקפה בלי סוכר קשה לב"א לשתות, והוא יזכור את זה הרבה דקות אח"כ. אין ענין (עכ"פ אין ענין כ"כ גדול) להתמסר ובמסי"נ לקיים את ההלכה שבמילא קצת רופפת.יהושע אמר:לבי במערב אמר:כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.
גם יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
ולכן ברגע שזה לא דרך השתיה המקובלת וזה מפריע מאד לשותים, והם ממילא קיבלו היתר, מניחים להם לשתות כרצונם.
ושוב, לכאורה איני צודק
שוב, ההיתר לשתות קפה זה בכלל שזה לא גרע ממים, שהקפה הוא לא ראוי למאכל רק בשביל העירנות, רק בתוספת סוכר וחלב זה בשביל טעם, אז ההיתר הוא או בשביל עירנות או בגלל חולשה, אז מי שלא חלש ולא מרגיש חוסר עירנות בשעת התפילה אין לו היתר.