שתיית קפה לפני התפילה

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
zxc אמר:
יהושע אמר:
לבי במערב אמר:
כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.

גם יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
אני חושב,ואולי איני צודק, (ואולי ודאי איני צודק) שברגע שקיבלנו היתר לשתות קפה, וברגע שקפה בלי סוכר קשה לב"א לשתות, והוא יזכור את זה הרבה דקות אח"כ. אין ענין (עכ"פ אין ענין כ"כ גדול) להתמסר ובמסי"נ לקיים את ההלכה שבמילא קצת רופפת.
ולכן ברגע שזה לא דרך השתיה המקובלת וזה מפריע מאד לשותים, והם ממילא קיבלו היתר, מניחים להם לשתות כרצונם.
ושוב, לכאורה איני צודק

שוב, ההיתר לשתות קפה זה בכלל שזה לא גרע ממים, שהקפה הוא לא ראוי למאכל רק בשביל העירנות, רק בתוספת סוכר וחלב זה בשביל טעם, אז ההיתר הוא או בשביל עירנות או בגלל חולשה, אז מי שלא חלש ולא מרגיש חוסר עירנות בשעת התפילה אין לו היתר. 
 

zxc

משתמש רגיל
יהושע אמר:
zxc אמר:
יהושע אמר:
גם יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
אני חושב,ואולי איני צודק, (ואולי ודאי איני צודק) שברגע שקיבלנו היתר לשתות קפה, וברגע שקפה בלי סוכר קשה לב"א לשתות, והוא יזכור את זה הרבה דקות אח"כ. אין ענין (עכ"פ אין ענין כ"כ גדול) להתמסר ובמסי"נ לקיים את ההלכה שבמילא קצת רופפת.
ולכן ברגע שזה לא דרך השתיה המקובלת וזה מפריע מאד לשותים, והם ממילא קיבלו היתר, מניחים להם לשתות כרצונם.
ושוב, לכאורה איני צודק
שוב, ההיתר לשתות קפה זה בכלל שזה לא גרע ממים, שהקפה הוא לא ראוי למאכל רק בשביל העירנות, רק בתוספת סוכר וחלב זה בשביל טעם, אז ההיתר הוא או בשביל עירנות או בגלל חולשה, אז מי שלא חלש ולא מרגיש חוסר עירנות בשעת התפילה אין לו היתר. 
כמובן, ואני מדבר על מי שהותר לו, וקשה לו ללא חלב וסוכר, יכול לשתות כדרכו
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יהושע אמר:
לבי במערב אמר:
כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.

גם [אם] יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
טענו בחיטים והודו לזכר קדשו?!
מדובר באותם הנצרכים לכך, שבל"ז א"י לשתות (וצריכים הם לשתי'), ופשוט שיזכרו - כי לא הצליח הקָפֶה 'לעבור' בגרונם... וק"ל.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יהושע אמר:
לבי במערב אמר:
כמדומה, שרוב הנוהגים לשתות קפה עם סוכר - אינם יכולים לבלעו בלעדיו, ובודאי יזכרו אחרי חמש דקות (ואף יותר) כי שתו בלא סוכר.

גם [אם] יזכרו זה לא יפריע לכוונת התפילה
טענו בחיטים והודו לזכר קדשו?!
מדובר באותם הנצרכים לכך, שבל"ז א"י לשתות (וצריכים הם לשתי'), ופשוט שיזכרו - כי לא הצליח הקָפֶה 'לעבור' בגרונם... וק"ל.
כתבת שיזכרו כי שתו בלא סוכר, לא שיזכרו שלא שתו
 
 

במבי

משתמש ותיק
המרדכי בסימן כג' בברכות מביא את דברי הראבי"ה שכותב שהאיסור לפני התפילה זה דווקא במידי דמשכר אבל מים מותר לשתות דבמים לא שייך לומר אחר שנתגאה זה וכו'

ויש להוסיף ע"כ את דברי הגמ' בעירובין "כל המפיק מגן בשעת גאווה סוגרין וחותימן צרות בעדו" וכו' ומסביר שם רש"י ששעת גאוה נקראת שעת שכרות (דף סה.)
וא"כ הווה כדברי הראבי"ה שדווקא שתיית מידי דמשכר היא הבעייתית !!!
(ואולי האוסרים חלב הוא משום דמשכר כדאיתא גבי יעל)
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
המרדכי בסימן כג' בברכות מביא את דברי הראבי"ה שכותב שהאיסור לפני התפילה זה דווקא במידי דמשכר אבל מים מותר לשתות דבמים לא שייך לומר אחר שנתגאה זה וכו'

ויש להוסיף ע"כ את דברי הגמ' בעירובין "כל המפיק מגן בשעת גאווה סוגרין וחותימן צרות בעדו" וכו' ומסביר שם רש"י ששעת גאוה נקראת שעת שכרות (דף סה.)
וא"כ הווה כדברי הראבי"ה שדווקא שתיית מידי דמשכר היא הבעייתית !!!
(ואולי האוסרים חלב הוא משום דמשכר כדאיתא גבי יעל)
פתח במשכר וסיים במים, ומה עם מי פירות? ואולי דיבר בהווה. 
 
 

חיים.

משתמש ותיק
יש עצה שקצת מקלה מחומרת הבעיה:
לומר ברכות השחר ולהתפלל ולבקש על עצמו.... ואז הבעיה נחלשת, כי לא תוכלו על הדם טרם שתתפללו - כבר היה כאן.
את ברכות השחר מובא ברמ"א בהלכות תפילה בשביל עשיית חפציו בשעת הדחק, שעצה זו נוהגים העולם כדי להקל מחומרת הבעיה.
ועל דבריו יש להוסיף, שצריך גם להתפלל ולבקש על עצמו וכו' ואז יותר קל כבר לשתות קפה וכו' כי אין גאווה מאחר והתפלל.

וכן נאמר מה יהיה הדין מיד לאחר 18 (לפני תחנון) האם יהיה מותר בשתייה ואכילה? שהלא יש לפניו עוד תפילה... וכמו שנתיר פה נתיר גם שם.

אך כמובן שמי שלא רגיל בזה לכאורה אין לו היתר! כי הרגילים בכך אם לא ישתו הם מצטערים והדבר מפריע ליישובם ותפילתם.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יהושע אמר:
כתבת שיזכרו כי שתו בלא סוכר, לא שיזכרו שלא שתו
פשוט ביותר: גם אם יצליחו לרוקן (במאמץ) את תכולת הכוס לגרונם, יזכרו היטב (ולא למעליותא) שהקפה הי' בלא סוכר; ונמצא שלא הועילה להם השתי' מאומה, שהרי כוונתם עודה מופרעת.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
הרגיל לשתות תה או קפה בבוקר, ובלעדיהם אין דעתו מתיישבת עליו, מותר לו לשתותם לפני התפילה, שאין בשתייתו גאווה אלא צורך, כדי שדעתו תתיישב ויוכל לכוון בתפילה. ויש אנשים שרק אחר שעתיים מקימתם מרגישים צורך לשתות קפה, ועל כן בימות החול שהתפילה קצרה, מוטב שלא ישתו קפה לפני התפילה, אבל בשבתות וימים טובים, שהתפילה נמשכת בהם זמן רב, מוטב שישתו קפה לפני התפילה.

מי שמתקשה לשתות את הקפה או התה בלא סוכר, רשאי לערב בהם סוכר כדי שיוכל לשתות וליישב את דעתו. אבל לא יוסיף חלב בקפה. ומי שבלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה – כיוון שהוא שותה כדי ליישב את דעתו, מותר לו להוסיף גם חלב לקפה.

לפני תפילת השבת רבים מקילים לאכול עוגות, אבל מנהגם מוטעה ואין להם על מה לסמוך. שכל מה שהתירו הוא רק לשתות קפה שנחשב כמים, ומי שהתרגל לשתותו מתמכר לקפאין, ובלא שישתה אותו אין דעתו מתיישבת עליו. אבל אכילת עוגות היא האכילה האסורה לפני התפילה. ורק מי שהוא רעב מאוד או שחושב שבהמשך יהיה רעב מאוד, עד שלא יוכל לכוון כראוי בתפילתו, מותר לו להקל ולאכול מעט עוגות לפני התפילה.[9]

[9]. לעניין הקפה עיין מ"ב פט, כב; יבי"א ד, יא; אשי ישראל יג, כה. לעניין אכילת עוגות, אף שכתב בבאו"ה פט, ג, 'וכן', שעדיף להתפלל ביחיד ולא לאכול לפני התפילה, נראה לחלק בין סעודת קבע לארעי, שאם הוא נצרך לסעודת קבע עדיף שיתפלל ביחידות ואח"כ יאכל, אבל אם די לו באכילת ארעי, מוטב שיאכל מעט ויתפלל אח"כ במניין. וזה החילוק בין מה שכתבתי כאן למה שכתבתי בהלכה הקודמת.
עיין בפניני הלכה שבת ו, ט, 12, שלדעת רבים, וביניהם מ"ב ואג"מ, האוכל לפני התפילה בשבת צריך לקדש תחילה, ולמעשה נוהגים שלא לקדש, כדעת הסוברים שמצוות הקידוש חלה אחר התפילה.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
שיחות הר״ן רעז
אָמַר: שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁתָה אֲפִלּוּ מַיִם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל אֵלּוּ הַשּׁוֹתִין קַאוֶוע [קפה] וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה קֹדֶם הַתְּפִלָּה.
 

צביקה 88

משתמש רגיל
האם ידוע מקור מהבעש"ט זי"ע דייקא על עניין חמין קודם התפילה.
(מבלי דעות אישיות כמובן.)
 
חלק עליון תַחתִית