בעזהי"ת
השאלה החלה כשהייתי חייל, ולחיילים האתיופים ביום ה"סיגד" היה יום חופשה על חשבון המערכת. ואז שאלתי את עצמי: אם אלך למשרד ואומר שאני אתיופי, האם גם אני אזכה בחופשה זו? ואם יאמרו לי שרשום ששני הוריי נולדו בישראל (כמובן להעיר על כך שאני לא כהה זו גזענות), אז אענה להם שאמנם כן הוא, אך לאחרונה החלטתי להיות אתיופי. או אז דבריי יתקבלו ואזכה בחופשה המיוחלת?
מפורש במגילה פעמים רבות שהגזרה נגזרה על "היהודים", "היהודים" עשו אבל גדול וצמו, ו"היהודים" קיבלו עליהם ועל זרעם את ימי הפורים. למה קרויים יהודים, והרי כמעט לא מצאנו כינוי זה בתנ"ך, אלא "עברים" או "בני ישראל"? הכינוי "יהודי" קשור לשבט יהודה. כתוב בדה"י "ואשתו היהודיה", הכוונה משבט יהודה. אך כמעט כל הביטויים האלה בתנ"ך מכוונים לאדם שהגיע מממלכת יהודה, שנקראה כך לאחר פילוג ירבעם בן נבט החוטא והמחטיא; ואף אם הוא לא משבט יהודה, כש"כ תוס' מגילה יג.. וכן אצלנו במגילה כתוב "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, איש ימיני". והגמ' (מגילה יב:) הקשתה: האם הוא מיהודה או מבנימין? על פי דברינו זה פשוט, הוא משבט בנימין שבממלכת יהודה (וזה מתאים לכל התירוצים של הגמ' שם).
ואם כן, לכא' עשרת השבטים שגלו לערי מדי (מלכים ב יז) בודאי היו תחת שלטון אחשורוש במלכות מדי ופרס, ולמרות זאת מוזכר בהדגשה שרק היהודים קיבלו את ימי הפורים כנ"ל, ומשמע מכך שעשרת השבטים כלל לא נכללו בגזרה אלא רק היהודים, "כי הגידו לו את עם מרדכי" שהיה מוכתר בנימוסיו (מגילה שם), שלפי חלק מהמפרשים מדובר על מראהו החיצוני שהראה שהוא מממלכת יהודה (היו לו פאות "עבים וגסים הנראין למרחוק הן בימים והן בלילות" - בן איש חי). לכן לשיטת הרב עובדיה זצ"ל שהאתיופים הנם משבט דן, וכן בני מנשה לכא' ייפטרו ממצוות הפורים.
מאי הוה עלה דההוא סיגד? החיילים "היהודים" לא מקבלים חופשה על חשבון המערכת בפורים, לכן בעצם אין לאתיופים מה להפסיד גם אם נפטור אותם מפורים. ולמה אין חופשה בפורים ובסיגד יש? י"ל שמנהג הסיגד תלוי במקום, דהיינו ארמון הנציב, ולכן מחייב יציאה מהבסיס; ולעומתו מצוות הפורים לא תלויה במקום וניתן לקיים אותה בתוך הבסיס (אך רק לשיטת רבנו אפרים שאין להשתכר) ולכן אין חופש. ועכ"ז ראוי שצה"ל יתחשב בפוסקים עפ"י פשט השולחן ערוך "לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ויתן להם חופשה ע"ח המערכת.
מה החכמים אומרים?
השאלה החלה כשהייתי חייל, ולחיילים האתיופים ביום ה"סיגד" היה יום חופשה על חשבון המערכת. ואז שאלתי את עצמי: אם אלך למשרד ואומר שאני אתיופי, האם גם אני אזכה בחופשה זו? ואם יאמרו לי שרשום ששני הוריי נולדו בישראל (כמובן להעיר על כך שאני לא כהה זו גזענות), אז אענה להם שאמנם כן הוא, אך לאחרונה החלטתי להיות אתיופי. או אז דבריי יתקבלו ואזכה בחופשה המיוחלת?
מפורש במגילה פעמים רבות שהגזרה נגזרה על "היהודים", "היהודים" עשו אבל גדול וצמו, ו"היהודים" קיבלו עליהם ועל זרעם את ימי הפורים. למה קרויים יהודים, והרי כמעט לא מצאנו כינוי זה בתנ"ך, אלא "עברים" או "בני ישראל"? הכינוי "יהודי" קשור לשבט יהודה. כתוב בדה"י "ואשתו היהודיה", הכוונה משבט יהודה. אך כמעט כל הביטויים האלה בתנ"ך מכוונים לאדם שהגיע מממלכת יהודה, שנקראה כך לאחר פילוג ירבעם בן נבט החוטא והמחטיא; ואף אם הוא לא משבט יהודה, כש"כ תוס' מגילה יג.. וכן אצלנו במגילה כתוב "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, איש ימיני". והגמ' (מגילה יב:) הקשתה: האם הוא מיהודה או מבנימין? על פי דברינו זה פשוט, הוא משבט בנימין שבממלכת יהודה (וזה מתאים לכל התירוצים של הגמ' שם).
ואם כן, לכא' עשרת השבטים שגלו לערי מדי (מלכים ב יז) בודאי היו תחת שלטון אחשורוש במלכות מדי ופרס, ולמרות זאת מוזכר בהדגשה שרק היהודים קיבלו את ימי הפורים כנ"ל, ומשמע מכך שעשרת השבטים כלל לא נכללו בגזרה אלא רק היהודים, "כי הגידו לו את עם מרדכי" שהיה מוכתר בנימוסיו (מגילה שם), שלפי חלק מהמפרשים מדובר על מראהו החיצוני שהראה שהוא מממלכת יהודה (היו לו פאות "עבים וגסים הנראין למרחוק הן בימים והן בלילות" - בן איש חי). לכן לשיטת הרב עובדיה זצ"ל שהאתיופים הנם משבט דן, וכן בני מנשה לכא' ייפטרו ממצוות הפורים.
מאי הוה עלה דההוא סיגד? החיילים "היהודים" לא מקבלים חופשה על חשבון המערכת בפורים, לכן בעצם אין לאתיופים מה להפסיד גם אם נפטור אותם מפורים. ולמה אין חופשה בפורים ובסיגד יש? י"ל שמנהג הסיגד תלוי במקום, דהיינו ארמון הנציב, ולכן מחייב יציאה מהבסיס; ולעומתו מצוות הפורים לא תלויה במקום וניתן לקיים אותה בתוך הבסיס (אך רק לשיטת רבנו אפרים שאין להשתכר) ולכן אין חופש. ועכ"ז ראוי שצה"ל יתחשב בפוסקים עפ"י פשט השולחן ערוך "לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ויתן להם חופשה ע"ח המערכת.
מה החכמים אומרים?