עברנו על הדברים של הכותב היקר בכובד ראש וכתבנו מכח ראיות ברורות שהדברים לא מוכרחים כלל ועיקר,
ומנהגם של ישראל קדוש הוא לולי שאנו מציבים נימוקים מכריעים כנגד, דבר שלא נעשה בהודעה פותחת האשכול. ואצרף כאן את ההודעות שנכתבו בהמשך הנידון,
כאן וכאן אני מעלה את הטענות שהעלנו בתמצות לפני המעיינים.
מכל מלמדי השכלתי אמר:
דבר ידוע ומפורסם בכל קצווי ארץ שיום י"א חשון הוא יום פטירת רחל אמנו ע"ה. ורבים ושלמים עולים למקום קבורתה ומתפללים ומדליקים נר וכו' בזה היום.
ואני בא בזה לערער על המוסכמות. ולהורות ולהראות. מעיון במקורות. שיום זה כנראה אינו יום פטירתה. ותחילה אציג את מקורות דברי ולאחר מכן אתייחס למקור היחיד המורה לכאורה כמנהג המקובל.
(לע"ע בקצרה ממש. יש עימי עוד חומר רב בנושא)
א.
במדרש פסיקתא רבתי דר"כ (פ"ג ה) מפורש שיעקב קבר את רחל בין פסח לעצרת [ובודאי לא המתין חצי שנה לקבורתה].
ב.
בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל.
(לבקשת חכמי הפורום הרחבתי מעט על ראיה זו בהודעות שאח"כ)
ג.
בפסוק (שם לה טז) נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא"
- - - - - - - -
המקור היחיד לכאורה למנהג המקובל (יא חשון) הוא במדרש תדשא (ונעתק בילקו"ש ריש שמות ועוד) הביא את תאריך לידת כל אחד מן השבטים ואת שנת פטירתם. וכתב וזה לשונו:
"בנימין נולד יא מרחשון ומת בן ק"ט שנה" וזה לכאורה מקור למנהג המקובל כי הרי רחל נפטרה בעת לידת בנימין. ויש להקשות ע"ז מכל הנ"ל כמובן. ובהמשך אתרץ.
עוד כתב במדרש שם "יששכר נולד י' אב".
והמה דברי המדרש על יששכר קשים ביותר. כי הרי מפורש בפסוק (בראשית ל) "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" ובאותו יום נתעברה לאה ומזה נולד יששכר.
והרי זמן קציר חיטים הוא בתקופת שבועות (קרבן העומר) ובהדיא כתב בתרגום יונתן שם שהיה זה בחודש סיון. ואם כן שנתעברה בסיון. כיצד ילדה בחודש אב תוך ג' חודשים? (או ט"ו אם נרצה לומר שילדה בשנה שאחרי כן)
ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה.
בכדי שיעינו
הלומדים הרבים בטענות שהעלנו, אני מציע בתמצית את עיקרי הדברים וישובם
(שנפרסו בכמה הודעות בצורה לא מסודרת, וכמו"כ הוספנו עוד בזה) על מה שטענו כאן שנפלה טעות בד' המדרש תדשא.
נחדד את הדברים. מכח שני טענות העלו כאן טיעון מחודש, שנפלה טעות במדרש.
1. מכח ג' ראיות שהבאת קודם, א. פסיקתא ב. מגילה ג. הפסוק כברת דרך
2. מכח תאריך הולדת יששכר.
על 1 מי שמעיין מבין לבד, שאין כאן שום טענה ונפרט.
א. יש פסיקתא שחולקת על מדרש תדשא והילקוט בזה אין ספק, והמדרשים חלוקם בתאריך לידת בנימין ופטירת רחל.
ב. הגמ' מגילה. הגמ' דורשת את הפסוק י"ח חודש אחר שמסיקה מדנקט סוכות ובית שנעשה בשני שלבים, ז"א קיץ וחורף וקיץ, ואילו המדרש תדשא לא נקט באותו דרשה, ועל מה באה תלונתך, וביותר ראה מזרחי (לג, יז) שמעיר על רש"י שהביא את הדרשה הנ"ל וז"ל "נסע סכותה ושהה שם שמונה עשרה חודש קיץ וחורף וקיץ. סכות קיץ בית חורף סכות קיץ. בבראשית רבה. ולא ידעתי למה הביאו רש"י ז"ל בפירושו, והלא הבית והסכות שניהם נעשו בזמן אחד, הבית לעצמו והסכות למקנהו, כדכתיב, "ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות". והמדרש שדרשו הבית והסכות לעצמו, הבית בחורף והסכות בקיץ, אינו אחר פשוטו של מקרא. ועוד, שאין כתוב "סכות" אלא פעם אחת "ולמקנהו עשה סכות", אבל "סכתה" דרישיה דקרא שם מקום הוא נסע אל סכות, והם דרשו שני פעמים סכות, ואיך הביאו רש"י בפירושו, והלא בפרשת בראשית כתב "ומדרשי אגדה יש הרבה ואני לא באתי להביא רק מאותן מדרשות שהן קרובות לפשוטו של מקרא": עכ"ל.
כמו כן הוספנו לכם שכך מצינו בתרגום יונתן שכתב י"ב חודש ובהצטרף 6 חודשים בבית אל הרי שהגיע החורף ולא הקיץ, וע"ז אם באנו למעט במחלוקות, אין סיבה לטעון שחלק גם לגבי בית אל. כמו כן מה שכתבתם לדקדק לפי תרגום יונתן מדקדוק הפסוק להוכיח שבתחילה בנה בקיץ, כתבנו לכם שאילו ראיתם את התרגום לא היה עולה על דעתכם כדבר הזה.
ג. פירוש כברת דרך, שוב פעם זו דרשה שהובאה בכמה מדרשות, וכפי שהערנו רש"י (לה, טז) גם מביא את הפשט שכברת דרך פירושו מרחק הדרך
וזה לשונו: כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר רבוי מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה (ב"ר) שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה) וילך מאתו כברת ארץ ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר כמו שאתה אומר צמד כרם חלקת שדה כך במהלך אדם נותן שם מדה (קרקע כמו מהלך מיל) כברת ארץ: עכ"ל. ולכן הפסיקתא שנקטה אחרת ופירשה "שהארץ חלולה ככברה" זו דרשה, שבניגוד לה המדרש תדשא פירש כפשוטו. כמו כן הבאנו וגם ר' @שאר לעמו הביא שיש שפרשו עת הגריד זו דוקא בתקופת מרחשון, אבל אין צורך בחידוש זה אלא הפסיקתא ומדרש תדשא כל אחד פירש אחרת.
2. הראיה מיששכר היא לא מוכרחת ולהיפך.
א. הוא מניח במוחלט שלאה נתעברה מיששכר בסיון משום הפסוק קציר חיטים. א. ברש"י סנהדרין מובא שקציר חיטים לא בסיון משום שראובן יצא בסוף הקציר חיטים. כמו כן מלבד המדרש שכותב שנתעברה באותו לילה, הפסוק שכותב ותהר לאה וגו' לא מוכרח שנתעברה באותו לילה, שכן הפסוק כותב ותהר אין כונתו תיכף אלא שקודם למעשה הדודאים יעקב שכן אצל רחל, ואילו ממעשה הדודאים ואילך הוא שהה אצל לאה, ולכן כמו שאצל זבולון היא ודאי לא נתעברה באותו לילה, עם זאת שהגמ' והמדרש מציינים שבזכות הדודאים נתעברה בשני שבטים יששכר וזבולון, כך גם אצל יששכר לא במוכרח שנתעברה באותו לילה, והראיה שהמדרש היה צריך לדרוש שנתעברה באותו לילה זאת אומרת שהפשטות לא מוכרחת לכך, ומ"מ מדרש תדשא לא מחויב לזה.
א. גם אם נניח שנתעבר בסיון, אתה מניח שהשבטים נולדו בט' כטבעו של עולם. ואילו המדרש מוכיח מפשוטו של מקרא בכמה מקומות, שבני לאה לא נולדו כטבע העולם אלא כל שבעה חודשים, כמו כן כותב המדרש שיששכר נולד י"ב חודש וי"א י"ד חודש, ואם כן הראיה לא מתחילה, שכן יששכר נתעבר מתי שנתעבר ונולד בחודש אב, שכן כל לידתם לא היתה כטבעו של עולם.
ג. כמו כן כתבו שיששכר נולד באדר. ולא היא הוא נולד בשבט וכפי שטרחתי בהודעה
כאן להוכיח. ואילו יאמר שטעות בחשבון נפלה בדבריו ותו לא מידי, החרשתי.
כמו כן כתבנו שבס' היובלים שנשתמר לפני אלפים שנה כתב במפורש שבנימין נולד בי"א חשון.
(אין צורך להכביר שס' היובלים הוא ספר חיצוני, אבל אם מצאנו בו שנכתב להדיא תאריך פטירה העולה במדויק למה שנכתב בחז"ל הרי שההצלבה בין הדברים היא מכריחה ולא בחינם) כמו כן רבינו בחיי כתב, כמו כן הילקוט, ולכן אילו הדברים היו נכתבים רק במדרש תדשא והיה לזה ראיות מוכרחות הניחא, אבל לא זו בלבד שהראיות לא מוכרחות, גם מקור הדברים של מדרש תדשא מוצלב משלושה מקורות חלקם עתיקים לפני המצאת הדפוס וחלקם כמו ס' היובלים עתיקים מאד.
כמו כן מה שכתב בזה"ל -"ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה".
דבריו לא מבוררים לי כלל, מה הכרח לתלות במדפיסים טעות פשוטה והלא ידועה שראש השנה לחדשים הוא בניסן ולא בתשרי וזה פסוק מפורש, והניחא הרב רצאבי הנז', כתב נימוק הגיוני היכן טעותם, משום שמנו את גיל האדם בראש השנה של בריאת העולם וכמו שנתבאר בארוכה בדבריו שם, ואולם לדברי 'הכותב' כאן, מפני מה טעו בטעות פשוטה. וראה מה שכתבנו
כאן.
כמו כן שלח לי אחד מהחברים (השמטתי את שמו, יען ולא קבלתי הרשות להזכירו) טענה על מה שכתבו שהתאריך י"א חשוון הוא טעות בגלל המדפיסים.. בזה הלשון -"בעיקר הדברים האמת שאני לא נכנסתי לעומק הנושא אבל קשה בעיני לטעון שכל הדברים שנהגו שנים רבות ובררו מקורות היו טעות. וכי לא יכלו לחשוב על תירוץ זה? אלא שיש לברר ממתי אכן התחילו לעשות עסק מתאריך י"א מרחשוון ומי הם שעשו ע"כ. וזו גם טענה, אבל אי"צ לזה כמו שהרחבנו.
מכל מלמדי השכלתי אמר:
שאלת הרב @הפקדתי שומרים מתרגום יהונתן
ושאל הרב הפקדתי שומרים שאמנם מחשבון הגמרא מוכח כן. אך בתרגום יונתן חולק וכותב שיעקב השתהה בסוכות רק י"ב חודש, ולא י"ח חודשים, ולפ"ז בהצטרף ו' חודשים בבית אל הרי יציאתו משם בעת הגעת החורף שאז נפטרה רחל והוא חודש חשוון. וזה לשון התרגום יונתן (לג פסוק יז) - ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות.
...
ביאור התרגום לפי הגירסא בספרים שלפננו.
ב. אך גם אם נאמר שהתרגום מסכים עם הגמרא שיעקב היה בבית אל ו' חודשים. זה יהיה ראיה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ (!) כדברי. ולא בתחילת החורף.
כי הנה הגמרא שדרשה את המילה "סוכות" בלשון רבים ולמדה ששהה יעקב בסוכות פעמיים בקיץ ופעם אחת בחורף. ולכן הוכרחה לסבור שהיה זה לפי סדר של "קיץ - חורף - קיץ". אך התרגום שלא דרש את המילה "סוכות" בלשון רבים וסבר שהיה יעקב בסוכות רק חורף אחד וקיץ אחד. יש לכאורה מקום להסתפק האם היה שם "חורף וקיץ" או "קיץ וחורף".
ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ. (דהיינו שאמנם הוא מוריד 6 חודשים מחשבון הגמרא. אך הוא מוריד את חודשי הקיץ הראשונים דווקא ולא את האחרונים!) וכיון שכן גם לשיטת התרגום, יעקב עזב את סוכות בסוף הקיץ, ועבר לבית אל לכל עונת החורף שאחריו, ובעוזבו את בית אל אחרי החורף נפטרה רחל. כלומר שנפטרה רחל בתחלית הקיץ.
אם כן נמצא שאין בתרגום שום מקור לפטירת רחל בחורף, ואדרבא אולי יש מקור איפכא (אם גורס כגמרא, או אם סובר כגמרא לגבי ו' החודשים בבית אל).
והדבר ברור למתבונן אחר עיון וחשבון.
תרגום יונתן:
אוי ואבוי למי שהגיע להבנה כזו. הנה כדרכו גם על הטענה שהערנו בתרגום יונתן האריך הכותב בחינם. וראשית כל נפלה אצלו טעות חמורה בדברים פשוטים ביותר כפי שנסביר. הנה מה שכתב 'הכותב' בסוף דבריו על דברי התרגום יונתן להניח שהתרגום חלק בתרתי וכתב לדייק בדקדוק מוטעה מהפסוק בכדי להכריח את דבריו, וזה לשונו "ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ" ע"כ. וטעות חמורה זו מלמדת על הרבה מן המסקנות של 'הכותב' של שם ליבו לעיין במדרשים ולרדת לעומקם של דברים כי אם להעביר שמועה מהיכן שהוא, שכן בתרגום עצמו נכתב במפורש בזה"ל -"ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות" ע"כ. וכונת הפסוק היא שסוכות בנה לעבדיו, ובית לעצמו כמו שנתבאר להדיא בתרגום ועל כן אין שום ראיה מהסדר שנקט הפסוק, יען ואין כלל סדר (לגבי קיץ וחורף) לפי התרגום בענין של סוכות ובית, אלא יעקב בנה אותם בחופף הבית לו ולמשפחתו, ואת הסוכות לעבדיו וצאנו. והדברים פשוטים בתרגום ועיין עוד במזרחי. ועל כן מה שנשאר לו ליישב מכח הטענה שלנו (וזו טענה אחת מהתרגום מלבד שאר הטענות) לכתוב שת"י נחלק בתרתי ולאפושי בפלוגתא בניגוד למה שאתם מיצרים על הפלוגתא בין הפסיקתא ובין מדרש תדשא. דבר נוסף מה שכתבת שיש גירסא אחרת בת"י א. זה לא מתרץ לגירסא הידועה יותר שנקט י"ב חודש ולא י"ח. ב. יותר מסתבר אחרי שת"י ראיתי שמביאים את דבריו בכמה מקומות בגי' י"ב שהגי' שמצאת י"ח, היא טעות המדפיסים שנסו להשוות בין הגמ' שנקטה י"ח ובין המדרש. ואילו כאן במקום להפיל על המדפיסים בניגוד לכל הדפוסים מחליטים אחרת ממה שהחליטו בנוגע למדרש תדשא. משונה..
שורה תחתונה: להסיק מכח ד' הגמ' מגילה כנגד המדרש זו לא טענה. הראיה שהביאו מלידת יששכר גם כן הוא לא טענה כפי שכתבנו.
אם החברים מבקשי האמת (להם מופנית הודעה זו) יעיינו בדברי וישיבו דבר אשמח בכך,
רק אבקש, במטותא לא להתפס לנקודה אחת אלא להציב מערכה שלימה כנגד הדברים הארוכים שפרסנו כאן בתמצות. נ.ב הכותב הנ"ל הוסיף לאחר זמן הבהרה ובה הוא משנה כיון ממה שעד כה טען בעיקר מכח הגמ' פסיקתא, ולידת יששכר, שדחינו.
וראה עוד מה שנכתב
כאן כאן וכאן