באיזה גיל הערבים עושים ברית מילה

[יעקב שלם]

ראיתי בפתחי תשובה הלכות מילה

שהערבים עושים ברית בגיל שלוש עשרה
כנראה זה נובע מפרשת השבוע מילת ישמעאל בגיל זה

דא עקא שנראה לי במציאות היום שהם עושים בגיל מוקדם יותר

מישהו יודע?
ואולי זה השתנה

[מכל מלמדי השכלתי]

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות - לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אבל בחברות מסוימות, בעיקר בצפון-מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם - בגיל שלוש עשרה.

בקהילות מסוימות נהוג לערוך את המילה לכל הבנים במשפחה ביום אחד, ולערוך סעודה גדולה אחריה. כיום, הורים מוסלמים נוטים לערוך את המילה כשהילד עוד תינוק בשל היתרונות שבעריכת מילה בגיל צעיר.

[אברהם העברי]

כיום, הורים מוסלמים נוטים לערוך את המילה כשהילד עוד תינוק בשל היתרונות שבעריכת מילה בגיל צעיר.

וגם למנוע התנגדות :-)

[תנא היכא קאי]

קרוב שלי שהוא מוהל במקצועו, סיפר לי שהוא מל כמה מוסלמים, והם היו באיזור גיל 9 חודשים עד שנתיים.

[תנא היכא קאי]

דיברתי עם המוהל הקרוב שלי והוא תיקן אותי ואמר לי שהם מלים מגיל חודש ומעלה, (ואצלו זה היה במקרה הגיל המאוחר). אך נדיר מאוד שהם עוברים את השנתיים

[יהושע]

גם לפני שקבלו דת האיסלם הערבים היו מלים?

[פולני]

קרוב שלי שהוא מוהל במקצועו, סיפר לי שהוא מל כמה מוסלמים, והם היו באיזור גיל 9 חודשים עד שנתיים.

מותר למוהל למול ערבים?

[גל גל]

קרוב שלי שהוא מוהל במקצועו, סיפר לי שהוא מל כמה מוסלמים, והם היו באיזור גיל 9 חודשים עד שנתיים.

מותר למוהל למול ערבים?

כתבו על זה פעם פה... 

3. לך לך - ברית מילה לגוי.pdf

 

[הכהן]

גם לפני שקבלו דת האיסלם הערבים היו מלים?

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום-אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان - אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. 

[תנא היכא קאי]

לגבי למול ערבים המוהל אמר לי שזה אפילו מצווה (שכן הם מחויבים בזה בהיותם צאצאים של אברהם) אבל בלנ"ד אשאל אותו מקורות לזה

[עקביא בן מהלל אומר]

לגבי למול ערבים המוהל אמר לי שזה אפילו מצווה (שכן הם מחויבים בזה בהיותם צאצאים של אברהם) אבל בלנ"ד אשאל אותו מקורות לזה

אין סיכוי

[תנא היכא קאי]

אתגרת אותי!
ואם טעיתי, איתי תלין משוגתי.

[עקביא בן מהלל אומר]

מילת גוי המעין > גליון טבת תשע"ב >
הגמרא בעבודה זרה (כו, ב) כותבת שמותר למול גוי לשם גירות אך אסור לשם רפואה. הגמרא אינה מתייחסת למקרה שלישי - מילת גוי שרוצה לקיים את מצות המילה אך אינו מעוניין להתגייר. הרמב"ם בהלכות מילה (ג, ז) כותב שאם הגוי מתכווין במעשה המילה לשם מצוה מותר למולו. לאיזו מצוה הגוי מתכוון, הרי אין הגוי מצווה במילה?
עקב שאלה זו הציע הכסף משנה פירוש שעוקר את פשט דברי הרמב"ם: הגוי רוצה להתגייר, והשאלה האם מותר למול אותו למרות שיש לו גם בעיה רפואית שתיפטר על ידי המילה. לשיטתו ניתן למול גוי רק כאשר מדובר על תהליך גיור, אך אסור למול גוי שרוצה להיות נימול לשם מצוה. בעקבות כך השו"ע פוסק הלכה זו בהלכות גרות (יו"ד סימן רסח סעיף ט) ישנם ראשונים נוספים שסוברים שאסור למול גוי שלא כחלק מהליך גיור, עי' רש"י סנהדרין נט, ב ד"ה 'והרי מילה'; ר' ירוחם כפי שמובא בבית יוסף בסוף סימן רסו. וכן כתב הלבוש (עטרת זהב יו"ד רסג, ה): ואסור למול גוי שלא לשם גרות אפילו בחול, כיון שאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש

[תנא היכא קאי]

לגבי למול ערבים המוהל אמר לי שזה אפילו מצווה (שכן הם מחויבים בזה בהיותם צאצאים של אברהם) אבל בלנ"ד אשאל אותו מקורות לזה

אין סיכוי

ספר "שאגת אריה" סימן מ"ט

"שאלה ההגריים הנמצאים במדינה זו שמנהגן למול את עצמן אחר י"ג שנה אם מותר ומצוה לישראל למול אותם או לא:

תשובה הרמב"ם כתב בפ"י מהל' מלכים ומלחמותיהן, המילה נצטוה בה אברהם וזרעו בלבד, שנאמר (בראשית יז ט) אתה וזרעך אחריך, יצא מזרעו ישמעאל שנאמר (שם כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ויצא עשו שהרי יצחק אמר ליעקב (שם כח ד) ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך, מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם המחזיק בתומו ובדרכו הישרה והן המחוייבין במילה, אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני ואין נהרגין עליה. ע"כ.

ומש"כ הרמב"ם ואין נהרגין עליה, איני יודע כוונתו אי אסיום דבריו קאי שכתב הואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה כו' הוא דאין נהרגין עליה משום דאי אפשר להרוג מספק דילמא מבני ישמעאל הוא שאינו חייב במילה, אבל אם היה ברור לנו שהוא מבני קטורה שנצטוו עליה לדעתו ז"ל היו נהרגים עליה. או איפשר דארישא דמילתיה נמי קאי שכתב שבני קטורה חייבין במילה דמכל מקום אין נהרגין עליה אף על פי שחייבין בה, וזה נראה לי עיקר בכוונתו ז"ל, שהרי אחרי זה כתב עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה כו' וכן עכו"ם ששבת אפי' ביום מימות החול אם עשוהו לעצמו כמו יום השבת חייב מיתה ואם עסק בתורה או שבת או שחידש דבר מכין אותו ועונשין אותו ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג ע"כ ומשמע דה"מ דאף על גב דאמרו בגמ' עכו"ם ששבת או שעסק בתורה חייב מיתה ס"ל ז"ל דאינו נהרג אלא על שבע מצות בלבד דאמרו בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נז. ונח:) דאזהרתן זהו מיתתן אבל לא על שאר מצות בני נח, כל שכן מצות מילה שאינו נהרג בבני נח אלא בזרע אברהם בלבד ובזרעו נמי אינו נהרג אלא במקצתן בבני ישראל ובני קטורה בלבד ולא בבני ישמעאל ועשו דאין נהרגין עליה, מכל מקום הואיל ובני ישמעאל בזמן הזה חייבין למול מספק הואיל ונתערבו בבני קטורה אם כן מותר ומצוה למולן לדעת הרמב"ם."

עיין שם התשובה באורך שיש הרבה חולקין בדבר, מ"מ יש שיטות שמצווה למולם.
 

[עקביא בן מהלל אומר]

כמובן זה רק לדעת הרמב"ם אליבא דשאגת אריה. הכסף משנה והשו"ע והלבוש פסוק לאיסור
גם לא הבנתי מדוע זה מצוה על היהודי. ולא די בזה שאין לו בזה איסור. והמצווה היא רק לישמעאלי?!

[תנא היכא קאי]

לא הבנתי למה החלטת שלשו"ע אסור, זה לשון השו"ע
"עובד כוכבים שבא לחתוך ערלתו מפני מכה או מפני שחין שנולד לו בה אסור לישראל לחתכם מפני שלא נתכוון העובד כוכבים למצוה לפיכך אם נתכוון העובד כוכבים למילה מצוה לישראל למול אותו." (יו"ד רס"ח ט')
והיות ובני הגר (אשת אברהם) מחויבין במילה, ונתערבו בני ישמעאל בבני הגר, והם מתכוונים למול כשם שציוה ה' את אברהם אבינו, הרי שזו מצוה.

[תנא היכא קאי]

כמובן זה רק לדעת הרמב"ם אליבא דשאגת אריה. הכסף משנה והשו"ע והלבוש פסוק לאיסור
גם לא הבנתי מדוע זה מצוה על היהודי. ולא די בזה שאין לו בזה איסור. והמצווה היא רק לישמעאלי?!

מצוה על היהודי, כיון שהוא עוזר לקיים מצוה, שה' ציווה את זרע אברהם למול.
והמצווה היא רק לזרע אברהם, ועל כן אין מצווה למי שלא מזרע אברהם.
ועיין בספר העיקרים שכתב שינשם שבע מצוות בני נח, ושמונה מצוות בני אברהם (דהיינו שלגוי מזרע אברהם נוספה לו מצוות מילה על השבע)
 

[עקביא בן מהלל אומר]

לא הבנתי למה החלטת שלשו"ע אסור, זה לשון השו"ע
"עובד כוכבים שבא לחתוך ערלתו מפני מכה או מפני שחין שנולד לו בה אסור לישראל לחתכם מפני שלא נתכוון העובד כוכבים למצוה לפיכך אם נתכוון העובד כוכבים למילה מצוה לישראל למול אותו." (יו"ד רס"ח ט')
והיות ובני הגר (אשת אברהם) מחויבין במילה, ונתערבו בני ישמעאל בבני הגר, והם מתכוונים למול כשם שציוה ה' את אברהם אבינו, הרי שזו מצוה.

תראה שם באר הגולה לשם מצות גירות דוקא

[תנא היכא קאי]

לא הבנתי את העניין, האיסור למול גוי הוא משום רפואה, וא"כ אין שום סיבה לחלק בין מצוות גירות לשאר מצוות, ולא ראיתי מישהו שכותב בהדיא שמה שנאמר שאסור למול היינו אפילו לשם מצווה (לא של גירות). או לחילופין, שיש איסור למול ישמעאלי

[עקביא בן מהלל אומר]

לא הבנתי את העניין, האיסור למול גוי הוא משום רפואה, וא"כ אין שום סיבה לחלק בין מצוות גירות לשאר מצוות, ולא ראיתי מישהו שכותב בהדיא שמה שנאמר שאסור למול היינו אפילו לשם מצווה (לא של גירות). או לחילופין, שיש איסור למול ישמעאלי

כפי שהעתקתי לך בהודעה קודמת בגמרא מבואר שמותר למול לשם גירות. אבל למול לשם מצוה שלא לשם גירות לא נתפרש בגמרא ובזה נחלקו הראשונים. ובשו"ע איך שפרשו הבאר הגולה מותר דוקא לשם מצות גירות. וכדברי שאר הראשונים
ראה כאן בהרחבה
מילת גוי המעין > גליון טבת תשע"ב >
הגמרא בעבודה זרה (כו, ב) כותבת שמותר למול גוי לשם גירות אך אסור לשם רפואה. הגמרא אינה מתייחסת למקרה שלישי - מילת גוי שרוצה לקיים את מצות המילה אך אינו מעוניין להתגייר. הרמב"ם בהלכות מילה (ג, ז) כותב שאם הגוי מתכווין במעשה המילה לשם מצוה מותר למולו. לאיזו מצוה הגוי מתכוון, הרי אין הגוי מצווה במילה?
עקב שאלה זו הציע הכסף משנה פירוש שעוקר את פשט דברי הרמב"ם: הגוי רוצה להתגייר, והשאלה האם מותר למול אותו למרות שיש לו גם בעיה רפואית שתיפטר על ידי המילה. לשיטתו ניתן למול גוי רק כאשר מדובר על תהליך גיור, אך אסור למול גוי שרוצה להיות נימול לשם מצוה. בעקבות כך השו"ע פוסק הלכה זו בהלכות גרות (יו"ד סימן רסח סעיף ט) ישנם ראשונים נוספים שסוברים שאסור למול גוי שלא כחלק מהליך גיור, עי' רש"י סנהדרין נט, ב ד"ה 'והרי מילה'; ר' ירוחם כפי שמובא בבית יוסף בסוף סימן רסו. וכן כתב הלבוש (עטרת זהב יו"ד רסג, ה): ואסור למול גוי שלא לשם גרות אפילו בחול, כיון שאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש

[ב. זעירא]

מילת הגברים באסלאם נחשבת לחובה ... כל מוסלמי טרם הגיעו לגיל בגרות מחויב
לעבור ברית מילה. גיל המילה שנוי במחלוקת. יש הגורסים כי לא ניתן למול את הנער לפני גיל עשר,
בעוד שישנם הגורסים כי מילה ביום השביעי היא המומלצת ביותר. יש לציין כי בראשית האסלאם
תהליך המילה לא היה חובה. רק במאות שלאחר מות מֻחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית וקיבלה
בסיס בשריעה (ההלכה) המוסלמית

[דרומאי]

משה ויסברג מל את הערבים בשערי צדק בתינוקיה, בגיל יומים.

[פיילוט 0.4]

...שהערבים עושים ברית בגיל שלוש עשרה...

(בהתחשב בדברים הנפלאים שנכתבו עד כה באשכול - איני יודע אם אני צודק -)
אבל נראה שהניסוח הנכון הוא לא מתי הערבים עושים ברית מילה, אלא מתי הם מלים.
המילה היא בלשון הקודש פעולת החיתוך. אפשר למול גם קופים או פנגולינים במידה ויש להם את אוה חתיכת עור המכונה ערלה.
מאידך את הברית כורת כל יהודי מול אלוקיו. כורתים את הברית ע''י פעולת המילה, כי כך ציוה ה' אלוקינו.
וגם אחרי שראיתי את הדעה שיש מצוה למול את אותם ערלים ישמעאלים (מעבר להיותם שפני נסיון בידי מוהלים מתמחים), עדיין אני לא חושב שאצלם זה ברית מילה, אלא מצות מילה.

וא''כ הכותרת הרצויה היא: באיזה גיל מלים הערבים בימינו.

[יאיר]

"המילה, הסרת העורלה, בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי לפני הגיעו לגיל 13."

[מאן דכר שמיה]

ספר "שאגת אריה" סימן מ"ט

המנחת חינוך במצוה ב' האריך בדברי השאגת אריה הנ"ל. עיי"ש ותמצא נחת.
 

[יראתי בפצותי]

יש ספר, בשם לך לך בני, שמסופר שם, שהוא מושמן לסעודת ברית, של בן י"ג. בהרבה מקומות מוסלמים נהגו כך בעבר, אך כמו שכתבו נשתקע.
לגבי מילה לגוי, שיטת הרמב"ם מפורשת, שכל מצוה שגוי עושה, זה מצוה, של אינו מצווה ועושה, וכתב הרדב"ז, שזה חוץ מדברים שיש בהם קדושה, כמו תפילין. ברור בפשט השו"ע, שהתכוון לרמב"ם. אך האחרונים דחקו, ונטו מדברי הרמב"ם, וצ"ע גדול מאוד בטעמם.

[הערשל]

"המילה, הסרת העורלה, בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי לפני הגיעו לגיל 13."

מזכיר את הגמ' בנדרים שתינוק הנכנס לברית נקרא חתן ועל התינוק אמרה ציפורה כי חתן דמים וגו'

[איש גלילי]

...שהערבים עושים ברית בגיל שלוש עשרה...

(בהתחשב בדברים הנפלאים שנכתבו עד כה באשכול - איני יודע אם אני צודק -)
אבל נראה שהניסוח הנכון הוא לא מתי הערבים עושים ברית מילה, אלא מתי הם מלים.
המילה היא בלשון הקודש פעולת החיתוך. אפשר למול גם קופים או פנגולינים במידה ויש להם את אוה חתיכת עור המכונה ערלה.
מאידך את הברית כורת כל יהודי מול אלוקיו. כורתים את הברית ע''י פעולת המילה, כי כך ציוה ה' אלוקינו.
וגם אחרי שראיתי את הדעה שיש מצוה למול את אותם ערלים ישמעאלים (מעבר להיותם שפני נסיון בידי מוהלים מתמחים), עדיין אני לא חושב שאצלם זה ברית מילה, אלא מצות מילה.

וא''כ הכותרת הרצויה היא: באיזה גיל מלים הערבים בימינו.

על צד שהערבים חייבים במילה מצד היותם זרע אברהם, הרי זו ברית.
 

[דרומאי]

...שהערבים עושים ברית בגיל שלוש עשרה...

(בהתחשב בדברים הנפלאים שנכתבו עד כה באשכול - איני יודע אם אני צודק -)
אבל נראה שהניסוח הנכון הוא לא מתי הערבים עושים ברית מילה, אלא מתי הם מלים.
המילה היא בלשון הקודש פעולת החיתוך. אפשר למול גם קופים או פנגולינים במידה ויש להם את אוה חתיכת עור המכונה ערלה.
מאידך את הברית כורת כל יהודי מול אלוקיו. כורתים את הברית ע''י פעולת המילה, כי כך ציוה ה' אלוקינו.
וגם אחרי שראיתי את הדעה שיש מצוה למול את אותם ערלים ישמעאלים (מעבר להיותם שפני נסיון בידי מוהלים מתמחים), עדיין אני לא חושב שאצלם זה ברית מילה, אלא מצות מילה.

וא''כ הכותרת הרצויה היא: באיזה גיל מלים הערבים בימינו.

על צד שהערבים חייבים במילה מצד היותם זרע אברהם, הרי זו ברית.

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה בשנה האחרת [פ' לך לך].
 

[איש גלילי]

זה נכון. אבל אם אנחנו פוסקים שהם מחויבים במילה, זה אומר לכאורה שהם עושים את מעשה הברית. אולי הפשט הוא שהם עושים את מעשה הברית שחלה בפועל עלינו.