דף יג פירוש השם "אסתר"

במבי

משתמש ותיק
הגמ' במגילה יג. כותבת "ר' נחמיה הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר.

כותב רש"י אסתהר - ירח. יפה כלבנה.

ומעיר הרע"ק כי ירח תרגומו סהרא (בראשית לז-ט')
היעב"ץ במקום כותב - בתרגום איוב (לא-כו) עה"פ אם אראה אור כי יהל, נראה שאסתהר אינו לבנה, אלא הוא שם כוכב נוגה שאורו מזהיר.
וכבר לפני מספר שנים תמהתי על היעב"ץ שהרי מפרשי הפסוק במקום כולם בפה אחד אומרים ש"אור" הינו החמה (והמה רש"י, אבן עזרא, רמב"ן, רלב"ג) ואף לא אחד אומר שהיינו נוגה, וא"כ כיצד ההין היעב"ץ לבוא ולומר דהיינו נוגה?

ואתמול חיפשתי פירוש למילה כלשהו בספר "הערוך" ולפתע נפל מבטי על הערך אסתרא ולהפתעתי ראיתי שכותב שם ר' נתן כך, תרגום עה"פ "ויהי אומן את הדסה" אתקרי שמה אסתר בשם כוכב נוגהא יונית אסתירא פי' בלשון יוני קוראים לכוכב המאיר אסתיר

וא"כ זהו מקורו של היעב"ץ !

ופתחתי את הנ"ך עה"פ שהביא היעב"ץ אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ והבטתי בתרגום ולהפתעתי ראיתי שכותב אִין אֶחְמֵי אִסְתְּהַר אֲרוּם יִגְהַר וְסִהֲרָא זִיוְתָן מְהַלֵךְ:
וא"כ צ"ע טובא שהרי משמע שאסתהר לאו היינו סהרא !!!
וקשה על רש"י שבמגילה כותב דהיינו ירח ובאיוב מביא שהוא השמש.
אך עדיין אפשר לתרץ שבלועזית אסתהר היינו STAR (סטאר - כוכב) וכל כוכב יכול להיות מכונה כך, ולגבי אסתר הביא רש"י את הפסוק יפה כלבנה ששם הכוונה לירח ולגבי איוב שנאמר אור הכוונה לשמש שהיא גם כוכב.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

HaimL

משתמש ותיק
עד שאתה שואל על אסתר, שאל על מרדכי.
מדוע אתה חושב שחכמים התאמצו למצוא להם מקור מן התורה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אין כוונתו לשאול לא על אסתר ולא על מרדכי מה מקור שמותם מן התורה.
אלא לבאר מהו השם 'אסתהר'.
ולעצם דבריך, באמת הרי חז"ל התמאצו לחפש רמז גם לאסתר וגם למרדכי מן התורה, אך לא מצד שחיפשו מקור לעצם השם, אלא מקור לנס שנעשה על ידם, ולכן אמרו מרדכי 'מור דרור', ואסתר, 'ואנכי אסתר אסתר פני'.

מעניין שאף שסהר על כל הגיותיו, סטאר וסהר ואסתהר הוא עיגול שלם (לא רק של כוכב, שהרי זהו גם 'שררך אגן הסהר'), ומשום כך הערבים קוראים לירח סהר,
אעפ"כ הם מציירים בסמלם לבנה חסרה (אולי כי בלי זה לא יידעו שזו לבנה, כי אפשר כל כוכב..)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אין כוונתו לשאול לא על אסתר ולא על מרדכי מה מקור שמותם מן התורה.
אלא לבאר מהו השם 'אסתהר'.
ולעצם דבריך, באמת הרי חז"ל התמאצו לחפש רמז גם לאזתר וגם למרדכי מן התורה, אך לא מצד שחיפשו מקור לשם זה, אלא מקור לנס שנעשה על ידם, ולכם אמרו מרדכי 'מור דרור', ואסתר, 'ואנכי אסתר אסתר פני'.

מעניין שאף שסהר על כל הגיותיו, סטאר וסהר ואסתהר הוא עיגול שלם (לא רק של כוכב, שהרי זהו גם 'שררך אגן הסהר'), ומשום כך הערבים קוראים לירח סהר,
אעפ"כ הם מציירים בסמלם לבנה חסרה (אולי כי בלי זה לא יידעו שזו לבנה, כי אפשר כל כוכב..)

אגב עד כמה שידוע לי ירח בערבית זה "קמרה"

קָמֶרָה היא מילה לטינית, שמקורה ביווניתKamarion - חדר, קמרון עם קירוי קשתי. השורש ק-מ-ר (קמור, קמר, התקמר) הגיע לעברית מאותו מקור יווני.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אני מכיר את הסהר הערבי ואת הסהר האדום... לא טעיתי כמובן.
אף אם יש שם ספציפי לירח חסר.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אני מכיר את הסהר הערבי ואת הסהר האדום... לא טעיתי כמובן.
לא בלשתי האם יש לירח שם ספציפי.

אכן רש"י בשה"ש עה"פ שררך אגן הסהר כותב שבלשון ערבי קוראים לירח סהר ואולי שמו השתנה או שזה בשל הניבים שונים בערבית.
וצ"ל שסהר הינו בשל צורת הירח בעת היותו מלא שהוא כעיגול (סהר - כמו סחר, סחור סחור) אך קמר בשל היותו קמור בעת שהוא חסר
 
 

יצחק

משתמש ותיק
אדכרתן מילתא, בספר נוטריקון לבעל הפמ"ג בעמוד נז. יש דברים מענינים על מילת "קמר", בהרבה מקומות הוא מפרש מילים לועזיות על פי שורש עברי כידוע שכל השפות מקורן בלה"ק וכו' והוא מוצא בזה הרבה עומקים
 

HaimL

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אין כוונתו לשאול לא על אסתר ולא על מרדכי מה מקור שמותם מן התורה.
אלא לבאר מהו השם 'אסתהר'.
ולעצם דבריך, באמת הרי חז"ל התמאצו לחפש רמז גם לאסתר וגם למרדכי מן התורה, אך לא מצד שחיפשו מקור לעצם השם, אלא מקור לנס שנעשה על ידם, ולכן אמרו מרדכי 'מור דרור', ואסתר, 'ואנכי אסתר אסתר פני'.

מעניין שאף שסהר על כל הגיותיו, סטאר וסהר ואסתהר הוא עיגול שלם (לא רק של כוכב, שהרי זהו גם 'שררך אגן הסהר'), ומשום כך הערבים קוראים לירח סהר,
אעפ"כ הם מציירים בסמלם לבנה חסרה (אולי כי בלי זה לא יידעו שזו לבנה, כי אפשר כל כוכב..)

מה פירוש מקור לנס? מדוע צריכים לחפש מקור לנס? מדוע לא צריכים לחפש מקור לניסים אחרים? ומהו משה מן התורה מניין? היכן כתוב משה, אם לא בתורת משה?  

בנוגע לאסתר ומרדכי זה ברור, אך לא אפרט כאן. בנוגע למשה, כנראה בגלל שהשם ניתן לו ע"י בת פרעה (אגב, מדוע משה, ולא משוי?). והמן ההסבר שלי הוא שהכתוב שינה את שמו (ממשהו כמו "אחמן"), ולכן חכמים ביקשו מקור בתורה, מדוע במגילה הוא כתוב באופן קצת שונה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כלפי שאלתך. לא הבנתי
ראה בגמ' בחולין פרק שילוח הקן ובמפרשים שם על אלו שאמרו עליהם מנין.
 

HaimL

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כלפי שאלתך. לא הבנתי
ראה בגמ' בחולין פרק שילוח הקן ובמפרשים שם על אלו שאמרו עליהם מנין.

כן, ראיתי מה פירש שם רש"י, וזה לא כל כך ברור. גדולת מרדכי מן התורה מניין? מדוע צריך להביא מקור לגדולת מרדכי מן התורה? 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לפירש"י צ"ל משום שהיה רצוי רק לרוב אחיו, והגמ' מביאה רמז שאעפ"כ היה ראש לכולם.
 

HaimL

משתמש ותיק
זה קצת פירוש דחוק. כי המילה "לרוב" יפה מתפרשת גם מלשון ריבוי, כאילו היה כתוב לאחיו הרבים.

ועצם זה שדורשים לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, בדיוק מלמד אותנו שלמרות שכתוב מירא דכיא, שהוא ראש לבשמים, עדיין פירשו ממנו מקצת סנהדרין.

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃

וגם לא ברורה הראיה ממה שכתוב בשמים ראש מר דרור וגו',
הרי הטעם שם הוא מונח זרקא מונח סגול, כלומר שבשמים ראש דבוק לקח לך (וראש דבוק לבשמים), ולא שראש מוסב על מר דרור, אלא על כולם. וכפי שפירש"י שם בשמים ראש. חשובים.
והטעם להקדמת מר דרור, הוא כי נאמר בו 500, ובאחרים נא' 250, אבל לא שהחשיבות שלו היא בזה שהוא ראש לבשמים.
 

HaimL

משתמש ותיק
וגם, מה פירוש מניין למעשה אסתר? וכי ממתי אנחנו צריכים לחפש רמז למעשה שהיה מן התורה? מדוע לא כתוב בגמרא הרמז היפהפה על חנוכה, מזה שבמסע הכ"ה חנו בחשמונה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אפשר לבקש להבין את דברי הגמ', אבל לא להקשות עליה, אין כאן קושיא.
אני על שאלתך משיב, שנס אסתר הוא נס בעל משמעות שונה מנס חנוכה כפי שביאר הגר"א באורך שמכאן ראו שאף בשעת הסתר פנים הקב"ה לא נטשנו.
וזוהי שאלת הגמ' ותשובתה בצידה ואנכי אסתר אסתר פני.
 

HaimL

משתמש ותיק
שים לב, אני לא מקשה על הגמרא, אני טוען רק שהכוונה שונה ממה שפירשו.

ושוב, למה צריך לחפש מקור מן התורה לנס פורים? אם תמוה מפני מה נתחייבו וכולי, כל מה שכתוב בגמרא מגילה, זה כתוב במפורש, ומה מחדש לנו הפסוק בזה שהקב"ה יסתיר פניו וכו'?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
עד שאתה שואל על אסתר, שאל על מרדכי.
מדוע אתה חושב שחכמים התאמצו למצוא להם מקור מן התורה?
המקור מן התורה דרוש מחמת שהשם מרדכי מתפרש גם על שם האליל-מרדוך ויש שכתבו שהוא שם שהוענק לו על ידי אחשורוש ומכאן התעוררו חז"ל למצוא מקור לשם מהתורה. וכך גם לגבי אסתר שמתפרש באופנים זרים לחז"ל כמו על שם של אלה הבבלית אִשתר, או מן המילה הפרסית star כפי שראיתי מביאים, ועל כך חז"ל חפשו מקור יהודי מן התורה לשם זה
ובכך גם שאלתך לגבי חנוכה מתיישבת
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
עד שאתה שואל על אסתר, שאל על מרדכי.
מדוע אתה חושב שחכמים התאמצו למצוא להם מקור מן התורה?
המקור מן התורה דרוש מחמת שהשם מרדכי מתפרש גם על שם האליל-מרדוך ויש שכתבו שהוא שם שהוענק לו על ידי אחשורוש ומכאן התעוררו חז"ל למצוא מקור לשם מהתורה. וכך גם לגבי אסתר שמתפרש באופנים זרים לחז"ל כמו על שם של אלה הבבלית אִשתר, או מן המילה הפרסית star כפי שראיתי מביאים, ועל כך חז"ל חפשו מקור יהודי מן התורה לשם זה
ובכך גם שאלתך לגבי חנוכה מתיישבת
בדיוק זה מה שניסיתי לרמוז, רק לא רציתי לכתוב באופן מפורש. טוב שאתה באת וכתבת.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אגב, ראיתי עכשיו בגמרא צורת הדף (מה שיש להוריד מאתר באינטרנט) שהנוסחה של רש"י היא "למעשה אסתר" וזאת לא הנוסחה שנדפסה בפנים הש"ס. וקרוב בעיניי שהיא משובשת.
 

HaimL

משתמש ותיק
לטעמך. לטעמי, משמעותה שונה לחלוטין. ומעתה, אין תימה על רש"י שפירש מה שפירש, כי הנוסחה שלפניו הכריחה לומר כן. אבל לפי הנוסחה הנכונה (ומוכח שהיא נכונה, כי זה בדיוק כמו הלשון במשה, מרדכי והמן) אין הפירוש על המעשה, אלא על השם, וכפי שהסביר כאן אחד החברים.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
שאר לעמו אמר:
אני מכיר את הסהר הערבי ואת הסהר האדום... לא טעיתי כמובן.
לא בלשתי האם יש לירח שם ספציפי.

אכן רש"י בשה"ש עה"פ שררך אגן הסהר כותב שבלשון ערבי קוראים לירח סהר ואולי שמו השתנה או שזה בשל הניבים שונים בערבית.
וצ"ל שסהר הינו בשל צורת הירח בעת היותו מלא שהוא כעיגול (סהר - כמו סחר, סחור סחור) אך קמר בשל היותו קמור בעת שהוא חסר
 
שאר לעמו אמר:
אין כוונתו לשאול לא על אסתר ולא על מרדכי מה מקור שמותם מן התורה.
אלא לבאר מהו השם 'אסתהר'.
ולעצם דבריך, באמת הרי חז"ל התמאצו לחפש רמז גם לאסתר וגם למרדכי מן התורה, אך לא מצד שחיפשו מקור לעצם השם, אלא מקור לנס שנעשה על ידם, ולכן אמרו מרדכי 'מור דרור', ואסתר, 'ואנכי אסתר אסתר פני'.

מעניין שאף שסהר על כל הגיותיו, סטאר וסהר ואסתהר הוא עיגול שלם (לא רק של כוכב, שהרי זהו גם 'שררך אגן הסהר'), ומשום כך הערבים קוראים לירח סהר,
אעפ"כ הם מציירים בסמלם לבנה חסרה (אולי כי בלי זה לא יידעו שזו לבנה, כי אפשר כל כוכב..)

לפתע נזכרתי שיש גמ' על הסנהדרין "שררך אגן הסהר" שישבו כמין חצי גורן עגולה. (ע"פ זיכרון מקווה שאני צודק)
וא"כ קשה להבנתינו שהרי משמע ש"סהר" היינו חצי ירח ולא ירח שלם.

(ומי ש"סהרורי" או שיש לו "סחרחורת" היינו דווקא חצי סיבוב?)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה בסנהדרין לז: וגם שם זה לשון עיגול, ראה פירש"י שם.
אמנם סנהד' יושבים כחצי גורן עגולה ולא עיגול שלם, אבל זה רמז בלבד שנתנו חז"ל ע"ש הצורה העגולה שהם יושבים - כמין בסיליקי,
אך זה לא פשוטו של מקרא שבודאי עיגול מלא הוא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יצחק אמר:
אדכרתן מילתא, בספר נוטריקון לבעל הפמ"ג בעמוד נז. יש דברים מענינים על מילת "קמר", בהרבה מקומות הוא מפרש מילים לועזיות על פי שורש עברי כידוע שכל השפות מקורן בלה"ק וכו' והוא מוצא בזה הרבה עומקים

הפמ"ג מפרש כך כל שפה או רק שפות שמיות?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
יצחק אמר:
אדכרתן מילתא, בספר נוטריקון לבעל הפמ"ג בעמוד נז. יש דברים מענינים על מילת "קמר", בהרבה מקומות הוא מפרש מילים לועזיות על פי שורש עברי כידוע שכל השפות מקורן בלה"ק וכו' והוא מוצא בזה הרבה עומקים

הפמ"ג מפרש כך כל שפה או רק שפות שמיות?

אבר כיונה אמר:
במאור עינים (פרשת נח) כותב: "אף שנתבלבלו כל הלשונות מכל מקום נשאר בכל הלשונות דבר מה מלשון הקודש איזה תיבות הכתובים בתורה, ומהן הוא חיותן, עד שיש צורך לעולם באומות, וכמאמר רז"ל ט"ט בכתפי שתים פ"ת באפריקי שתים. ולכן גלו ישראל בין האומות כדי שיבררו אותיות הקדושים אותיות התורה שנתערבו ביניהם..."
 
 

יצחק

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יצחק אמר:
אדכרתן מילתא, בספר נוטריקון לבעל הפמ"ג בעמוד נז. יש דברים מענינים על מילת "קמר", בהרבה מקומות הוא מפרש מילים לועזיות על פי שורש עברי כידוע שכל השפות מקורן בלה"ק וכו' והוא מוצא בזה הרבה עומקים

הפמ"ג מפרש כך כל שפה או רק שפות שמיות?
כל שפה, למשל הוא אומר שמילת "שמים" אומרים "הימל" וכתוב באיזה מקום ברבינו בחיי ש"מי יעלה לנו השמימה" ראשי תיבות הימל, והוא מפלפל בזה.. ועוד כהנה וכהנה וכפי שכתבו לפני מהראשונים על טט באפריקי 
(דרך אגב צריך לומר טוט באפריקי, כוונתי לומר שהניקוד של המילה הזו בחולם, כך היא מופיעה בתורה וגם בתוס' סנהדרין דף ד: העתיקו כך, וזה באמת דומה למילה טו = שתים בשפות הלאטיניות). 
 
 
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
עד שאתה שואל על אסתר, שאל על מרדכי.
מדוע אתה חושב שחכמים התאמצו למצוא להם מקור מן התורה?
המקור מן התורה דרוש מחמת שהשם מרדכי מתפרש גם על שם האליל-מרדוך ויש שכתבו שהוא שם שהוענק לו על ידי אחשורוש ומכאן התעוררו חז"ל למצוא מקור לשם מהתורה. וכך גם לגבי אסתר שמתפרש באופנים זרים לחז"ל כמו על שם של אלה הבבלית אִשתר, או מן המילה הפרסית star כפי שראיתי מביאים, ועל כך חז"ל חפשו מקור יהודי מן התורה לשם זה
ובכך גם שאלתך לגבי חנוכה מתיישבת

נו נו אז מה שואלת הגמרא המן מן התורה?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
תוספת שהתחדשה לי אחה"צ:

הגמ' כותבת שאסתר אמרה אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי (תהילים כב) וכן קראה לאחשוורוש כלב ולאחמ"כ חזרה בה וקראהו אריה שנאמר  הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי׃ ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי׃ (שם) אך היכן זה רמוז במזמור? 
וי"ל שהמזמור מתחיל לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד ו"שחר" בהחלפת הח' לה' הינו סהר שזאת אסתר כלעיל !

וביותר שרש"י במקום מביא את הפסוק בשה"ש מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת (שה"ש ו-י) והמצודת דוד כותב שם "וכה אמרו ראו מי היא, וכמה גדולה וחשובה היא זאת אשר מתחלה היתה נשקפה ונראה כזוהר כוכב השחר, ולאחר זה נתעלתה עד שנעשית יפה כלבנה, ואחר זה הוסיפה עוד ביופי עד שנעשית ברה כחמה, לא כדרך שאר הנשים שנכחש יפיין כשהן מזדקנות" עכ"ל

ולפי המצודת דוד הוי לכ' כיעב"ץ שמסביר שהכוונה לכוכב נוגה וצ"ב (ומעניין שהיוונים מכנים את כוכב נוגה (ונוס) בשם אפרודיטה)
 
 
רק הפנה את תשומת לבך למאמר חז"ל איסתרא בלגינא קיש קיש קרא. שפירושו מטבע שמתקשקש בקופה או בכיס, וייתכן איכשהו שהמטבע כמו השם אסתר לשניהם כוונה אחת. שווה בדיקה
 
חלק עליון תַחתִית