ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו (תהילים)
חז"ל דרשו פסוק זה על עשיו אל תקרי בברכה אלא בבכורה, נשאלת השאלה - ויאהב קללה? וכי יש אדם שאוהב קללה,? ומדוע כתוב ולא חפץ בברכה הרי מאוד מאוד נצטער אותו רשע על הברכה?
והנה דרשו חז"ל בגנותו של עשיו דברים מפליגם ותלו בו חטאים איומים וגרועים, שלש עבירות החמורות ועוד כהנה וכהנה, ואילו התורה מדגישה רק חטא אחד, שנראה מבחינה הלכתית כי אפי' חטא קל אינו.
כשיעקב ביקש מעשיו למכור את בכורתו אמר – הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה.... ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה, זהו! לפי התורה זה חטאו הבסיסי והמהותי של עשיו!
יש תמיהה גדולה בפס' מה הפי' הנה אנוכי הולך למות? ככה מדבר ילד בן י"ג? צעיר ונמרץ? חז"ל עמדו על הבעיה הזו וביארו- למות, על הבכורה כיוון שעבודת הקרבנות בבכורות ויש בה כ"כ הרבה איסורים שחייב מיתה כגון טומאה שתוי יין ופרוע ראש ועוד, ואם כן אמר עשיו מדוע אני צריך להיכנס לכל העניין הזה. על זה אמרה התורה ויבז את הבכורה. יש כאן הבנה חדשה בגדרי בוז, האם חשש מוות שגורם לא לרצות זה נקרא בוז?
"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו!" (שיר השירים)
הגישה שאומרת אני מעדיף לא להיות קרוב לה' כדי לא להסתכן מעידה על חוסר אהבה, כזרעו של אברהם ויצחק עשיו באופן טבעי חלק מהקשר והברית עם ה' אבל הוא לא אוהב אותו ומכיוון שכך זה גורם לו לשנוא אותו, כמו משהו שלא אוהב את אשתו ומקבל רק את הצד הרע בנישואין, הוא שונא ובוזה הוא כלל אינו מבין למה צריך את כל זה. זה הביזוי, בשביל האהבה האדם מוסר את עצמו גם למיתה, כל יהודי אומר כל יום להודות לך וליחדך באהבה, ואז הוא קורא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ומכוון למסור את עצמו בארבע מיתות בית דין, וכל כך למה? כי הוא אוהב את ה' ורוצה להיות יחד איתו גם אם זה אומר שיעשה חטא כ"כ חמור ויהיה מוצא להורג.
כך גם רות באהבתה ורצונה להיכנס לעם ישראל אמרה – באשר תמותי אמות, ועם ישראל לדורות עולם מסרו עצמם לכל מיני מיתות משונות שבעולם למען שמו באהבה. כמובן האהבה משתלמת בסופו של דבר אבל יש כאן תפיסה יותר פנימית, יש כאן קשר עם האמת והצדק עם הטוב המוחלט זה משהו שהוא הרבה מעבר לכן ברכה או לא ברכה. זוהו קשר שהוא עצמו הברכה הכי גדולה בעולם בזה עשיו לא חפץ, הוא חפץ רק כאן ועכשיו. זה בזיון הכי גדול שאפשר, לדבר הנעלה והקדוש ביותר.
"ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשיו ליעקב ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי,"(מלאכי)
השונא הגדול לעם ישראל הוא עשיו, ולמה? בגלל שיעקב לקח את ברכתו. ברגע שעשיו מבין שהבכורה היא דבר משתלם הוא זועק זעקה גדולה ומרה, ועקבני זה פעמים את בכורתי לקח... הבוז הגדול של עשיו לבכורה הוא בכך שחשב שאין בה שום תועלת והיא שתגרום לו למות, ואילו יעקב חפץ בבכורה הגם שאין לו שום תכניות לגנוב את הברכה, לדידו האהבה היא הברכה והוא אוהב את ה' ורוצה בקשר איתו, גם הוא יודע ש"סביביו נשערה מאוד" אבל הוא אוהב וזה שווה לו הכל.
בסוף הוא גם מקבל את הברכה. אבל זה לא העיקר. לדידו העיקר הוא אם יהיה אלהים עמדי.. והיה ה' לי לאלהים – האבן הזאת יהיה בית אלהים, יעקב כל רצונו הוא שה' יבחר בקשר איתו, והוא יזכה להקים בית לאלהים שיבא לגור פה בארץ, ושם הוא יעבוד אותו בעבודה המסוכנת ולשם יביא מעשר מכל מה שיתן לו, בזה חפץ יעקב, ובזה ברור למה ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי. והסיבה שה' שנא את עשיו נראית ברורה הוא היה זרע אברהם ויצחק וה' רצה לקיים גם איתו את ברית האהבה, אלא שעשיו לא חפץ וזה הגורם לשנאה, כמאמר החכם אין שנאה אלא במקום אהבה.
כלפי מה דברים אמורים? – יש תופעה חמורה מאוד היום, תחושה שאיננו צריכים את כל עניין עבודת הקרבנות, למה לנו להסתבך עם זה? יש פה חששות של כרת וכו'....אמנם אנחנו לא עשיו, אנחנו באמת רוצים, אבל לגמרי התבלבלנו, לתת לאויבנו את בית אלהים כדי לא להסתבך? כלום עשיו אבינו או יעקב אבינו?