פסיקים בתפילה ובברכות

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 21 ינואר 2018, 21:21

יודע ספר כתב:איך אומרים בברכת המזון?
'ובטובו הגדול תמיד, לא חסר לנו'
או שמא
'ובטובו הגדול, תמיד לא חסר לנו'

בכמה מקומות מצינו שמילת 'תמיד' הולך ביחד עם 'לעולם ועד', כגון - "תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" בברכה ראשונה בקר"ש של ערבית, וכמו"כ בברכת "ברוך ה' לעולם" מסיימים "תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד".
וה"ה כאן, המכוון בזה "תמיד -לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון- לעולם ועד".
משום מה, בכל המקומות מצינו שנשאו ונתנו האם תיבת 'תמיד' עולה לפניה, אמנם לענ"ד מכמות ההשוואות מספיק לקבוע בודאות שיש ניסוח אחיד וכוונה אחידה לכל המקומות.

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 21 ינואר 2018, 21:25

יש עוד טעות המורגל בפי הבריות בתחילת קדושה, ואתפלא למה עוד לא ציינו לזה, שהעולם אומרים "נקדישך ונעריצך, כנועם שיח סוד, שרפי קודש", כאילו תיבת סוד הולך ביחד עם תיבת שיח, והגדילו לעשות המגזינים שמציינים "פלוני ואלמוני בשיח סוד". והרי כוונת סוד הינו "חבורת", כמו שיעקב אאע"ה אמר "בסודם אל תבוא נפשי, ובקהלם אל תחד כבודי" (מילה כפולה ל"בקהלם"), וכאילו כתיב "חבורת שרפי קודש", וצ"ל "כנועם שיח, סוד שרפי קודש"!

סמל אישי של המשתמש
אברך
הודעות: 333
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 194 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי אברך » 22 ינואר 2018, 01:33

אענה חלקי בכמה נידונים שהעלו כאן:

  1. והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' - כבר העירו כאן שהמ"ב בסי' ק"כ התייחס לזה בפירוש, וז"ל: כתב הטור, על מה שאנו אומרים ואשי ישראל ותפלתם וכו' ואף על פי שאין עתה עבודה מתפללים על התפילה שהיא במקום הקרבן שתתקבל ברצון לפני הש"י, ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה [ר"ל שמגיש אותם לרצון לפני ד' לריח ניחוח] וע"ז תקנו ואשי ישראל ר"ל אנשי ישראל, וי"מ על מה שלמעלה ממנו, וה"פ והשב העבודה ואשי ישראל, ואח"כ ותפילתם באהבה תקבל ברצון, ועיין בט"ז שכתב דהפירוש האמצעי הוא המובחר מכולם, אבל הגר"א כתב שהעיקר כפי' האחרון, עכ"ל.
  2. צללו כעופרת במים אדירים - אעתיק מה שכתבתי בזה פעם:
    א. לכאו' פשוטו של מקרא משמע ד'אדירים' קאי על המים.
    אמנם בגמ' במנחות (נג.) איתא: יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים, יבא אדיר - זה הקב"ה דכתיב אדיר במרום ה', ויפרע לאדירים - אלו ישראל, שנאמר ואדירי כל חפצי בם, מאדירים - אלו המצרים, דכתיב צללו כעופרת במים אדירים, באדירים - אלו מים, שנא' מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ע"כ. וכ"ה בילקוט שמעוני (תורה פרשת שמות רמז קס"ו, וכן בילקו"ש על תהלים רמז תרס"ז).
    ומבואר דפירשו דתיבת 'אדירים' בפסוק 'צללו כעופרת במים אדירים' קאי על המצרים.
    ולכאו' יל"ע כמש"כ לעיל דפשוטו של מקרא משמע ד'אדירים' קאי על המים.
    וכבר עמדו בזה רבים מרבותינו האחרונים. המהרש"א שם כתב וז"ל: ואמר צללו כעופרת במים אדירים אלו המצריים, משמע להו ד'אדירים' קאי אמצריים ולא אמים דסמיך ליה, משום דאי אמים קאי, עיקר חסר מן הכתוב, דכינוי ד'כסמו' ו'צללו' לא ידענו אמה קאי, אבל השתא קאי הכינוי ד'כסמו' ו'צללו' אאדירים שהם המצריים, וק"ל, עכ"ל.
    ובפי' מאור עינים על העין יעקב שם (לרבינו יאשיהו פינטו זצ"ל המכונה הרי"ף ) כתב וז"ל: אדירים אלו מצרים. קשה מנ"ל דאדירים קאי על המצריים ולא קאי על המים דכתיב בהו אדירים משברי ים, ומסייע לזה נקוד דב' של בְּמים, שהוא נקוד שו"א, כלומר בְּמים האדירים, ובדרשת אדירים אלו המצריים היה ראוי לינקד בַּמים בפת"ח, צללו בַּמים של הים, המצריים האדירים. ושמא י"ל דלא שייך אדירים במים, רק אצל הים יצדק לומר אדירים משברי ים, שהם גלים חזקים וגבוהים, אבל במים אין צודק אדירים, אלא מים רבים, מים כבירים, ומדקאמר אדירים, הוא המצריים שהיו אדירים וחזקים, צללו כעופרת בתוך במים, עכ"ל.
    ובחק נתן כתב וז"ל: קצת קשה מנ"ל דאדירים קאי על המצריים, אדרבה פשטיה דקרא משמע דקאי על המים, מדנקוד בית בשו"א - בְּמים, דאי קאי על המצריים, הו"ל לנקוד בית בפת"ח. ויש לומר משום דק"ל אי קאי אמים, וכי אין דרך העופרת לצלול אלא במים אדירים, והלא אפילו במים שאינם אדירים דרך העופרת לצלול, לכן פירש דקאי על המצריים וק"ל, ועיין בס' חידושי אגדות ובס' מאור עינים, עכ"ל.
    וכיו"ב כתב בס' מעשי ה' (מעשי מצרים פרק כ"ג) וז"ל: ואמרו צללו כעופרת במים אדירים, יפלא ודאי, שמאחרי שרצון המשורר היה להפליג בסיפור הצלילה, לא היה לו לומר שצללו כעופרת במים אדירים, כי במים רבים שאינם אדירים תהיה הצלילה יותר מופלגת ויותר מהרה. אבל יתכן שאומרו אדירים שב אל פרעה ועבדיו שהיו משתבחים באדירות לכבשם בידיהם בלא חרב, והנה צללו כעופרת, ויהיה טעם הכתוב כאילו יאמר צללו כעופרת אדירים במים, עכ"ל.
    האמנם דיש לעיין בדבריהם ז"ל, דהא כתיב (נחמיה ט, יא) 'וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים', והתם נמי יש להקשות וכי אין דרך האבן לצלול אלא במים עזים, אלא ע"כ שהיה בזה ענין מיוחד [אולי משום דכשנסחפו במים הזורמים במהירות היה להם צער טפי, וע"ע להלן].
    ושו"ר שכבר עמד בזה רבי יוסף קרא (מרבותינו בעלי התוס') בפירושו עה"ת (מובא בס' חמשה מאורות הגדולים עמ' כב, פליטת סופרים עמ' 18, תוספות השלם (ר"י גליס) כרך ז' עמ' רכו), וז"ל: צללו כעופרת במים אדירים. שאין דרך לצלול בו דבר מפני חוזק המים המניעים את הדבר לכאן ולכאן ובכל זאת צללו, עכ"ל. והנה נתבאר היטב הרבותא במה שצללו במים אדירים דוקא.
    וע"ע תורה תמימה שמות פט"ו הע' י"ח.
    ובחשק שלמה במנחות שם כתב וז"ל: מאדירים אלו המצרים דכתיב צללו כעופרת במים אדירים. נ"ב ובמדרש משלי פרשה ט' (סימן י'-י"א) על פסוק טבחה טבחה, מפיק ליה דמצרים נקראו אדירים מקרא דיחזקאל ל"ב דכתיב שם ובנות גוים אדירים, וכ"ה ג"כ במכילתא בפ' בשלח (במכילתא דר' ישמעאל פרשת השירה סוף פרשה ז', ובמכילתא דרשב"י טו,י) על הכתוב צללו כעופרת כמים אדירים כו', ד' נקראו אדירים וכו', מצרים שנאמר ובנות גוים אדירים, ומים נקראו אדירים שנא' צללו כעופרת במים אדירים ע"ש . וגי' דהכא צ"ע דהא פשטי' דקרא הך אדירים אמים קאי, ושוב אחרי כן יצא לאור ביאור מהראמ"פ ז"ל על המדרש משלי וראיתי שהעיר ג"כ בזה, עכ"ל.
    ונמצא דמה שפירשו בגמ' במנחות ד'אדירים' קאי על המצרים, אינו מוסכם, דבמכילתא וכן במדרש משלי פירשו דקאי על המים.
    ב. ובמפרשי התורה (בפר' בשלח שם) מצינו לרבים שפירשו ד'אדירים' קאי על המים, כן משמע בתרגום אונקלוס שכתב 'במיין תקיפין' [וע"ע תרגום יונתן], וכן פי' הרשב"ם והאבן עזרא ורבינו יוסף בכור שור [אלא שאח"כ הביא גם פי' רבותינו ד'אדירים' קאי על המצרים], וכ"כ גם הרוקח בפירושו לסדר התפילה.
    אך הספורנו פי' 'אדירים - שרים וראשי עם', עכ"ל, והיינו כפי' הגמ' במנחות. וע"ע הדר זקנים לבעלי התוס'.
    ורש"י בשופטים (ה, כה) על הפסוק 'מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה', פירש: בספל אדירים - בספל ששותין בו מים, שהמים נקראו אדירים, שנאמר במים אדירים, עכ"ל, ומבואר דפי' ד'אדירים' (דשירת הים) קאי על המצרים .
    וע"ע בס' שם אפרים על פירש"י עה"ת (לרבינו אפרים זלמן מרגליות זצ"ל, בעל בית אפרים, שערי אפרים, מטה אפרים, יד אפרים ושא"ס) (בפרשת בשלח שם).
    ג. והנה בס' דברי חכמים (מקור חכמה סי' נ"א בסולת בלולה סוס"ק ד') כתב וז"ל: מצאתי כתוב שצריך להפסיק מעט בין במים ובין אדירים, כי טעם טפחא תחת במים, וסוף פסוק תחת באדירים, כי תיבת אדירים לא קאי על במים, אלא על המצרים, כמ"ש מנחות (נג.) יבא אדיר זה הקב"ה דכתיב אדיר במרום ה', ויפרע לאדירים אלו ישראל דכתיב ואדירי כל חפצי בם, מאדירים אלו מצרים דכתיב צללו כעופרת במים אדירים, באדירים אלו המים דכתיב אדירים משברי ים, עכ"ל [הגמ'], הרי מבואר דאדירים דקרא קאי על מצרים, וזהו שאמרו במדרש צללו אדירים כעופרת, עכ"ל.
    ובס' שלמי צבור (דף ע' ע"ג, עמ' קסו במהדורה החדשה הוצאת מכון אהבת שלום תשס"ג) העתיק כל לשון המקור חכמה , ובשערי תשובה (סי' מ"ח סוס"ק ב') העתיק לשון השלמי צבור [וע"ע לקמן סק"ד], וכן בפמ"ג (סי' נ"א מ"ז סק"ג) העתיק להלכה את דברי המקור חכמה, וכ"כ הבאר היטב (שם סק"ו) 'ויש להפסיק בין במים ובין אדירים', וכ"כ המ"ב (סי' נ"א סקי"ז) 'יש להפסיק בין במים ובין אדירים, שהאדירים קאי על מצרים' (ובשעה"צ סקי"ח ציין לפמ"ג).
    וכ"כ בס' כף החיים למהר"ח פלאג'י (סי' י"ב אות כ"ט) 'בשירת הים וכו' בין 'מים' ל'אדירים' יפסיק', וכ"כ הבא"ח (שנה ראשונה פרשת ויגש אות י"ד) 'שירת הים וכו' גם יפסיק בין "במים" ובין "אדירים" דתיבת אדירים קאי על המצרים', וכן בכף החיים למהרי"ח סופר (סי' נ"א סקט"ל) העתיק לשון הסולת בלולה הנ"ל, ושכ"כ גם השלמי צבור [וע"ע בחסד לאלפים סי' נ' אות י"א, וצ"ב כוונתו].
    וכ"כ באפיקי מגינים (סי' נ"א חידושים סקי"ז), וכ"כ בפי' עיון תפילה (להג"ר שמרי' שמעריל אבד"ק רומלוב, תלמיד השע"ת, נדפס בסדור נהורא השלם דף קיד ע"א), וכ"כ בפי' ענף יוסף (להג"ר חנוך זונדל ב"ר יוסף מחבר הפי' עץ יוסף וענף יוסף ויד יוסף על כל המדרשים ועל עין יעקב, נדפס בסידור אוצר התפילות עמ' 288), וכ"כ בסדר עבודת היום (להג"ר יששכר דב אפיסדורף, לעמבערג תרכ"ח, סי' נ"א סו"ס כ').
    ומאידך בסידור יעב"ץ (עמודי שמים ח"א דף קט ע"א) בפירושו על שירת הים, העתיק פי' האבן עזרא [שהזכרנו לעיל סק"ב] וכתב 'במים אדירים - דבק עם 'צללו'', עכ"ל, וכוונתו למ"ש האב"ע 'במים אדירים. דבק עם צללו, כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת', עכ"ל, וא"כ משמע דמפרש ד'אדירים' קאי על המים.
    וכן האריך בספר יבא הלוי (לרבי יוסף ב"ר אליהו הלוי, קושטא תרכ"ב, דף עז ע"ב) וז"ל: צללו כעופרת במים אדירים. נ"ב: אמר יוסף עי' להרב שלמי צבור ז"ל דף ע' ע"ד דכתב דצריך להפסיק בין במים ובין אדירים כי תיבת אדירים לא קאי אבמים אלא על המצריים, וכמ"ש רז"ל במנחות דף (ע') [נ"ג] ע"א יבא אדיר ויפרע מאדירים דהיינו המצריים שנאמר במים אדירים, ולכך בא טעם הטרח'א בתיבת במים, להפסיק בין תיבת במים לתיבת אדירים, עכ"ל. ואני אומר אף שראיותיו חזקות כראי מוצק, עכ"ז פשטיה דקרא דאדירים קאי אמים, דאל"כ היה ראוי לינקד תיבת במים בפת'ח ולא בשב'א, וכמו שהקשה הרי"ף [רבי יאשיהו פינטו] שם, ומ"ש הרי"ף שם ד[א]רז"ל כן משום דלא שייך אדירים במים רק אצל הים כמו אדירים משברי ים, אחר המחילה שכח אמרם ז"ל (ב"ק צ"א ע"א) צלל במים אדירים והעלה חרס וכו', אלא ודאי דפשטיה דקרא דאדירים קאי אמים, ומ"ש במנחות אינו אלא דרך דרש ואין משיבין על הדרש, ורש"י בשופטים סי' ה' בפסוק בספל אדירים, פירש וז"ל בספל ששותים בו מים שהמים נקראים אדירים שנאמר במים אדירים, עכ"ל, ודאי דחלילה לומר על המאור הגדול גאון עוזנו רש"י ז"ל ששכח הא דארז"ל במנחות, אלא ודאי דס"ל דהך דמנחות הוא דרך דרש, אבל פשטיה דקרא אינו כן. ומה שדקדק הרב שלמי צבור ממאי דקאי טעם הטרחא במים, נלע"ד דאינה ראיה, משום דהאמת הוא דלאו כל המים הם אדירים אלא מי הים, וכדכתיב אדירים משברי ים, ולפיכך טעם הטרחא הוא במים, לומר דצללו כעופרת במים שהם אדירים, דהיינו מי הים, ולא מצי למימר במים אדירים בלא טעם הטרחא במים, משום דהוה משמע דכל המים הם אדירים, ואין האמת כן. וכן פרשב"ם על התורה במים שהם אדירים שהם מי הים כדכתיב אדירים משברי ים, הרי דגם רשב"ם ס"ל כרש"י דאדירים קאי אמים, וזה אין ספק אצלי דאילו היה רואה פרש"י ורשב"ם לא היה כותב כן, וגם הרב אבן עזרא כתב כן, עכ"ל.
    ובס' ליקוטי מהרי"ח (להג"ר ישראל חיים פרידמן, סיגעט תר"ס, ח"א דף נז ע"ב) כתב וז"ל: צללו כעופרת במים אדירים. עיין בסידור היעב"ץ לומר כעופרת הכ"ף בפתח, ובהרז"ה בקמץ ע"ש. ועיין בשע"ת להפסיק בין מים לאדירים, כי אדירים לא קאי על המים רק על המצרים, וזה שאמרו במדרש צללו אדירים כעופרת במים, ע"ש, ובאמת כן הוא ג"כ פי' הספורנו ע"ש, אך מדברי התרגום אונקלוס נראה דאדירים קאי על המים דאל"כ הוה ליה לומר תקיפיא ולא תקיפין ע"ש, וברשב"ם מפורש בהדיא דקאי על המים ע"ש, על כן טוב לכוין הב' פירושים, עכ"ל.
    ד. ולכאו' יל"ע אמאי נקטו הפוסקים דלעיל (הדברי חכמה ודעימיה) בפשיטות דתיבת 'אדירים' קאי על המצרים, וממילא יש להפסיק בין 'מים' ל'אדירים', דהא חזינן דהמכילתא והמדרש פליגי על הגמ' בזה, וס"ל ד'אדירים' קאי על המים, וכן פירשו רבים מהמפרשים, וכן רש"י בשופטים, וכמשנ"ת לעיל.
    ושו"ר שכבר עמד בזה השערי תשובה (סי' מ"ח סוס"ק ב') [שהזכרנו לעיל סק"ג], דאחר שהביא לשון השלמי צבור , הוסיף וז"ל: אע"ג דאדירים שייך נמי על המים, מ"מ כיון דמתפרש נמי על המצרים, יש להפסיק קצת, שלא לומר בנשימה אחת, עכ"ל.
    והיינו דמפרש דמה שכתבו הפוסקים להפסיק בין 'במים' לבין 'אדירים', אין כוונתם להפסק גדול, דמהיכי תיתי להכריע כהפי' ד'אדירים' קאי על המצרים דוקא, וכנ"ל, אלא כוונת הפוסקים דיש להפסיק קצת, שלא לומר בנשימה אחת, דבכה"ג יכול להתפרש כב' הפירושים.
    ה. ולהשלמת הדברים יש להעיר כמ"ש כבר בסידור עבודת ישראל (עמ' 73), דאחר שהאריך לבאר דע"פ הטעמים מתפרש דתיבת 'אדירים' קאי על המים, כתב וז"ל 'ואחרי הדברים והאמת האלה אין טעם של הפסקה בין 'מים ובין 'אדירים' אלא שלא יבולעו מי"ם שבסוף 'במים' ואל"ף שבראש 'אדירים' זו בזו, דוגמת 'וזכרתם אותו', 'זונים אחריהם'', עכ"ל.
    ונמצא דהפסק כל דהו בכדי שלא יבלע המ"ם והאל"ף, לכו"ע בעינן.
    וע"ע שו"ת פאת שדך ח"ב סי' קנ"א (הערות על סידור עבודת ישראל, עמ' רנה), מקדש מעט להגר"נ גשטטנר זצ"ל במילואים (אות ב', במהדורה הישנה עמ' פז פח, ובחדשה עמ' קד קה), שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' ל"ד, שם ח"ג סי' נ"ב, וסי' תע"ח אות ז'.
  3. כי אם לידך המלאה הפתוח הקדושה והרחבה - הביאו כאן דברי הערוה"ש (סי' קפ"ח ס"ו), ואעתיק לשונו: ואומרים כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד וכו' ויש סידורים שבמקום 'הקדושה' כתוב 'הגדושה' כלומר לשון גודש, שנותן כביכול יד מליאה עם גודש, עכ"ל. ויש לציין עוד בזה:
    א. בסידור הבעש"ט הגירסא: 'הגדושה' (עי' קובץ שפתי צדיקים - ז', עמ' עב-ק, באריכות).
    ב. הגר"ש סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, נהג לומר 'הגדושה' (תורת ר"ש סלאנט זצ"ל עמ' קט).
    ג. הגרח"ק שליט"א אמר ע"ז שאביו מרן הקה"י זצ"ל אמר כי מסתבר כמו הנוסח שיש אומרים 'גדושה', כי אל"כ מה נכנס קדושה בין פתוחה לרחבה, אלא שלא רצה לשנות מן המנהג (שמעה תפילתי עמ' ריט, ועוד).

יצחק
הודעות: 644
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 218 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי יצחק » 22 ינואר 2018, 08:04

בנוסח הקדיש, לכאורה צריך לעשות פסיק חשוב: יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא דברא כרעותיה, כאן לכאורה צריך לבא פסיק, ואח"כ, וימליך מלכותיה בחייכון וכו',
הסיבה שלא נהגו כך משום המנהג שמיד אחרי שאומרים "שמיה רבה" הציבור עונים אמן, הענין של המנהג הזה הוא, לא להשאר שווה נפש כאשר מזכירים "יתגדל שמיה רבה" לכן קופצים ועונים אמן, אבל באמת זה ממש באמצע המשפט.
כך לכאורה, עד שמישהו כאן יסביר באופ"א.

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 22 ינואר 2018, 09:04

אכן. אבל באמת, הכל משפט אחד עד 'ואמרו אמן', שהרי 'בחייכון וביומיכון' ג"כ עולה על 'יתגדל ויתקדש'.

סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 669 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי סבא » 22 ינואר 2018, 09:10

זענדל כתב:איך יש לומר? להגיד כי ישר ה' צורי, ולא עוולתה בו,
או: להגיד כי ישר ה', צורי ולא עוולתה בו (כמדומני שהחזנים נוהגים כדרך ב')

לפי פירוש המילים- להגיד כי ישר ה', צורי, ולא עוולתה בו.
מהחזנים כמובן אי אפשר ללמוד, כבר שמעתי כמה חזנים אומרים בנעימה- צורי ולא, עולתה בו. רחמנא לצלן מדברי גידוף אלו.
מי שהוא בעל אמונה בדת הישראלי וירא ה' לא יבוא לחרף למי שמחמיר באיזה דבר חומרא [דברי חיים יו"ד ב לט]

סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 669 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי סבא » 22 ינואר 2018, 09:18

יודע ספר כתב:איך אומרים בברכת המזון?
'ובטובו הגדול תמיד, לא חסר לנו'
או שמא
'ובטובו הגדול, תמיד לא חסר לנו'

יש להתבונן הרי אם נאמר "תמיד לא חסר לנו", יהיה הדברים כאומר שקר לפני המקום אצל שורד שואה למשל.
ומשא"כ כשאומר ובטובו הגדול תמיד, לא חסר לנו- שמתפרש שבסעודה זו לא חסר לו והראיה שהרי יכול לברך, ומבקש שלא יחסר לו מזון גם בעתיד לעולם ועד.
זוהי כמובן רק נקודה למחשבה, ואיני בא להכריע נוסחאות מסברא.
מי שהוא בעל אמונה בדת הישראלי וירא ה' לא יבוא לחרף למי שמחמיר באיזה דבר חומרא [דברי חיים יו"ד ב לט]

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 22 ינואר 2018, 09:30

אם תתחיל כך, הרי מיד בהמשך אומרים "ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד", וגם זקיננו מדור השואה אמרו כך, וגם מה שאומרים בהמשך "ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא" - וכי לא מתו אנשים מרעב? ואתה יכול כבר לשאול גם על כמה פסוקים - "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ומה אם אנשים בשואה? ומה אם מה שאומרים "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ועיננו הרואות תלמידי חכמים וזרעם מבקשים ומתחננים על לחם לאכול? ומה אם פסוק "כי אין מחסור ליראיו"? וכו' וכו'

בכל אופן לדידי פשיטא לי שזה עולה על ההמשך, כמו שהוכחתי לעיל viewtopic.php?f=9&t=320&start=60#p16979

אליהוא
הודעות: 42
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי אליהוא » 22 ינואר 2018, 16:28

אבקש לציין [לצערי לא כל כך בענווה, ואיתכם הסליחה] שכמעט כל השאלות באשכול זה נידונים בסידור שלי,
המכונה 'ושננתם', ולפעמים באריכות.
אמנם אוכל להעמיד את כל התשובות והדיונים שם פה בפורום, אבל ככה לעולם לא אמכור, ואכמ"ל.
אז מי שמעונין, תתקשר 086800231 או בדואל עם פרטים למשלוח ואשמח לשלוח תמורת 40 ש"ח ועוד דמי משלוח [אם אין לי שליח חנם]. אני בקבוץ סעד, אך יש לי ידידים המגיעים למקומות רבים בארץ.

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 22 ינואר 2018, 18:39

אליהוא כתב:אבקש לציין [לצערי לא כל כך בענווה, ואיתכם הסליחה] שכמעט כל השאלות באשכול זה נידונים בסידור שלי,
המכונה 'ושננתם', ולפעמים באריכות.
אמנם אוכל להעמיד את כל התשובות והדיונים שם פה בפורום, אבל ככה לעולם לא אמכור, ואכמ"ל.
אז מי שמעונין, תתקשר 086800231 או בדואל עם פרטים למשלוח ואשמח לשלוח תמורת 40 ש"ח ועוד דמי משלוח [אם אין לי שליח חנם]. אני בקבוץ סעד, אך יש לי ידידים המגיעים למקומות רבים בארץ.

אשמח אם תוכל להציג דוגמא של כמה דפים

סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 669 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי סבא » 22 ינואר 2018, 19:24

רמתים צופים כתב:אם תתחיל כך, הרי מיד בהמשך אומרים "ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד", וגם זקיננו מדור השואה אמרו כך, וגם מה שאומרים בהמשך "ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא" - וכי לא מתו אנשים מרעב? ואתה יכול כבר לשאול גם על כמה פסוקים - "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ומה אם אנשים בשואה? ומה אם מה שאומרים "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ועיננו הרואות תלמידי חכמים וזרעם מבקשים ומתחננים על לחם לאכול? ומה אם פסוק "כי אין מחסור ליראיו"? וכו' וכו'

בכל אופן לדידי פשיטא לי שזה עולה על ההמשך, כמו שהוכחתי לעיל viewtopic.php?f=9&t=320&start=60#p16979

מה אתה רוצה מ"ואל יחסר לנו" הרי זו בקשה על העתיד ולמה לא נבקש.
לגבי "ומכין מזון", אכן יש מזון מוכן לכל אדם כמובן, אלא שהחטא [שלו או של אחרים] גורם שיסתתמו הצינורות. [אבל אינו יכול לומר שלא היה לו חסר מזון אף פעם כי זה שקר].
פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון [בסידור וילנא מפרש כפי רצונו ותאוותו] זו אחת מהנהגות ה', ואולי ההנהגה הפשוטה, יש גם הנהגות אחרות וכמו שאומרים מיד אח"כ צדיק ה' בכל דרכיו...
מי שהוא בעל אמונה בדת הישראלי וירא ה' לא יבוא לחרף למי שמחמיר באיזה דבר חומרא [דברי חיים יו"ד ב לט]

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 22 ינואר 2018, 19:41

אני ממש לא מבין מה אתה רוצה. החלטת להתייחס לחלק מהדברים ולחלק לא, ואתה מנסה לתרץ עם כל מיני רעיונות.
גם "ואל יחסר לנו מזון" אינו תפילה לענ"ד, אם היה תפילה היה צ"ל ואל תחסרני מזון בלשון נוכח, ולא בגוף שלישי.
בכ"א, הרי לא הבנתי איזה שקר, ממנ"פ, אם האדם חי ומסוגל לברך ברכה זו, אז סימן שלא חסר לו עדיין אף פעם מזון, ועדיין לא מת מרעב, ואם הוא מת מרעב, הוא אכן פטור מלומר ברכה זו, הברכה לא נתקנה למתים לפי מיטב ידיעתי.
ובזה סיימתי

אליהוא
הודעות: 42
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי אליהוא » 22 ינואר 2018, 21:13

על פי בקשת רמתים צופים, הנה קטע [גרסה ישנה] של סידור 'ושננתם'.
גם קטע מתוך הדיונים יוצג בקרוב
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

אליהוא
הודעות: 42
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי אליהוא » 22 ינואר 2018, 21:19

הנה קטעים מן הדיונים, שוב על פי בקשת ר"צ:

א‘ והשב את העבודה לדביר ביתך, . . ואשי ישראל ותפִלתם באהבה תקבל ברצון
ב‘ והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, . . ותפִלתם באהבה תקבל ברצון
פירוש א‘: גם האִשים וגם התפילה שמתפללים באהבה יתקבלו ברצון.
פירוש ב‘: גם העבודה וגם האִשים השֵב לדביר ביתך.
לשיטה ב‘ לא מוסבר למה ’אשי ישראל‘ נזכרים בסוף. אין גם הסבר להבדל בין עבודה לאִשים, כי הרי האִשים הם חלק מן העבודה. לכן חילקנו לפי שיטה א‘, וראה עוד בברוך שאמר של בּרוך הלוי עפשטיין, ובדברי אוריאל פֿרנק בתפלות שאין להן הכרע (במרשתת, בקבוצת דיון 'רוחב לשון').


מודים של ש“ץ
הרב חיים זוננפלד כתב בעלון ’עֹנג שבת‘ ”על שליח הציבור לומר את כל ברכת ’מודים‘ בקול רם (ולא כאותם הטועים הפותחים בלחש ומתחילים בקול רם רק ב‘הטוב כי לא כלו. . .‘) “
אך מצאנו במנהגי קהלות כי הקפידו לקרוא מודים דווקא בלחש, וכן כתוב, על פי כתר שם טוב, בספר מנהגי א“י: ”מנהג ארץ ישראל וסת“מ כשמגיע הש“ץ ל‘מודים אנחנו לך‘ אומר רק אלו הג‘ תיבות בקול רם והשאר אומרם בלחש ובדרך זו גם הצבור יש להם שהות לומר המודים דרבנן בשלמות מבלי שיפריעם קול החזן כשאומר מודים.“ [ההדגשות שלי - א“ש]


הטוב, כי לא כלֽו. . .והמרחם כי לא תֽמו
אמנם תֽמו מלעיל, ויש נטייה לקרוא גם כלו מלעיל, אך אשכנזים צריכים במיוחד להזהר לקרוא כלֽו מלרע. וָלא, יישמע ”לא חֽלו“, כאילו רחמי ה‘ אינם.
ועוד, יש מחברים ’מעולם‘ למעלה: ’לא תמו חסדיך מעולם, קוינו לך‘ על פי הפסוק ’זְכֹר־רַֽחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַֽחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה‘.


והנה קטע ארוך יותר:
א‘ אל חי וקים, . . . תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד
ב‘ אל חי וקים תמיד, . . . ימלוך עלינו לעולם ועד

בעד א‘
מקורות שהובאו על ידי הרב חיים זוננפלד בעלון עֹנג שבת:
יש פסוקים דומים שכבר נפסקו כך:
א‘ ’ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד‘ (תהלים קיט)
ב‘ ’ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד‘ (בעמידה)
ג‘ ’יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד‘ (ברכת המזון וברכת ההפטרה)
ד‘ ’ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד‘ (בזימון, למי שלא אכל)
ה' מגן אברהם (או“ח רלו ד) על פי ’עמק המלך‘: שיקרא מילת ’תמיד‘ למטה.

בעד ב‘
על פי הרב חיים זוננפלד ואחרים בעלוני עֹנג שבת:
ניתן ללמוד מסידור עמרם גאון שיש בו נוסח ברכת ’יראו עינינו‘ שונה מעט מן הסידורים המקובלים היום:
אצלנו: ’המלך בכבודו תמיד ימלך עלינו לעולם ועד‘
עמרם גאון: ’המולך בכבודו תמיד הוא ימלך עלינו לעולם ועד‘.
ועוד, בכל המקורות בעד שיטה א‘ שהובאו לעיל, התיבה ’תמיד‘ צמודה לתיבות ’לעולם ועד‘. ואילו אצלנו התיבה ’עלינו‘ מפרידה ביניהן. ונראה שיש כאן שני עניינים נפרדים.

בעד א‘
אליהוא שנון:
אמנם מותר לטעון שיש פה שני עניינים, אבל ההפרדה איננה מחייבת זאת. ההפרדה רק מחייבת אותנו להבין כי ’תמיד‘ אין פירושו דומה לפירוש ’לעולם ועד‘. כלומר, ’לעולם ועד‘ פירושו ’מעתה ועד עולם‘. ואילו ’תמיד‘ פירושו ’בהתמדה‘ או ’מדי יום ביומו‘. ולכן מקובל להפריד בין שני הביטויים באשר הם אינם מכוונים זה עם זה. כל ביטוי משלים את הפועל ’ימלוך‘ במטרה שונה. תירוץ זה מתאים גם לסיום ’יראו עינינו‘: כי הרי גם שם הביטויים מופרדים כי אינם משלימים את הפועל ’ימלוך‘ באותה מטרה.
ועוד, הטענה של הרב זוננפלד שהמקורות לעיל אינם מן העניין (בגלל הצמידות של שני הביטויים) מוכיחה בעצם שאכן שני הביטויים תואמים זה לזה וראויים להיקרא יחדיו גם כאשר אינם צמודים כל כך.

בעד ב
על פי בירנבוים בספר פליטת סופרים:
רס“ג: המולך בכבודו תמיד על כל מעשיו.
חסר ’תמיד‘ בברכת המזון.
רב עמרם גאון: חסר ’תמיד‘ בברכת מודים.
מסכת סופרים: חסר ’לעולם ועד‘ בברכת ההפטרה.

בעד א
הרב פרופ' רנון קצוף (על פי שיעור שנתן):
קודם הדגמתי שתי הדרכים לפסק את המשפט הנידון, בשימת דגש על הפוסקים החלוקים – הפרישה והמגן אברהם, ועל כך שהפרי מגדים מעלה את שתי האפשרויות בלי להכריע. זאת אומרת שמבחינה הלכתית פורמלית אין אפשרות להצביע על הפיסוק האחד או השני כמחויב הלכתית. משם התמקדתי בצד של המג"א (תמיד ימלוך) והצגתי שתי דרכים לתרץ את הכפילות לכאורה שבביטוי "תמיד – לעולם ועד", של בער בסידור עבודת ישראל ושל ר' ברוך אפשטיין (בעל התורה תמימה) בספרו ברוך שאמר. (חלק מהמקורות מוסבים על הברכה "המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד.") בחרתי בדרכו של ר' אפשטיין, מתוך שכנוע ש'תמיד' אינה מלה נרדפת ל'לעולם ועד', אלא משמעותה היא 'ברציפות'. והדגמתי את זה בלקט פסוקים מתאימים במיוחד לברכת מעריב ערבים, וכן מקטע פיוט. זה מחייב דווקא את הצירוף 'תמיד ימלוך', כיון ש'קיים תמיד' הוא כמעט חסר משמעות, הואיל ותנאי לזהות הוא רציפות של קיום. בזה אני מסכים לגמרי למסקנה של אליהוא.

יונה בן יעקב
הודעות: 168
הצטרף: 07 ינואר 2016, 21:48
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי יונה בן יעקב » 22 ינואר 2018, 21:54

לאל אשר שבת מכל המעשים, ביום השביעי התעלה וישב וכו'
ובסדור וילנא הפסיק הוא כך : לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי, התעלה וישב וכו'
[שחרית שב"ק]
ויל"ע מה נכון יותר.
"כי מושג של שקידה אינו תלוי בהארכת הזמן אלא במסירת האישיות ונתינת הלב במתנה לעיון התורה" [קו"א חזו"א ח"ג י']

סמל אישי של המשתמש
אברך
הודעות: 333
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 194 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי אברך » 22 ינואר 2018, 22:06

יונה בן יעקב כתב:לאל אשר שבת מכל המעשים, ביום השביעי התעלה וישב וכו'

לענ"ד פשוט כך.

רמתים צופים
הודעות: 334
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי רמתים צופים » 22 ינואר 2018, 22:21

תודה רבה @אליהוא! ממש יפה!

חמד ילד
הודעות: 92
הצטרף: 12 נובמבר 2017, 22:28
נתן תודה: 41 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: פסיקים בתפילה ובברכות

הודעהעל ידי חמד ילד » 27 ינואר 2018, 20:11

א. בקדיש לדעת הגר"א יש לפסק 'בעלמא די ברא, כרעותיה'. (ד'כרעותיה' קאי על יתגדל ויתקדש).
ב. ב'מודה אני' יש לפסק 'בחמלה, רבה אמונתך' ולא כהרבה שטועים.
ג. ב'ואמונה כל זאת' לכאורה יש לפסק 'זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך'.


  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים

cron

התחבר  •  הרשמה