למה לא מבקשים על חיים בשמו"ע

אחד הבנים

משתמש ותיק
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
 

זוטרא

משתמש ותיק
מבקשים בעשרת ימי תשובה, זכרינו לחיים, וכתוב לחיים, בספר חיים, מכיון שאז נכתבים לחיים.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוטרא אמר:
מבקשים בעשרת ימי תשובה, זכרינו לחיים, וכתוב לחיים, בספר חיים, מכיון שאז נכתבים לחיים.
לפי"ז גם על רפואה וכו' לא היינו צריכים לבקש דהרי הכל נכתב ונחתם בר"ה 
וכבר אמרינן בגמ' [ראש השנה טז.] כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי כר' יוסי דאמר אדם נידון בכל יום
ואב"ע לעולם כרבנן וכר' יצחק דאמר יפה צעקה לעולם אף לאחר גמ"ד.
ולפי ב' התי' יק' למה לא מבקשים על חיים.
בקיצור על הכל מבקשים ורק את החיים עצמם לא. אומר דרשני.
 

זוטרא

משתמש ותיק
לפי התירוץ השני שיפה צעקה לעולם, א"כ הצעקה היא יפה להועיל למי שנגזר עליו חולי שיהיה פחות חולה, וכן אפשר להתפלל על יותר פרנסה או פחות,אך בחיים אין שתי אפשרויות אם נגזר חיים נגזר ואם להפך אז להפך.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוטרא אמר:
לפי התירוץ השני שיפה צעקה לעולם, א"כ הצעקה היא יפה להועיל למי שנגזר עליו חולי שיהיה פחות חולה, וכן אפשר להתפלל על יותר פרנסה או פחות,אך בחיים אין שתי אפשרויות אם נגזר חיים נגזר ואם להפך אז להפך.
בפשוטו יפה צעקה היינו לבטל הגז"ד. לא ידעתי מנין לך. 
אמנם זכור לי בנוגע לגשמים כעי"ז שאם נגזר רוב גשמים וחטאו אזי מוריד הקב"ה בזמנים ומקומות גרועים ואם נגזר מיעוט גשמים וזכו מוריד במקומות הנכונים. 
ועכ"פ בפשוטו היינו לבטל גז"ד נמי.
 
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".

שמעתי פעם פירוש מהגר"י רוזן ראש ישיבת אור ישראל שעל חיים  אפשר לבקש רק בראש השנה ויו"כ
(וכמובן שצריך להבין ע"פ זה מה העניין להתפלל על חולה שלא ימות וכו')
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
א. מבקשים בכל קדיש בסוף שחרית
ב. רפאנו זה חיים כל מוות בא כתוצאה מ"מכותינו"
ג. רבים הדברים שאין להם במפורש בקשה..... ואינני מבין מדוע טרח את עצמו הר' רוזן לענות על כך
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
העולם החרדי אמר:
א. מבקשים בכל קדיש בסוף שחרית
ב. רפאנו זה חיים כל מוות בא כתוצאה מ"מכותינו"
ג. רבים הדברים שאין להם במפורש בקשה..... ואינני מבין מדוע טרח את עצמו הר' רוזן לענות על כך

כנראה שאתה לא מבין את חריפות השאלה אנחנו מבקשים בתפילה על הכוווווול פרנסה רפואה וכו' ואת עיקר הדבר שזה החיים לא מבקשים??????????
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
כמו שאמרתי כל חיים קוראים מחמת רפואה שהגוף לא יכול לחיות זו מכת רפואה
האם אנו מבקשים על שמחה? האם מבקשים על זרע של קיימא? ועוד רבות שאין להם תפילה מפורשת
ולכן אני חושב שאין מקום לשאלתך
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
בר"ח ביעלה ויבוא מזכירים חיים.
גם נכון מאוד לכן איני מבין מדוע טרח הרב רוזן ותלמידו להקשות זאת וכמו שביארתי לעיל הדברים פשוטים אשמח בתגובה לדברים
 

בית מתתניק

משתמש רגיל
חיים זה מדת אלוקים חיים, והוא כלול בברכת אתה חונן לאדם דעת, שהחכמה תחיה בעליה.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
בית מתתניק אמר:
חיים זה מדת אלוקים חיים, והוא כלול בברכת אתה חונן לאדם דעת, שהחכמה תחיה בעליה.
אתה מדבר על יעלה ויבוא? למה יש אומרים ביעלה ויבוא חיים טובים לדבריך? מי אמר לך שזו הכוונה מהכ"ת
 
 

בית מתתניק

משתמש רגיל
העולם החרדי אמר:
בית מתתניק אמר:
חיים זה מדת אלוקים חיים, והוא כלול בברכת אתה חונן לאדם דעת, שהחכמה תחיה בעליה.
אתה מדבר על יעלה ויבוא? למה יש אומרים ביעלה ויבוא חיים טובים לדבריך? מי אמר לך שזו הכוונה מהכ"ת
זוהי אפשרות סבירה. גם בר"ה מבקשים, ובביאורים שם מבואר דהוא חיים רוחניים, עי' שפתי חיים. יש יחוד על בקשת החיים כענין בפנ"ע. שחיים הוא מדה בפנ"ע, אלא שהוא כלול גם באתה חונן.
 
 

במבי

משתמש ותיק
בית מתתניק אמר:
חיים זה מדת אלוקים חיים, והוא כלול בברכת אתה חונן לאדם דעת, שהחכמה תחיה בעליה.

זה מזכיר לי סיפור עתיק יומין, על בעל שהציע לאשתו מתנה ושאלה מה היא מעונית האם צעיף מפרווה או טיול לנורווגיה, אז היא ענתה בוא ניסע לנורווגיה שם הצעיפי פרווה הכי זולים.

וא"כ גם הכא אגב החכמה והברכה הכל מימלא, החיים הם בנוסף אליהם אך בזמני דין כר"ה ור"ח מזכירים את החיים בעצם.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
א. מבקשים בכל קדיש בסוף שחרית
ב. רפאנו זה חיים כל מוות בא כתוצאה מ"מכותינו"
ג. רבים הדברים שאין להם במפורש בקשה..... ואינני מבין מדוע טרח את עצמו הר' רוזן לענות על כך
גם על שלום מבקשים בסוף קדיש. 
החילוק בין רפואה וחיים ברור. [בנוסח ע"מ זה אפילו מחולק לשניים אם אינני טועה]
ג. מהם הדברים הרבים? בכל זאת, מדובר בחיים. הבקשה הבסיסית ביותר.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בית מתתניק אמר:
העולם החרדי אמר:
בית מתתניק אמר:
חיים זה מדת אלוקים חיים, והוא כלול בברכת אתה חונן לאדם דעת, שהחכמה תחיה בעליה.
אתה מדבר על יעלה ויבוא? למה יש אומרים ביעלה ויבוא חיים טובים לדבריך? מי אמר לך שזו הכוונה מהכ"ת
זוהי אפשרות סבירה. גם בר"ה מבקשים, ובביאורים שם מבואר דהוא חיים רוחניים, עי' שפתי חיים. יש יחוד על בקשת החיים כענין בפנ"ע. שחיים הוא מדה בפנ"ע, אלא שהוא כלול גם באתה חונן.
השפתי חיים אומר שא"א לבקש ביום ההמלכה בקשות לטובת עצמינו, לכן צריך לבקש באופן של "למענך" כדי שנוכל לממש את התפקיד שמקבלים ביום ההמלכה וכידוע. אבל הבקשה היא על חיים גשמיים. ולא על מידת אלוקים חיים. ומה שייך כאן החכמה תחייה בעליה. אולי גם בהשיבנו אבינו לתורתך היינו חיים שנאמר כי חיים הם למוצאיהם. זה ודאי לא הפשט באתה חונן. 
 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
העולם החרדי אמר:
א. מבקשים בכל קדיש בסוף שחרית
ב. רפאנו זה חיים כל מוות בא כתוצאה מ"מכותינו"
ג. רבים הדברים שאין להם במפורש בקשה..... ואינני מבין מדוע טרח את עצמו הר' רוזן לענות על כך
גם על שלום מבקשים בסוף קדיש. 
החילוק בין רפואה וחיים ברור. [בנוסח ע"מ זה אפילו מחולק לשניים אם אינני טועה]
ג. מהם הדברים הרבים? בכל זאת, מדובר בחיים. הבקשה הבסיסית ביותר.
א. מה זה מעניין מה עוד מבקשים בסוף הקדיש למעשה מבקשים על חיים
ב. זה מחולק לשניים כי שם מדובר על חיים טובים שזה דבר אחר
ג. הדברים הרבים הם א. שמחה ב. זרע של קיימא ג. שלום בית ועוד
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
אחד הבנים אמר:
העולם החרדי אמר:
א. מבקשים בכל קדיש בסוף שחרית
ב. רפאנו זה חיים כל מוות בא כתוצאה מ"מכותינו"
ג. רבים הדברים שאין להם במפורש בקשה..... ואינני מבין מדוע טרח את עצמו הר' רוזן לענות על כך
גם על שלום מבקשים בסוף קדיש. 
החילוק בין רפואה וחיים ברור. [בנוסח ע"מ זה אפילו מחולק לשניים אם אינני טועה]
ג. מהם הדברים הרבים? בכל זאת, מדובר בחיים. הבקשה הבסיסית ביותר.
א. מה זה מעניין מה עוד מבקשים בסוף הקדיש למעשה מבקשים על חיים
ב. זה מחולק לשניים כי שם מדובר על חיים טובים שזה דבר אחר
ג. הדברים הרבים הם א. שמחה ב. זרע של קיימא ג. שלום בית ועוד
א. לא ביארתי דבריי. התכוונתי ששלום ג"כ מזכירים בסוף הקדיש ואפ"י נתייחדה לו ברכה. וא"כ גם חיים.
ב. אפילו אם הראיה מנוסח ע"מ ליתא מ"מ סבורני כי חולי הוא בקשה בפ"ע שלא יהיה ולא רק משום שמתים ממנו. מבקשים גם על חולאים שלא ממיתים.
ג. יש חילוק רב בין לבקש שיהיה לי טוב בחיים שאת זה לא ראו אנשי כנה"ג לצורך להכניסו לשמו"ע, לבין חיים גופייהו.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
א. זו שאלה שיש לה מקום אבל לא זה היה הנושא פה וחוץ מזה ש"שלום" זה דבר קשה מהו בדיוק
ב. לכאורה כל מוות בא מכך שהגוף או הנפש (שעל שניהם אנו מתפללים ב"רפאנו") נפגעים וא"כ לכאו' אפשר להתפלל על חיים שם
ג. מה זה חיים גופייהו? וכי שאר הדברים אינם גדולים וכי זש"ק הוא פחות? או שלום בית? וכי אינך מתפלל כל יום על צרכיך הפרטיים שחסר לך על מה לתקן ברכות?
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. זו הייתה השאלה למה חיים לא מוזכר בשמו"ע, וא"ת קדיש, שלום יוכיח שמוזכר בקדיש ואפ"ה נזכר בשמו"ע.
ב. אפשר להתפלל, אדרבה אם היה מוזכר היה מתאים שיהיה ברפאנו אבל למה כלל לא מוזכר.
ג. ענין יחסי. אני סבור כך. אם אתה סבור שהדברים הללו דומים לשלמא ולחיי.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
העולם החרדי אמר:
ג. מה זה חיים גופייהו? וכי שאר הדברים אינם גדולים וכי זש"ק הוא פחות? או שלום בית? וכי אינך מתפלל כל יום על צרכיך הפרטיים שחסר לך על מה לתקן ברכות?
אני חושב שזו אכן תשובה טובה. כל מה שאנו מבקשים זה על תנאי החיים, ולכן מתחילים בעובדה שהקב"ה מכלכל חיים בחסד.
ואולי אפשר להעמיק בזה לענ"ד שאכן עצם זה שאנו מקבלים חיים זה מעבר לכל בקשה, זה התלות שלנו בו בעצמה, ואתה מחייה את כולם, ומתוך זה ובהכרה זו אנו באים אליו. וכל היום מתחיל ב'מודה אני וכו' שהחזרת בי נשמתי וכו'. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך.
ויש כזה מאמר חז"ל שמקורו לא ברור אך מופיע בספה"ק - מאן דיהיב חיי יהיב מזוני. דהיינו שמתחילים מזה שיהיב חיי.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
אנוכי הקטן לא הבנתי מהי התשובה אין פה תפילה על זה אלא הכרה בזה ולכן התמיהה חוזרת
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
דומני שרוב בעלי המוסר והיראה יאמרו שהתלות המושלמת היא התפילה בעצמה.
וכלשון החובת הלבבות וראוי לך אחי שתדע שתדע שכוונתינו בתפלה אינה כי אם כלות הנפש אל האלוקים וכניעתה לפניו וכו' והשלכת כל יהביה עליו.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוהי התשובה, שעל חיים לא שייך לבקש כיון שהתפילה באה מתוך ההכרה בזה ומוך המציאות הזו שהחיים הם תחתיו . כן נראה לי כוונת א.ל.חנן. ויל"ד בתשובה זו. אך הכיוון הכללי טוב לענ"ד.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. ל. חנן אמר:
דומני שרוב בעלי המוסר והיראה יאמרו שהתלות המושלמת היא התפילה בעצמה.
וכלשון החובת הלבבות וראוי לך אחי שתדע שתדע שכוונתינו בתפלה אינה כי אם כלות הנפש אל האלוקים וכניעתה לפניו וכו' והשלכת כל יהביה עליו.
זה נדמה לי נושא נרחב, ענין התפילה מהו. ויש את דעת הנפה"ח. אך לא הבנתי הקשר לכאן.
 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
הקשר הוא שלתפילה יש מהות. וכששואלים למה לא מתפללים על משהו בודקים ביחס למהות.
הנוסח של בקשה הוא צורה מסוימת בתפילה. וע"ז אפשר לבוא ולומר שעל חיים פחות שייכת צורה זו.
ויש לעיין.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אי' בגמ' תענית ח: דהיה רעב ודבר וכיון שא"א לבקש אתרתי ביקשו על שובע ושובע נותן הקב"ה רק לחיים ובכלל בקשה זו גם השניה וא"כ כל הבקשות כוללות בתוכם גם חיים לפי"ז ואולי אם היו מייחדים תפילה על חיים היה בכלל מה שאמרה הגמ' שאין מבקשים אתרתי אמנם בר"ה הוא הפוך שמבקש על החיים עצמם שלולי זה אין לו זכות כלל ומבקש צורה שיהו חיים אלו ואינה תרתי
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
שאלה יפה. עוד העיר יפה @העולם החרדי על ג דברים שלא הוזכרו א. שמחה ב. זרע של קיימא ג. שלום בית.

ויש מקום ליישב בשלושתם.
בנוגע למה שלא הוזכר זש"ק, ייתכן שכבר כלול בברכת רפאנו, הכולל את שלימותו הגופנית של האדם [חסרון בזש"ק הוא בעיה רפואית אם לא כשהמחזור לא יציב וי"ל אם חשיב חולי]
בנוגע לשלום בית, הלא אנו מזכירים שלום רב על ישראל עמך תשים וגו' והוא בוודאי כולל שלום בית [בעיות בשלום בית הם תוצאה מסילוק השכינה]
בנוגע לשמחה ייתכן לומר בפשטות ששמחה היא מצב של שלימות [יסוד ידוע של המהר"ל בכמה מקומות] וממילא בבקשות הרבות להתגשמות הטוב [מכלול של דברים טובים רפואה, דעת וכו'] מונח ענין השמחה.

ארצה להוסיף עוד שאלה, מה זה שלא נזכר מידות טובות? ואולי כלול בבקשה על דעת וצ"ת.

 
 
חלק עליון תַחתִית