דף סט יומא דף סט. - איך יצא שמעון הצדיק מירושלים

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בגמ' סוטה דף סט. איתא ת"ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש"מ ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא] דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עובדי כוכבים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידיכם מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ואותו היום עשאוהו יו"ט אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך:

הרי שהקשה הגמ' איך יצא שמעון הצדיק מבית המקדש למדינה בבגדי כהונה, ותירץ הגמ' על זה שני תירוצים.
תירוץ א' "ראויין לבגדי כהונה" דהיינו שלא יצא שמעון הצדיק בבגדי כהונה ממש, אלא בבגדים יקרים הראויים להיות בגדי כהונה.
ותירוץ ב' עת לעשות לה' הפרו תורתך - ופירש"י עת לעשות לה' - כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום מותר להפר בו תורה, עכ"ל היינו דלתי' זה אכן יצא שמעון הצדיק לקראת אלסנדרוס מוקדון עם בגדי כהונה ממש, וזה היה בהיתר מיוחד של "עת לעשות לה'"שלצורך מיוחד היה מותר לו לצאת.

וקשה לי על התירוץ הראשון, שברמב"ם פ"ה מהל' כלי המקדש ה"ז נפכ' וז"ל פסק להלכה שכהן גדול אסור לו לצאת מירושלים. וז"ל בית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כהן גדול ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם: עכ"ל.

וא"כ קשה הרי שמעון הצדיק היה כהן גדול, (לא זכור לי כעת המקור, אבל כן זכור לי שהיה כהן גדול), וא"כ לתירוץ הראשון דגמ' יקשה שאף אם נימא שבאמת לא יצא בבגדי כהונה ממש, מ"מ גם ללא בגדי כהונה אסור לו לכהן גדול לצאת מירושלים כלל, ואיך יצא מירושלים לקראת אלכסנדר מוקדון.
והתינח לתירוץ השני בגמ' שעת לעשות לה' הפרו תורתיך, יתיישב גם קושיא זו,  אבל לתירוץ הראשון קשה. וצ"ע.

ואין לומר דאיה"נ הגמ' לא תירצה התי' הראשון אלא לגבי בגדי כהונה, אבל גם לתי' זה עדיין נצטרך לתירוץ השני דעת לעשות לה' לגבי האיסור לכה"ג לצאת מירושלים. דזה דוחק גדול, דאם ב"כ צריכים להאי טעמא, ל"ל להוציא מפשטיה ולומר שלא יצא עם בגדי כהונה ממש.
ואולי צ"ל דתי' הראשון ס"ל שלצורך עת לעשות לה' לא היה צריך לצאת עם בגדי כהונה ממש, אלא סגי לי' לצאת עם "בדים הראויים לבגדי כהונה", וא"כ תי' זו לא יישב הקושיא לגבי האיסור לצאת מבית המקדש עם בגדי כהונה, ולכן תי' הראויים לבגדי כהונה, ולגבי האיסור לכה"ג לצאת מירושלים, נצטרך גם לתירוץ זה לתרץ משום עת לעשות לה' פרו תורתיך. 
 

HaimL

משתמש ותיק
ירושלמי יומא דף כז א

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן בשנה הזאת אני מת אמרו לו מאיכן אתה יודע אמר להן כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
ירושלמי יומא דף כז א

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן בשנה הזאת אני מת אמרו לו מאיכן אתה יודע אמר להן כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי.
יישר כחכם למקור.
והאם יש למעכ"ת תשובה על הקושיא שהקשתי?
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
ירושלמי יומא דף כז א

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן בשנה הזאת אני מת אמרו לו מאיכן אתה יודע אמר להן כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי.
יישר כחכם למקור.
והאם יש למעכ"ת תשובה על הקושיא שהקשתי?
בהשקפה ראשונה הייתי אומר שהחילוק ביניהם שבבגדי כהונה יש איסור ממש (מדרבנן) לצאת למדינה, כפירש"י שנוהג בהם מנהג חול ואין בגדי הכהונה של הכהן הגדול שינהג בהם כרצונו אבל מפשטות לשון הרמב"ם שהכהן הגדול אינו זז מירושלים, הוא משום תפארתו וכבודו, ואין בזה איסור גמור (גם לא מדרבנן). וסניף לזה, שכהן גדול שמחל על כבודו יש סברא לומר שכבודו מחול אבל בלא זה נראה שהוא לא איסור מן הדין, ולא היו צריכים לתרץ בזה משום עת לעשות לה', דפשיטא שהיה מותר לצאת גם לצורך קל כ"ש

 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ירושלמי יומא דף כז א

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן בשנה הזאת אני מת אמרו לו מאיכן אתה יודע אמר להן כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי.
ברור ששמעון הצדיק שמש בכהונה גדולה, 
אבל יש שרוצים לומר שבאותו זמן כאשר בא אלכסנדר מוקדון לירושלים עדיין לא היה כהן גדול אלא אביו או זקנו, 
מחמת ששנת בוא אלכנסדר לירושלים היא בשנת נצחו את הפרסים, ולמניין חז"ל שנות פרס בפני הבית לד' שנה, כמדומה ע"ז ט.,
ושמעון הצדיק הוא דור שישי או שביעי ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול שכיהן בתחילת בית שני כאשר עלה עם זרובבל, ככתוב בפירוש בספר עזרא
(נחמיה) יב' י' וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע: וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ:
וידוע הוא אבי שמעון, או שמעון עצמו, וא"כ היאך יתכן שששה דורות כהנו יחד בכהונה גדולה תוך לד' שנה, ולכן י"א שהוא לא כהן באותו זמן אלא רק יצא בבגדי כהונה גדולה. אבל בגמ' שהובאה כאן מפורש לא כך, כי כל אשר שאלו היאך לובשם מחוץ לעבודה. 

 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
לעיקר השאלה, לא נראה לי שהמכוון במצווה זו שירושלים משמשת בית כלאו של כהן גדול, כמו שעשאה שלמה לשמעי בן גרא,
ולא היתה מצווה ומפתח ירושלים לא תצאו יומם ולילה כאשר צוו אהרן ובניו בשבעת ימי מילואיהם, רק עניין עקרוני הוא שיהיה שם מקום קביעותו תמיד,
אבל אם נצרך לאיזה צורך וודאי שיוצא ולא צריך להגיע בזה לדחיות.
 

הערשל

משתמש ותיק
עי' מנ"ח מ' קלו שטעמו של הרמב"ם משום דין לינה על הקרבן, דכה"ג מקריב מנחת חביתין בכל יום, ולפי"ז נראה שצריך רק שתהיה דירתו שם, ואין איסור לצאת לזמן מועט ע"מ לחזור.
עי' דרך חכמה להגרח"ק על הרמב"ם שהבאת שעמד בזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
ואגב בפשטות, מה שלא סגי בתירוץ הא', הוא משום דמסתבר לומר דאחזו ליה למוקדון בחלמיה את שמעון הצדיק כשהוא לבוש בבגדי כהונה, דמן הסתם היה מתפלל עליו בסמוך לעבודה, והכה"ג היה מקריב חביתין וכל עבודתו בשמונה בגדים
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשל אמר:
עי' מנ"ח מ' קלו שטעמו של הרמב"ם משום דין לינה על הקרבן, דכה"ג מקריב מנחת חביתין בכל יום, ולפי"ז נראה שצריך רק שתהיה דירתו שם, ואין איסור לצאת לזמן מועט ע"מ לחזור.
עי' דרך חכמה להגרח"ק על הרמב"ם שהבאת שעמד בזה.

יישר כחכם.
האם הגרח"ק או המנחת חינוך כותב חידוש  זה שאם הטעם הוא משום דין לינה על הקרבן מותר לו לצאת ולחזור ללינה?
זה חידוש כיון שמסברא (ללא לימוד הסוגיא של לינה על הקרבן כלל, אף דנאמר על לינה, אבל לכאורה הכוונה הוא שהמביא קרבן ישאר בירושלים עד יום המחרת כולל לינה, ולא שיעזוב את ירושלים ויחזור וילון שם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
הערשל אמר:
עי' מנ"ח מ' קלו שטעמו של הרמב"ם משום דין לינה על הקרבן, דכה"ג מקריב מנחת חביתין בכל יום, ולפי"ז נראה שצריך רק שתהיה דירתו שם, ואין איסור לצאת לזמן מועט ע"מ לחזור.
עי' דרך חכמה להגרח"ק על הרמב"ם שהבאת שעמד בזה.

יישר כחכם.
האם הגרח"ק או המנחת חינוך כותב חידוש  זה שאם הטעם הוא משום דין לינה על הקרבן מותר לו לצאת ולחזור ללינה?
זה חידוש כיון שמסברא (ללא לימוד הסוגיא של לינה על הקרבן כלל, אף דנאמר על לינה, אבל לכאורה הכוונה הוא שהמביא קרבן ישאר בירושלים עד יום המחרת כולל לינה, ולא שיעזוב את ירושלים ויחזור וילון שם.
מישהו האיר עיני לקונטרס אבני שוהם בסוף הספר טורי אבן (דף כ"ה) שכתב להדיה דבר זה שמצות לינה על הקרבן אינה אוסרת על יציאה מירושלים אם חוזר לירושלים בו ביום, ואין המחייב של הלינה אלא ללון בירושלים.
אמנם לכאורה קשה על פירושו של תלמיד המנחת חינוך שכ' דטעם הרמב"ם שאסור לכה"ג לצאת מירושלים הוא משום לינה על הקרבן, דלשון הרמב"ם גבי כהן גדול "ואינו זז משם" לא משמע שיכול להסתובב בכל מקום שירצה, ורק צריך לדאוג לישון בביתו.
ולכאורה משמע חד מתרתי, או שהרמב"ם חולק על חידוש זה שלגבי לינה מותר לצאת, וצריך רק לחזור ללון בלילה, או שיש איסור נוסף גבי כהן גדול לצאת  מירושלים בכלל, ולגבי זה אין היתר של לצאת ביום ולחזור ללון בירושלים.
 
חלק עליון תַחתִית