כנסת - ישראל
משתמש רגיל
מהו דעת, וידע האדם את חוה דהיינו כתוב כאן שדעת זה חיבור
איזה חיבור חסר לקטן שלגדול אין מהו החיבור?
איזה חיבור חסר לקטן שלגדול אין מהו החיבור?
לא נראה, מה קורה ביום של גיל 13? פתאום הוא מבין כל דבר לעומק?איכא מאן דאמר אמר:דעת פירושו להבין כל דבר לעומק ולהתחבר לעניין
דבר זה חסר לקטן שאף שהוא מבין דברים הרי זה בשטחיות
ו"אם אין דעת הבדלה מניין"
גם "נשים דעתן קלה"
היינו אפילו שהן תופסות דברים במהירות "בינה יתירה", אם הכל הן מסתכלות במבט שיטחי יותר על העניין
הדעת באה בקטן יחד עם ביאת הסימנים המורים על גדלותו לעניין ביאה, כלומר שגם בזה אינו בר "דעת"
מקווה שעזרתי במשהו
לישועתך קויתי השם אמר:לא נראה, מה קורה ביום של גיל 13? פתאום הוא מבין כל דבר לעומק?איכא מאן דאמר אמר:דעת פירושו להבין כל דבר לעומק ולהתחבר לעניין
דבר זה חסר לקטן שאף שהוא מבין דברים הרי זה בשטחיות
ו"אם אין דעת הבדלה מניין"
גם "נשים דעתן קלה"
היינו אפילו שהן תופסות דברים במהירות "בינה יתירה", אם הכל הן מסתכלות במבט שיטחי יותר על העניין
הדעת באה בקטן יחד עם ביאת הסימנים המורים על גדלותו לעניין ביאה, כלומר שגם בזה אינו בר "דעת"
מקווה שעזרתי במשהו
מי אמר ששערות זה רק בבר מצוה?איכא מאן דאמר אמר:לישועתך קויתי השם אמר:לא נראה, מה קורה ביום של גיל 13? פתאום הוא מבין כל דבר לעומק?איכא מאן דאמר אמר:דעת פירושו להבין כל דבר לעומק ולהתחבר לעניין
דבר זה חסר לקטן שאף שהוא מבין דברים הרי זה בשטחיות
ו"אם אין דעת הבדלה מניין"
גם "נשים דעתן קלה"
היינו אפילו שהן תופסות דברים במהירות "בינה יתירה", אם הכל הן מסתכלות במבט שיטחי יותר על העניין
הדעת באה בקטן יחד עם ביאת הסימנים המורים על גדלותו לעניין ביאה, כלומר שגם בזה אינו בר "דעת"
מקווה שעזרתי במשהו
שערות כן יש לו פתאום ביום הבר מצוה?
זה תהליך ארוך של התפתחות של נער
ויום הגיעו לי"ג שנים זה דבר שחז"ל קבעו על פי החזקה
ואותה חזקה יש גם לגבי הבנה וחיבור לעומק העניין.
דרך אגב ה"מאור עינים" מסביר באריכות את עניין ה"דעת" בפרשת תרומה ועוד, עיי"ש
המשמעות של דבריו (לפי עניות דעתי) שהדעת זה דבר שמקבלים בבר מצוה יחד עם היצה"ט
מבואר בגמ' בהמוכר את הספינה בביאור מתני', שלשלוח קטן עם צלוחית לחנווני זו הפקר הצלוחית. כמדומני אוקימתא דרבא.איכא מאן דאמר אמר:והשערות הם סימן לבגרות גופנית המגיעה בדרך כלל עם הבגרות השכלית
ומכיון ששכל הוא דבר שקשה לאומדו
חז"ל קבעו את השיעור יחד עם השערות
ומכאן שכל סוגיה הדנה לגבי קטן עם שערות היא גם לגבי קטן עם דעת...
אין נראה שכוונת הגמ' שם משום 'דעת' שחסר לו כמו בכל התורה ואי יכולתו לעשות קניינים.למה זה תשאל לשמי אמר:מבואר בגמ' בהמוכר את הספינה בביאור מתני', שלשלוח קטן עם צלוחית לחנווני זו הפקר הצלוחית. כמדומני אוקימתא דרבא.איכא מאן דאמר אמר:והשערות הם סימן לבגרות גופנית המגיעה בדרך כלל עם הבגרות השכלית
ומכיון ששכל הוא דבר שקשה לאומדו
חז"ל קבעו את השיעור יחד עם השערות
ומכאן שכל סוגיה הדנה לגבי קטן עם שערות היא גם לגבי קטן עם דעת...
נראה א''כ שדעת הוא גם במובן הבסיסי ביותר - להיזהר עם צלוחית כשהולכים.
אדם שובר כד בהליכתו - מכנהו הרא''ש בהמניח 'משתגע בהליכתו'.
לפ''ז יוצא לכאו', שדעת היא לא רק תבונה ותפיסת עניינים כנדרים וכדו', אלא הוא בשלות כללית וכדתכתב מר
כנסת - ישראל אמר:מהו דעת, וידע האדם את חוה דהיינו כתוב כאן שדעת זה חיבור
איזה חיבור חסר לקטן שלגדול אין מהו החיבור?
אחד מן הגולה אמר:אגב, מה הקשר ל'דעת דורות', לכאו' מקומו בנושא בית המדרש.
אם גם אתה שמעת אולי אתה תוכל לבאר לי מה שהקשתי באשכולאחד מן הגולה אמר:בצעירותי שמעתי מהגר"א לויסון [ר"מ בישיבת חברון] שעיקר החיסרון של דעת בקטן היינו חוסר לקיחת אחריות על מעשיו. גם אם מבינם כראוי ושכלו חד ביותר.
לכאו' נראה שקנין אין עניינו מעשה אלא שקורה וא"כ איך שייך לחזור מדבר שקרה ואיך זה נושא של מחויבותד.מ. אמר:וע"כ אין קנינו קנין, דמלבד מה שיש במעשה קנין וכדו' תוכן עצמי הלא יש בהם ג"כ את מה שמחוייב למעשיו ואינו יכול לחזור בו, וקטן אינו מחוייב למעשיו כנ"ל וע"כ אף שיש לתוכן העצמי של הקנין אבל אי"ז מחייבו ויכול לחזור בו כשם שאפשר לחזור מדיבור ומחשבה.
והאיש משתאה אמר:לכאו' נראה שקנין אין עניינו מעשה אלא שקורה וא"כ איך שייך לחזור מדבר שקרה ואיך זה נושא של מחויבותד.מ. אמר:וע"כ אין קנינו קנין, דמלבד מה שיש במעשה קנין וכדו' תוכן עצמי הלא יש בהם ג"כ את מה שמחוייב למעשיו ואינו יכול לחזור בו, וקטן אינו מחוייב למעשיו כנ"ל וע"כ אף שיש לתוכן העצמי של הקנין אבל אי"ז מחייבו ויכול לחזור בו כשם שאפשר לחזור מדיבור ומחשבה.
הנה אמרו דנשים דעתן קלה ומאידך גיסא אמרו דבינה יתירה ניתנה להם, והוא מבואר בחוש שפיר, שאינם מחוברות לדברים ואפשר להטותן בקלות, אך מאידך גיסא כל דבר חכמה אינם תופסות אותו בצורה הגולמית והמופשטת אלא צורת תפיסתם הוא באופן של פרטים וניסיון לתפוס את הדברים בחוויה [וכמ"ש בפתח אליהו בינה ליבא ובה הלב מבין], אני חושב שכולם מכירים את זה.קדמא ואזלא אמר:חתם סופר נדה מה עמוד ב:
בינה יתירה באשה יותר מבאיש.
אם הדבר כפשוטו הוא תמוה קצת ומוכחש בחוש,
אני ממש מתנצל ששאלתיד.מ. אמר:החלטת החלטה ואז קשה לך קושיא
כתבתי באופן ברור דאף אמנם דלמעשה יש תוכן עצמי אבל תוכן זה חסר משמעות בלא שיהיה מחוייב, והראיה מהא דקנין באונס חסר משמעות וכמו"כ מענין מודעה וקנינו של קטן, ובאופן עקרוני כן מוכח מפרשת תנאים אלא שלא יכיל הגיליון אריכות הענין ורק בקצרה אעיר דאם מעשה הוא בור וע"כ תנאי מלתא אחריתי א"כ אף התנאי הוא בור ולמה זה התנאי יכול להיות מותנה
והנה באונאה יש מושג של יכול לחזור בו אף דאכתי לא בטל המקח, ושם לא יקשה לך איך אפשר לחזור מדבר שקרה, א"כ תבין שכ"ה בכל מעשה שמה שא"י לחזור הוא משום שמחוייב למעשיו
נראה לי שאפשר להבין שזה משפט הטוען בירורד.מ. אמר:דאף אמנם דלמעשה יש תוכן עצמי אבל תוכן זה חסר משמעות בלא שיהיה מחוייב,
למה צריך להיות מחויב הרי עשה ומדוע מוגדר כדבר המשתנהד.מ. אמר:וכל שאינו מחוייב אין למעשה קביעות והוא מוגדר כדבר משתנה
אשמח לדעת מקורו ונראה לי שבקידושין כו. מבואר לא כך לגבי אי בעינא בכסף אי בעינא בשטר [וכתב הר"מ שם התנה]ד.מ. אמר:[אשר משו"ה קנין בתנאי שאם ירצה מחר אי"ז קנין כלל כמש"כ כמדומה הרמב"ן]
היינו שאין אנו רואים זאת כעשיית הגברא אלא ככלי ביד אחרים ולא בא מהבעלים המוכר [ואולי ביבו"ח שבעינן גופו של יבם אין דין אונס והגמ' ביבמות קו מדין כונה] ועיין בדברי הרב שרייבר עמ"ס בב"ק סי' יב ואיני מונח בדברים ע"פ זכרוני כתבתיד.מ. אמר:אף אני אבקשך לבאר מושגיך - מה כוונתך שאונס זה לא "מעשה שלו" הרי ידיו עשו את המעשה, מה המשמעות של המושג שהמעשה "לא מתייחס אליו"
קידושין נט : ד"ה לרב מספקא ליה ( לשונו קצת סתום שם אבל מן הסתם זה כוונתו )ד.מ. אמר:ד' הרמב"ן לא מצאתי כעת, אשמח אם מי מהקוראים יזכירני
אינו מוכרחזאת נחמתי אמר:קידושין נט : ד"ה לרב מספקא ליה ( לשונו קצת סתום שם אבל מן הסתם זה כוונתו )ד.מ. אמר:ד' הרמב"ן לא מצאתי כעת, אשמח אם מי מהקוראים יזכירני