שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?


פותח הנושא
היהודי הנצחי
הודעות: 8
הצטרף: 23 מאי 2020, 23:49
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי היהודי הנצחי » 24 מאי 2020, 00:25

כמדומני, שכמה שאין דעותיהם של אנשים שוות, מתבטא הדבר ביתר שאת בחג השבועות הבעל"ט.
אינני מדבר על אנשים שכל מחשבותיהם נתונות באותה סעודה חלבית, שח"ו אינני מכחיש את סגולתה אבל בוודאי שיש ביום זה יותר מעניין זה.
אבל כוונתי על אנשים ברי שכל שהתעמקו לגלות את סודו ועומקו של החג. ואותם אלו שונים ומשונים.
מצד אחד ישנם אותם בני אדם, שכל כולם חיל ורעדה מאימת 'יום הדין' שבו ידונו על התורה, מי יזכה ויתעמק בסודה, ומי יסתכל בה בעיני עגל ח"ו.
ומאידך גיסא, ישנם אנשים שכל שאיפתם להתעלות ביום זה של התגלות שלא היה כמוה מעולם, התגלות שבה נוצר כוחם של עם ישראל, ובכל שנה מתחדשת אותה הארה מאין כמוה.
וכולם תולים עצמם באילן גדול - מעמד הר סיני. אלא שבו עצמו ישנם שתי צורות הסתכלות.
ויתירה מכך, רובם ככולם משתי הקטבים, רואים את ימי ספירת העומר כימי התעלות לשיטתם.
והריני מסתפק, מהיכן שורש התפלגות זו. אם שורשה ממחלוקת חסידים ומתנגדים, או עניין שונה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1952
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 433 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי נבשר » 24 מאי 2020, 00:31

היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:25
כמדומני, שכמה שאין דעותיהם של אנשים שוות, מתבטא הדבר ביתר שאת בחג השבועות הבעל"ט.
אינני מדבר על אנשים שכל מחשבותיהם נתונות באותה סעודה חלבית, שח"ו אינני מכחיש את סגולתה אבל בוודאי שיש ביום זה יותר מעניין זה.
אבל כוונתי על אנשים ברי שכל שהתעמקו לגלות את סודו ועומקו של החג. ואותם אלו שונים ומשונים.
מצד אחד ישנם אותם בני אדם, שכל כולם חיל ורעדה מאימת 'יום הדין' שבו ידונו על התורה, מי יזכה ויתעמק בסודה, ומי יסתכל בה בעיני עגל ח"ו.
ומאידך גיסא, ישנם אנשים שכל שאיפתם להתעלות ביום זה של התגלות שלא היה כמוה מעולם, התגלות שבה נוצר כוחם של עם ישראל, ובכל שנה מתחדשת אותה הארה מאין כמוה.
וכולם תולים עצמם באילן גדול - מעמד הר סיני. אלא שבו עצמו ישנם שתי צורות הסתכלות.
ויתירה מכך, רובם ככולם משתי הקטבים, רואים את ימי ספירת העומר כימי התעלות לשיטתם.
והריני מסתפק, מהיכן שורש התפלגות זו. אם שורשה ממחלוקת חסידים ומתנגדים, או עניין שונה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.
אצל הליטאים שום דבר לא עובד בלי דין. בהמשך יהיה פורים יום הדין על השמחה לכל השנה (או שזה סוכות), ת"ב יום הדין על הגאולה.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 473
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 מאי 2020, 00:36

היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:25
כמדומני, שכמה שאין דעותיהם של אנשים שוות, מתבטא הדבר ביתר שאת בחג השבועות הבעל"ט.
אינני מדבר על אנשים שכל מחשבותיהם נתונות באותה סעודה חלבית, שח"ו אינני מכחיש את סגולתה אבל בוודאי שיש ביום זה יותר מעניין זה.
אבל כוונתי על אנשים ברי שכל שהתעמקו לגלות את סודו ועומקו של החג. ואותם אלו שונים ומשונים.
מצד אחד ישנם אותם בני אדם, שכל כולם חיל ורעדה מאימת 'יום הדין' שבו ידונו על התורה, מי יזכה ויתעמק בסודה, ומי יסתכל בה בעיני עגל ח"ו.
ומאידך גיסא, ישנם אנשים שכל שאיפתם להתעלות ביום זה של התגלות שלא היה כמוה מעולם, התגלות שבה נוצר כוחם של עם ישראל, ובכל שנה מתחדשת אותה הארה מאין כמוה.
וכולם תולים עצמם באילן גדול - מעמד הר סיני. אלא שבו עצמו ישנם שתי צורות הסתכלות.
ויתירה מכך, רובם ככולם משתי הקטבים, רואים את ימי ספירת העומר כימי התעלות לשיטתם.
והריני מסתפק, מהיכן שורש התפלגות זו. אם שורשה ממחלוקת חסידים ומתנגדים, או עניין שונה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.
ראשית ב"ה לפורום!
לא מצאתי כ"כ את העניין באומרים שיום הדין הוא, וכל המוקורות לזה הם בעיקר מקורות שהעיקר אינו כן. אם כל המקור לדבר הוא של"ה בשם ספר תולעת יעקב, ואין לזה מקורות קדומים ואריכות בקדמונים הרי שהעיקר אינו כן. וכוונת השל"ה הוא כנראה בחינה מסויימת של דין. אבל לבוא ולומר שזהו עיקרו של יום הוא תמוה ע"מ בעיניי!
 


פותח הנושא
היהודי הנצחי
הודעות: 8
הצטרף: 23 מאי 2020, 23:49
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי היהודי הנצחי » 24 מאי 2020, 00:50

אחד מן הגולה כתב:
24 מאי 2020, 00:36
היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:25
כמדומני, שכמה שאין דעותיהם של אנשים שוות, מתבטא הדבר ביתר שאת בחג השבועות הבעל"ט.
אינני מדבר על אנשים שכל מחשבותיהם נתונות באותה סעודה חלבית, שח"ו אינני מכחיש את סגולתה אבל בוודאי שיש ביום זה יותר מעניין זה.
אבל כוונתי על אנשים ברי שכל שהתעמקו לגלות את סודו ועומקו של החג. ואותם אלו שונים ומשונים.
מצד אחד ישנם אותם בני אדם, שכל כולם חיל ורעדה מאימת 'יום הדין' שבו ידונו על התורה, מי יזכה ויתעמק בסודה, ומי יסתכל בה בעיני עגל ח"ו.
ומאידך גיסא, ישנם אנשים שכל שאיפתם להתעלות ביום זה של התגלות שלא היה כמוה מעולם, התגלות שבה נוצר כוחם של עם ישראל, ובכל שנה מתחדשת אותה הארה מאין כמוה.
וכולם תולים עצמם באילן גדול - מעמד הר סיני. אלא שבו עצמו ישנם שתי צורות הסתכלות.
ויתירה מכך, רובם ככולם משתי הקטבים, רואים את ימי ספירת העומר כימי התעלות לשיטתם.
והריני מסתפק, מהיכן שורש התפלגות זו. אם שורשה ממחלוקת חסידים ומתנגדים, או עניין שונה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.
ראשית ב"ה לפורום!
לא מצאתי כ"כ את העניין באומרים שיום הדין הוא, וכל המוקורות לזה הם בעיקר מקורות שהעיקר אינו כן. אם כל המקור לדבר הוא של"ה בשם ספר תולעת יעקב, ואין לזה מקורות קדומים ואריכות בקדמונים הרי שהעיקר אינו כן. וכוונת השל"ה הוא כנראה בחינה מסויימת של דין. אבל לבוא ולומר שזהו עיקרו של יום הוא תמוה ע"מ בעיניי!


אנוכי הקטן זכיתי להכיר רבים מאחינו הלטאים מקרוב, ואינני יודע את דעתם העיקרית, אבל בישיבות אכן מדברים יומם ולילה על יום הדין הקרב. 
מה שנכון, שמקורות מבוססים אין להם, יש חוזרים על כך מדברי הרב שך בשם הגרא"ז מלצר ולמעלה בקודש לנצי"ב מוואלוזי'ן, אם אינני טועה.
ואי לכך מעניין אותי אם יש לדבר מקור איתן. או התלהטות שוא.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 473
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 מאי 2020, 00:52

היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:50
אנוכי הקטן זכיתי להכיר רבים מאחינו הלטאים מקרוב, ואינני יודע את דעתם העיקרית, אבל בישיבות אכן מדברים יומם ולילה על יום הדין הקרב. 
מה שנכון, שמקורות מבוססים אין להם, יש חוזרים על כך מדברי הרב שך בשם הגרא"ז מלצר ולמעלה בקודש לנצי"ב מוואלוזי'ן, אם אינני טועה.
ואי לכך מעניין אותי אם יש לדבר מקור איתן. או התלהטות שוא.
חזרה למעלה
אינני מכחיש כמובן שיש שעשו מזה עסק, רק כתבתי שאני תמיה עליהם. [ושמא עשו זאת רק לעורר וצ"ע.]
כמדומני שהרב שך היה מביא בשם הגרא"ז ששמע מהנצי"ב דאיתא כן בדרשות הר"ן. וכבר עוררו ע"ז שלא נמצא כן בדרשות הר"ן. וכפי הנראה המקור הקדום ביותר לזה הוא השל"ה בשם תולעת יעקב כפי שהבאתי לעיל.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 606
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי ספר וסופר » 24 מאי 2020, 01:03

מעיקרא דדינא קשיא, וכי מה הסתירה בין יום הדין לבין השגת כבוד השם? וכי זה לא הולך דוקא ביחד?

ולגבי יום הדין שבשבועות, הרי זה כבר נזכר במשנה, בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, ואחד מהם הוא עצרת. וכמובן כל דין יש לו קשר לאדם, כי אין דין על העולם בלא קשר לאדם. ואת ההחלפה בין פירות האילן לבין תורה, כבר עשו חז"ל הקדושים בזה שהמירו את 'חג הקציר' ל-'חג מתן תורה'.

וביום הדין הגדול - בראש השנה, כל ענין השופר שבו נלמד ממעמד הר סיני, וכל פסוקי השופרות הם ממתן תורה. וכענין הברכה עצמה שתיקנו לנו - 'אתה נגלית בענן כבודיך על עם קדשך לדבר עימם, מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר, גם כל העולם כולו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצוות ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש, בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת/.

ולכאורה, מה שצריך להשתנות אצלנו זה היחס ליום הדין, עוד יותר מהיחס לשבועות, שהרי אין גילוי מלכות וגילוי השגת אור השם וקדושתו יותר מימי הדין הנפלאים והנוראים.

אולם אין ספק, שערבוב יתר בין הסוגיות מיותר, ולא נועד אלא כדי להחזיק את הישיבות במתח לימודי בימים של תחילת הזמן.

ועל כל פנים, השופר, תפקידו הוא לגרום לזכות בדין, ולעמוד מכסא דין לשבת על כסא רחמים, וממילא צריך לזכור, שכל הרחמים הכלולים בדין של ראש השנה, מקורם במעמד הגדול והנורא של חג השבועות.


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 229
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אליעזר ג » 24 מאי 2020, 01:07

היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:25
כמדומני, שכמה שאין דעותיהם של אנשים שוות, מתבטא הדבר ביתר שאת בחג השבועות הבעל"ט.
אינני מדבר על אנשים שכל מחשבותיהם נתונות באותה סעודה חלבית, שח"ו אינני מכחיש את סגולתה אבל בוודאי שיש ביום זה יותר מעניין זה.
אבל כוונתי על אנשים ברי שכל שהתעמקו לגלות את סודו ועומקו של החג. ואותם אלו שונים ומשונים.
מצד אחד ישנם אותם בני אדם, שכל כולם חיל ורעדה מאימת 'יום הדין' שבו ידונו על התורה, מי יזכה ויתעמק בסודה, ומי יסתכל בה בעיני עגל ח"ו.
ומאידך גיסא, ישנם אנשים שכל שאיפתם להתעלות ביום זה של התגלות שלא היה כמוה מעולם, התגלות שבה נוצר כוחם של עם ישראל, ובכל שנה מתחדשת אותה הארה מאין כמוה.
וכולם תולים עצמם באילן גדול - מעמד הר סיני. אלא שבו עצמו ישנם שתי צורות הסתכלות.
ויתירה מכך, רובם ככולם משתי הקטבים, רואים את ימי ספירת העומר כימי התעלות לשיטתם.
והריני מסתפק, מהיכן שורש התפלגות זו. אם שורשה ממחלוקת חסידים ומתנגדים, או עניין שונה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.
מי שמתעלה להתגלות הזו, מקבל חיבור לניתנת התורה וממילא יזכה יותר להבין סודותיה וזו הכוונה יום דין על תורה. גם יום הדין של ראש השנה נמדד ביחס לנער באשר הוא שם, כלומר עד כמה מתעלה לקבל מלכות השם,  לכן אין כלל מחלוקת 
היסוד של הכל שהשם הטוב רוצה להיטיב לבני האדם ולקרבם לשלמות וגם המושג של שכר ועונש הוא אמצעי לאמור ולא מטרה בפני עצמו . ולכן נתן להם ימים אלו ככלים עצומים לעלייתם ודינם האם ירצו לנצל כלים אלו אם לאו ואם רק ירצו וישתדלו יזכה אותם הרבה מעבר להשתדלותם.
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1848
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 434 פעמים
קיבל תודה: 501 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי איש ווילנא » 24 מאי 2020, 01:08

היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:50
מה שנכון, שמקורות מבוססים אין להם, יש חוזרים על כך מדברי הרב שך בשם הגרא"ז מלצר ולמעלה בקודש לנצי"ב

הרב שך היה חוזר על זה בשם הגרא"ז מלצר [בשם הנצי"ב?] בשם דרשות הר"ן
אמנם אין בדרשות הר"ן מזה זכר.
ושמעתי שמקור הטעות הוא בכך שבעבר נדפס דרשות הר"ן ותולעת יעקב באותו כריכה.
ואכן מקור הדברים הם מהתולעת יעקב.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2687
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 728 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי נדיב לב » 24 מאי 2020, 01:13

איש ווילנא כתב:
24 מאי 2020, 01:08
היהודי הנצחי כתב:
24 מאי 2020, 00:50
מה שנכון, שמקורות מבוססים אין להם, יש חוזרים על כך מדברי הרב שך בשם הגרא"ז מלצר ולמעלה בקודש לנצי"ב

הרב שך היה חוזר על זה בשם הגרא"ז מלצר [בשם הנצי"ב?] בשם דרשות הר"ן
אמנם אין בדרשות הר"ן מזה זכר.
ושמעתי שמקור הטעות הוא בכך שבעבר נדפס דרשות הר"ן ותולעת יעקב באותו כריכה.
ואכן מקור הדברים הם מהתולעת יעקב.

מה לתולעת יעקב עם דרשות הר"ן. קראתי גירסה אחרת, שבספרייתו של הגראס"ז היה כרוך ספר דרשות הר"ן עם ספר השל"ה ולימים נתחלף לו.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2687
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 728 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי נדיב לב » 24 מאי 2020, 01:19

את אותה שאלה בכותרת, האם שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה'? - אפשר למקד - האם ראש השנה - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' בהמלכתו?

כך ששורש ההתפלגות היא מעבר לתפיסה נקודתית בנוגע לשבועות, אלא נוגעת בזויות הראיה הייחודיות לנו המתנגדים ומנגד לחסידים - בעבודת ה' בכלל.


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 229
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אליעזר ג » 24 מאי 2020, 01:22

זה אותו הדבר.


פותח הנושא
היהודי הנצחי
הודעות: 8
הצטרף: 23 מאי 2020, 23:49
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי היהודי הנצחי » 24 מאי 2020, 01:42

אליעזר ג כתב:
24 מאי 2020, 01:22
זה אותו הדבר.

ברור שזה אותו דבר!?!
לכל הדעות במעמד הר סיני גם היה התגלות אלוקית, וגם קבלת התורה. בראש השנה יש גם דין וגם המלכת הקב"ה.
השאלה היא נקודתית, מאיזה כיוון מחשבה להתכונן ולעבוד.

יש לציין שאינו דומה יום הדין של ראש השנה שהוא מעיצומו של יום. לחג השבועות שמוזכר בשל"ה (אינני יודע איפה ומה, כך שמעתי) שדנים בו על התורה. וכמו כן בכל יום אדם נידון, וכי משום כך נסתובב לחוצים כל היום?


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1952
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 433 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי נבשר » 24 מאי 2020, 01:45

לפי הרמח"ל שכל חג חוזר מעניינו שם יום בפועל השתא. ועמדו בשיקול אם יקבלו התורה או לא והיו צריכים לומר נעשה ונשמע זה חוזר. והעד שאיכא טבוח שאסור להקיז דם בערב יו"ט שהוא זמן סכנה. שאם לא יקבלו התורה טבח לבשרייהו.


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 229
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אליעזר ג » 24 מאי 2020, 01:54

זה מה שניסיתי להסביר , הדין הוא עד כמה אנו מתחברים להתגלות האלוקית ,או להמלכת השם.
והסיפא של דבריך מבהירה היטב את חוסר ההבנה במהות יום דין בתורה ,מי אמר שצריך להסתובב לחוצים? הפוך צריך להיות בשמחה על הזכות להתקרב לאלוקים שאין דומה לו ועל האפשרות שנתן לנו לקבל מלכותו מעצמינו . הרי זה מה שעזרא אמר לכלל ישראל שילכו לאכול בשמחה בראש השנה למרות עוונות אותו הדור.

זה מצער מאוד התופעה הזו שבני תורה מבינים באופן מעוות וקטן את מהותה ומהלכה של תורת השם הטוב.


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 461 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי חזק וברוך » אתמול, 10:43

ספר וסופר כתב:
24 מאי 2020, 01:03


ולגבי יום הדין שבשבועות, הרי זה כבר נזכר במשנה, בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, ואחד מהם הוא עצרת. וכמובן כל דין יש לו קשר לאדם, כי אין דין על העולם בלא קשר לאדם. ואת ההחלפה בין פירות האילן לבין תורה, כבר עשו חז"ל הקדושים בזה שהמירו את 'חג הקציר' ל-'חג מתן תורה'.

לפי אותו הגיון - חג הפסח הוא 'יום הדין לחירות', מפני שחז"ל המירו בין 'חג האביב' ל'זמן חירותנו', וכן חג הסוכות הוא 'יום הדין לשמחה', מפני שהוא הפך מ'חג האסיף' ל'זמן שמחתנו'.
 


פרי
הודעות: 37
הצטרף: 15 ספטמבר 2019, 14:36
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי פרי » אתמול, 10:53

עצם זה שזה נזכר במשנה בתור יום הדין זה כבר אומר הרבה
מבחינת מתן תורה דווקא הכל מודים שבעצרת וכו
ויום הדין נזכר קודם לקבלת התורה בימי הספירה נזכר שהם ימי משפט, וכן איסור הקזת דם בערב שבועות


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 461 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי חזק וברוך » אתמול, 11:07

פרי כתב:
אתמול, 10:53
עצם זה שזה נזכר במשנה בתור יום הדין זה כבר אומר הרבה
מבחינת מתן תורה דווקא הכל מודים שבעצרת וכו
ויום הדין נזכר קודם לקבלת התורה בימי הספירה נזכר שהם ימי משפט, וכן איסור הקזת דם בערב שבועות
במשנה כתוב שבעצרת נידונים על פירות האילן, לא כתוב שנידונים על התורה. וזה אומר הרבה. העובדה שבאותו יום היה מתן תורה אין בזה שום הכרח כלפי 'יום הדין', זה נושא אחר.
(הלא בסוכות היתה חנוכת בהמ"ק הראשון - וכי בסוכות יש 'יום הדין לבית המקדש?' ובפסח יש 'יום הדין ליציאה מעבדות'?)


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 461 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי חזק וברוך » אתמול, 11:08

לענ"ד גם השל"ה לא התכוין כפשוטו, אלא לבחינה מסויימת.


מקוה לטוב
הודעות: 121
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי מקוה לטוב » אתמול, 11:40

פשוט וברור.
ומה שזה התעוות כ"כ היום עד שבני הישיבות זוחלים ורועדים מאימת הדין+בכיות נוראות באהבה רבה והמסתעף, הרי זה עוול ופשע שאין דוגמתו, יש בזה עבירה דאורייתא של ביטול מצוות שמחה בחג, וגם משליך על הסובבים, בחור שירצה לשמוח בחג עלול למצוא את עצמו מתקשה בזה כחתן בין אבלים.


כי הם חיינו
הודעות: 2
הצטרף: 08 מאי 2020, 09:34
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי כי הם חיינו » אתמול, 12:00

מקוה לטוב כתב:
אתמול, 11:40
פשוט וברור.
ומה שזה התעוות כ"כ היום עד שבני הישיבות זוחלים ורועדים מאימת הדין+בכיות נוראות באהבה רבה והמסתעף, הרי זה עוול ופשע שאין דוגמתו, יש בזה עבירה דאורייתא של ביטול מצוות שמחה בחג, וגם משליך על הסובבים, בחור שירצה לשמוח בחג עלול למצוא את עצמו מתקשה בזה כחתן בין אבלים.

יתכן שאתה לא מכיר את הציבור הליטאי 
קשה להסביר איזה שמחת יו"ט יש לבחור ליטאי שהצליח לבכות באהבה רבה בחג השבועת אחרי שהוא למד כל הלילה בהתמדה,
זה דומה לחתן שבוכה בהתרגשות תחת חופתו ונושא תפילה לבורא עולם שיצליח לבנות את ביתו
וכנ"ל אצל החסידים כל עובד שמצליח להתפלל בדבקות וברגש ביו"ט זה גורם לו להרגיש מחובר לחג וממילא לשמחת יו"ט
אני לא חושב שיש באיזו ישיבה פחד בשבעות כעין ימים נוראים אלא רק רצון לזכות להתקשר לתורה הקדושה
וגם הדיבורים על יום הדין אין כוונתם ממש ליום דין אלא שזה זמן מסוגל לזכות להדבק בתורה הקודשה


מקוה לטוב
הודעות: 121
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי מקוה לטוב » אתמול, 12:25

אולי אתה צודק


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2687
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 728 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי נדיב לב » אתמול, 14:08

מקוה לטוב כתב:
אתמול, 11:40
פשוט וברור.
ומה שזה התעוות כ"כ היום עד שבני הישיבות זוחלים ורועדים מאימת הדין+בכיות נוראות באהבה רבה והמסתעף, הרי זה עוול ופשע שאין דוגמתו, יש בזה עבירה דאורייתא של ביטול מצוות שמחה בחג, וגם משליך על הסובבים, בחור שירצה לשמוח בחג עלול למצוא את עצמו מתקשה בזה כחתן בין אבלים.

תיאור מעוות של המציאות. השתפכות הנפש באהבה רבה ודבקות בו ובתורתו, מרנינה ומשמחת כל לב... אבל לו תיאור המציאות [המעוותת] כדבריך.. אז אוי ממש פשע.. כואב.. על הגילו ברעדה..
רחמנא יצילנו משיבוש הדעת. התיאור המעוות אזכיר לי את תיאורי המשכילים על החרדים לדבר ה' ועל המקפידים על מצוותיו בדקדוק.

בספר "מרביצי תורה ומוסר" מסופר על החזון איש: שהיה מרבה לשפך שֹּיחו בתפילות להקב"ה שיאיר עיניו בתורה. רבי אברהם יעקב קוינט, שלמד שעור בצוותא משולשת עם ה"חזון איש" ועם אחיו הבכור רבי מאיר קרליץ, כשהיו בני -16- 18, תיאר פעם איך היו לומדים בעיון גמרא וראשונים במשך שש שעות רצופות דבר יום ביומו, וכל אימת שנתקלים במבוי סתום, מיד היו שלושתם לוקחים בידיהם ספרי תהלים, וכל אחד בפני עצמו פורש לקרן זווית ושופך צקון לחשו לפני הקב"ה, בלב נשבר ובדמעות שליש, כי יּחן אותם וייתן בליבם בינה להבין ולהשכיל בדברי תורה. אחרי התפילה, בעיניים אדומות מבכי, חזרו אל הגמרות, והתחילו ל'חרוש' בסוגיא מחדש, מקיימים "הפוך בה והפוך בה", עד אשר גילו את האמת המכוסה בין השיטין ...

כתב השל"ה: חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. ובפסחים פרק אלו דברים סח: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מר בריה דרבינא יתיב כולא שתא בתעניתא בר מעצרתא ויומא דפוריא כו'. רב יוסף ביומא דעצרתא עביד ליה עגלא תילתא, אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא. מכל מקום גילו ברעדה כתיב. והשמחה אשר שמח תהיה שמחה רוחניית והודות והלל להשם יתברך שנתן לנו התורה מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב [דף נח] ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם, כי הוא יום הבריאה הראשונה וחידוש העולם. וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי רבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם, כן רצה ביום מתן תורה, שהוא מורה על חידוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דראש השנה טז. בארבע פרקים העולם נידון וכו', בעצרת על פירות האילן. וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקדוש ברוך הוא. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי עכ"ל.

והיה מי שכתב: השל"ה לא התכוין כפשוטו, אלא לבחינה מסויימת.
איזה גאוני - בחינה מסוימת! איך זה שלא עלה על דעת כולם לפרש בכך את השל"ה והתועלת יעקב..
אצטט שני קטעים מדברי השל"ה. ..כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא... והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה..
או מה שנכתב: 'במשנה כתוב שבעצרת נידונים על פירות האילן, לא כתוב שנידונים על התורה. וזה אומר הרבה'. זה אכן אומר הרבה על שלא קראו את דברי השל"ה. אז יתכבד מר לקרוא את דבריו, ויבין אל נקל.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 606
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי ספר וסופר » אתמול, 15:12

חזק וברוך כתב:
אתמול, 10:43
ספר וסופר כתב:
24 מאי 2020, 01:03


ולגבי יום הדין שבשבועות, הרי זה כבר נזכר במשנה, בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, ואחד מהם הוא עצרת. וכמובן כל דין יש לו קשר לאדם, כי אין דין על העולם בלא קשר לאדם. ואת ההחלפה בין פירות האילן לבין תורה, כבר עשו חז"ל הקדושים בזה שהמירו את 'חג הקציר' ל-'חג מתן תורה'.
לפי אותו הגיון - חג הפסח הוא 'יום הדין לחירות', מפני שחז"ל המירו בין 'חג האביב' ל'זמן חירותנו', וכן חג הסוכות הוא 'יום הדין לשמחה', מפני שהוא הפך מ'חג האסיף' ל'זמן שמחתנו'.


נו, קריינא דאיגרתא - - -

מחכים להסבר שלך בענין.


פרי
הודעות: 37
הצטרף: 15 ספטמבר 2019, 14:36
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי פרי » אתמול, 15:39

חזק וברוך כתב:
אתמול, 11:07
פרי כתב:
אתמול, 10:53
עצם זה שזה נזכר במשנה בתור יום הדין זה כבר אומר הרבה
מבחינת מתן תורה דווקא הכל מודים שבעצרת וכו
ויום הדין נזכר קודם לקבלת התורה בימי הספירה נזכר שהם ימי משפט, וכן איסור הקזת דם בערב שבועות
במשנה כתוב שבעצרת נידונים על פירות האילן, לא כתוב שנידונים על התורה. וזה אומר הרבה. העובדה שבאותו יום היה מתן תורה אין בזה שום הכרח כלפי 'יום הדין', זה נושא אחר.
(הלא בסוכות היתה חנוכת בהמ"ק הראשון - וכי בסוכות יש 'יום הדין לבית המקדש?' ובפסח יש 'יום הדין ליציאה מעבדות'?)
ברור שכך כתוב, אבל אנו יכולים כבר להבין שזה יום דין, ובגמ' גם נזכר תכלה ביחס לקללות שבחוקתי תקנת עזרא, 
מדהים למדי שזה נחשב תחילת שנה, לא כן?
ואכן סוכות זה ימי דין על המים, למים יש משמעויות שונות, מהמים שאנו שותים עד לשאיבת רוח הקודש בגמ'
כמובן צריך להבין בנחת את כל המשמעיות הגנוזות והנגלות

ביהדות מאז ומתמיד היו יכולים שתי רגשות לנוע גם יחד, גילו ברעדה בר"ה
וכמובן בעצרת שבעינן לכם, גם בישיבות משתדלים עם כל ההלחצה סביב הלימוד בליל שבועות, לפנק באיזה גלידה וכדו', וכן לשיר שירי רגש עם כיסופים כל מקום עם המסורת שלו.
אבל נכון שיש ללכת נכון בין הטיפות, וגם לא לשכוח שבתורה הוא חג הקציר, ובאר מהר"ל שהבורא לא רצה להזכיר להם מתן תורה שהוא עול להם, ורק הם ברצונם לחוג את התורה אמרו חג מתן תורתינו, זה כמובן אחת מן הדרכים לדון בכך.
כי בודאי העומק של הדברים הם קשורים זה לזה חיטה=דעת=חיבור גשמי לרוחני=אדה"ר=מתן תורה=בועז=דוד תיקון חטא אדה"ר.
 


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 229
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אליעזר ג » אתמול, 16:09

חזק וברוך כתב:
אתמול, 10:43
ספר וסופר כתב:
24 מאי 2020, 01:03


ולגבי יום הדין שבשבועות, הרי זה כבר נזכר במשנה, בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, ואחד מהם הוא עצרת. וכמובן כל דין יש לו קשר לאדם, כי אין דין על העולם בלא קשר לאדם. ואת ההחלפה בין פירות האילן לבין תורה, כבר עשו חז"ל הקדושים בזה שהמירו את 'חג הקציר' ל-'חג מתן תורה'.
לפי אותו הגיון - חג הפסח הוא 'יום הדין לחירות', מפני שחז"ל המירו בין 'חג האביב' ל'זמן חירותנו', וכן חג הסוכות הוא 'יום הדין לשמחה', מפני שהוא הפך מ'חג האסיף' ל'זמן שמחתנו'.

האם זה נאמר בתימא? התשובה היא אכן כן בפסח יש השפעת חרות מיצר הרע בעולם ויכולת להתעלות למדרגה של בוחר ומי שינצל את ההשפעה יזכה בה לכל השנה וזו הכוונה יום הדין לחרות. והוא הדין לשמחה ולתורה ומה תמוה?  זו משמעות יום דין בתורה . אומנם מי שיזכה לשפע של חירות אפשר שינתנו לו כלי עזר גם בעולם הגשמי לממש את זה על הצד הטוב ביותר ומי שיזכה פחות אז פחות כפי שמפורש בפרשת בחוקותי ,אם כי ביחס ליחיד ישנם חשבונות נוספים שנכנסים לתמונה ויכולים לשנות זאת, לכן כתבתי אפשר.

למה יש בדיון הזה מן התעקשות בלתי מובנת, לא להשתחרר מתפישה ילדותית של יום דין כדיון על עוונות וגזירת עונשים מהם ותו לא? ולא ההבנה שכל מה שהקב"ה רוצה ביחס לעולם הזה שהאדם יצליח בעבודתו וכל עוד ישנו סיכוי כזה כל פעולת ההשגחה ברמה הפרטית היא בשביל לשרת את המטרה הזו, מבלי לקחת מהאדם את הבחירה. [אומנם  ישנה גם ההנהגה  של הובלת העולם לתיקונו הכללי אבל זה אינו קשור לימי דין בפשטות] . ברור שלעוונות ולמצוות בעבר ישנו משקל ביחס ליכולת לזכות בשפע ,אבל יכולת זו והשגתה היא הדין ולכן כתוב אל קול הנער באשר הוא שם,לגבי ראש השנה יום הדין הכולל. כלומר בחינת האדם היא ביכולת לקבל מלכות השם באשר הוא שם כלומר בעיצומו של יום. וממילא המקבל שפע מקסימלי לדרגתו זכה בדינו ופחות פחות. ממילא אין הבדל בין יסוד ההתעלות לקבלת השפע של היום לבין דינו של היום זה אותו הדבר . והכרח ומתבקש שכל יום שאפשר בו לקבל שפע לעניין מסוים, יוגדר כיום הדין לאותו שפע ומכאן חז"ל כנראה הסיקו שזה יום דין לגביו . כלומר לא רק שזו אינה סתירה אלא זה מחייב .
 


אליהו52
הודעות: 181
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי אליהו52 » אתמול, 16:37

נבשר כתב:
24 מאי 2020, 00:31
אצל הליטאים שום דבר לא עובד בלי דין. בהמשך יהיה פורים יום הדין על השמחה לכל השנה (או שזה סוכות), ת"ב יום הדין על הגאולה.
פשיטא הלא כל מי שאינו מתאבל על ירושלים אינו זוכה... א"כ ודאי שהוא יום הדין ותמה אני על ת"ח שכמותך שפספס כזה מהלך פשוט.
ולגבי פורים הרי אין שמחה כשמחת התורה וא"כ כמו ששבועות הוא יום הדין על התורה ודאי שפורים הוא יום הדין על השמחה והיינו הך דהדר קבלוה מאהבה, ואכמ"ל.
ליתר בטחון אני מדגיש למקרה שזה היה ברור במלא מאת האחוזים הדברים נכתבו ב(ר)ציניות

לגופו של עניין, עניין יום הדין בשבועות, בין אם יש לו מקור או אין לו מקור, הוא מגיע מההרגשה שאנשים חושבים שיש להם חיבור עם היום ועם מה שהוא מבטא רק לפי מה שהם מרגישים שיש להם חיבור, וכיון שהם אנשים רציניים הרי שהם מצאו שיש "דין" שבודקים אותם ביום זה כמה הם קשורים לתורה... ולכן חייבים ללמוד ברצינות ולבכות באהבה רבה וכו'. 
כפי שהרבה אנשים ירגישו רגש עצום של המלכה בר"ה רק עם המליכו יחד עם עוד 10,000 חסידים אצל האדמו"ר שלהם, ואם נעבעך הם נתקעו בבית כנסת השכונתי הם לא מרגישים שהם המליכו את ה', וכל שנה שרשה בתחילתה ואל תשאל איזה דכאון יהיה להם ופחמע"ד.  
 


איכא מאן דאמר
הודעות: 21
הצטרף: 21 מאי 2020, 12:13
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שליחה על ידי איכא מאן דאמר » אתמול, 18:09

א. הגמרא (מגילה לא:) אומרת שעזרא תיקן לקרוא את הקללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה משום תכלה שנה וקללותיה
הגמרא שואלת האם שבועות הוא ראש השנה, עונה הגמרא שכן כמו שכתוב שבעצרת נידונין על פירות האילן עיי"ש.
אם נאמר שהדין הוא רק על הפירות הגמרא תמוהה בהחלט מדוע זה נקרא ראש השנה וברמה של "תכלה שנה וקללותיה" ועוד יותר מסוכות שנידונים על המים ופסח שנידונים על התבואה שהם דברים חיוניים בהרבה. לענ"ד בגמרא הזאת מוכח שהדין הוא על התורה ("עץ חיים היא").

ב. להתמקדות בדין יש גם מקור חסידי הרה"ק הר"ר ברוך ממעז'יבוז' זיע"א אמר שהוא אינו מבין מדוע העולם עושים רעש מראש השנה ולא משבועות, שבראש השנה נידונים עם יהיה להם לחמניה יותר או פחות, ובשבועות על הדברים החשובים באמת...

ג. לבכות באהבה רבה לדעתי אינו מסמל כלל דיכאון אלא אהבה עצומה, זה אחד התפילות המדברות יותר מכל על האהבה והקשר בין יהודי לקונו, וכמו שמי שבוכה בחופה אינו בדיכאון כן הבוכה מהתרגשות שבכל מקום


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 461 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי חזק וברוך » אתמול, 18:28

נדיב לב כתב:
אתמול, 14:08
מקוה לטוב כתב:
אתמול, 11:40
 
כתב השל"ה: חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. ובפסחים פרק אלו דברים סח: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מר בריה דרבינא יתיב כולא שתא בתעניתא בר מעצרתא ויומא דפוריא כו'. רב יוסף ביומא דעצרתא עביד ליה עגלא תילתא, אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא. מכל מקום גילו ברעדה כתיב. והשמחה אשר שמח תהיה שמחה רוחניית והודות והלל להשם יתברך שנתן לנו התורה מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב [דף נח] ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם, כי הוא יום הבריאה הראשונה וחידוש העולם. וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי רבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם, כן רצה ביום מתן תורה, שהוא מורה על חידוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דראש השנה טז. בארבע פרקים העולם נידון וכו', בעצרת על פירות האילן. וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקדוש ברוך הוא. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי עכ"ל.

והיה מי שכתב: השל"ה לא התכוין כפשוטו, אלא לבחינה מסויימת.
איזה גאוני - בחינה מסוימת! איך זה שלא עלה על דעת כולם לפרש בכך את השל"ה והתועלת יעקב..
אצטט שני קטעים מדברי השל"ה. ..כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא... והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה..
או מה שנכתב: 'במשנה כתוב שבעצרת נידונים על פירות האילן, לא כתוב שנידונים על התורה. וזה אומר הרבה'. זה אכן אומר הרבה על שלא קראו את דברי השל"ה. אז יתכבד מר לקרוא את דבריו, ויבין אל נקל.
אכן, בתחילה לא קראתי את השל"ה, אבל מבחינתי כאשר יש משמעות ברורה של משנה הסותרת דברי אחד מהאחרונים - אני מעדיף לקבל את המשנה ולדחוק את דברי אותו אחרון.

ועתה שהבאת את דברי השל"ה, אני רואה שבישיבות של היום לקחו את הדברים לכיוון אחר לגמרי מדבריו! השל"ה מדבר על כך שאם אדם לא למד כראוי - יתן את הדין על כך. והיינו שזהו ממש יום דין דוגמת ראש השנה מי ייענש ומי ייזכה, אלא שכאשר בי"ד של מעלה בא לקבוע האם האדם יזכה לטובה או יתחייב להענש, בודקים אותו האם ביטל מהתורה והאם השלים את עצמו בתורה ובמצוות.
ואילו בזמננו מקובל לומר, שביום זה אדם נידון האם יזכה לתורה או לא יזכה. ודבר זה אין לו שחר בשל"ה. (הדגשתי לעיל את הלשון).

(ועכשיו אולי יבא מישהו ויצטט אחד מאחרוני הזמן שמפרש אחרת את השל"ה. ובכן חזרנו לאותה נקודה של סדר הדורות: כאשר בשל"ה כתוב במפורש דבר אחד ומישהו מפרש בדבריו דבר אחר - אני מעדיף לקבל את מה שכתוב בשל"ה, ולדחוק את דברי אותו אחרון בן זמננו, שכוונתו לבחינה מסויימת).


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 461 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי חזק וברוך » אתמול, 18:29

ספר וסופר כתב:
אתמול, 15:12
חזק וברוך כתב:
אתמול, 10:43
ספר וסופר כתב:
24 מאי 2020, 01:03


ולגבי יום הדין שבשבועות, הרי זה כבר נזכר במשנה, בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, ואחד מהם הוא עצרת. וכמובן כל דין יש לו קשר לאדם, כי אין דין על העולם בלא קשר לאדם. ואת ההחלפה בין פירות האילן לבין תורה, כבר עשו חז"ל הקדושים בזה שהמירו את 'חג הקציר' ל-'חג מתן תורה'.
לפי אותו הגיון - חג הפסח הוא 'יום הדין לחירות', מפני שחז"ל המירו בין 'חג האביב' ל'זמן חירותנו', וכן חג הסוכות הוא 'יום הדין לשמחה', מפני שהוא הפך מ'חג האסיף' ל'זמן שמחתנו'.

נו, קריינא דאיגרתא - - -

מחכים להסבר שלך בענין.
כתבתי למעלה.
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 606
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות - יום הדין או יום גילוי כבוד ה' ?

שליחה על ידי ספר וסופר » אתמול, 18:32

לא הבנתי מה עונה ההסבר שלך לשאלה שלי.

ביקשתי הסבר שיפרש את ההקבלה שיש בין המים של סוכות לשמחה, ובין האביב של פסח לחירות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אריה שאג | 1 אורח