שאלה מעשית שנשאלתי - בעניין איסור הליכה לערכאות.

משה-שפיר

משתמש חדש
שאלה מעשית שנשאלתי ע"י ידיד - אדם שידו רב לו בסידורי חובות לחייבים וישובי סכסוכים וכו', ונציג אותה בקצרה בשינוי פרטים:

ראובן תבע את שמעון לדין בערכאות ללא שום היתר וכנגד דעת תורה, בית המשפט חייב את שמעון סך: 230,000 ש"ח - כאשר על פי ההלכה (כפי ששאלתי כמה דיינים ופוסקים) שמעון פטור לחלוטין מכל חיוב, (והתובע כבר פתח כנגד הנתבע תיק בהוצאה לפועל).
לוי שהוא ידידו של שמעון יש לו תביעה כנגד ראובן ויש סיכוי גדול שהוא יזכה בו בערכאות עד סכום של כמאה אלף ש"ח, בעוד אם ידון בכך בבית דין הוא יזכה לכל היותר בעשירית מהסכום בערך - האם מותר ללוי לתבוע את שמעון בערכאות רק כדי להעביר את הכסף שיזכה בהם לידידו שמעון?
 

יאיר

משתמש ותיק
לכאורה למה לא? הרי כל הסיבה שעושה זאת, היא בשביל להחזיר גזילה לבעליה!

[רק שמצד מראית עין ראוי לו לפרסם זאת]
 

ג'ראלדו הנחש

משתמש חדש
יאיר אמר:
לכאורה למה לא? הרי כל הסיבה שעושה זאת, היא בשביל להחזיר גזילה לבעליה!

[רק שמצד מראית עין ראוי לו לפרסם זאת]


ההיתר הזה אמור להתיר לפרוץ לו לבית ולגבות את שלו. גם אם זה הותר, מי יגלה לנו רז זה שיותר גם "למדו לשונם לדבר שקר?" שמותר להרים יד בתורת משה? איסור הליכה לערכאות הוא איסור נורא ויש לשאול שאלה מסוג זה אצל מורה הוראה מובהק ולא בפורום אינטרנטי.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
איסור הליכה לערכאות כפי שכתב ג'ראלדו הנחש [מה זה השם?] הוא איסור חמור, שלא יכול להיות מותר בלי היתר בית דין מפורט לאחר תביעה מסודרת כדת, גם במקרה של הצלת עשוק מיד עושקו.
ועל כן פשוט שזה אסור.
 

ערך רב

משתמש ותיק
לגבי גוף הנושא של הליכה לערכאות במקרה המדובר, הדברים מפורשים בהלכה.
בשו"ע חו"מ סי' כו מבואר שאסור ללכת לערכאותיהם אפילו בדבר שדנים כדיני ישראל, ואפילו בהסכמת שני הצדדים, וכל ההולך לערכאות מייקר שם הע"ז ומרים יד בתורת מרע"ה וכו'.
הרי שאיסור ההליכה לערכאות אינו רק משום גזילת הממון שהם עשויים (או עלולים/ תלוי מבחינת המבט של מי) לחייב שלא כדין, אלא משום שעצם הפניה אליהם מראה שאתה מאמין ששם תמצא את הצדק ולא בבי"ד של ישראל. לכן פשוט, שגם במקום שאתה הולך להציל את העשוק מיד עושקו - אין שום היתר בדבר.
וכתב הסמ"ע שם (סק"א) והעתיקוהו הנתיבות ואחרים, שאפילו במקום שרשאי אדם למיעבד דינא לנפשיה, אסור לעשות ע"י עכו"ם. וציין לרמ"א לעיל סי' ד'.
הרי הדברים מפורשים ואין מה לדון בכך.
כמובן, אם שמעון תבע את ראובן בדיני ישראל והלה לא הגיע, וביה"ד התירו לו לממש את תביעתו בכל דרך שירצה, הרשות נתונה גם ע"י העקיפה של לוי.
 

אוריאל

משתמש ותיק
ערך רב אמר:
לגבי גוף הנושא של הליכה לערכאות במקרה המדובר, הדברים מפורשים בהלכה.
בשו"ע חו"מ סי' כו מבואר שאסור ללכת לערכאותיהם אפילו בדבר שדנים כדיני ישראל, ואפילו בהסכמת שני הצדדים, וכל ההולך לערכאות מייקר שם הע"ז ומרים יד בתורת מרע"ה וכו'.
הרי שאיסור ההליכה לערכאות אינו רק משום גזילת הממון שהם עשויים (או עלולים/ תלוי מבחינת המבט של מי) לחייב שלא כדין, אלא משום שעצם הפניה אליהם מראה שאתה מאמין ששם תמצא את הצדק ולא בבי"ד של ישראל. לכן פשוט, שגם במקום שאתה הולך להציל את העשוק מיד עושקו - אין שום היתר בדבר.
וכתב הסמ"ע שם (סק"א) והעתיקוהו הנתיבות ואחרים, שאפילו במקום שרשאי אדם למיעבד דינא לנפשיה, אסור לעשות ע"י עכו"ם. וציין לרמ"א לעיל סי' ד'.
הרי הדברים מפורשים ואין מה לדון בכך.
כמובן, אם שמעון תבע את ראובן בדיני ישראל והלה לא הגיע, וביה"ד התירו לו לממש את תביעתו בכל דרך שירצה, הרשות נתונה גם ע"י העקיפה של לוי.


הדברים ברורים כמ"ש הרה"ג ערך רב.
אולם יש להוסיף ב' דברים [לפלפולא].
א. הנידון הוא להתיר לו ללכת לערכאות בלא היתר בית דין, אך אכן זאת מצינו שבית דין מתיר ללכת לערכאות כדי להציל עשוק מיד עושקו, ויתכן שבי"ד יתירו לו את הדבר [ובכה"ג שבי"ד מתירים תחילה אין כאן משום חילול ה'].
ב. כאן יש היבט נוסף, אשר מי שם את לוי לשופט עבור שמעון? ברגע שלוי נוטל ממון שלא כדיני התורה, הרי הוא גזלן!! העובדה שהוא יחזיר זאת לשמעון אינה מקילה זאת, משום שעביד איניש דינא לנפשיה ולא לחבריה.
 

אני יהודי

משתמש חדש
פירוק שיתוף במקרקעין שצריך לעשות דרך בית משפט נקרא הולך לערכאות? או לא. אני אשמח לקבל תשובה
 

יהושע

משתמש ותיק
אם ראובן מודה ששמעון אינו חייב לו על פי דין תורה, לכאורה יש פה ההיתר של הכסף הקדשים שזה לא מיקרי לפניהם ולא לפני עכו"ם, אבל השאלה אם זה מתיר ללוי להתערב, לכן יש עצה ששמעון יכתוב לו הרשאה, ואז גם אם ראובן לא מודה יכל לתבעו בבי"ד והם יתנו לו רשות לתבוע בערכאות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני יהודי אמר:
פירוק שיתוף במקרקעין שצריך לעשות דרך בית משפט נקרא הולך לערכאות? או לא. אני אשמח לקבל תשובה
על שאלה דומה השיב הגרב"צ וואזנר בשם אביו בזה"ל: "התשובה בעניין זה ברורה חד משמעית וכך נהוגה זה רבות בשנים, שעל כל דבר פשע, ותביעות שאין ביד בתי דינינו לפסוק, מהם ביטוח תאונה ורכב וכדו' מותר לכתחילה לפנות לערכאות שהדבר מסור בידם" ע"כ.
 

ירושה

משתמש חדש
נזכרתי שלאחרונה ראיתי בדיוק שאלה זו באיזה ספר שו"ת, (שהיה גם נוגע לי), איננו זוכר כעת איפה, אנסה להיזכר, אבדוק מחר.
 
חלק עליון תַחתִית