מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 26 מרץ 2017, 21:12

תרומה גדולה ותרומת מעשר א"א כיום לתת לכהן כי צריך לאוכלם בטהרה.
אך יש לעיין,
מדוע לא נותנים מתנות כהונה "זרוע, לחיים וקיבה" לכהן. הלוא נפסק בשו"ע שנוהג בזמן הזה עכ"פ בארץ ישראל ?
והראוני שבספר משפטי ארץ הביא לעניין "מעשר ראשון" שגם הוא ממון הלוי, והחזו"א הוא היחיד שמסביר את המנהג שאין נותנים מעשר ראשון ללוי. כיון שיש תקנת חכמים שלא יעלו כהן ולוי לתורה, וכהן לדוכן אלא עפ"י עדים שהעידו בבי"ד שהוא כהן או לוי, כי אי אפשר להאכילו בתרומות ומעשרות על פיו.
וכיון שכבר הרבה דורות, שאין בי"ד ונהוג להעלות כהנים ולויים על פיהם, צריך לומר שהכהנים והלויים מחלו על זכותם לקבל מתנותיהם ומעשרות, כדי שיוכלו לעלות לתורה ולדוכן.

אמנם הביא שם שתיים מגדולי האחרונים הקדמונים, שנחלקו על החזו"א, וכותבים שזה טעות מי שלא נותן לכהן וללוי, ואפשר לסמוך על החזקה. (אחד זה שו"ת רבי בצלאל אשכנזי, והשני איני זוכר).
ואחד מהם הקשה, אפילו אם נאמר שאין צורך לתת לכהן מסוים כיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה, עכ"פ זה ממון שבט הכהנים, ואיך מותר לו להשתמש בזה. (וזה קשה גם אחרי ההסבר של החזו"א).
וחשבתי לתרץ, שיש ספק אולי הוא עצמו כהן, ולכן זה ספק אם בכלל צריך לשלם והממע"ה אומר שאינו חייב כלל לשלם.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1187
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 מרץ 2017, 21:26

זה ודאי בורכתא, אין שום ספק על מי שאינו מוחזק ככהן שמא הוא כהן, אין סיבה להתחיל להסתפק בזה.
אבל אין כאן שום גזילה, כי אין כהן שתובע, וממילא מותר השימוש


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2448
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 449 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי יהודי » 26 מרץ 2017, 22:03

ואם כהן יתבע?

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 27 מרץ 2017, 19:45

אותו אחרוןשאיני זוכר שמו (אולי שו"ת רבי בצלאל אשכנזי) טוען שכיון שאינו שלך בודאי, ושייך לשבט הכהנים, דינו יהא מונח עד שיבוא אליהו.
ולא הבנתי מניין החידוש שלך שכיון שאין לו תובע, אין איסור גזל ומותר השימוש ?


עזריאל ברגר
הודעות: 73
הצטרף: 03 פברואר 2017, 11:52
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי עזריאל ברגר » 29 מרץ 2017, 22:34

צע"ג איך מקילים בזה, ואילו בפדיון הבן עושים שתי ברכות בשם ומלכות.
ואמת אמנם, שמחפשים כהן מיוחס ביותר לפדיון, אז לכהן הזה תתן את מתנות בהמתך ואת מעשרותיך!

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 30 מרץ 2017, 21:12

עזריאל ברגר כתב:צע"ג איך מקילים בזה, ואילו בפדיון הבן עושים שתי ברכות בשם ומלכות.
ואמת אמנם, שמחפשים כהן מיוחס ביותר לפדיון, אז לכהן הזה תתן את מתנות בהמתך ואת מעשרותיך!
החזו"א שם בשביעית שואל שאלה זו, כיון שמחוזק ככהן ולא חוששים לברכה לבטלה בפדיון הבן ובנשיאת כפים, מדוע לא נותנים לו מתנות כהונה?
ומתרץ, כפי שהבאתי לעיל, שהכנהים מוחלים על זכותם במתנות, כדי שיוכלו לעלות לתורה ולכהונה על פי עצמם.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1187
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי כלפי ליא » 30 מרץ 2017, 22:12

יהודי כתב:ואם כהן יתבע?
אין כהן שיכול לתבוע, זה לא של אף אחד מהם. זה ממון שאין לו תובעין


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1187
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי כלפי ליא » 30 מרץ 2017, 22:13

דוד העיתונאי כתב:אותו אחרוןשאיני זוכר שמו (אולי שו"ת רבי בצלאל אשכנזי) טוען שכיון שאינו שלך בודאי, ושייך לשבט הכהנים, דינו יהא מונח עד שיבוא אליהו.
ולא הבנתי מניין החידוש שלך שכיון שאין לו תובע, אין איסור גזל ומותר השימוש ?
חולין קל:

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 31 מרץ 2017, 12:41

שם בחולין, כתוב: אמר רב חסדא המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם, ולחד איבעית אימא: משום דהוה ליה ממון שאין לו תובעים.
וברש"י: אין לו בעלים שיוכלו לתובעו בדין שהוא יכול לומר לו לכהן אחר אני נותנן ולא לך.
וזה מיירי כשיש כהנים מוחזקים, ויש מצוה לתת להם, אעפ"כ כשהזיק זה ממון שאין לו תובעים.
אך אין זה נוגע לענייננו, כיון שיש לו מצוות נתינה אפילו שאינו יודע למי לתת, אין לו היתר להשתמש בזה ויהא מונח עד שיבוא אליהו.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2448
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 449 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתנות כהונה ומעשר ראשון - צריך לתת ?

שליחה על ידי יהודי » 31 מרץ 2017, 12:55

תשובות והנהגות כרך ג סימן שמו

שאלה: בענין מצות זרוע לחיים וקיבה

קבלתי קונטרסו בענין ביטול מצות זרוע ולחיים באופן הנהוג בשחיטת העדה היום, וכתב ליישב שהבעלים הם מרב"ק שהיא חברה בע"מ של קיבוצים, והם החייבין בהמצוה והם המבטלין אותה ולא אנו. אבל נראה שאין בזה כדי יישוב, שהרי אנו נמצאים מסייעים ידי עוברי עבירה לגזול הכהנים מתנותיהם ולביטול המ"ע, בשעה שבידינו להורות אותם דרך באופן שיסכימו וכמו שיבואר בס"ד, וביותר הדברים תמוהין, שהלוא לדוגמא הקונה באטליז הלשון של בהמה הוא גזלן שזהו לחיים ששייך לכהונה, ואף שהוא ממון שאין לו תובעין מ"מ לצאת ידי שמים אסור להחזיקו ולאוכלו שגוזל שבט כהונה, ושוב קשה על מה סומכין היום, ועיין ש"ע יו"ד ס"א סעיף י' שאם אין כהנים לאוכלם, נותן הדמים לכהן.

והנה מה שנהגו לפטור היה מקום ליישב בכמה דרכים, חדא ע"פ המבואר בסוכה כז: דאם צריך בעלים בסוכה והיינו לר"א אזי אם אין לכל שותף שוה פרוטה אין נחשב בעלים, וכאן שבכל בהמה ובהמה שותפין בה אלפי בני קיבוצים יש לומר שאין חיוב, (ועיין במש"כ לעיל סי' שד"מ). ועוד שבקיבוצים ישנם חברים גרים שלא נתגיירו כדין שהם גויים לכל דבר, אשר בלאו הכי אין חיוב מתנות מה"ת בשותפות גוי, וכן יש לומר שהואיל והחברה היא בע"מ אין שם בעלות גמור לאיש פרטי, וכה"ג אין חיוב, ואכמ"ל בסברות אלו שקלושות רק יש לדון ביסוד הדין אם יש לכ"ע חיוב בארץ ישראל בזה"ז.

והנה בבית הלל כאן (סי' ס"א) מעיד שבארץ ישראל נהגו היום להקל במתנות, ותמה הפר"ח שבארץ ישראל ודאי אין מקום להקל. ואף הכחיש עדותו שאין זה אמת דבאמת נהגו לקיים המצוה אף בא"י, וכ"כ במחזיק ברכה שם סקי"ט, ועיין בדרכ"ת שם ס"ק קל"ב. אבל בטור כאן מביא שאין מצות מתנות כהונה בזה"ז ותמה הב"י שרק בחו"ל יש מקום לפטור ולא בא"י, וכן סתם בחינוך (תק"ו) דיש אומרים שאינו נוהג בזה"ז, וצ"ב הטעם לפטור בא"י מהמ"ע.

ולע"ד נראה טעם חדש להפוסקים שפוטרים גם בארץ ישראל, שבפסוק נאמר בחיוב מתנות "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם", והמשפט הוא כיון שהם עובדים עבודה או מוכנים לעבוד, ובאופן זה מגיע להם המתנות, אשר לפ"ז בזה"ז שאין לכהנים כתב ייחוס ואינם ראויים לעבודה, ואפילו ייבנה בית המקדש צריך שאליהו הנביא ייחס אותם באורים ותומים, ע"כ אין לכהנים משפט לדרוש המתנות, וזהו הטעם שנהגו לפטור גם בארץ ישראל להפוסקים הנ"ל וא"ש. (ומיהו צ"ב שהקדמונים לא הזכירו טעם זה).

ומש"כ המנ"ח לפטור מטעם שהכהנים רק כהני חזקה, ותמהו עליו מפדיון הבן, נראה דאכן אין לחייבו כשאין לכהן תביעת ברי, אבל בפדיון הבן שאין זה רק חובת נתינת ה' סלעים, אלא שבזה בנו פדוי, (עי' בסימן הקודם בשם הרא"ש), הואיל וחביבא ליה יכול לפדות שבחזקתם קיימי, והוא בחזקת חיוב קאי, ע"כ יכול לסמוך על כך להתחייב ואף לברך.

וכ"ז רק לימוד זכות אבל למעשה כיון שהשחיטה על ידי בד"ץ, ראוי לקיים המצוה גם בזה"ז כהלכתה וכמנהג קדום, ובספר מנהגי ארץ ישראל מהגר"מ טוקצינסקי זצ"ל, מביא שבעיה"ק המנהג ע"פ הגרש"ס זצ"ל והגרי"ל דיסקין זצ"ל, לקבוע להם כהן ולשלם לו גרוש עבור כל בהמה, ורושמים יום יום מנין הדקות וגסות טלאים וגדיים שנשחטו באותו יום ובכל חודש שילמו לכהן המגיע לו, ושפיר מתקיימת בזה מצות נתינה ע"ש.

וע"כ אמינא העצה בזה לצאת שילוו כל חודש מאה שקל לכהן בן תורה, שיהא לו דין דמכירי כהונה, והיינו על ידי שיחתמו שכל המתנות יתנו אך ורק לו, באופן שיהו נחשבים מחוסרי אמנה אם יחזרו, וכהנים אחרים מסחי דעתייהו, ובאופן זה יזכה במתנות מיד עם השחיטה, ויסכימו מעיקרא שהכהן מקנה המתנות למרבק, ותמורה זה מנכה מהחוב עבור כל בהמה שיעור פרוטה, ואף שנראה כהערמה מ"מ מעשר שני בזה"ז דרבנן ומועיל גם הערמה וכמבואר בגיטין ה. ע"ש, וגם כאן עכ"פ המ"ע מתקיימת ועדיף מהמצב היום שמבטלין לגמרי המ"ע ואף חשש גזל איכא להאוכלים, ובטוחני ש"מרבק" יסכימו להסדר הנ"ל, ואנו עשינו המוטל עלינו וכמש"נ. (ובמק"א ביארתי שהתירו כשמלוה לכהן או לוי בשער הזול ונחשב לנתינה, אבל בפרוטה בעלמא לא התירו, אך עכ"פ בכהני חזקה כדידן אפשר דשרי, ועכ"פ כדאי הוא לצאת בו מחשש גזל).

ומיהו אף שהתרנו במכירי כהונה בלי נתינה חז"ל חששו טובא למראית עין במצוה זאת, ולכן אפילו כהן חייבו אחרי שתים ושלש שבתות, עיין ש"ע ס"א ס"ק כ"ד, ואף דהתם חששו טפי שאינו נותן כלל, וכאן נקרא נתינה ושאני, דעתי נוטה לפרסם בבית מטבחיים שהמתנות ניתנו לכהן וא"ש טפי.

ובחזו"א יו"ד (סימן ז' סעיף ג') שהחיוב מתנות בזה"ז הוא רק דרבנן ואינו ראוי ליתנם לכהנים בזמנינו שמוחזקים רק ע"פ עצמם, ולא ידעתי איזה תקלה מזה, ואולי כוונתו שעלול לגרום שכהנים יאכלו היום תרומה וצ"ב, ומסיק שבפדיון הבן נוהגין כיון שבלאו הכי נותנים ע"מ להחזיר ודבריו צע"ג, ומיהו לאחר דברים הנ"ל החזו"א זצ"ל מסיים שהאחרונים כתבו לנהוג בארץ ישראל. (ובשו"ת מן השמים ס"א שאם לא מפרישים מתנות "חטאת הקהל הוא", ואולי כיון דהחיוב נתינת מתנות מוטל על השוחט כדכתיב מאת זובחי הזבח וכדאיתא בשו"ע סי' ס"א סכ"ח והשוחטים נתמנו מהקהל ועובדים עבורם וכשלוחם ולכן הוה חטאת הקהל ממש כפשוטו).

ויש לדון באיטליזים שמוכרים זרוע (דהיינו רגל ימין הקדמית מהברך ולמעלה עד גוף הבהמה) ולחיים כולל הלשון של הבהמה שמוכרים אף ששייך לכהן וכן הקיבה, והקונה עובר באיסור גזל, ואף שאין לו תובעין חייב להחזיר ולתת לכהנים מדיני שמים, (עיין ש"ך ס"ק י"ט), וכן מפורש במחבר בש"ע יו"ד ס"א סעיף ט"ו שחייב בדיני שמים לתת דמיהם לכהנים, ובעצה שהבאנו לחתום שכהן פלוני לבד מקבל ממנו הזרוע ולחיים, והם שלו מיד בהשחיטה, ומכירי כהונה מועיל לזרוע לחיים וקיבה וכמבואר בב"ב קכ"ג ע"ב, וזוכים בלי קנין וכמבואר בגיטין ל. וברש"י שם ששאר כהנים אסחי דעתייהו שיודעים שלא יהיה מחוסר אמנה, והכהן מצדו אומר לו שמרשה לו למכור ולהחזיק המעות לעצמו אף שהם שלו שזכה, ובזה אין הלוקח עובר ומתקיים מצות נתינה, ולכן טוב שהמוכר יחתום בשטר שנותן תמיד כשמגיע לידו זרוע לחיים וקיבה אך ורק לכהן פלוני, והכהן חותם שזוכה כל פעם ושלו, רק מרצונו הטוב מסכים שימכור את של המוכר יכול לזכות גם במעות וא"ש. והנה קיצרתי במקום שיש עוד להאריך, ולע"ד אין לנו לזלזל במ"ע זאת דמתנות, שהידרו בזה טובא אפילו בחו"ל הגר"א זצ"ל והחתם סופר זצ"ל, ועיין היטב בכל דברינו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: זכרונות | 3 אורחים