מסכים עם כל מילהבחור צעיר כתב: ↑28 יולי 2020, 01:51ברצוני להציע בפני הציבור את תחושתי:
בעולם מקביל, או באבלות על ז' קרובים, הדיון על רחיצה היה מתנהל אחרת,
כדרכה של תורה, עם ראיות, וסברות, ודימוי מילתא למילתא, והכרעות כדרכה של תורה,
מה גם שהלכה כדברי המקל באבל.
אבל בדיון על אבלות משנכנס אב ושבוע שחל בו, מתערבים הרבה מאד אמוציות
ודברים שאין אנו מורגלים בהם בדיון הלכתי נקי.
וכמדומה, ששורש העניין הוא, שאנו מתאמצים להחזיק בציפורניים את אבלות החורבן,
ונצמדים לכל בדל מעשה אבלות שנותר לנו, כי אבלות בלב פנימה כמעט ואין, (לבי יודע מרת נפשו)
ולכן כאן הרגישות הרבה יותר גבוהה, לכל שינוי בהלכות האבלות. מה גם שכמעט ולא נותר דבר אחר
שהאבלות תהיה ניכרת בו, כי איסור אכילת בשר ויין היום אינו משמעותי כמעט, ע"ע פרסומות חברות הדגים בער"ח אב,
ולכן נותר לנו לפליטה איסור רחיצה ואנו משמרים אותו בכל כוחנו, כעין שלא תשתכח תורת אבלות.
הביעו את דעתכם רבותי.
ברור שככל שאדם איננו מחובר עליו להחמיר יותר ואולי יועיל הבעיה שככל שהאדם פחות מחובר מטבע הדברים זה גורם לו להקל יותר וחבל