שני דברים שאני מתקשה בהם

שואל ומשיב

משתמש ותיק
א. מה הביאור הפשוט לבשכמל''ו?
[ביאור שירוץ לי בראש כשאני אומר, ולא כוונות ויחודים]
ב. במודים דרבנן ''על שאנחנו מודים לך'' איך זה קשור?
 

אוריאל

משתמש ותיק
בקשר לשאלה ב':
חפשתי ומצאתי שכבר רבותינו הראשונים כתבו ביאורים בזה.
הלא המה רש"י במסכת סוטה דף מ. שפירש "על שאנחנו מודים לך - על שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך".
לפי זה התיבות "על שאנחנו מודים לך" חוזרות על המילה הראשונה - "מודים", וזהו חידוש נפלא.
בתוס' שם כתבו פירוש נוסף בשם הערוך, ע"ש.
[התבוננתי לעצמי, כמה זה מעניין שאנחנו אומרים זאת מאות פעמים, ולא שמים לב.. אבל טוב מאוחר מאף פעם לא]
 

כותר

משתמש ותיק
א.פירוש ברוך שכמל"ו:
בסידור המפורש כתב: מבורך הוא שם כבוד מלכותו של ה' עד עולם.
בסידור יסוד מלכות: מבורך יהא שמו וכבוד ממשלתו לנצח נצחים.
 
שואל ומשיב אמר:
א. מה הביאור הפשוט לבשכמל''ו?
[ביאור שירוץ לי בראש כשאני אומר, ולא כוונות ויחודים]
ב. במודים דרבנן ''על שאנחנו מודים לך'' איך זה קשור?
א. במכתב מאליהו חלק ה' עמ' 438 מסביר: "אני רוצה שיתפשט גילוי כבודו ית' בכל העולם מעתה ועד עולם" ע"ש
 

אלימיר

משתמש ותיק
בבית יוסף מבאר מודים אנו על שאנו מודים וקאי על תחילת המודים וכל האמצע כן תחיינו וכו' זה הוספת בקשה שנכנסה באמצע העניין, אגב בביאורי תפילה רבים מומלץ להסתכל בב"י ובנו"כ הטור בסימן הרלוונטי
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
בנוגע לבשכמ"ו, אצטט את דברי הגאון ר' מענדל שפרן במכתב הסכמה לספר, ביטויו מעניינים ומעוררים חשיבה, ואצלי אישית זה עזר להבין יותר את הנקודה של אמירה זו, וז"ל בתו"ד:
...כמו שלפעמים מברכים אותו - 'ברוך הוא', פעמים מתרחקים ואמברכים כבודו - 'ברוך כבודו...', ולפעמים מתרחקים ומברכים שמו - 'ברוך שמו', ולפעמים שניהם יחד - 'ברוך שם כבודו...', ולפעמים עוד יותר ואומרים - 'ברוך שם כבוד מלכותו', לא שמו ולא כבודו, אלא שם של כבוד של מלכותו!
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
בבית יוסף מבאר מודים אנו על שאנו מודים וקאי על תחילת המודים וכל האמצע כן תחיינו וכו' זה הוספת בקשה שנכנסה באמצע העניין, אגב בביאורי תפילה רבים מומלץ להסתכל בב"י ובנו"כ הטור בסימן הרלוונטי
זהו פירושו של רש"י בסוטה, אלא שהב"י מוסיף שגם אחרי הבקשות שנתקנו ביד חכמים שאחריהם אחרי כן - עדיין זהו הפירוש.
ולכאו' אחרי שבתראי הוסיפו ברכות והודאות לשמך וכו' היה מקום לומר ועל שאנחנו מודים לך (בוא"ו החיבור). ואולי לא רצו לשנות ממטבע של חכמים הראשונים. וצ"ע.

אמנם ב"י הביא עוד פי' אחר, כרוצה לומר שאחרי שהחכמים האחרונים הוסיפו הרבה בברכה, ונקבעה הלכה כרב פפא 'הילכך למימרינהו לכולהו', אזי משתנה הפשט הראשון של תפילתם של רב ושמואל, והמובן הוא: כן תחיינו וכו' בזכות/על שאנו מודים לך.
ולמעשה, הנה בגמ' ובכל הראשונים הנוסח הוא מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי כל בשר. אבל נוסחא דידן (אר"ח מלוניל) הוא מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוקינו וכו'. ולפ"ז לא יפול הפירוש כרש"י וכאמוראי קמאי, אלא כהפירוש השני של הבית יוסף בלבד! (וראה הערות שם בסידור אזור אליהו).

ואגב, בכל הסידורים כיום מודפס על שאנחנו מודים לך, לא כלשון הגמ' שאנו. וזהו משינויי המשכיל יצחק סטאנוב. ונכנס דרך סידור דרך ישרה של הרוו"ה, שלהוותינו הכניס הרבה משינוייו.
ובסידור אזור אליהו החזירו הלשון ליושנו על שאנו.
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
נראה להוסיף מעט נופך על ענין "על שאנחנו מודים לך",
הלא נאמר "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת - היודך עפר היגיד אמיתך", דהיינו מבקשים מהקב"ה שיותירינו בחיים כיון שאחר המוות אי אפשר להודות.
עוד נאמר "בשאול מי יודה לך" - היינו שאנו אומרים לבורא העולם שניוותר בחיים כיון שאז אנו יכולים להודות.
ממילא נפלאים הדברים - כן תחיינו ותקיימנו כו', וכל זאת למה? כיון שאנחנו מודים לך!
 

איש בנימין

משתמש ותיק
ידוע המדרש על יעקב אבינו לפני פטירתו שבניו אמרו לו שמע ישראל והוא ענה להם בשכמל"ו.
ןהנה מדרש זה מופיע בתרגום יונתן בפ' ויחי וז"ל: עַנְיַן תְּרֵי עֲשַרְתֵּי שִׁבְטוֹי דְיַעֲקב כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין שְׁמַע מִינָן יִשְרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חַד. עָנִי יַעֲקב אֲבוּנָן וְאָמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרֵךְ לְעָלְמֵי עַלְמִין.
העולה מזה דבר נפלא. שיהא שמיה רבא הוא תרגום של בשכמל"ו.
ונראה בזה, שכידוע אומרים בשכמל"ו בלחש. ואחת הסיבות היא משום שזהו שבח של המלאכים. וא"כ תיקנו לנו את השבח הזה גם בארמית, שהוא לשון שאין מלאכי השרת יודעים, ואדרבה, תיקנו לאומרו בקול רם.
 

נבשר

משתמש ותיק
פעם ראיתי שאלה של ר' משה שפירא זצ"ל ע"ז שא"כ נאמר שוב שאנחנו מודים ע"ז שאנו מודים, ואין לדבר סוף, ואינני זוכר תי'.
 

הטרוד לדעת

משתמש רשום
בעניין בשכמל"ו, ראיתי פעם בספר 'תשובות והנהגות' להגר"מ שטרנבוך שליט"א, דזה מהווה השלמה לאמירת 'שמע ישראל', שאומרים ומחלקים הנהגותיו כעת ולעתיד לבא, שלעתיד תתגלה מלכותו כל כולם. אבל משלימים שכל זה בהנהגותיו, אבל בעצמו אין שום חילוק ושינוי, וברוך שמו לעולם ועד.
[שם מוסיף שהבנת הדבר מעכבת בקרי"ש כפסוק ראשון, והוא חידוש!].
 

אביגדור אהרן

משתמש רגיל
נבשר אמר:
פעם ראיתי שאלה של ר' משה שפירא זצ"ל ע"ז שא"כ נאמר שוב שאנחנו מודים ע"ז שאנו מודים, ואין לדבר סוף, ואינני זוכר תי'.

ההודאה שמודים על זה שאפשר להודות כוללת את כל סוגי ההודאות כולל זה שמודים על זה שמודים וכו'
 

נבשר

משתמש ותיק
אביגדור אהרן אמר:
ההודאה שמודים על זה שאפשר להודות כוללת את כל סוגי ההודאות כולל זה שמודים על זה שמודים וכו'
ודאי זה הכיוון, שלא מדובר על מעשה של הודאה על ההודאה, אלא על התוכן האפשרי של הודאה על הודאה, וזה כשזה חוזר זה כבר אותו דבר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
בכל הסידורים כיום מודפס על שאנחנו מודים לך, לא כלשון הגמ' שאנו.
בסדור אדה"ז נדפס (בכל המהדורות): שאנו.
[וכ"ה בשולחנו הטהור סי' קכז ס"א, וכן רהיטת הלשון בדרושיו (למשל, סה"מ תקע"ב ע' רעא [במהדו"ח])].
 
חלק עליון תַחתִית