משה הלוי-שחור אמר:
בבית יוסף מבאר מודים אנו על שאנו מודים וקאי על תחילת המודים וכל האמצע כן תחיינו וכו' זה הוספת בקשה שנכנסה באמצע העניין, אגב בביאורי תפילה רבים מומלץ להסתכל בב"י ובנו"כ הטור בסימן הרלוונטי
זהו פירושו של רש"י בסוטה, אלא שהב"י מוסיף שגם אחרי הבקשות שנתקנו ביד חכמים שאחריהם אחרי כן - עדיין זהו הפירוש.
ולכאו' אחרי שבתראי הוסיפו ברכות והודאות לשמך וכו' היה מקום לומר
ועל שאנחנו מודים לך (בוא"ו החיבור). ואולי לא רצו לשנות ממטבע של חכמים הראשונים. וצ"ע.
אמנם ב"י הביא עוד פי' אחר, כרוצה לומר שאחרי שהחכמים האחרונים הוסיפו הרבה בברכה, ונקבעה הלכה כרב פפא 'הילכך למימרינהו לכולהו', אזי משתנה הפשט הראשון של תפילתם של רב ושמואל, והמובן הוא: כן תחיינו וכו' בזכות/על שאנו מודים לך.
ולמעשה, הנה בגמ' ובכל הראשונים הנוסח הוא מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי כל בשר. אבל נוסחא דידן (אר"ח מלוניל) הוא מודים אנחנו לך
שאתה הוא ה' אלוקינו וכו'. ולפ"ז לא יפול הפירוש כרש"י וכאמוראי קמאי, אלא כהפירוש השני של הבית יוסף בלבד! (וראה הערות שם בסידור אזור אליהו).
ואגב, בכל הסידורים כיום מודפס על
שאנחנו מודים לך, לא כלשון הגמ'
שאנו. וזהו משינויי המשכיל יצחק סטאנוב. ונכנס דרך סידור דרך ישרה של הרוו"ה, שלהוותינו הכניס הרבה משינוייו.
ובסידור אזור אליהו החזירו הלשון ליושנו על
שאנו.