סקר: במה יותר צריך ללמוד בישיבות?

[תלמוד-תורה]

ענו כפי דעתכם שלוש או פחות תשובות.

[שאר לעמו]

שאלו אותך? או אתה רוצה לייסד ישיבה חדשה בעלת תוכן חדש?
מה שברור שללמוד צריך מהר יותר, ולרכוש בקיאות של העיון. ואמנם כל הישיבות לא עושות כך כיום,
אבל איך אמר הרב שך בשיחה הייתי רוצה להיות צעיר אחרי שאני זקן... ורק מהנסיון רואים כמה זה נכון, ובכל זאת זה לא הולך ולא לומדים מספיק מהר, לא יודע למה.

[תלמוד-תורה]

שאלו אותך? או אתה רוצה לייסד ישיבה חדשה בעלת תוכן חדש?
מה שברור שללמוד צריך מהר יותר, ולרכוש בקיאות של העיון. ואמנם כל הישיבות לא עושות כך כיום,
אבל איך אמר הרב שך בשיחה הייתי רוצה להיות צעיר אחרי שאני זקן... ורק מהנסיון רואים כמה זה נכון, ובכל זאת זה לא הולך, לא יודע למה.

לא. אני סתם מתעניין.
וגם נפלה טעות, לא כתבתי אפשרות: "טוב כמו עכשיו, לא צריך להוסיף.". יש אפשרות לתקן?
 

[בחור_צעיר]

השקפה ואמונה

[תלמוד-תורה]

השקפה ואמונה

אולי באמת יעשו סקר מחודש.
שיכללו בו גם השקפה ואמונה, חסידות, או אין צורך בשינוי.

[מנהל ב']

וגם נפלה טעות, לא כתבתי אפשרות: "טוב כמו עכשיו, לא צריך להוסיף.". יש אפשרות לתקן?

טופל.

[תלמוד-תורה]

וגם נפלה טעות, לא כתבתי אפשרות: "טוב כמו עכשיו, לא צריך להוסיף.". יש אפשרות לתקן?

טופל.

מאד יעילים ומהירים פה בפורומים, תודה רבה.
מי שיכול שיגיב מחדש.

[מכל מלמדי השכלתי]

הסקר מיועד מסתמא רק לראשי ישיבות שבינינו. אז לא עניתי

[תלמוד-תורה]

הסקר מיועד מסתמא רק לראשי ישיבות שבינינו. אז לא עניתי

דווקא לא לראשי ישיבות בלבד.
מי שראש ישיבה לא צריך את הסקר הזה.
עשיתי מסקרנות גרידא, אבל בכ"א אני מאמין שזה חשוב לדעת מה רוב הקהל רוצה שילמדו, אם יציץ על זה אחד שמתכנן להיות ראש ישיבה, או משהו אחר, או סתם סקרנות.

 

[תלמוד-תורה]

סיכום הסקר לבינתיים:
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.

[שלו']

סיכום הסקר לבינתיים:
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.

מה אם אפשרות של קבוצות לימוד שונות בתוך הישיבה, כדי שיהא אפשר לכוון כל אחד לפי טבעו?
 

[תלמוד-תורה]

סיכום הסקר לבינתיים:
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.

מה אם אפשרות של קבוצות לימוד שונות בתוך הישיבה, כדי שיהא אפשר לכוון כל אחד לפי טבעו?

או שכל ישיבה תתמקד במשהו.
ולפי עצתך: יהיה סדרי עיון חובה לכולם, ובשאר הזמן לפי הקבוצה.
חצי חצי. או שתי שליש שליש.
 

[שלו']

סיכום הסקר לבינתיים:
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.

מה אם אפשרות של קבוצות לימוד שונות בתוך הישיבה, כדי שיהא אפשר לכוון כל אחד לפי טבעו?

או שכל ישיבה תתמקד במשהו.
ולפי עצתך: יהיה סדרי עיון חובה לכולם, ובשאר הזמן לפי הקבוצה.
חצי חצי. או שתי שליש שליש.

אני התכוונתי לכל היום, מדוע לחייב מישהו נגד טבעו? [איני יודע כמה זה מקיף, אך כבר שמעתי יותר מאמירה א' על בחורים שאינם יודעים מה לעשות בשעות סדר א'].

[תלמוד-תורה]

אשמח לדעת
מה מתכוונים אלה שמצביעים 'מקרא'. שילמדו את התנ"ך בעיון?

[ההוא טייעא]

להתחיל מבקיאות גם טוב.

[ונכתב בספר]

אשמח לדעת
מה מתכוונים אלה שמצביעים 'מקרא'. שילמדו את התנ"ך בעיון?

חכיתי לשאלה הזו.

את המקרא למדנו בת''ת ומאז כשאנחנו פותחים חומש אז כדי למצוא את האוחה''ק או משהו אחר כי הרי הענין עצמו ידוע לנו מראש.
יש צורך לגשת לפרשיות התורה - ובפרט אלה שאינם עוסקות בעניני הלכה - בצורה מבוגרת ומפוכחת, מה ה' רצה במסר של כל פרשה, למה דברים חוזרים על עצמים, ודיוקים להבנת הענן בכללות ולא רק פרט כאן ופרט שם, ומתוך כך לעיין במפרשי התורה, בקיצור כמו שעושים בגמ'.
המטרה היא לראות מתוך התורה את ההתיחסות של הקב''ה ומה שהוא רוצה להדגיש לנו לטוב ולמוטב. וברור שלשם כך נכתב כל זה.

[תלמוד-תורה]

ואשמח עוד לדעת
מה הכוונה של המצביעים 'משנה'.
ואלו שהצביעו 'דף היומי', מדוע אתם חושבים כך?

[תלמוד-תורה]

היות ונוספו הרבה הצבעות הנה תמונת מצב:


26% הלכה.
21% גמרא בקיאות.
15% גמרא עיון.
13% מוסר.
13% מקרא.
7% מרוצים מהמצב היום כ"כ קצת? כנראה השבע שהצביעו הצביעו לעוד מטרות.
3% משנה.
2% דף היומי.
 

[מבולבל]

אשמח לדעת
מה מתכוונים אלה שמצביעים 'מקרא'. שילמדו את התנ"ך בעיון?

חכיתי לשאלה הזו.

את המקרא למדנו בת''ת ומאז כשאנחנו פותחים חומש אז כדי למצוא את האוחה''ק או משהו אחר כי הרי הענין עצמו ידוע לנו מראש.
יש צורך לגשת לפרשיות התורה - ובפרט אלה שאינם עוסקות בעניני הלכה - בצורה מבוגרת ומפוכחת, מה ה' רצה במסר של כל פרשה, למה דברים חוזרים על עצמים, ודיוקים להבנת הענן בכללות ולא רק פרט כאן ופרט שם, ומתוך כך לעיין במפרשי התורה, בקיצור כמו שעושים בגמ'.
המטרה היא לראות מתוך התורה את ההתיחסות של הקב''ה ומה שהוא רוצה להדגיש לנו לטוב ולמוטב. וברור שלשם כך נכתב כל זה.

כתבת בדבריך ללמוד כמו גמרא. וגמרא לא מגיעים בגישה של איזה מבר רצו האמוראים להעביר.
לצערינו, גם לא לומדים את דיוק הדברים והכוונה בכל שלב וחשבון הסוגיא, כפי לימוד המהרש"א עליו עורר החזו"א.
אבל מה שהבנתי מדברך זה כך:
ע"י לימוד המילים, ודקדוק הכפילוית, היטב. נרויח בלימוד המקרא הבנות חדשות והסתכלות חדשה על מה התורה רצתה לומר כאן. 
ואתן משל:
ע"י לימוד היטב של פרשת התשובה. נרויחידיעה חשובה של מה זה תשובה. ולא ידיעת הלכות התשובה.
ושמעתי מהרב נתן רוטמן שליט"א שהרמב"ם כותב על הנהגת מידה כנגד מידה שהיא יסודית בהנהגת העולם. ומביא דוגמא מהדין של עין תחת עין.
וממשיך הרמב"ם ואומר שאל תקשה שהרי חז"ל אמרו "ממון" כי אני יודע זאת. 
והיינו: שהתורה ודאי כוונה לתשלום ממון. והסיבה שכתבה כך זה כדי ללמדינו שמי שהוריד עין לחבירו מגיע לו בעיקרון עונש של הורדת עין. 
והביא הרב רוטמן דברים, כמדומני בם הגר"א, שכתוב "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" ביאור: תלמד מהתורה את המוסר, את עומק ופנימיות הדברים, ואל תטוש,אל תעזוב את ההלכה למעשה כפי כללי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת.

[איש הישראלי]

מי אני שאכריע?

[יואלב]

בב"ק טז: כתוב העמידו ישיבה על קברו ופרש"י ישיבה - תלמידים לעסוק שם בתורה: ודייקו שהיסוד הגדול בישיבה הוא רב ותלמיד...
וגם בב"ק היתה ראיה שהלימוד מרב צריך להיות דוקא בעיון, ולא זוכר איפה.

הת"ח, צריך לדעת הכל, אבל הישיבה נודעו לקיים "הם חיינו ואורח ימינו ובהם נהגה יומם ולילה" האדם הכנה, שעומד מול בורא עולם במעריב ומצהיר לפניו שהוגה [לפי ע"ד פ' לא על שעות לימוד, כמו על זמן שחושב על תורתו] הוא יומם ולילה, אם לא יעמול ללמוד בעיון לא חושב שיגיע לזה. ויש לי עוד הרבה להאריך... 

[סנגורן של ישראל]

ומצהיר לפניו שהוגה הוא יומם ולילה

???

מקסימום מצהיר לפניו שיהגה יומם ולילה.
ולענ"ד הוא לשון תפילה ולא הצהרה. וכך זכור לי שיש מי שמפרש בדיבור ה' ליהושע.

[אחד מן הגולה]

לפי התשובות בסקר כנראה שאין מקומו של בן תורה משכיל החי את חיי הדעת, ושואף להיות "משכיל דורש את ה'", בפורום זה. עם כ"כ הרבה תשובות של בקיאות והלכה וכיו"ב, מוכח שאנשים לא הבינו מהי מטרתה של ישיבה, ויותר מזה מהי תורה, וחוששני שלא התחילו להבין מהו האדם.
אולי מזה אני משתכנע להצביע בסקר למוסר, אך הבעיה שאבדה לנו המסורת איך להתעמק במוסר, והמוסר נעשה נחלתם של טיפשים במקום מטרתו האמתית!

[חימקו]

לפי התשובות בסקר כנראה שאין מקומו של בן תורה משכיל החי את חיי הדעת, ושואף להיות "משכיל דורש את ה'", בפורום זה. עם כ"כ הרבה תשובות של בקיאות והלכה וכיו"ב, מוכח שאנשים לא הבינו מהי מטרתה של ישיבה, ויותר מזה מהי תורה, וחוששני שלא התחילו להבין מהו האדם.
אולי מזה אני משתכנע להצביע בסקר למוסר, אך הבעיה שאבדה לנו המסורת איך להתעמק במוסר, והמוסר נעשה נחלתם של טיפשים במקום מטרתו האמתית!

בעיקרון אני מסכים איתך, אם הסגנון ממש לא.
אני חושב שהסקר היה צריך לבדוק במה עוד צריכים בישבות להתעמק אחרי לימוד עיון בקיאות ומוסר, אני הייתי בוחר הלכה.

[יואלב]

ומצהיר לפניו שהוגה הוא יומם ולילה

???

מקסימום מצהיר לפניו שיהגה יומם ולילה.
ולענ"ד הוא לשון תפילה ולא הצהרה. וכך זכור לי שיש מי שמפרש בדיבור ה' ליהושע.

בשחרית אומרים "ותן..." זו תפילה. בערבית אומרים "ע"כ ה' א'..." זו המסקנה שלנו
 

[ברוךווייס]

לא נראה לי שיש תשובה חד משמעית

כל בחור הוא עולם ומלואו ועולם שונה וצריך לתת מקום לכל האפשרויות

אומרים שהגר' משה שפירא זצוק"ל פעם התבטא שלא לחינם המילה מוסד זה אותיות סדום

עיין ערך המיטה שלהם

[רחמים]

לימוד ההלכה מאוד חסר. בעלי בתים שהולכים לשיעור של שעה ביום בבית כנסת הרבה פעמים יודעים יותר מהבן שלהם שלומד בישיבה כל היום. הבעל בית שומע שיעור מלא וגדוש בהלכות מעשיות הנצרכות, כולל הלכות אקטואליות שנתחדשו בדורינו. והבן יודע רק 15 צרות, ואין לו מושג אם חמץ חוזר וניעור או לא ומה נפסק להלכה ומה נפק"מ מזה.

[אחד מן הגולה]

לימוד ההלכה מאוד חסר. בעלי בתים שהולכים לשיעור של שעה ביום בבית כנסת הרבה פעמים יודעים יותר מהבן שלהם שלומד בישיבה כל היום. הבעל בית שומע שיעור מלא וגדוש בהלכות מעשיות הנצרכות, כולל הלכות אקטואליות שנתחדשו בדורינו. והבן יודע רק 15 צרות, ואין לו מושג אם חמץ חוזר וניעור או לא ומה נפסק להלכה ומה נפק"מ מזה.

אם מטרתה של ישיבה היתה לצבור ידיעות, ואם מטרתנו בחיים היתה לאסוף מידע היית צודק, אבל מה לעשות לא זו המטרה...
ההבדל הוא שהבן זכה לעסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ואילו אותו בעל בית לצערנו לא!
 

[חימקו]

ההבדל הוא שהבן זכה לעסוקי שמעתא אליבא דהלכתא

??????

[אחד מן הגולה]

ההבדל הוא שהבן זכה לעסוקי שמעתא אליבא דהלכתא

??????

אדם ששונה הלכות איננו מקיים 'עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', אלא רק שונה הלכות. משא"כ הלומד בעיון זהו הקיום של עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא [כל עוד איננו לומד בשיטת הפלפול אולי]. שכן הוא לומד את הסוגיא אליבא דהלכתא של אותה הסוגיא. כמובן ברור שאליבא דהלכתא אין הכונה להלכה למעשה כמו שטועים רבים, אלא לאליבא דהלכתא המבוארת באותה הסוגיא, בין אם היא הו"א של גמ' וכיו"ב ובין אם לאו.