עין הרע למאן דלא קפיד

נושאים שונים

פותח הנושא
הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 663
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 186 פעמים
קיבל תודה: 214 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי הכהן » 06 יולי 2017, 11:39

בגמ' נאמר על זוגות "כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה" (בתוספת חשובה "ומיהו למיחש מיבעי"). העולם אומר את זה על עין הרע. יש לזה מקור?
ואי תימא הכי, כדאמרי ליה רבנן לרבי יוחנן 'לא קא מסתפי מר מעינא בישא', אמאי אמר להו 'אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא' ולא אמר להו 'לא מסתפינא משום דלא קפידנא'?


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי אוריאל » 06 יולי 2017, 13:41

יש לחזק את הקושיא דהא בגמרא בפסחים כתוב שבמערבא לא קפדי, ורבי יוחנן היה כידוע בא"י.
אך י"ל דהא כת"ר בעצמו ציין ש"למיחש מיבעי", וא"כ יתכן שלכן שאלוהו היאך לא מסתפי, דהא מ"מ יש לו למיחש, ולכן השיב מה שהשיב.
זאת כמובן מלבד מה שיש לחלק בין זוגות לעין הרע, [וכך הוא לענ"ד, ויש לי כמה ראיות ע"ז], אך כתבתי ליישב אפילו אם אכן יש שייכות ביניהם.

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי רחמים » 06 יולי 2017, 15:05

האם שייך בעה"ר "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיא"?

עיין בשו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק ג סימן כו) שאומר ששייך וז"ל:
בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים דף ק"י. אבל איני רואה בזה שאשה צעירה שהוא כדרך העולם להתעבר שיהיה שייך עין הרע ואין להקפיד בזה. ובדבר הרמב"ם והמאירי ודאי לא יפלגו על הגמ' בדברים שחוששין לעין הרע אבל אין להקפיד כל כך, וגם רק בדבר שלא מצוי לפי דרך העולם שייך לחוש ולא לדברים מצוים. ידידו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.
עכ"ל
וכן משמע בחידושי הר"ן (בבא בתרא דף ג ע"א) וז"ל:
וטעמא דמילתא משום דחצר דהיזק ראיה דידיה משום תשמישו של אדם הוא חמיר טפי שהכל מקפידין בכך, אבל גנה דמשום עין הרע בלחוד היא איכא דלא קפיד בהכי.
עכ"ל.
וכן משמע בשו"ת עזרת כהן (ענייני אבן העזר סימן מב) שמדבר על שני זוגות שרצו להתחתן, וזוג אחד היו קידושיו ודאיים, וזוג אחד היו קידושיו על תנאי, ודן לעינין חשש ברכה לבטלה לגבי הזוג הספק וז"ל:
מ"מ אפשר להעמיד את החופה והקידושין התנאיים ביחד עם קדושין ונשואין ודאיים, כיון שמצד הדין הרי קיי"ל, כד' המחבר בשו"ע (סי' ס"ב ס"ג) שאם יש ב' חתנים יחד מברכים ברכת חתנים אחת לשניהם, אלא דנוהגין ע"פ דברי הרמ"א בהגה לברך לכ"א בפ"ע, כי"א שם, משום עין הרע, נ"ל דמאן דלא קפיד ע"ז תבא עליו ברכה לברך על הודאי ולהוציא את התנאיים, ושומרי מצוה לא ידעו דבר רע.
עכ"ל.
וכ"כ בשו"ת יביע אומר (חלק ד - אבן העזר סימן י) וז"ל:
וה"נ לענין עין הרע שאין לחוש כ"כ בזה"ז, ודלא קפיד לא קפדי בהדיה... וכיו"ב כ' בס' לשון חכמים (לר' ברוך יהודה בראנדאייס דף ז ע"ד ספר 7906 עמ' 22) בשם הרב נוהג כצאן יוסף, שאעפ"י שכ' המרדכי והתשב"ץ שאין מניחין לקרות ב' אחים לקס"ת בזה אחר זה משום עין הרע, וכ"פ בש"ע א"ח (סי' קמא ס"ו), מ"מ ראה בעיר אחת שלא הקפידו ע"ז, וחכם העיר לא מיחה, ואף הוא אמר דלא קפיד לא קפדי בהדיה. ע"ש.
אולם בקיצור שולחן ערוך (סימן כג סעיף יג) משמע שמזיק גם למי שלא קפיד וז"ל:
אין קורין שני אחים זה אחר זה, בין שהם מן האב בין מן האם. וכן האב עם בנו או בן בנו, אין קורין זה אחר זה משום עינא בישא ואפילו הם אומרים שאינן מקפידין, ואפילו האחד הוא אחרון והשני מפטיר. ודוקא בשבת שאין מוציאין ספר תורה אחר למפטיר, אבל כשמוציאין ספר תורה אחר למפטיר מותר, וכן אם המפטיר אינו בר מצוה מותר. ובכל אלו אם קראוהו וכבר עלה לא ירד. ובשני אחים רק מן האם והאב עם בן בנו אם קראוהו, אפילו עדיין לא עלה יעלה, ובמקום הצורך יש להתיר באלו אפילו לכתחלה לקראם זה אחר זה.
וכ"כ בספר אליהו רבה (או"ח - סימן קמא ח) וז"ל: משום עין הרע וכו'. בבית יוסף כתב אין מניחין בשביל עין הרע וכן הוא בכלבו וצריך לומר שיש טעות סופר וחסר תיבת אלא, וכן ראיתי בתשב"ץ סימן ק"צ וצריך עיון, ונראה לי משמע במהרי"ל אף שאם אמר שאין מקפיד על עין הרע אין לעשות כן. כתב שיירי כנסת הגדולה אין חילוק בין אח מאב או מאם, וכן אב עם בנו. ואם כבר קראוה לא ירד כיון שאין הטעם אלא משום עין הרע. וכ"כ במשנה ברורה סי' קמ"א סק' י"ט ע"ש. וכ"כ בשו"ת יוסף אומץ (סימן טז ס"ק ד') המובא בסמוך.
אולם יש לחלק שדווקא בקריאת התורה אין לעלות אף אם אין מקפיד כיון שאחרים יראו וכן יעשו ולא ידעו שאותו אחד לא מקפיד ולכן עלה אבל בעלמא אם אינו מקפיד אין עהר"ע מזיקו כלל. לאומת זאת יש לחלק להיפך שלכו"ע אף אם לא מקפיד לא ינצל מעה"ר ולכן חלק מהאחרונים החמירו שלא יעלו, אבל הערוך השולחן סבר שאם רוצה לעלות ולא חושש מה לנו למונעו, שהרי שומר מצוה לא ידע דבר רע, וגם חשש של עה"ר בעליה לתורה היא חששה רחוקה וכמו שמובא לקמן בשם השבות יעקב ולכן הקל אבל בעלמא ס"ל שאין שייך לא קפיד בעה"ר.
ובעיקר דיבר האחרונים אם מותר לעלות אב ובנו כאשר לא מקפיד עיין בערוך השולחן (אורח חיים הלכות תפילה סימן קמא סעיף ח') שמתיר וז"ל: ומדינא יכולים לקרות שני אחים זה אחר זה והבן אחר האב או להיפך אלא שנהגו למנוע מזה משום עין הרע ואפילו האחד הוא השביעי והשני מפטיר ג"כ חוששין לזה ודווקא בשבת שהמפטיר קורא בזו הס"ת שכולם קראו אבל ביום טוב וכן בשבת ר"ח וחנוכה וד' פרשיות שהמפטיר בס"ת אחרת לא חששו לעין הרע וכ"ש באחרון והגבהה שאין חשש בזה ומאן דלא קפיד יכול לעשות כמו שירצה (ובחול המועד פסח שיש שני ס"ת ג"כ אין חשש):
עוד דנו האחרונים בחומרת החשש של עין הרע בעלית שני אחים עיין בשו"ת שבות יעקב (חלק ג סימן ז) מעשה בא לפני בבה"כ שקרא הבעל סגן לאחד ואח"כ רצה ג"כ לקרות לאחיו בהפסק אחר כמנהגינו ע"פ הש"ע סי' קמ"א וקרא החזן לאחר ואותו אחר לא היה בבה"כ: בכן הוריתי שמותר לחזור ולקרות אחיו של הראשון כיון דמקור הדין מצד המנהג ע"פ מהרי"ל משום עין הרע והוא חששא רחוקה ובהרבה דברים מקילין האחרונים בזה כי הבו דלא לוסיף עלה בזה כיון שכב' הפסיק בקריאת אדם אחר ליכא חשש עין הרע מ"מ צריך ליזהר הקורא שלא יעשה כן במתכוין לקרות לכתחלה אחר שיודע שאינו בבה"כ ואיכא נמי ביזוי לתורה וטורח ציבור כנ"ל הקטן יעקב:
אולם בשו"ת יוסף אומץ (סימן טז ס"ק ד') חלק על השבות יעקב וז"ל: ולי ההדיוט נראה דלדידן דקפדינן בזה ואף אם שני האחים אינהו לא קפדי על עין הרע ורוצים לעלות זה אחר זה אין מניחין אותם וכדקדוק לשון מרן בש"ע שכתב אין מניחין וכמ"ש האחרונים. א"כ בנ"ד לא היתה קריאת הגבר קריאה בלי עליה מועלת וצריך שיקראו אחר אשר הוא בבהכ"נ ואח"כ יקראו אחיו של מי שעלה כבר.
למסקנה: מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיא נאמר גם בעין הרע, ואעפ"כ דעת רוב האחרונים שאף אם יאמר שהוא מהלא מקפידים אין להעלותו לס"ת אחר אחיו וכדו'.


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי אוריאל » 06 יולי 2017, 15:58

ייש"כ ר' רחמים על הדברים הנפלאים.
הנני להעיר, כי מה שהביא מהחידושי הר"ן כמדומני שאינו קשור לנדו"ד כלל וכלל.

ב. כל האחרונים הנ"ל לא הביאו ראיה לדבריהם שבעין הרע ג"כ שייך מאן דלא קפיד, אלא כתבו כן מסברא או כיו"ב, ולולי דבריהם לכאו' יש מקום גדול לחלק ביניהם, ואיך נלמד מזוגות שהוא חשש מן השדים לעין הרע שהוא ענין אחר, ואם אמרו שאין לדמות בתקנות חז"ל מלתא למלתא, כ"ש בענינים אלו.

ואמנם אחר שכ"כ האגרו"מ ושאר אחרונים, דעתנו בטלה. אך זאת יש להעיר, אם אכן מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה שייך גם לגבי עין הרע, מדוע אין אב ובנו יכולים לעלות לס"ת, והלא לגבי זוגות לא מצינו ולא ראינו שהקפידו הפוסקים, וע"כ הטעם הוא כיון דמאן דלא קפיד וכו', ולמה לא נאמר כן גם לגבי עין הרע? ועל כרחך אתה אומר שיש חילוק ביניהם. ופוק דוק ותשכח שרוב האחרונים שהקילו מחמת סברא זו דמאן דלא קפיד [לגבי עין הרע], לא אמרו כן אלא בצירוף טעמים נוספים להקל.
ואמנם, גם אם אכן עה"ר וזוגות שוו אהדדי ממש, א"כ בלא"ה מעיקרא קושיא ליתא, דהא כתבו הרבה אחרונים [ואין אתי הפנאי לחפש] שאין חשש זוגות במקום מצוה, וא"כ י"ל דרבי יוחנן דיתיב אשערי טבילה נמי חשיב במקום מצוה, ויל"ע.

[ובאמת יל"ע אם לכל האחרונים הללו שדימו הדברים ודנו אם יש לחשוש לעה"ר במקום מצוה, אינו כן, ואכמ"ל].

ומה שכתבתי [למעלה] לחזק הקושיא כיון דאמרי' דבמערבא לא חיישי, לכאו' י"ל דדוקא לזוגות לא חיישי אבל לעין הרע כן חיישי, ויל"ע להנהו אחרונים דדמו להדדי אם ממה דלא חיישי לענין זוגות כמו"כ לא חיישי נמי לענין עה"ר.


השטייגניסט
הודעות: 11
הצטרף: 06 אוגוסט 2017, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי השטייגניסט » 08 אוגוסט 2017, 15:17

שמעתי בשם הגרח"ק קנייבסקי שבעין רעה ל"ש כל דקפדי כו' והוכיח ממה שמזיק לחפצים עיי' פסחים נ:

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי רחמים » 08 אוגוסט 2017, 17:35

השטייגניסט כתב:שמעתי בשם הגרח"ק קנייבסקי שבעין רעה ל"ש כל דקפדי כו' והוכיח ממה שמזיק לחפצים עיי' פסחים נ:
לא הבנתי את הראיה, הרי הגמ' אומרת שהבעלים של החפצים לא רואה סימן ברכה במכירה שלהם, ושמא אם לא מקפיד כן יראה סימן ברכה.


השטייגניסט
הודעות: 11
הצטרף: 06 אוגוסט 2017, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי השטייגניסט » 13 אוגוסט 2017, 13:58

כבודו צודק באמת צ"ע.
א.אכן יש ראיה נצחת מרשב"ם בפסחים קי: ד"ה כל דקפיד, שלכה"פ למיחש בעינן. (ודבריו שם לענין זוגות אך ההוכחה מתאימה ממש לגבי עין רעה)
ב.הוכחה נוספת יש ברש"י שמות לד ג שכתב (על הלוחות) הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהם עין רעה. וד"ל.


חמד ילד
הודעות: 97
הצטרף: 12 נובמבר 2017, 22:28
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עין הרע למאן דלא קפיד

שליחה על ידי חמד ילד » 08 ינואר 2018, 15:22

ראיתי ספר על עין הרע ברוח היהדות ובראשו מכתבים ממרן הגר"ח שאין ממש במה שאומרים העולם שלא מזיק למאן דלא קפיד, ומצינו כן רק לגבי זוגות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 7 אורחים