בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שיתוף מידע בכל מה שקשור לספרים, חדשים גם ישנים
בקשות ספרים
כללי הפורום
אין אישור להעלות שום תוכן פירסומי מלבד כהעלאה אישית ובתור עזרה הדדית לטובת חברי הפורום, וג"ז רק לאחר אישור מנהל ראשי

יונה בן יעקב
הודעות: 218
הצטרף: 07 ינואר 2016, 21:48
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יונה בן יעקב » 06 יולי 2020, 20:45

שלו' וברכה
אם אפשר להעלות לי שו"ת אגרות משה ח"א סי' כ"ח.
תודה רבה רבה.

ערכים:


אבי חי
הודעות: 773
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אבי חי » 06 יולי 2020, 21:17

יונה בן יעקב כתב:
06 יולי 2020, 20:45
שלו' וברכה
אם אפשר להעלות לי שו"ת אגרות משה ח"א סי' כ"ח.
תודה רבה רבה.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 72&hilite=
 


למדן חסידי
הודעות: 39
הצטרף: 25 מרץ 2019, 12:40
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי למדן חסידי » 07 יולי 2020, 11:49

שלום וברכה.
דרוש לי הספר ערך שי על חושן משפט.

ואם אפשר גם מידע היכן ניתן לרוכשו.
או מידע על זכויות יוצרים על הספר הנ"ל.


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 07 יולי 2020, 14:56

למדן חסידי כתב:
07 יולי 2020, 11:49
שלום וברכה.
דרוש לי הספר ערך שי על חושן משפט.

ואם אפשר גם מידע היכן ניתן לרוכשו.
או מידע על זכויות יוצרים על הספר הנ"ל.

https://beta.hebrewbooks.org/8537
לגבי זכויות או תוכניות להו"ל כדאי שתבדוק לפי הפרטים שכאן: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=2


יונה בן יעקב
הודעות: 218
הצטרף: 07 ינואר 2016, 21:48
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יונה בן יעקב » 07 יולי 2020, 20:09

שלו' וברכה,
אני זקוק לירושלמי סנהדרים פ"י
ולפסיקתא רבתי שהביאו התוס' סוכה ל"ו. למטה, [על דברי חכמים כדרבונות] ואין לי מושג היכן זה.

ייש"כ, האשכול הזה מגדיל תורה באופן מדהים!


אליהו52
הודעות: 275
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אליהו52 » 07 יולי 2020, 21:00

@ יונה בן יעקב
מתנצל על האריכות לא ידעתי האם אתה צריך את כל הקטע או רק מקור
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג - ביום השמיני
ד"א ביום השמיני וגו' את מוצא שאפרים קרב תחילה שבכור וגדול ואח"כ מנשה, וכך פתח ר' תנחומא בר אבא דברי חכמים כדרבונות (קהלת י"ב י"א) מהו כדרבונות אלא מה דרבן זה מכוון את הפרה לחרוש בתלם שלה כך דברי חכמים מכוונים את האדם הזה לדרכיו של הקדוש ברוך הוא הוי יפה אמר שלמה דברי חכמים כדרבונות. דבר אחר המשנה קראת אותו מרדע והמקרא קורא אותו דרבן ומלמד דכתיב במלמד הבקר (שופטים ג' ל"א) וכן ולהציב הדרבן (שמואל א' י"ג כ"א) א"ר נתן למה נקרא שמו מרדע שמורה דעה לפרה ולמה נקרא שמו דרבן שמדיר בינה בפרה מלמד שמלמד את הפרה לחרוש בתלם שלה כך דברי חכמים דרים בינה בבני אדם [ומורים דעה בהם] ומלמדים (דעה) אותם דרכיו של הקדוש ברוך הוא הוי דברי חכמים כדרבונות. ד"א מה כדרבונות אמר רבי ברכיה כדור של בנות כהדא ספירא דמינוקייתון שהן (מלקטות) [מקלטות] בם זו זורקת לכאן וזו זורקת לכאן כך הם חכמים נכנסים לתלמוד ועוסקים בתורה זה אומר טעמו וזה אומר טעמו [זה אומר טעם אחד] וזה אומר טעם אחר ודבריהם של אלו ואלו כולם נתנו ממשה הרועה ממה שקיבל מיחידו של עולם נתנו מרועה אחד (קהלת שם /י"ב י"א/), מפני שזה אומר טעם אחד וזה אומר טעם אחר שמא דבריהן פורחין ת"ל וכמסמרות נטועים בעלי אסופות (שם /קהלת י"ב/), לא אמר וכמסמרות קבועים אלא נטועים למה אלא מפני שעשה אותם מסמרות (נטועים) והמסמר שיש לו שושנה נח לשלוף לכן אמר וכמסמרות נטועים שרשיו של אילן הנטועים קשין לעקור אבל אין להם כח ככחו של ברזל והמסמר של ברזל יש לו כח נתן לדברי תורה כחו של ברזל וכמטעי (נטועים) שרשיו של אילן. ד"א כשם ששרשיו של אילן משתילים לכל מקום כך דברי תורה נכנסים ומשתילים בכל הגוף (דברי חכמים כדרבונות) [וכמסמרות נטועים בעלי אסופות] (שם /קהלת י"ב/) אימתי הם נטועים באדם הזה כמסמרות אימתי בזמן שבעל תורה נכנס לתלמוד והם נאספים לשומעו. ד"א מה הדרבן מטלטל יכול אף הם כן ת"ל וכמסמרות נטועים מהו בעלי אסופות אימתי הם נטועים באדם הזה אימתי בזמן שבעליהן נאספין מהם כל זמן שרבו קיים הוא היה מפליג כל זמן שנצרך הרי רבי לפני ואני שואלו מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו אדם [יודע] שאין לו למי לשאול הרי אימתי נטועים באדם הזה בזמן שבעליהן נאספין מהן [נתנו מרועה אחד] (שם /קהלת י"ב/) אילו ואילו ניתנו מיחידו של עולם, ויותר מהמה בני הזהר (שם /קהלת י"ב/) מהו, ויותר מדברי תורה הוי זהיר בדברי סופרים למה שאילו באים דבריהם לכתוב לא היה קץ לספרים עשות ספרים הרבה אין קץ (שם /קהלת י"ב/) א"ר אבא סרונגלא אם [יאמר] אדם לכתוב ספרים עוד לדבריהם, [ויותר מהמה בני] מהו מהמה בני מהומה נכנסת בך (ויותר מהמה בני), א"ר ברכיה הכהן אנו קורין מסמרות בסמך ואין כתיב אלא משמרות מה משמרות כהונה עשרים וארבע כ... /כן/ ספרי תורה עשרים וארבעה הם וכל מי שקורא בספר חוץ מעשרים וארבע כאילו קורא בספרים החיצונים שאמרה התורה יותר מהמה בני הזהר, ר' אומר הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה למה שהם כדרבונות, ר' יוחנן הוה מברך יום טוב הראשון של חג ברוך אתה ה' אמ"ה אקב"ו על מצות לולב ושאר כל הימים על מצות הזקנים ור' יהושע בן לוי [מברך בכל יום על נטילת לולב ואין ר' יהושע בו לוי] מורה /מודה/ לר' יוחנן שי"ט הראשון דבר תורה שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כ"ג מ') ושאר כל הימים מדבריהם א"ר שמעון בן חלפתא בשם ר' אחאי מפני שכתב דברי חכמים כדרבונות [וגו'] נתנו מרועה אחד דברי תורה (ודברי) ודבריהם. ד"א דברי חכמים [וגו'] ר' חייא בר אבא נכנס לבית [הכנסת] ושמע שהיה קורין ויסע משם אברהם (בראשית כ' א') אמר יפה שנו חכמים הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף (אבות פ"ב מ"י), ולמה אמר הדבר הזה מפני שכתב למעלה ותהרין שתי בנות לוט מאביהן (בראשית י"ט לו), שאתה מוצא בשעה שבא אברהם לארץ היה בא לוט עמו ועל ידי שהיה דבוק לאברהם העשיר כשם שהעשיר אברהם שנאמר ויעל אברם ממצרים הוא ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד וגו' וגם ללוט וגו' (שם /בראשית/ י"ג א' עד ה'), ראה היכן העשירו עד שלא היתה הארץ יכולה לשאת את שניהם כאחת ולא נשא אותם הארץ וגו' (שם שם /בראשית י"ג/ ו'), ואם תמה [אתה] על הדבר שלא הייתה הארץ יכולה לשאת אותם [לאו] מפני רכושם שהיה רב (לאו) [אלא] מפני הדינים שהיו בין הרועים כמה שכתוב ויהי ריב בין רועי וגו' (שם שם /בראשית י"ג/ ז'), ולמה היו מדיינים אילו עם אילו, אלא כשאדם צדיק אף בני ביתו כמותו צדיקים וכל מי שידבוק בו וכשאדם רשע אף בני ביתו כמותו רשעים, בהמותיו של אברהם היו הרועים מוציאים אותם [זמומים שלא] יגזלו לבריות ובהמותיו של לוט לא היו רועים (זמומין) [זוממים] אותן, התחילו רועים של אברהם מדיינין עם רועים של לוט ואומרים להם למה אתם משיאים ללוט שם רע ומוציאים בהמתו שלא זמומה, אמרו להם רועים של לוט אנו הם שאנו צריכים למחות בידכם שאתם זוממין את הבהמה שע"י שאתם יודעים שסוף בהמתו של אברהם לחזור ללוט מפני שאינו מוליד אין אתם זנין אותה כראוי, מפני שאתם יודעים שאין לאברהם בן ולמחר הוא מת ולוט יורשו אתם עושים עצמיכם צדיקים מבהמותיו של אחר ביותר, מה שבהמתו רועה היא גוזלת לא משלה היא רועה, לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת (שם /בראשית/ י"ב ז') הרי למחר הוא מת בלא בנים ולוט שהוא בן אחיו יורשו, ומי לחשך שע"י דברים הללו היו מדיינים א"ר יהודה בר סימן קרא סופו של פסוק והכנעני והפריזי אז יושב בארץ (שם /בראשית/ י"ג ז') מה הדבר הזה אלא מתוך שהיו מדיינים על כך שנאמר ויהי ריב בין רעי [וגו'] אמר להם הקדוש ברוך הוא הכנעני והפריזי אז יושב בארץ חן שאמרתי לאברהם שאני נותן לבניו את הארץ לבניו לא לרשע הזה שאתם סבורים ואפילו מה שאמרתי לאברהם שאני נותן לבניו את הארץ אימתי כשאגרש את הכנעני ואת הפריזי מתוכה לאברהם עדיין לא נתתי בנים והכנעני והפריזי (לתוכה) [בתוכה] עד עכשיו בעלים (עליו) [עליה] ואתם אומרים כן, א"ר עזריה כשם שהיתה תחרות בין הרועים כך היתה תחרות בין אברהם ללוט מנין שכן כתיב אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' (שם שם /בראשית י"ג/ ח'). [הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי] (שם שם /בראשית י"ג/ ט') הבדל נא מעלי אין כתב כאן אלא הפרד א"ר חלבו כשם שהפרדה הזו אינה קולטת ומקבלת עובר כך אין זרעי מתערב בזרעך, מיד וישא לוט את עיניו (שם שם /בראשית י"ג/ י') שנתן עיניו בזנות כמה שנאמר ותשא אשת אדוניו [את עיניה אל יוסף] וגו' (שם /בראשית/ ל"ט ז'), [וירא] את כל הככר (שם /בראשית/ י"ג י') כדכתב כי בעד אשה זונה בעד ככר לחם (משלי ו' כ"ו), כי כולה משקה (בראשית י"ג י') שהיו כולן זונות וראויות להיבדק כסוטות כך דרש ר"ש בן יוחי. א"ר אלעזר בן פדת בשם ר' יוסי בן זמרא ראה כמה קיפח לוט הרשע את אברהם הצדיק מן הדיבר שכל זמן שהיה לוט דבוק בו לא הסיח הקדוש ברוך הוא עם אברהם כיון שפירש לוט הימנו קפץ הדיבר על אברהם שנאמר וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו (שם שם /בראשית י"ג/ י"ד). לפיכך כשהמלאכים היו הופכין את סדום ומצילים אותו בזכות אברהם מה אמרו לו ההרה המלט פן תספה (שם /בראשית/ י"ט י"ז) בזכותו של אותו ההר הגדול אברהם נמלטת לך אצלו, אמר להם איני יכול שכבר אמר לי הפרד לא אוכל להמלט ההרה וגו' (שם /בראשית/ שם /י"ט/ י"ט), ד"א פן תדבקני הרעה (שם /בראשית י"ט/) כל הימים שהייתי בסדום היה הקדוש ברוך הוא מחשב מעשי עם מעשיהם והייתי עומד שהייתי צדיק אצלם אלך לי אצל אברהם הצדיק שישקול הקדוש ברוך הוא את מעשי עם מעשיו לא אוכל למה פן תדבקני הרעה, א"ר יוחנן שני בני אדם אמרו הדבר הזה הצרפית כי באת אלי להזכיר [את] עוני ולהמית את בני (מלכים א' י"ז י"ח) אמרה לו עד שלא באתה אצלי היה הקדוש ברוך הוא שוקל מעשי עם בני מקומי והייתי עומדת שהייתי כשירה אצלם ועכשיו באתה אצלי וע"י שהיית צדיק שקל הקדוש ברוך הוא מעשי עם מעשיך והזכרת עונותי ומת בני, לענין שאנו צריכים דברי חכמים כדרבונות. ואף יעקב כיון שהגיע זמנו למות ושמע יוסף שחולה הוא התחיל מהרהר דברים בלבו ר' אליעזר אומר הירהר ג' דברים יוסף בלבו ור' שמואל בר נחמן אמר חמשה בניי נולדו במצרים תאמר שמברכם תאמר שיעשה אותם שבטים תאמר שיעשה אותי בכור תאמר שידחה את ראובן מן הבכורה ועל מה לא נכנסה רחל לקבורה לכך כשהלך אצלו נטל את שני בניו עמו, לכהן שהלך לגורן ונטל את שני בניו עמו להודיע לכל שהן בניו שיש להם חלק כמותו. ויאמר ליוסף הנה אביך חולה (בראשית מ"ח א') מי אמר לו שאביו חולה יש אומרים ברוח הקדש ראה ויש אומרים בלהה אמרה לו שהייתה משמשת [את] יעקב כיון שחלה באה ואמרה ליוסף ויש אומרים בנימין הודיעו ויש אומרים קריוסי הושיב יוסף בפלטרין כיון שהרגישו ביעקב שחולה באו והודיעו ליוסף, והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו ולא נכנס אצלו בכל שעה שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה לא היה יודע, אלא להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו שלא יאמר לו היאך עשו בך אחיך (ומקללים את) [ומקללם, אמר] יוסף אני יודע צדקו של אבא כל דבריו (גזירותיהן) [גזירות הן] אמר ללבן עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (שם /בראשית/ ל"א ל"ב) ומתה אמי ואני בא לומר שיקללם יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה. הנה בנך יוסף בא אליך (שם /בראשית/ י"ח /מ"ח/ ב') מיד ויתחזק ישראל וישב על המטה (שם /בראשית מ"ח/) ולמה נתחזק אמר רבי יהושע בן לוי הראה לו עמידה אמר הקדוש ברוך הוא עשה אותו קזמיקרטור ואני איני חולק לו כבוד לכך ויתחזק ישראל. דבר אחר למה נתחזק כדי שיראו השבטים היאך (אני) [אביו] ראה ליוסף אפילו בשעת חליו ועמד מלפניו ויהיו חולקים לו כבוד. דבר אחר למה נתחזק ועמד וישב לו רבי אחא אמר שלא (אברך) [יברך] אותם (מיושב) [מסב] ויאמרו מתנות שכיב מרע היו ברכותיו ולא היה יודע מה עשה לכך נתחזק ועמד וישב שידעו שמתנותיו היו מתנות בריא. ד"א ויתחזק אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי אחא חיזק עצמו בתפלה אמר כשאבא לברכם תשרה עלי רוח הקדש שאברך אותם כראוי, כיון שראה בניו עמו אמר לו הרי שבע עשרה שנה היית שואל שלומי ולא היו באין אלא עכשיו באו עמך, יודע אני מה בלבך, אם אברך אותם (אני) [איני] עושה דברו של הקדוש ברוך הוא שאמר לי שנים עשר שבטים אני מעמיד ממך ואם לא אברכם הרי רע לך, ומברך אני אותם ולא תהא סבור שמא בשבילך שהאכלת אותי אני מברך אותם אלא כבר אמר לי עד שאני בבית אל לברכם שאמר לי אל שדי נראה אלי בלוז ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים (שם שם /בראשית מ"ח/ ד), דבר (אחר) [אחד] שיקר לו כאן שלא אמר ונתתיך לגוי ולקהל עמים שכן אנו מוצאים כשנגלה עליו בבית אל בבאו מפדן ארם וכו' עד ויאמר (אלי) [לו אלהים] אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך (שם /בראשית/ ל"ה י"א) והיה צריך לומר ליוסף הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לגוי ולקהל עמים, ולמה לא אמר לו אלא לקהל עמים בלבד אלא אמר יעקב כשאמר לי הקדוש ברוך הוא הדבר הזה היה לי אחד עשר שבטים וכיון שנולד בנימין אמרתי הרי מה שאמר לי קהל גוים, והוא שאומר לו שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם (שם /בראשית/ מ"ח ה') אמר לו אינם שלך אלא שלי שאמר לי גוי וקהל גוים ולא נתן לי אלא את בנימין הרי אינן שלך אלא שלי הרי אפרים ומנשה שבטים הם כראובן ושמעון ומה שאתה מוליד אחריהן שלך הם נקראים אבל אילו לשמי הם שנאמר ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו (שם שם /בראשית מ"ח/ ו'), הרי נתבשר יוסף על שני דברים שהדיבר בירך את שני בניו המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים (שם שם /בראשית מ"ח/ ט"ז) ועשאם שבטים אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (שם שם /בראשית מ"ח/ ה'), אף על פי שהיצר הקדים אפרים למנשה, ומה שאמר נראה אלי בלוז (שם שם /בראשית מ"ח/ ג') היא בית אל כדכתיב לוזה [וגו'] היא בית אל (שם /בראשית/ ל"ה ו'), אמר רבי ברכיה הכהן (בש"ר ברכיה) בשם ר' לוי בשם ר' שמואל בן נחמן דרש יעקב לעשות אפרים ומנשה שבטים אמר שנראה הקדוש ברוך הוא אלי ואמר לי אני אל שדי וגו' ומלכים (ממך) [מחלציך] יצאו אילו אמר לי ומלכים ממך יצאו הייתי אומר על השבטים אמר, לא אמר לי אלא מחלציך על בני בניי אמר על אפרים ומנשה, אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום אם אין אתה למד מכאן שהם קהל גוים מן הפרשה אתה למד ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים. דבר אחר גוי וקהל גוים גוי זה בנימין, קהל גוים זה אפרים ומנשה, ומלכים מחלציך יצאו זה שאול המלך שעמד מבנימין תחילה למלכים שנאמר ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל (שמואל א' ט' א'), וכיון שבירכם ועשאם שבטים התחיל אומר על עסק רחל אמר לו למה לא נכנסה לקבורה (אמך) [עמך] שהיה יוסף מיצר על הדבר מאוד, התחיל אביו משיבו עליה אני בבואי מפדן אין כתיב כאן אלא ואני בבואי מפדן (בראשית מ"ח ז') מהו ואני אמר לו חייך כשם שהיית מבקש שתכנס אמך לקבורה כך אני הייתי מבקש הדא היא דכתב ואני, מתה עלי (שם /בראשית מ"ח/) מהו עלי עלי הייתה טרחותה. דבר אחר עלי שחסרתיה שלא הייתה לי נחת רוח אלא היא מתה עלי שחסרתיה, אמר לו שמא מה שלא הכנסת אותה לקבורה שמא עונת גשמים הייתה, אמר לו לאו בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם /בראשית מ"ח/) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה שיכולים (הלו') [להלוך], אמר לו יוסף גזור עכשיו ואני מעלה אותה וקוברתה, אמר לו יעקב אין אתה יכול בני שלא קברתיה שם אלא על פי הדיבור שאף אני בקשתי להעלותה ולקוברה ולא הניחני הקדוש ברוך הוא שנאמר ואקברה שם (שם /בראשית מ"ח/) מהו שם על פי הדיבור, ולמה שגלוי וצפוי לפניו שסוף בית המקדש עתיד ליחרב ובניו עתידים לצאת בגולה והם הולכין אצל אבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם ואינם מועילין להם וכיון שהם הולכין בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים מן הקדוש ברוך הוא ואומרת לפניו רבונו של עולם שמע בקול בכייתי ורחם על בניי או תן לי האוניא שלי, מיד הקדוש ברוך הוא שומע בקול תפילתה מנין שכן כתב בכי תמרורים רחל מבכה על בניה (ירמיה ל"א י"ד) וכתב ויש תקוה לאחריתך [נאום ה'] ושבו בנים לגבולם (שם שם /ירמיהו ל"א/ ט"ז) הרי פייסו למה לא נכנסה אמו לקבורה, עשה את בניו שבטים התחיל יוסף מקרב את בניו אצל אביו כדי שיברכם שנאמר ויקח יוסף את שניהם אפרים בימינו (בראשית מ"ח י"ג), ולמה עשה יוסף כן אלא כיון שראה שהזכיר לאפרים תחילה אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (שם שם /בראשית מ"ח/ ה') נתיירא שמא ידחה מנשה מן הבכורה לפיכך הגישם אצלו והעמיד מנשה בימינו ואפרים בשמאלו, אמר הקדוש ברוך /הוא/ ואיני מודיע ליעקב מה עתיד לעמוד מאילו ירבעם בן נבט מאפרים (ומנשה שהכניס צלם בהיכל), אמר רבי חמא צפה הקדוש ברוך הוא שירבעם בן נבט עומד מן אפרים ועושה שני עגלים מהו מי אלה (שם שם /בראשית מ"ח/ ח') אלה אלהיך ישראל (שמות ל"ב ד') ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב (מלכים א' י"ב כ"ח) מיד סילק הקדוש ברוך הוא הימנו רוח הקודש. ועיני ישראל כבדו מזקן (בראשית מ"ח י') א"ר יהודה כמשמעו של מקרא שריסי עיניו כבדו מזוקן והיו דבוקים זה לזה וכשהיה מבקש לראות היה תולה אותם אמר לו רב נחמן חס ושלום מהו לא יוכל לראות שנסתלקה ממנו רוח הקודש, התחיל יעקב אמר לו מי אלה הרי שבע עשרה שנה ישבו אצלו והוא אומר לו מי אלה אלא שצפה שני עגליו של ירבעם שהוא מטעה את ישראל ואומר להם אלה אלהיך ישראל. ד"א מהו מי שצפה שעתיד ליפול מבניו חמשים רבוא מ' ארבעים י' עשרה הרי חמישים ריבוא אילו חמש מאות אלף שהלך ישראל במלחמה, התחיל יוסף מבקש ואמר לו אבא בניי צדיקים הם כמותי בני הם [אשר נתן לי אלהים בזה] (שם /בראשית/ שם /מ"ח/ ט') מה בזה שהביא את אסנת אמם לפני אביו ואמר לו אבא בבקשה ממך אפילו בשביל הצדקת הזו, אמר לו קחם נא אלי ואברכם (שם /בראשית מ"ח/) הביאם אצלו התחיל מגפפן ומנשקן ושמח בהם אמר שמא מתוך שמחה תשרה עלי רוח הקודש ואברכם ולא חזרה עליו רוח הקודש, וכיון שראה יוסף צרתו נטלם ויצא לו לחוץ ונפל על פניו והרביצם על פניהם ומבקש רחמים, א"ר מיד אמר הקדוש ברוך הוא לרוח הקודש עד אימתי יהיה יוסף מצטער הגלי במהרה והכנסי ביעקב שיברכם שאין הקדוש ברוך הוא יכול לראות את השבט נופל על פניו, אף יהושע בן בנו נפל על פניו מיד קפץ עליו הדיבור ואמר לו קום לך למה זה אתה נופל על פניך (יהושע ז' י'), הוא הנביא אומר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי (הושע י"א ג') תרתי ריגלתי ברוח הקודש לברך אפרים, אימתי קחם על זרועותי כשאמר יעקב ליוסף קחם נא אלי ואברכם, בזכותו של מי בחבלי אדם אמשכם (שם /הושע/ שם /י"א/ ד') בזכותו של יוסף ולא ידעו כי רפאתים (שם /הושע י"א/), כיון שהעמיד את אפרים משמאלו ואת מנשה בימינו [מה] עשה יעקב שכל את ידיו (בראשית מ"ח י"ד), מהו שכל אמר רבי שכל [ודאי] אמר רבי יהודה שכל ידיו של יעקב בבכורתו של מנשה ורבי נחמיה אמר שכל השכילו ידו של יעקב לרוח הקודש כמה שכתב משכיל לאיתן האזרחי (תהלים פ"ט א'), כיון שראה יוסף כן היצר מיד תמך ידו של אביו להעבירה מעל ראשו של אפרים ולהניחה על ראשו של מנשה, אמר לו ליוסף ידי אתה מבקש להעבירה שלא בטובתי, [אמר ר' ברכיה ברבי] המלאך שלישו של עולם יש בו (אמר רבי ברכיה ברבי) והאיך זו תפסה לשר צבא של מעלה ואתה סבור להעבירה שלא בטובתי, וימאן אביו [וגו'] (בראשית שם /מ"ח/ י"ט) אלא מה אמרת זה ידעתי אלא מה אתה סבור מפני שהייתי שואלך בכל עת מה עשו בך אחיך ולא היית אומר לי, מה אתה סבור שלא הייתי יודע ידעתי בני ידעתי, התחיל מברכם ויברכם ביום ההוא לאמר [וגו'] וישם את אפרים לפני מנשה (שם שם /בראשית מ"ח/ כ'), אמר הקדוש ברוך הוא הואיל וגזר יעקב שיהא אפרים ראשון אף קרבנות הנשיאים כשבאים להקריב אפרים מקריב קודם מנשה ביום השביעי נשיא לבני אפרים ולאחרי כן ביום השמיני נשיא לבני מנשה.


אליהו52
הודעות: 275
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אליהו52 » 07 יולי 2020, 21:07

יונה בן יעקב כתב:
07 יולי 2020, 20:09
שלו' וברכה,
אני זקוק לירושלמי סנהדרים פ"י
ולפסיקתא רבתי שהביאו התוס' סוכה ל"ו. למטה, [על דברי חכמים כדרבונות] ואין לי מושג היכן זה.

ייש"כ, האשכול הזה מגדיל תורה באופן מדהים!

ירושלמי סנהדרין פרק י.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


זך הרעיון
הודעות: 150
הצטרף: 02 יוני 2020, 23:58
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי זך הרעיון » 08 יולי 2020, 23:50

אם מי שיוכל להביא מכתבים ומאמרים ח"ג ממרן הגרא"מ שך זצ"ל


יעקב שלם
הודעות: 1694
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 614 פעמים
קיבל תודה: 536 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יעקב שלם » 12 יולי 2020, 19:21

פתחי חושן בעיקר על הלכות עדות

תודה רבה


אליהו52
הודעות: 275
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אליהו52 » 12 יולי 2020, 21:20

יעקב שלם כתב:
12 יולי 2020, 19:21
פתחי חושן בעיקר על הלכות עדות

תודה רבה

אמור להיות פתוח באוצר כיון שהוא בתוך 150 עמודים הראשונים
אם משהו ספציפי יותר דחוף תכתוב ואי"ה והזמן יתפנה אשתדל להעלות

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 1405
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 241 פעמים
קיבל תודה: 436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 13 יולי 2020, 00:08

זקוק בדחיפות לתשובת יביע אומר בעניין חדר יחוד (על גדר חופה למנהג הספרדים).

תודה רבה.

נ.ב. לא באתי לפתוח נושא. רק בקשה אם מישהו יכול להעלות את התשובה.


אליהו52
הודעות: 275
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אליהו52 » 13 יולי 2020, 17:32

מכל מלמדי השכלתי כתב:
13 יולי 2020, 00:08
זקוק בדחיפות לתשובת יביע אומר בעניין חדר יחוד (על גדר חופה למנהג הספרדים).

תודה רבה.

נ.ב. לא באתי לפתוח נושא. רק בקשה אם מישהו יכול להעלות את התשובה.
מקוה שהתכוונת לתשובה הזאת



שו"ת יביע אומר חלק ה - אבן העזר סימן ח
אם צריך לייחד החתן והכלה מיד לאחר החופה. 
א. ראיתי ונתון אל לבי לחקור לפמ"ש הרמב"ם (פ"י מה' אישות ה"א), ומרן הש"ע (סי' נה ס"א) שענין החופה הוא שיביא החתן את הכלה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו, (וכבר ביארנו בס"ד בתשובה הקודמת, שכן דעת רבינו האי גאון, ור' יצחק בן מרון, ור' יוסף הלוי אבן מיגאש, ור' יצחק בר ראובן, והראב"ד). א"כ מדוע אנו הספרדים לא נוהגים לעשות הייחוד לחתן עם הכלה מיד לאחר שבע ברכות, אלא הייחוד נעשה רק לאחר סעודה ראשונה שמסתיימת בדרך כלל בשעה מאוחרת בלילה, והרי יש בזה הפסק גדול בין ברכת הנישואין לחופה, ובשלמא לדעת הפוסקים הסוברים, שהחופה אינה ייחוד, אלא פריסת הטלית על ראש החתן והכלה בשעת ברכת נישואין, ניחא, אבל להרמב"ם ומרן הש"ע הרי היה צריך לעשות הייחוד מיד לאחר שבע ברכות, כדקי"ל שכל הברכות צ"ל עובר לעשייתן. והנה בדרשות מהרי"ל (הל' נישואין דס"א ע"א) כ', מנהג קדמונים ליחד החתן והכלה אחר שבע ברכות בחדר אחד, ואוכלים שם ביחד, כדי שיהא לבו גס בה, ואין שם רק אשה אחת מקרובות הכלה המשרתת להם, ורק לאחר מכן נכנסים הקרואים לאכול עמהם ולשמחם, והאידנא נשכח המנהג, והכל נכנסים שם, ואין שם שום ייחוד, ולא נכון הוא. ע"כ. והרמ"א בהגה (סי' נה ס"א) כ', שפורסין יריעה ע"ג כלונסאות ומכניסין החתן והכלה תחתיה, ומקדשה שם, ואחר שמברכים ברכת אירוסין ונישואין, מוליכין אותם לביתם, ואוכלים יחד במקום צנוע, וזוהי החופה הנוהגת עכשיו. ע"כ. (והאחרונים מצאו סמך לזה מהזוה"ק פר' פינחס (דרמ"א סע"ב): כלה עיילת לחופה ובעת למיכל, דין הוא דייכול חתנה בהדה, הה"ד באתי לגני אחותי כלה, הואיל ואתינא לגבה ולמיעל בהדה לחופה, אכלתי יערי עם דבשי). והב"ח (ר"ס סא) כ', שעיקר החופה הוא מה שמתייחדין במקום צנוע ואוכלים שם, כמ"ש הרמב"ם והטוש"ע, ולכן יש למנוע מלכנוס שם רבים, שא"כ אין כאן ייחוד ולא מקום צנוע. ע"כ. וכ' ע"ז הבית שמואל (סי' נה סק"ה), משמע שמועטים יכולים להכנס, ואין בזה טעם, דהא בעינן ייחוד הראוי לביאה, ולכן יש למנוע שלא יכנס שם שום אדם כדי שיהיה ייחוד גמור. ע"כ. אולם מד' מהרי"ל מוכח כהב"ח, וכ"כ הגאון מליסא בסידור דה"ח (דקל"ז ע"א). וכ"כ המקנה בקו"א (סי' סא ס"ב). וע"ש. ועכ"פ עינינו הרואות שרק אחינו האשכנזים נזהרים בענין הייחוד סמוך לברכת הנישואין, אבל אצלינו לא נהגו בזה כלל, ולכאורה טעמא בעי, שהרי אנו נוהגים תמיד כדעת הרמב"ם ומרן הש"ע, ודבריהם נר לרגלינו, ולשיטתם היה נראה שצריכים לעשות הייחוד מיד אחר ברכות הנישואין, כדי שיהיו עובר לעשייתן, והן אמת שבתשובתינו הקודמת הבאנו אחרונים רבים מרבני הספרדים שכותבים, שהמנהג לקרות חופה לפריסת הטלית על ראש החתן והכלה, מ"מ אכתי לא איפרק מחולשא, כי מדוע אין חוששים להחמיר כדעת הרמב"ם והטוש"ע שסוברים חופה היינו ייחוד ולעשות הייחוד מיד אחר שבע ברכות, והלא אין בזה עמל וטורח ולא הפסד. וע' בשו"ת שערי רחמים ח"ב (חאה"ע ס"ס טז) שכ', דאנן בדידן נקטינן כדעת מרן הש"ע שקבלנו הוראותיו דחופה היינו ייחוד הראוי לביאה. ע"ש. וכיו"ב כ' בשו"ת ישא איש (חאה"ע סי' ט). ע"ש. 
ב. והנה הר"ן בפ"ק דפסחים (ז:) כ' וז"ל: ולענין ברכת נישואין נהגו שאין מברכין אלא לאחר כניסה לחופה, לפי שאין ברכות אלו אלא ברכות תהלה ושבח, תדע שהרי מברכין אותם כל שבעה. וכן נראה מד' בה"ג. אבל הרמב"ם (פ"י מה' אישות ה"ג) כ' שצריך לברך אותן קודם נישואין. וכן דעת הרמב"ן ז"ל. ולא מפני שהן בכלל מ"ש כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, שהרי אלו ברכות השבח הן, אלא מפני שחופה ייחוד היא, ובעינן ראויה לביאה, וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. ע"כ. (ומ"ש הר"ן בראש דבריו, שמברכין אותן לאחר כניסה לחופה, היינו לפי שיטתו של הר"ן ז"ל בריש כתובות שחופה אינה ייחוד. ע"ש). ולפ"ז יוצא לנו שאין צורך שהחופה תהיה סמוכה לברכת נישואין, הואיל וברכת השבח היא, וכמ"ש הר"ן (פסחים שם), שברכות השבח שנאמרו בפ' הרואה א"צ לברך אותן עובר לעשייתן, וכיון שלאחר מכן מברך לא נתנו בהם חכמים שיעור תכיפה. ע"ש. ונראה דה"ה הכא שא"צ להסמיך החופה דהיינו הייחוד לבר' נישואין מה"ט דהויא בר' השבח. (ואף שהר"ן עצמו (שם) כ' שמד' הירוש' פר' הרואה גבי ברקים ורעמים משמע שאף בבר' השבח בעינן שיהיו בתוך כדי דבור לראייה או לשמיעה. ע"ש. אולם בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סי' קצא) כ', שפוסקים רבים לא ס"ל הא דהירוש', דס"ל דהבבלי פליג ע"ז, ושאין לחלק בברכות אלו משאר ברכות השבח, ואף להירוש' דוקא בברכות אלו בעינן תכ"ד, משום שאחר שמיעתן וראייתן עבר עניינם מכל וכל וכו'. ע"ש. וע' בט"ז וא"ר (ס"ס רכז). ודו"ק). והטור (סי' סב) כתב: מברכין ברכת חתנים קודם כניסת חופה. וכ' ע"ז מרן הב"י, כ"כ הרמב"ם בפ"י מה"א, והטעם מבואר משום דכל המצות מב' עליהן עובר לעשייתן, אבל הר"ן כ' שלא מפני שהיא בכלל מ"ש כל המצות מב' עליהן עו"ל, שהרי אלו בר' השבח הן, אלא מפני שהחופה ייחוד הוא ובעינן ראויה לביאה, וכלה בלי ברכה אסורה לבעלה כנדה. ע"כ. ונראה דמרן הב"י סבר וקבל דעת הר"ן, שברכות השבח הן, וא"צ בהן עובר לעשייתן. וכ"כ רבינו אברהם בן הרמב"ם, והובא בריש ס' מעשה רוקח ח"א (ד"א ע"ד), שצריך החתן לברך ברכת אירוסין בעצמו, שברכת המצות היא, משא"כ שבע ברכות של נישואין אין החתן רשאי לברכם, אלא גדול הנמצאים שם, שאינם אלא ברכות השבח. ואבא מארי כעס על חתן שבירך ז' ברכות לעצמו, ואמר שסיבת כעסו הטעם שזכרתי. ע"ש. הא קמן שגם דעת הרמב"ם כמ"ש הר"ן שברכות נישואין כולם ברכות השבח הן. וכן כתב המאירי (פסחים ז:), שמברך שבע ברכות אחר כניסה לחופה, ואף על גב דחופה הראויה לביאה בעינן, וכל שלא בירך אינה ראויה שכלה בל"ב אסורה לבעלה, לא נאמר כן אלא שתהיה ראויה לביאה מצד עצמה, ר"ל שתהיה טהורה, אבל זו הרי הברכה תכופה לחופה, ועוד שהרי ברכות אלו בר' השבח הם, ויש להם מקום אף לאחר מעשה, והראיה שמב' אותן כל שבעה וכו'. ע"כ. וז"ל מהר"ם חלאוה (פסחים ז:), וברכת נישואין לאו על הכניסה לחופה הן, אלא על אסיפת העם וברכות של שבח הן, הילכך שפיר דמי לברך לבסוף. ע"ש. והרמ"א בדרכי משה (ר"ס סב) כ', שהמנהג לברך ז"ב אחר כניסה לחופה, ולפ"ד הרא"ש שא"צ חופה הראויה לביאה א"כ ס"ל שא"צ לברך קודם כניסה לחופה, וכ"ש בזה"ז שהחופה אינה ייחוד, לכן אין מבר' אלא תחת החופה. ע"כ. אבל הפרישה כ' דמה שנהגו לברך תחת החופה משום שאין זה עיקר החופה, אלא מה שהולכים אח"כ החתן והכלה ואוכלים במקום צנוע, וזהו עיקר החופה, והוי שפיר עובר לעשייתן. וכיו"ב כ' הב"ח. והשיג עליהם בס' בית הלל שנעלם מהם ד' הרמ"א בד"מ הנ"ל, דה"ט משום שא"צ חופה הראויה לביאה. וא"כ אין צורך בייחוד אחר בר' נישואין. כיעו"ש. והבית שמואל הביא ד' הרמ"א בד"מ, וכתב, אבל הר"ן כ' עוד טעם שמב' קודם החופה כדי שתהיה הברכה עובר לעשייתן, והכי קי"ל דמברכים בר' אירוסין קודם הקידושין, וכמ"ש בסי' לד, ומה שאנו מבר' ברכות נישואין תחת החופה, משום שמברכין קודם שהולכים לאכול במקום צנוע, והוי עובר לעשייתן. ומיהו אין ראיה מברכת אירוסין שמבר' עובר לעשייתן, דהתם שאני שמזכיר אירוסין בברכה, משא"כ ברכת נישואין. עכת"ד. והנה מ"ש בשם הר"ן שהוא משום עובר לעשייתן, ליתא, ואדרבה הר"ן דחה טעם זה. וכנ"ל. ובס' המקנה בקו"א הק' על הבית שמואל שאומר שהברכה עובר לעשייתן לפני שילכו לאכול במקום צנוע, שא"א לומר כן, שא"כ ההליכה מבית החופה אל בית החתנות הויא הפסק בין הברכה לנישואין, כמ"ש בש"ע א"ח (סי' ח סי"ג). ומ"ש הרמב"ם והטוש"ע שמב' קודם נישואין, היינו שמב' בבית החתונה קודם הכניסה לחדר המיוחד לחתן ולכלה, דמחדר לחדר לא הוי הפסק, כמ"ש המג"א שם ס"ק יז. ע"כ. ולכאורה אי משום הא לא איריא, כי הב"ח והט"ז באו"ח שם חולקים ע"ד הש"ע וס"ל דהליכה לא הוי הפסק, וע"ע במאמר מרדכי (סי' תלב סק"ד). ובשו"ת אגודת איזוב (חאו"ת /חאו"ח/ סי' יא). ע"ש. אלא שי"ל דשאני התם שחלה הברכה על הטלית הראשון, אבל כאן אם איתא דבעינן עובר לעשייתן, מסתברא ודאי דההליכה לבית אחר הוי הפסק, אא"כ נאמר שגם החופה שעושים בעת בר' נישואין חשיבא התחלת חופה. וכ"כ המקנה שם, שאף באלמנה שאין החופה קונה אלא הייחוד, צ"ל שאעפ"כ לא הוי ההליכה הפסק, שכבר התחילה החופה אלא שאינה נגמרת לקנות עד הייחוד, ואין כאן הפסק בין הברכה לייחוד. וכ"ש למנהג אשכנז שאחר שעושים החופה ברחוב באין לבית ועושין סעודה ומברכים ז"ב: קודם הייחוד, וע"כ דס"ל שעיקר החופה היא מה שעושים ברחוב, שאל"כ איך שייך לברך ב"פ ז"ב קודם החופה. ומיהו מה שעושים כן גם באלמנה צ"ע, ונכון לייחדם קודם סעודה. עכ"ד. והנה כ"ז לפי המונח דבעינן עובר לעשייתן בבר' נישואין. אבל לפ"ד הר"ן וסיעתו, אין אנו צריכים לכך. וע' בכתובות (ז:) מברכין בר' חתנים בבית חתנים, ר' יהודה או' אף בבית האירוסין מבר' אותה, אמר אביי, וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה. והנה בודאי שצריך כוונה בייחוד לשם חופה לעשותה נשואה. (וכ"כ בשו"ת בית יצחק חאה"ע סי' קמה אות ו). וביהודה אפי' היו מתייחדים לא היו מכוונים לשם חופה, ולכן עד כניסתה לחופה היתה נקראת ארוסה, וכמ"ש ביבמות (מא) ר' יהודה אומר כל הארוסות ינשאו (תוך שלשת חדשי הבחנה), חוץ מן הארוסות שביהודה (דחיישינן דילמא בא עליה). אלמא דאכתי דין ארוסה יש לה. וכ"כ להדיא רבינו ישעיה הא' בשו"ת הרי"ד הנד"מ (סי' מז עמוד רכא). ואעפ"כ לא חששו לאיסור ברכה שא"צ בבר' ז"ב בבית אירוסין, אף שהם נאמרים זמן רב קודם כניסה לחופה, וע"כ משום דהוו ברכת השבח. וע"ע בס' העיטור (שער ב ח"ד), שכן מנהגם לקדש שנה או שנתיים קודם כניסה לחופה, ובין כך מתייחדין שניהם, לפיכך מברכין ז"ב בבית אירוסין. ע"ש. אלמא דלא חיישינן שיהיו ברכות נישואין סמוכים לחופה. ולכן גם להרמב"ם ומרן שהחופה היינו ייחוד, אין צורך לעשות הייחוד סמוך לבר' הנישואין, כיון שברכות השבח הן, ולא בעינן בהו עובר לעשייתן, וכמ"ש הר"ן והמאירי ומהר"ם חלאוה הנ"ל. [וע' בתשו' הר"ש בן אברהם (בתשו' מיימוני הל' אישות סי' יט), שכ', במי שקידש ונשא והוליד בנים ונמצאו הקידושין פחות משוה פרוטה וכו', ויתכן שאותה ברכה שבירכו בשעת נישואין ראשונים תועיל לעכשיו, ואעפ"כ שכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, לא גזרו אלא היכא דבעי ברכה ודאי, ולא במקום שאין מבר' מספק, ואשכחן שמועילה בר' נישואין שנה קודם נישואין, דביהודה היו מבר' בר' חתנים בבית האירוסין, משום שפעמים מתייחד עמה קודם נישואין וכו'. ע"ש. וכ"כ בתשו' הרי"ד הנד"מ (סי' ל עמוד קנד), שכיון שבירכו ז"ב בבית האירוסין שוב אינם חוזרים ומבר' בבית נישואין. אך בתוס' רי"ד (כתובות ז:) כ', ונ"ל שכיון שבירך ז"ב בבית אירוסין אסור עוד לברכם בשעת נישואין דהו"ל בר' לבטלה, א"נ י"ל משום אפושי שמחה, וכל מה שמברכים בתוך ז' ימי חופה אין בהם משום ברכה לבטלה, וה"נ כיון שעיקר חיתון הוי בנישואין הילכך חוזר ומברך אותם בשעת נישואין. ובחי' הריטב"א (כתובות ז:) כ', וי"א שצריך לחזור ולברך בשעת נישואין, שלא יתמהו כיצד כלה נכנסת לחופה בלי ברכה, ועוד דשעת נישואין הוי מילתא אחריתא ולא גרע מפנים חדשות. ע"כ. וכ"כ בתשובת הר"א מזרחי (סי' ד), וז"ל: ופוק חזי מאי עמא דבר בכל ארץ אשכנז ורומניא שמתייחדים עם הכלה אחר אירוסין מיד, שמברכין בר' חתנים בבית האירוסין וגם בבית חתנים, ולא סגי להו בבר' חתנים שבאירוסין וכו'. ע"ש. ודו"ק]. 
ג. ועינא דשפיר חזי בשו"ת משאת בנימין (סי' צ), שהביא מ"ש בירושלמי (פ"ק דיומא סוף ה"א), הלין דכנסין ארמלן בע"ש צריך לכנסן מבעוד יום כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת. וסיים ע"ז, ונ"ל שאפילו בתולה שנישאת בע"ש דקי"ל חיבת חופה קונה לכל דבר, אפ"ה כשר הדבר לכתחלה לייחדם מבעוד יום, מפני שיש מרז"ל המפקפקים על חופה שלנו, שהיא פריסת טלית על ארבע קונדסין ומכניסין החתן והכלה שם, ואומרים שהעושה כן לכוונת חופה טעות בידו, כי אין זו חופה כלל, ואין חופה זו קונה להיות כאשתו לשום דבר בעולם, ולדבריהם נמצא שכשיתייחד ויבעול הבתולה בשבת הרי הוא כקונה קנין בשבת, ויש לחוש לדבריהם, ושמעתי שבקצת קהלות נוהגים שאפי' בחור הנושא בתולה מיד לאחר החופה מיחדין אותן בחדר צנוע, והוא מנהג טוב בעיני, וראוי לנהוג כן בכל מקום כשעושים נישואין בערב שבת וכמש"כ לעיל. עכת"ד. ומבואר מדבריו שאם הנישואין נעשים בשאר ימים אין הכרח להקדים הייחוד ולהסמיכו לברכת נישואין מיד, וע"כ דה"ט משום שבברכות השבח לא בעינן שהיו /שיהיו/ עובר לעשייתן. וע"ע בשו"ת הרדב"ז (סי' תצו) שכ' ג"כ, שאפילו בתולה הנישאת בע"ש, צריך ליחדם מבעו"י, שהרי אין עושים חופה אלא ז' ברכות בלבד, וכבר כ' הרמב"ם (בפ"י מה' אישות): שהכניסה לחופה היא שיביאנה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו, וייחוד זה הוא הנקרא נישואין בכל מקום. הילכך אפילו בתולה צריכה ייחוד מבעו"י, ואם לא נתיחד עמה מבעו"י לא יתיחד עמה בשבת כלל, שנמצא קונה קנין בשבת. ע"כ. ובשיורי כנה"ג א"ח (סי' שלט סק"י) הביא דברי המשאת בנימין הנ"ל, וכתב שכן נהגו בקושטא כשעושים נישואין בע"ש, שהחתן והכלה נכנסים לחדר אחד לבדם, ואוכלים שם במקום צנוע, וממילא נעשה הייחוד קודם ליל שבת. ע"כ. וכ"כ הגאון מהרימ"ט בחידושיו (ריש פ"ק דכתובות). ע"ש. גם בשער המלך (בפ"י מה' אישות, קונט' חופת חתנים סוף סעיף ט), כ', שלענין הלכה יש לחוש לד' הרמב"ם שהחופה אינה אלא ייחוד, ולכן בתולה הנישאת בע"ש, צריך החתן להתייחד עמה בע"ש ייחוד הראוי לביאה, שאל"כ כשיתיחד ויבא עליה בשבת נמצא כקונה קנין בשבת, ואם כי לא ראיתי נזהרים בזה מ"מ ראוי לנהוג כן. ע"כ. והרה"ג ר"א בן שמעון בנהר פקוד אה"ע (דט"ז ע"ב) כתב, שכל העם אשר בשער עדים שמעולם לא היתה כזאת ליחד החתן והכלה הבתולה בחדר צנוע אפי' בע"ש, ועל כרחך דה"ט דלית לן סברת האומרים דחופה היינו ייחוד וכו'. ע"ש. (וכיו"ב כ' בס' טהרת המים מע' כ סוף אות מ). ואין אלו דברים של טעם, כי למה לא נחוש לד' הרמב"ם וסיעתו, ומרן הש"ע שקבלנו הוראותיו, והעיקר לחוש לזה כדברי כל גדולי האחרונים הנ"ל. וכמו כן יש להשיב עמ"ש בשו"ת כרם חמר (חאה"ע סי' צד), להוכיח שהמנהג דלא כרמב"ם ומרן הש"ע דס"ל דחופה היינו ייחוד, שהרי רוב החופות נעשות בע"ש, ולעולם אינם מתייחדים אלא בלילה, ולדבריהם הו"ל כקונה קנין בשבת, א"ו דס"ל כהתוס' והרא"ש (סוכה כה:) שמקום ישיבת החתן והכלה באפריון הוי חופה. ע"ש. ולפמש"כ נראה דלדידן דאזלינן בתר הוראת מרן איבעי לן למיחש ולייחדם קודם השבת. ועל כל פנים מוכח שפיר דלכ"ע אין צריך לעשות הייחוד מיד אחר ברכת נישואין, משום עובר לעשייתן, ושכן המנהג הפשוט ברוב קהלות, והוא כמנהג הספרדים שאינם מתייחדים אלא בלילה אחר גמר הסעודה. וה"ט משום שבברכות השבח לא הצריכו עובר לעשייתן. (וע"ע להלן בתשובה שאחר זה). וכן מתבאר מדברי התוס' יומא (יג:) סוף ד"ה לחדא. ע"ש. 
ד. וחזי הוית להרה"ג ר' עובדיה הדאיה שליט"א בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (חאה"ע סי' י), שנשאל בנ"ד על מה שאין אנו הספרדים נוהגים ליחד החתן עם הכלה מיד לאחר שבע ברכות, כדי לצאת י"ח הרמב"ם ומרן שהחופה היינו ייחוד, והשיב, כי נראה דמ"ש מרן בש"ע (סי' נה) שהחופה היינו ייחוד, אין זה אלא מעיקר הדין, אך לפי המנהג שכ' הר"ן (ריש כתובות) וז"ל: ולפי מה שאנו נוהגים עכשיו לעשות החופה בלי ייחוד, לכן אין אנו מקפידים אם היא נדה אם לאו, ומ"מ כשר הדבר שלא תכנס לחופה עד שתטהר. וגם מרן (סי' סא ס"ב) כ' בזה"ל: כשר הדבר שלא תנשא נדה עד שתטהר, מבואר מזה שאין הייחוד מעכב, ולכן רק מהיות טוב לא תנשא עד שתטהר, וא"כ חזר הדבר להיות בגדר: מנהג ישראל תורה הוא, וכבר כ' מרן בהקדמתו לב"י, שלא בא לבטל מנהגים שנהגו מקדמת דנא, לאסור או להתיר, וכמ"ש בשמו בארץ חיים בכללים (כלל ה). וע' בארץ חיים (סי' נה ס"א) שהביא ד' הרד"א והכל בו שהחופה היינו פריסת הטלית, ושכ"כ בס' רוב דגן וחופת חתנים ופרי הארץ שכן המנהג, והארץ חיים הביא שם קושית מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה ח"א (חאה"ע סי' ג) על מרן הש"ע, שבסי' נה סתם כד' הרמב"ם שחופה היינו ייחוד, ובסי' סא ס"ב כתב, כשר הדבר שלא תנשא נדה עד שתטהר, דמשמע הא איסורא ליכא, והרי זהו רק למ"ד דהחופה אינה ייחוד, והניח בצ"ע. ולפמש"כ לק"מ, דאה"נ דדעת מרן מעיקר הדין כד' הרמב"ם, ומ"ש בסי' סא ס"ב כשר הדבר וכו', הוא כפי המנהג שנהגו מזמן הר"ן כהחולקים על הרמב"ם, ומעתה מנהגינו מיוסד ע"פ הראשונים מלפני זמן מרן הקדוש, שאין מצריכים ייחוד רק פריסת טלית, וא"כ אין לערער על המנהג, ואין לעשות חדשות ולהוציא לעז על הראשונים קדושים אשר בארץ. עכת"ד. והנה המעיין ישר יחזו פנימו כמה תירוצו דחוק, שמרן יסתום דבריו בתרתי דסתרי, פעם לפי הדין ופעם לפי המנהג, וכן לא יעשה, וכל כי האי הו"ל לפרושי, ולא למסתם סתומי. ומ"ש הישכיל עבדי שמנהגינו קדום מזמן הר"ן הנ"ל, הנה אין זה מוכרח שהמנהג שהזכיר הר"ן פשט גם בגבולינו, ושיהיה מנהג כללי לכל עדות הספרדים, וכבר מצאנו כיו"ב להר"ן בתשובה (סי' לח) שכ': שחרם ר' גרשון שלא לגרש בע"כ, פשט איסורו בכל ישראל, שלא ראינו ולא שמענו אשה מתגרשת בע"כ. ובאמת שהספרדים ברוב מקומות מושבותיהם נהגו להיפך, וכמו שהעיד בגדלו מהר"ם אלשקר (סי' צה). וכן פסק מרן הש"ע באה"ע (סי' קיט) בפשיטות. וכמ"ש ג"כ מהר"י נבון בגט מקושר (ד"י סע"ג). וכבר הארכתי בזה לעיל (חאה"ע סי' א). ומשם בארה. וגם מ"ש בארץ חיים בשם האחרונים שמנהגינו לפרוס טלית על ראש החתן והכלה, וזוהי חופה, אין זה מכריע נגד פסק מרן, כי אה"נ שעושים כן לצאת י"ח כל הסברות, וכמ"ש הב"ח (ר"ס סא). אבל אין זאת אומרת שנוהגים להקל נגד פסק מרן להלכה. ומ"ש מרן: כשר הדבר שלא תנשא נדה עד שתטהר, ולא כ' לאסור בהחלט, נראה דה"ט משום שגם הרמב"ם לא הקפיד ע"ז לכתחלה, וז"ל הרמב"ם (בפ"י מה' אישות ה"ו): ולא תנשא נדה עד שתטהר, ואין מברכין לה ברכת חתנים עד שתטהר, ואם עבר ונשא ובירך אינו חוזר ומברך. וכ' ע"ז הרב המגיד, מ"ש ולא תנשא וכו', כ"כ הר"י בן מיגאש וקצת גאונים, ונראין דבריהם, דהא חופה משום ביאה היא, וכיון שאסור לבא עליה ולא להתייחד עמה, אין ראוי שתכנס לחופה, וכבר כ' רבינו לעיל שאין חופת נדה עושה נישואין. ומ"ש רבינו שאם עבר ונשא ובירך אינו חוזר ומברך, נכון הוא, וכן כתבו ז"ל. ע"כ. וכוונת ה"ה למ"ש הר"י בן מיגאש בשו"ת תמים דעים (סי' קפח), בשם ר' יצחק בן מרון: שהנדה אינה ראויה ליכנס לחופה ואין מבר' לה ברכת חתנים עד שתטהר, שאין חופה אלא ייחוד, ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל בדיעבד לא גרעא מפסולות, דקי"ל (יבמות נז:) יש חופה לפסולות, וכ"ש נדה. ע"כ. (וכ"ה בס' צרור החיים להר"ח בר שמואל עמוד קעה). ואף על פי שהרמב"ם ס"ל שחופת נדה אינה קונה: והרי היא עדיין כארוסה, היינו לגבי שאר קנינים, אבל הועילה החופה להתירה לבעלה לאחר שתטהר, ואינו צריך לכונסה שוב לשם חופה, וזהו שכתב: ואם עבר ונשא, אלמא שנחשבת: נשואה לענין שהותרה אליו, ולכן אינו חוזר ומברך לאחר שתטהר. וכן מצאתי להדיא להגאון בית מאיר (סי' סא) שכ', שלשון הרמב"ם והש"ע שכ': שהרי היא כארוסה, לאו דוקא, ורק לעניני קנינים הרי היא כארוסה, ומ"מ מודים הם שבחופת נדה יצאה מאיסור ארוסה ומותרת לו כשתטהר אפי' בביאה בלי כוונת נישואין, שהרי קורא לה נכנסה לחופה, וכן בגמרא: נכנסה לחופה ופירסה נדה, ומוכח שהותרה לו בחופה וקידושין, וכן מוכח ממ"ש הרמב"ם: ולא תנשא נדה עד שתטהר, וקשה דתיפוק ליה שכיון שעדיין היא כארוסה, פשיטא שאי אפשר שתנשא, ואפי' בדיעבד אינם כלום, ומה זה שסיים אח"כ ואם עבר ונשא ובירך אינו חוזר ומברך, אלא ודאי שלענין היתר ביאה חופה גמורה היא, אלא רק לענין קנין הוא דמבע"ל בש"ס, משא"כ לענין היתר ביאה לכשתטהר. עכ"ד. ולפ"ז ניחא מה שתמה המאירי ריש כתובות (עמוד ח) על הרמב"ם, שמאחר שלפי שיטתו חופת נדה הרי היא עדיין כארוסה, למה אם עבר ונשא אינו חוזר ומברך, הרי ברכה זו כמי שאינה. ע"כ. והעיר הרב המו"ל מד' הבית מאיר שיישב יפה ד' הרמב"ם. [וע' בס' חינא וחסדא ח"ג דף צד ע"ב. וי"ל ע"ד]. ואין להקשות שאיך יקנה אותה להתירה לכשתטהר, והרי כיון שאסור להתיחד עמה לא יתכן שיקנה אותה ביחוד של איסור, וכעין מה שהקשה הבית שמואל (סי' ס סק"ב) לשיטת הרמב"ם דחופה היינו ייחוד, א"כ מאי קמבע"ל בש"ס נכנסה לחופה ופירסה נדה מהו, והרי אסור להתייחד עמה, וא"כ איך אפשר שיקנה אותה בייחוד של איסור, והרי אפי' בביאה דעדיפא כ' הר"ו (קידושין י) שאינו קונה בביאת איסור וכו'. ע"ש. אולם זה אינו, להמ"ש /שמא צ"ל: לפמ"ש/ בשו"ת פני יהושע (חאה"ע סי' ג), שאף למרן הש"ע שפוסק כד' הרמב"ם דחופה היינו ייחוד סגי אף בייחוד שהוא במקום שאינו צנוע אף על פי שאינו ראוי לביאה, ורק באלמנה שאין לה דין חופה צריך ייחוד גמור הראוי לביאה. ע"ש. וכ"כ מהר"י עייאש בס' לחם יהודה (דמ"ב ע"ב). וישב בזה קושית הר"ן (ריש כתובות) על הרמב"ם, ממ"ש בכתובות (יב) אלמנה מן הנישואין אף על פי שיש עדים שלא נסתרה ולא נבעלה כתובתה מנה, אלמא דחופה אינה ייחוד, ולפי האמור ניחא, שהיה ייחוד במקום שאינו צנוע. ע"ש. וכ"כ בערוך השלחן (סי' נה טו). ע"ש. ולפ"ז משכחת לה שעשו חופה ע"י שמירה. וכן מצאתי להגאון המקנה (סי' ס"ב) שהעיר עמ"ש מרן: כשר הדבר שלא תנשא נדה עד שתטהר, שהרי להרמב"ם והש"ע חופה היינו ייחוד, וכיון שאסור לחתן להתייחד עמה כשהיא נדה ממילא א"א לעשות חופה דהיינו ייחוד, וכ', שמכאן ראיה למ"ש הב"ח (סי' נה) שאפי' יש שם אדם כיון שהמקום מיוחד להם לבדם חשיב ייחוד ונקרא חופה. ע"כ. ולפ"ז י"ל דמרן שכ' בלשון: כשר הדבר, לשטתיה דס"ל בד' הרמב"ם שהחופה אינה ייחוד גמור הראוי לביאה, אלא ייחוד בעלמא, אף על פי שיש שם שמירה, והר"ן שתלה הקולא בחופת נדה משום שאנו סוברים שהחופה אינה ייחוד, לשטתיה, דס"ל בד' הרמב"ם דחופה היינו ייחוד גמור הראוי לביאה. ולפי שמרן ראה שאין ד' הר"ן מוכרחים, וכאמור דלא תליא הא בהא, לכן כתב בלשון: כשר הדבר. וכן מתבאר בס' בית מאיר (סי' נה). ע"ש. ונסתלקה בזה קושית מהר"י עייאש בתשו' בית יהודה (סי' ג) הנ"ל. ומ"מ לכתחלה ודאי דחיישינן שלא תנשא נדה, שמא יתייחדו לגמרי, דזמנין דלאו אדעתייהו דאינשי לשמרם. וכן יש להעמיס בכוונת רבינו יצחק בר ראובן בארחות חיים ח"ב (עמוד מה), שהנדה אינה ראויה להכנס לחופה ואין מברכים לה בר' חתנים כלל עד שתטהר, שאין חופה אלא ייחוד לשם נישואין, ונדה אסורה להתייחד. ע"כ. ולכאו' נראה דס"ל שהחופה היינו ייחוד גמור הראוי לביאה. אך י"ל דמשום דחיישינן שמא יתייחדו לגמרי, לכן יש להחמיר לכתחלה, (וכמו שסיים הא"ח שם: ומיהו הרמב"ן כ' ובדיעבד מותר). [וע' בשער המלך (בחופת חתנים סעיף ט) מ"ש ע"ד הבית שמואל הנ"ל. והב"ש לשיטתו דס"ל דלהרמב"ם בעינן ייחוד גמור הראוי לביאה]. ואמנם נכון שראינו בשו"ת אדמת קדש ח"ב (דקכ"ט ע"א) שכ' שמעשים בכל יום שכונסים לחופה אף שהכלה נדה, אך אין מתייחדים עד שתטהר. ע"ש. וכ"כ מהר"י נבון בגט מקושר (דף א ע"ד) שפשטה הוראה והמנהג לכנוס לכתחלה אפי' נדה ודאי כדברי הרא"ש והר"ן, ולא חשו למ"ש מרן הש"ע (סי' סא ע"ב) שכשר הדבר שלא תנשא נדה עד שתטהר. ושם בגט מקושר (דף ב ע"ג) כ', ומורינו הרב כמהר"י הכהן הורה לסיבה קלה להתיר לכנוס לכתחלה תוך ז' נקיים דחימוד ע"י שמירה שלא יתייחדו, כמו בנדה. ע"ש. וע"ע בשו"ת חיים שאל ח"א (סי' ז) ובס' שמן המשחה (דע"ח ע"ג). ע"ש. ומ"מ אין מזה שום ראיה לומר דהיינו משום דס"ל שהחופה אינה ייחוד. והרי זה כמבואר. (וע"ע להלן סימן י מש"כ בדין חופת נדה). וכבר מצאנו לגאון ירושלים בס' פרי האדמה ח"ג (די"ד ע"א) דס"ל שעלינו לנהוג כד' הרמב"ם ומרן הש"ע שהחופה היינו ייחוד. ולכן בתולה הנישאת בע"ש, לא סגי להו בפריסת הטלית על החתן והכלה בעת ברכות נישואין כנהוג, אלא צריך לקנותה על ידי שהחתן מוליכה יותר מד' אמות לבית הנישואין, ושכן המנהג, ומנהג נכון הוא. ע"ש. אלמא דאנן בדידן נקטינן גם בזה כהוראות מרן, הא אין לך לומר במה שנהגו שאין עושים הייחוד מיד לאחר ברכת נישואין, אלא מטעם שכתבנו לעיל שברכת השבח א"צ להיות עובר לעשייתן, וברכת נישואין ברכת השבח היא. וזה ברור. 
ה. פש גבן להעיר עוד בענין הייחוד שעושים לחתן ולכלה בלילה, ואין מלווין אותם לחדרם אלא קרובי החתן והכלה, ולפעמים אין השכנים רואים אותם כשבאים להתייחד, ולכאורה היה צריך להזמין עדים לראות הייחוד שעל ידו נגמרים הנישואין, וכדקי"ל בדין קידושי ביאה, דאמרינן (גיטין פא:) הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה, וכ"פ הרמב"ם (בפ"ג מה' אישות ה"ה) שמתייחד עמה בפני שני עדים ובועלה, וכ"פ הטוש"ע (סי' לג). ונראה שבכניסה לחופה דהיינו הייחוד לא הצריכו עדים לכך, מאחר שכבר עשו הקידושין, ובירכו ז' ברכות של הנישואין, ואין זה רק גמר ענין הנישואין, בכה"ג א"צ עדים, ודוקא בקידושין בעינן עדים לעיכובא משום דחב לאחריני, וכמ"ש בקידושין (סה:). ובתשו' הר"ש בן אברהם בתשו' מיימוני (הל' אישות סי' יט), באדם הנשוי משנים רבות ונמצא שהקידושין לא היו בהן שו"פ, וכתב, שצריך לחזור ולקדשה, שע"ד הקידושין הראשונים בעל, ואפי' בא עליה לאחר שנתברר דליכא בקידושין שו"פ, ליכא עדי ייחוד, והו"ל כמקדש בלי עדים שאין חוששין לקידושין אפי' שניהם מודים, וההיא דהמדיר דגמר ובעל לשם קידושין מיירי בשעת חופה שרגילים לייחד החתן והכלה, ומיהו גבי קטנה אשכחן ביבמות דאם בעל בגדלות אינה יכולה למאן, אלמא אף על גב דליכא עדי ייחוד ודבר שבסתם הוא כדאיתא עדים דמי. ע"כ. נמצא שאף בקידושין עצמן היכא דאיכא למימר דסתמא כעדים דמי, אמרינן, וכ"ש הכא דהוי גמר נישואין. וע"ע בכיו"ב בשו"ת תה"ד (סי' רז). והובא בב"ח (ר"ס מה). ע"ש. ואף להרא"ש (בפ' המדיר ס"ס יא) דס"ל שצריך עדי ייחוד בקטנה שהגדילה, וכ"פ הטוש"ע (ר"ס מג), מ"מ בגמר נישואין יודו שא"צ עדי ייחוד. וכן מוכח מד' המאירי ריש כתובות (עמ' ז) וז"ל: ורבותי למדים מדברי גדולי המחברים (הרמב"ם), שאם כנסה נדה ומתה קודם שתטבול אין בעלה יורשה, כיון שדינה כארוסה, ומיהו אם לא מתה אלא לאחר כמה, ודאי טבלה, ובחזקת טהרה היא, וכמה ייחודין היו לו בה. ע"כ. ואם איתא דבעינן עדים לעיכובא, הרי לא נתייחדה עמו כשטהרה בפני עדים, אלא שא"צ עדים לזה. וכן מצאתי בס' ערוך השלחן (סי' נה ס"ק טו) שכ', שמכיון שהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה לכ"ע א"צ עדי ייחוד שלפני הביאה לגמר נישואין, ואדרבה מכוער הדבר. ע"ש. ומ"מ הנוהגים להזמין עדים לכך יש להם ע"מ שיסמוכו. והנלע"ד כתבתי. והיעב"א. 


יציבא בארעא
הודעות: 8
הצטרף: 31 ינואר 2020, 03:52
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יציבא בארעא » 14 יולי 2020, 17:42

אשמח מאוד אם אחד הרבנים יוכל להביא את ספר בירור זמנים להרב יעקב ביר .
תודה רבה !


יושב אוהלים
הודעות: 1909
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 297 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יושב אוהלים » 14 יולי 2020, 19:02

יציבא בארעא כתב:
14 יולי 2020, 17:42
אשמח מאוד אם אחד הרבנים יוכל להביא את ספר בירור זמנים להרב יעקב ביר .
תודה רבה !
בבקשה:

בירור זמנים הרב יעקב מאיר ביר


יציבא בארעא
הודעות: 8
הצטרף: 31 ינואר 2020, 03:52
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יציבא בארעא » 14 יולי 2020, 19:42

יושב אוהלים כתב:
14 יולי 2020, 19:02
יציבא בארעא כתב:
14 יולי 2020, 17:42
אשמח מאוד אם אחד הרבנים יוכל להביא את ספר בירור זמנים להרב יעקב ביר .
תודה רבה !
בבקשה:

תודה רבה ! תזכו למצוות .
 


יושב אוהלים
הודעות: 1909
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 297 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יושב אוהלים » 15 יולי 2020, 09:51

יציבא בארעא כתב:
14 יולי 2020, 19:42
יושב אוהלים כתב:
14 יולי 2020, 19:02
יציבא בארעא כתב:
14 יולי 2020, 17:42
אשמח מאוד אם אחד הרבנים יוכל להביא את ספר בירור זמנים להרב יעקב ביר .
תודה רבה !
בבקשה:
תודה רבה ! תזכו למצוות .
אודה לך מאוד על שהארת עיני לקיומו של ספר חשוב זה, שעוסק בסוגיא רחבה זו, שלא ידעתי עליו עד הנה.

לצערי הרב ללא תשלום מנוי לאצה"ח אי אפשר להגיע לכ- 250 דפים האחרונים (מתוך סה"כ כמעט 400 דפים) של ספר גדול זה. וחבל מאוד.
 


שלום23
הודעות: 364
הצטרף: 15 ינואר 2020, 22:13
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי שלום23 » 26 יולי 2020, 12:17

אם אפשר להעלות לי את שו"ת אפיקי ים ח"ב סימן יט.

תודה רבה רבה


אבי חי
הודעות: 773
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אבי חי » 26 יולי 2020, 19:41

שלום23 כתב:
26 יולי 2020, 12:17
אם אפשר להעלות לי את שו"ת אפיקי ים ח"ב סימן יט.

תודה רבה רבה

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 66&hilite=


שלום23
הודעות: 364
הצטרף: 15 ינואר 2020, 22:13
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי שלום23 » 26 יולי 2020, 21:50

שלום רב

אם יש אפשרות לספר משנת פיקו"נ ואם לא שייך כל הספר, סימן מ"ב הכי חשוב לי.

תודה רבה רבה על הטירחה.


הלל הצעיר
הודעות: 38
הצטרף: 13 אפריל 2020, 18:26
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי הלל הצעיר » 26 יולי 2020, 22:37

בבקשה ס' מ"ב
משנת פיקונ.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


שלום23
הודעות: 364
הצטרף: 15 ינואר 2020, 22:13
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי שלום23 » 26 יולי 2020, 22:46

הלל הצעיר כתב:
26 יולי 2020, 22:37
בבקשה ס' מ"ב
משנת פיקונ.PDF
תודה רבה מאד עזרת לי.


אבר כיונה
הודעות: 738
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 161 פעמים
קיבל תודה: 242 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אבר כיונה » 27 יולי 2020, 11:10

אשמח אם מישהו יעלה כן מאוצר החכמה 'המעין' חלק י"ט מאמר 'דיוקים על התורה - דברים' המתחיל בעמ' 284 (בעמודי אוצה"ח).


תריג מצוות
הודעות: 276
הצטרף: 17 אפריל 2019, 00:39
נתן תודה: 42 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי תריג מצוות » 28 יולי 2020, 20:52

דרוש לי פירוש המשניות להרמב"ם מההוצאה של מכון המאור
מסכת סוכה פרק ג' משנה א


אחד התלמידים
הודעות: 1721
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 526 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 28 יולי 2020, 21:15

אבר כיונה כתב:
27 יולי 2020, 11:10
אשמח אם מישהו יעלה כן מאוצר החכמה 'המעין' חלק י"ט מאמר 'דיוקים על התורה - דברים' המתחיל בעמ' 284 (בעמודי אוצה"ח).

המעין חלק י"ט נמצא בהברובוקס: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=.
דבר זה נכון גם לגבי חלק גדול של הספרים שמבקשים מהם קבצים מאוצר החכמה. לפני שמבקשים מאחרים לטרוח, כדאי תמיד לחפש בהברובוקס.
בנוסף, איכות הסריקה שאפשר להוריד מהברובוקס, גדול יותר מקובץ פדף שאפשר לעשות באוצר החכמה.


אבר כיונה
הודעות: 738
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 161 פעמים
קיבל תודה: 242 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אבר כיונה » 28 יולי 2020, 21:54

אחד התלמידים כתב:
28 יולי 2020, 21:15
המעין חלק י"ט נמצא בהברובוקס: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=.
דבר זה נכון גם לגבי חלק גדול של הספרים שמבקשים מהם קבצים מאוצר החכמה. לפני שמבקשים מאחרים לטרוח, כדאי תמיד לחפש בהברובוקס.
המעין חלק י"ט 1 (תשרי) וחלק י"ט 2 (טבת) נמצאים בהיברובוקס, אבל חלק י"ט 3 (ניסן) וחלק י"ט 4 (תמוז) לא נמצאים שם,
ולכן ביקשתי מאוצר החכמה (ושם ארבעתם בכרך אחד), אחרי שחיפשתי בהיברובוקס ולא מצאתי שם.

אז אני חוזר על בקשתי:
אבר כיונה כתב:
27 יולי 2020, 11:10
אשמח אם מישהו יעלה כן מאוצר החכמה 'המעין' חלק י"ט מאמר 'דיוקים על התורה - דברים' המתחיל בעמ' 284 (בעמודי אוצה"ח).


אחד התלמידים
הודעות: 1721
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 526 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 28 יולי 2020, 23:21

אבר כיונה כתב:
28 יולי 2020, 21:54
אחד התלמידים כתב:
28 יולי 2020, 21:15
המעין חלק י"ט נמצא בהברובוקס: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=.
דבר זה נכון גם לגבי חלק גדול של הספרים שמבקשים מהם קבצים מאוצר החכמה. לפני שמבקשים מאחרים לטרוח, כדאי תמיד לחפש בהברובוקס.
המעין חלק י"ט 1 (תשרי) וחלק י"ט 2 (טבת) נמצאים בהיברובוקס, אבל חלק י"ט 3 (ניסן) וחלק י"ט 4 (תמוז) לא נמצאים שם,
ולכן ביקשתי מאוצר החכמה (ושם ארבעתם בכרך אחד), אחרי שחיפשתי בהיברובוקס ולא מצאתי שם.

אז אני חוזר על בקשתי:
אבר כיונה כתב:
27 יולי 2020, 11:10
אשמח אם מישהו יעלה כן מאוצר החכמה 'המעין' חלק י"ט מאמר 'דיוקים על התורה - דברים' המתחיל בעמ' 284 (בעמודי אוצה"ח).
נסיתי להעלות הקבוץ פעמיים, אבל זה לא עלה.
יתכן שהקבוץ גדול מדאי. כנראה אוצה"ח תכננו לעשות קובץ פדף עם נפח גדול במכוון, כדי שזה לא יהיה כ"כ נוח.
תנסה לחפש הקובץ ברשת. ישיבת שעלבים מעלים קובץ המעין באתר שלהם. לא מצאתי שם קובץ י"ט, אבל יתכן שצריך לחפש קצת יותר.
אם לא תמצא, בל"נ מחר אחשוב על פתרון.


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 28 יולי 2020, 23:51

המעין - יט.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


תריג מצוות
הודעות: 276
הצטרף: 17 אפריל 2019, 00:39
נתן תודה: 42 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי תריג מצוות » 29 יולי 2020, 09:41

חוזר על בקשתי שנית:
דרוש לי פירוש המשניות להרמב"ם מההוצאה של מכון המאור
מסכת סוכה פרק ג' משנה א
לא ידוע לי שהוא קיים במאגרים השונים, אבל מי שיכול לצלם לי מתוך הספר אשמח מאד
זה חשוב לי מאד

סמל אישי של משתמש

בן אהרון
הודעות: 262
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי בן אהרון » 30 יולי 2020, 23:54

אשמח אם מישהו יעלה את המאמר הבא
'זמנו של אותו האיש'
יצחק קושלבסקי
מתוך ישורון כרך לח עמ' תתקיג ואילך
תודה


בער ולא אדע
הודעות: 49
הצטרף: 25 מאי 2020, 14:28
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

שליחה על ידי בער ולא אדע » 02 אוגוסט 2020, 14:45

מי שיוכל להעלות עבורי עמודים 325-335 של הספר עת לחננה (א) של רמ"ד וואלי אודה לו במאד מאד

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספרים”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח