לדעת הגר"ר לויכטר - להתמקד בשאיפות זה דבר פסול

[מה אדבר]

תורה+אישית+-+כיצד.mp3

[יעקב שלם]

לא שמעתי את ההקלטה
אבל גם הרב יונתן אבר
מסכים בכל לב עם הכותרת

[לישועתך קויתי השם]

גם בעצתך תנחני

[בלדד השוחי]

גם אני לא שמעתי את ההקלטה, אבל לגבי תוכניות ארוכות טווח בלימוד תורה אי' ברש"י על מ"ש 'מחשבה מועלת' כדלהלן:
רש"י מסכת סנהדרין דף כו עמוד ב
מפר מחשבות ערומים - נותן להם וכו' לישנא אחרינא: מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי - מועלת להשבית הדבר, שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא.
מפר מחשבות ערומים - שאין מחשבותיו עולה בידו ואפילו לתושיה.

(ועי"ש דאם עסוקין לשמה אינה מועלת).

[למה זה תשאל לשמי]

חולק נחרצות, בכל הכבוד הראוי למשגיח שליט''א.

אחת הבעיות של דורנו. במקום לחנך לשאיפות מורידים את הרמה ועושים את הכל קליל ולא מחייב. וכשלא שואפים להיות גנרלים לא פלא שגם החיילים הפסוטים לא יוצאים. 
 
בלי שאיפות לא משיגים כלום! צא ולמד מבחור עם שאיפות ומטרה ובחור בלא הנ''ל, מי מהם שהצליח בסופו של דבר.

וראייתו של רבינו @בלדד השוחי לענ''ד ליתא דהתם מיירי כשחושב שהדבר בידו, אבל המתפלל ומפיל תחינה להצליח ולהשיג ומרבה בישיבה, חשקה שיחכם.

[בנציון]

מה עם חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי?

[שלום23]

חולק נחרצות, בכל הכבוד הראוי למשגיח שליט''א.

בלי שאיפות לא משיגים כלום! צא ולמד מבחור עם שאיפות ומטרה ובחור בלא הנ''ל, מי מהם שהצליח בסופו של דבר.

וראייתו של רבינו @בלדד השוחי לענ''ד ליתא דהתם מיירי כשחושב שהדבר בידו, אבל המתפלל ומפיל תחינה להצליח ולהשיג ומרבה בישיבה, חשקה שיחכם.

במחכ"ת ודאי אפשר שיש שאיפות שהן מעשיות ואפשרי לקיים אבל המשגיח מדבר מנסיון מה שרואה מבחורים שניסו והתוצאות כפי דברי הגר"א דלהלן, שלא לבנות את החיים כפי שהיית "רוצה" להיות אם זה לא מעשיי וכמו שציין לדברי הגר"א במשלי יט פסוק ג
ועוד אולת וגו' כי אמרו ז"ל הבא לטהר מסיעין אותו ולפעמים אדם מתחיל ללמוד תורה ולעשות מצות ואח"כ פירש מחמת שקשה לו מאוד לפי שאין מסייעין לו וזועף על ה' למה לא סייעוהו ובאמת הוא מחמת אולתו והוא כי כל אדם צריך לילך לפי מדרגתו ולא יקפוץ כמ"ש למעלה ואז ילך לבטח בדרכו אף כי יסייעוהו אך שזה האדם לא התחיל לילך בדרכו לכך לא סייעוהו וזהו איולת אדם כלומר מחמת אולתו שעשה בלתי ישוב הדעת סילוף דרכו והוא זועף על ה' למה לא סייעו:

[מבית לוי]

כשאומרים לכל ילד אתה יכול להיות הרב אלישיב, זה הרס! כי הוא יכול להיות מה שהוא ולא אחרים, זה יסוד מוסד בחינוך.
לא שמעתי את ההקלטה ומן הסתם לזה מתכוון ועוד רבים מאנשי חינוך, יש את הענין של מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, להרחיב אופקים לראות גדול ולשאוף להתקדם, וזה כלל וכלל לא סתירה

[למה זה תשאל לשמי]

כשאומרים לכל ילד אתה יכול להיות הרב אלישיב, זה הרס! כי הוא יכול להיות מה שהוא ולא אחרים, זה יסוד מוסד בחינוך.
לא שמעתי את ההקלטה ומן הסתם לזה מתכוון ועוד רבים מאנשי חינוך, יש את הענין של מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, להרחיב אופקים לראות גדול ולשאוף להתקדם, וזה כלל וכלל לא סתירה

לא נראה כך מהכותרת של האשכול. 

וכשאומרים לילד 'אתה יכול להיות אברהם אבינו' כמו שחובה על אדם לומר, אין זה דבר פסול?

הציטוט הנ''ל של מעכ''ת לקוח מאיזה ספר שכבר נידון כאן והוזכר באשכול, שהבעיה הטמונה בו היא בדיוק אותה בעיה עליה התרעתי מקודם. איפה @מתבונן לעומק ו@חושב עמוק כשצריכים אותם... 
למה סטודנט מבין שבלי לשאוף לא ייצא ממנו כלום - ואצלנו התחילה גישה של 'לא לשאוף לא להקשות לא לדרבן הכל בקלות' (בליקשר למשגיח הנ''ל שליט''א וכנ''ל אין הנידון אלא על הטענה ולעולם לא על האיש)

 
 

[שלום23]

כשאומרים לכל ילד אתה יכול להיות הרב אלישיב, זה הרס! כי הוא יכול להיות מה שהוא ולא אחרים, זה יסוד מוסד בחינוך.
לא שמעתי את ההקלטה ומן הסתם לזה מתכוון ועוד רבים מאנשי חינוך, יש את הענין של מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, להרחיב אופקים לראות גדול ולשאוף להתקדם, וזה כלל וכלל לא סתירה

לא נראה כך מהכותרת של האשכול.

הכותרת הוא להתמקד בשאיפות זה דבר פסול.

[למה זה תשאל לשמי]

תורה+אישית+-+כיצד.mp3

 

לא שמעתי את ההקלטה
אבל גם הרב יונתן אבר
מסכים בכל לב עם הכותרת

 

גם בעצתך תנחני

ושאר המשגיחים?

...
 

[שלום23]

תורה+אישית+-+כיצד.mp3

 

לא שמעתי את ההקלטה
אבל גם הרב יונתן אבר
מסכים בכל לב עם הכותרת

 

גם בעצתך תנחני

ושאר המשגיחים?

...
 

בפרטיות כל אחד יגיד לך כנ"ל, אמנם האם ידברו ע"ז בציבור וכד', לאו דוקא.

אדרבא אם כבודו מכיר משגיח או כל מי שעוסק בתחום תברר אצלו האם מכיר בעייה כזה.

[תלמיד המשגיח]

תורה+אישית+-+כיצד.mp3

 

לא שמעתי את ההקלטה
אבל גם הרב יונתן אבר
מסכים בכל לב עם הכותרת

 

גם בעצתך תנחני

ושאר המשגיחים?

...

המשגיח דידן גם דיי מסכים עם הכותרת הנ"ל.
אם מפרשים שאיפות - תוכניות.
והרבה המשגיח להעמיד דברי מורינו רה"י הגרמ"מ פרבשטיין דשאני תוכניות משאיפות.
בתוכניות האדם חושב שהתורה מתגמדת למימדם של התוכניות שלו, בשאיפות הוא מקווה לישא פירות לעמלו.
 

[אור עולם]

א. אדם חייב לשים לעצמו מטרו ויעדים, היכן הוא היה רוצה לראות את עצמו בעוד 20 שנה, ולהתכוונן לשם.
ב. מאידך, בטווח המידי שאיפות הם הרס, אסור לאדם לחיות בדמיונות או ב"אורות", אסור לחיות יותר גבוה מכפי השגתו.
ג. להחריג - שחייבים לשים כל פעם יעד טיפה יותר גבוה מהמצב הנוכחי, כדי לא להישאר במקום אלא לצמוח.
כתבתי בקצרה ובל"נ בהמשך ארחיב.

[משכיל לאיתן]

מעניין מאוד לחשוב האם לאברהם אבינו היה שאיפות
האם לרבי יהודה הנשיא היה שאיפות
האם לרמב"ן היה שאיפות
האם לגאון מוילנא היה שאיפות
האם לבעל התניא היה שאיפות
האם לחפץ חיים היה שאיפות

שאיפות זה: אני רוצה להיות
האם כל הנ"ל רצו להיות משהו?
או שהם רצו לעשות מה שהשם אומר?

[לישועתך קויתי השם]

אסור לאדם לחיות בדמיונות או ב"אורות", אסור לחיות יותר גבוה מכפי השגתו.

אני חושב שזה עיקר הנקודה
הבעיה היא שישנם בחורים צעירים (אבל גם אברכים), שחושבים שכל אחד יכול להיות חזון איש או גדול הדור אחר, ובעקבות כך הם עובדים את ה' ולומדים את תורתו מעבר לכוחותיהם, אם זה במיעוט בשינה, אם זה במיעוט (עד כדי התנזרות מוחלטת) בחברה, ואפילו במיעוט בחיי משפחה נורמליים, ובהתעלמות מכל מיני צרכים גופניים ונפשיים בסיסיים, וכל זה בגלל שהם קראו בספר פלוני על גדול הדור אלמוני שנהג כך, והם מחקים אותו בצורה עיוורת, אבל הם לא אשמים, חינכו אותם, ויש כאלה שמחנכים כך, שכל אחד יכול להיות גדול הדור, וזה בכלל לא נכון...
לא לכולם יש את אותם כוחות, רק מיעוט יכולים להיות גדולי הדור ממש, ברור שהרבה מאד יכולים להיות תלמידי חכמים, ולא כולם מנצלים את כוחותיהם, אבל אסור להתעלם מצרכים של אוכל שינה חברה משפחה וחופש ועוד.
האם כל אחד יכול להיות כמשה רבינו? ראה כאן viewtopic.php?f=24&t=12961
וראה במאמר פלס מעגל רגליך של המהרי"ל בלוך - 

פלס מעגל רגליך.docx

[משכיל לאיתן]

 וכשלא שואפים להיות גנרלים לא פלא שגם החיילים הפשוטים לא יוצאים.

אם כבודו יזכה אותי להבין אחת ולתמיד את ההגיון במשפט הזה
אם אני יודע שכאשר אני ישאף להיות גנרל אני אהיה חייל, איך זה בדיוק יעזור לי
הרי אני לא רוצה להיות חייל אלא גנרל

@למה זה תשאל לשמי @פיילוט 0.4 @מה אדבר @ראשית דעת @אברך @הכהן @תלמיד המשגיח @שלום23 @מתבונן לעומק @שלמה בן דוד 15 @דרורי @בלדד השוחי @הצבי 
 

[לישועתך קויתי השם]

שערי העבודה 2.jpg

שערי העבודה 1.jpg

שערי העבודה 1.jpg

 

[לישועתך קויתי השם]

חולק נחרצות, בכל הכבוד הראוי למשגיח שליט''א.

אחת הבעיות של דורנו. במקום לחנך לשאיפות מורידים את הרמה ועושים את הכל קליל ולא מחייב. וכשלא שואפים להיות גנרלים לא פלא שגם החיילים הפסוטים לא יוצאים. 
 
בלי שאיפות לא משיגים כלום! צא ולמד מבחור עם שאיפות ומטרה ובחור בלא הנ''ל, מי מהם שהצליח בסופו של דבר.

וראייתו של רבינו @בלדד השוחי לענ''ד ליתא דהתם מיירי כשחושב שהדבר בידו, אבל המתפלל ומפיל תחינה להצליח ולהשיג ומרבה בישיבה, חשקה שיחכם.

יש אמת בדבריך, אבל צריך לדעת מה ואיך וכמה לשאוף, לי אישית אין בזה הגדרה ברורה, אבל ברור שהחינוך שכל אחד יכול להיות הרב אלישיב ויותר מזה, וממילא תשאפו לשם, ועוד תגיעו לשם, זה טעות גמורה.

[משכיל לאיתן]

הרב שך יכול היה להיות הרב אלישיב?

[תלמיד המשגיח]

מעניין מאוד לחשוב האם לאברהם אבינו היה שאיפות
האם לרבי יהודה הנשיא היה שאיפות
האם לרמב"ן היה שאיפות
האם לגאון מוילנא היה שאיפות
האם לבעל התניא היה שאיפות
האם לחפץ חיים היה שאיפות

שאיפות זה: אני רוצה להיות
האם כל הנ"ל רצו להיות משהו?
או שהם רצו לעשות מה שהשם אומר?

מה השם רוצה, שנעשה משהו? או שנהיה משהו?
 

[משכיל לאיתן]

מעניין מאוד לחשוב האם לאברהם אבינו היה שאיפות
האם לרבי יהודה הנשיא היה שאיפות
האם לרמב"ן היה שאיפות
האם לגאון מוילנא היה שאיפות
האם לבעל התניא היה שאיפות
האם לחפץ חיים היה שאיפות

שאיפות זה: אני רוצה להיות
האם כל הנ"ל רצו להיות משהו?
או שהם רצו לעשות מה שהשם אומר?

מה השם רוצה, שנעשה משהו? או שנהיה משהו?

אם הוא רוצה שנהיה משהו, בודאי זה נגד שאיפות
כי הוא רוצה שנהיה מה שאנחנו, ובשביל זה אחנו לא יכולים להיות מישהו אחר
 

[משכיל לאיתן]

המחשבה שלי על שאיפות
זה רצון להשיג את המקסימום של הדבר שאני עסוק בו
זה לא 'רצון להיות'
אלא אם אני לומד, אני רוצה להשתלם בלימוד
אם אני מקיים מצוות אני רוצה שיהיה לי מהמצוה את המקסימום
ככה ביראת שמים ובתיקון המידות

אבל לא להיות משהו שהוא לא אני

[נש בר נש]

הבעיה היא שכיום יש בישיבות הרבה בחורים שבאמת אין להם כמעט אופציה לצאת ת"ח באמת ולכן כשבאים לדבר איתם צריכים לומר להם את הדברים האלה, אם הישיבות היו מה שהם אמורות להיות דהיינו להצמיח אליטה של תלמידי חכמים אפי' מקצת אנשים הכל היה נראה אחרת.

[תלמיד המשגיח]

מעניין מאוד לחשוב האם לאברהם אבינו היה שאיפות
האם לרבי יהודה הנשיא היה שאיפות
האם לרמב"ן היה שאיפות
האם לגאון מוילנא היה שאיפות
האם לבעל התניא היה שאיפות
האם לחפץ חיים היה שאיפות

שאיפות זה: אני רוצה להיות
האם כל הנ"ל רצו להיות משהו?
או שהם רצו לעשות מה שהשם אומר?

מה השם רוצה, שנעשה משהו? או שנהיה משהו?

אם הוא רוצה שנהיה משהו, בודאי זה נגד שאיפות
כי הוא רוצה שנהיה מה שאנחנו, ובשביל זה אחנו לא יכולים להיות מישהו אחר

הוא רוצה שנהיה אנחנו כמו שאנחנו, או יותר גדולים ממה שאנחנו?
 

[אור עולם]

הוא ורצה שנהיה אנחנו כמו שאנחנו, אבל המקסימום שאנחנו יכולים להפיק מעצמינו זה משה רבינו!!! ואסור לייאש אף אחד.
@תלמיד המשגיח אתה חברונער? אם כן וודאי שמעת את שיחתו של רה"י הגרמ"מ שליט"א בכמה הזדמנויות על שאיפות, יעדים, וההבדל ביניהם.

[אור עולם]

שבועות תשפ.pdf

שיחה מראש ישיבת חברון הגרמ"מ פרבשטיין שליט"א על שאיפות
רה"י מדבר ע"ז הרבה, שיחה ספציפית זו נמסרה בערב שבועות בקו השיחות ושיעורים של הישיבה לרגל הקורונה

[למה זה תשאל לשמי]

לא הייתי ליד מחשב כמה שעות, וכשחזרתי ראיתי שבע התראות והודעה פרטית אחת וכולן בנושא זה, והמחשב כמו מביט בי במבט מאשים...

אשתף אולי במה שהיה אתי עצמי, ואז אבאר. למדתי בת''ת לבני עדות המזרח וחפצתי ללכת לישיבה (מעולה) של יוצאי ליטא, הסיכויים היו קלושים בואכה אפסיים, ועצם קבלתי לישיבה הייתה מופת גדול שאיני יכול לפרט כאן, אך מעל הטבע ממש. עכ''פ הייתי היחיד בשיעור שהיה בן עדות המזרח, ומשכך, איש לא רצה ללמוד עמי. כמובן בתוספת שלל העלבות ופגיעות על מוצאי (אגב אינני חבאני או סעודי. פשוט כמה שאלו בפרטי...)

אין אפשרות לתאר את עגמת הנפש ההשפלה וכל מילה שתבחרו, כאשר יש לזכור שהשיעור מנה מספר זוגי של תלמידים, הוי אומר בכל סדר וסדר היה אחד שביכר ללמוד לבדו ולא ללמוד עמי.

מעתה, היו לי שתי אפשרויות. האחת להאשים את כל העולם, להתבכיין ולנשור מהישיבה ואולי בכלל. השנייה היא לבכות כמובן לתוך הכרית או סתם באמצע הסדר כשאתה מתפוצץ שככולם לומדים עם חברותא ואתה בודד נלעג ומוזנח. בחרתי באפשרות השנייה.

אולי טיפשי שאני בכלל מנסה לתאר, אבל גם מקום ישיבה לא היה לי כי הרי לא לעניין לשבת ליד מי שאינו מעוניין ללמוד עמי, והייתי אנוס לגרור כיסא מחדר השיעורים וללמוד. יופ יום שבוע שבוע ושנה שנה. בשיעור ג' הגיע בחור חדש ללא סטיגמות אבל הוא היה כל כך סתום שלמען האמת העדפתי לאחר כמה שבועות לשוב וללמוד לבד.

לכן הטענה המעודדת חוסר בשאיפות או בעמל ויזע קוממה ומקוממת אותי. אינני חושב שהיו לי כוחות מיוחדים, וגם אם היו - לא חושב שזה ממני אלא מהקב''ה - כי אמר לי מישהו ששמע את סיפורי שהוא לא מתפלא איך למדתי אלא איך נשארתי שפוי, וכך גם כתבו לי חברים אחרי שנים בהזמנות כשנזכרו בי לפתע בבוא יום חתונתם.
והנה אם הייתי שומע שיחה מהזן הנ''ל באותו זמן - היו אומרים לי למה אתה מתעקש מדוע אתה נלחם? תעבור לישיבה פחות טובה ושם תלמד וכולם יעריכו אותך! אבל ידיד זה לא נכון. שאיפה השקעה ויזע הם תנאי בל יעבור כדי להצליח. וכבר אז אמרתי לעצמי כי אם אעבור ישיבה אז אולי אלמד בהנאה אבל הישיבה תהיה פחותה ברמתה אז אלמד פחות טוב, אז פחות אצליח. אז אולי עכשיו אני מוצא את עצמי נושך שפתיים ומדי פעם נאלץ לרוץ לחדר בלא מזוזה כדי לפרוק את דמעותי, אבל לאחר שנים תעמוד לי העקשנות וכוח הרצון כי אשיג הרבה יותר.
המאמץ היה על אנושי. אבל אני גורס שלא רק אני יכול, כולם יכולים! ולכן כל כך כואב לי על הניסיון לומר לבחור 'אל תתאמץ' או 'אל תתמקד בשאיפות', כי זה לא נכון! כמובן תעודד אותו, תחזק אותו, תתמוך בו, אבל אל 'תרגיע' אותו בכך שהוא לא ייצא הרב אלישיב. וכי מה אתם חושבים שהרב אלישיב היה מלאך? אני ראיתיו נושם... (לאכול או אפילו לשתות מים לא עשה ליד אנשים זרים כידוע). הוא היה בן אדם כמוני וכמוכם, כידוע לא למד ב'חדר' כי הציקו לו, אבל הוא 'לא שמע שיחות שלא להתמקד בשאיפות' אלא פשוט שאף יגע עמל והשקיע. ואם מישהו ירצה ויילחם ויתעקש וילמד כפי שהרב אלישיב למד, הוא ייצא הרב אלישיב. אה אנחנו לא רוצים? זה משהו אחר.

צר לי על כי הארכתי אלא שכבר כתבתי שהנושא חשוב מאוד בעיני אבל אני מבין בהחלט את החושב אחרת.

[למה זה תשאל לשמי]

הבעיה היא שכיום יש בישיבות הרבה בחורים שבאמת אין להם כמעט אופציה לצאת ת"ח באמת ולכן כשבאים לדבר איתם צריכים לומר להם את הדברים האלה, אם הישיבות היו מה שהם אמורות להיות דהיינו להצמיח אליטה של תלמידי חכמים אפי' מקצת אנשים הכל היה נראה אחרת.

אני מאמין שכל אחד יכול ואין מישהו שלא מסוגל, כל מה שהוא צריך הוא ליווי צמוד של אדם בר דעת שיידע איך לדרבן אותו ולשתול בו כח רצון.

[נש בר נש]

הבעיה היא שכיום יש בישיבות הרבה בחורים שבאמת אין להם כמעט אופציה לצאת ת"ח באמת ולכן כשבאים לדבר איתם צריכים לומר להם את הדברים האלה, אם הישיבות היו מה שהם אמורות להיות דהיינו להצמיח אליטה של תלמידי חכמים אפי' מקצת אנשים הכל היה נראה אחרת.

אני מאמין שכל אחד יכול ואין מישהו שלא מסוגל, כל מה שהוא צריך הוא ליווי צמוד של אדם בר דעת שיידע איך לדרבן אותו ולשתול בו כח רצון.

בשביל זה כתבתי כמעט, רק מכיון שלא כך עובדים שמצמידים לכל אחד מישהו כמו שהצעת, נאלצים להתנהג עם הישיבות כמקום לגידול יהודים טובים, אך לא תלמידי חכמים