תיבת 'כביכול' בשימוש ככינוי להקב"ה דווקא? מתוך אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא

[למה זה תשאל לשמי]

לבקשת רבינו @אבר כיונה 

IMG_4645.JPG

אשמח לשמוע דעת חו''ר הפורום בענין.

 

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4646.JPG

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4647.JPG

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4648.JPG

IMG_4649.JPG

[HaimL]

זה כביכול נכון.

אגב, בשימוש מאוחר יותר (ובמיוחד, ליצני יותר), הפך כביכול להיות אחד מן הכינויים.

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4650.JPG

IMG_4651.JPG

 

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4652.JPG

IMG_4653.JPG

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4654.JPG

IMG_4655.JPG

IMG_4656.JPG

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4657.JPG

IMG_4658.JPG

 

[למה זה תשאל לשמי]

IMG_4659.JPG

IMG_4660.JPG

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

כביכול כל מי שמדפיס דבר מה, הוא כבר 'מקור' שאפשר לכתוב כביכול גם כשלא מתכוונים כלפי מעלה...

[אבר כיונה]

מי שרוצה לומר אחרת שיביא בבקשה מקור קדום ל'כביכול' שהוא לא כלפי מעלה

[יושב בשבת תחכמוני]

אולי חסר לי רקע לנידון, אבל לא הוסבר. כביכול במילה "כביכול" קדושה יש בה? היא אחד מז' שמות שאינן נמחקין? ומה בכך שבתלמוד משמשת כלפי מעלה בלבד?
ואגב, דומני שבחב"ד <ואולי בעוד מקומות> משתמשים במילה 'כביכול' לרבש"ע עצמו, בלשון "הכביכול" אומר או עושה כך וכך, את זה בודאי לא רואים במקורות הנ"ל, וזה נשמע לפום ריהטא שיבוש מצחיק.

[הכהן]

ואגב, דומני שבחב"ד <ואולי בעוד מקומות> משתמשים במילה 'כביכול' לרבש"ע עצמו, בלשון "הכביכול" אומר או עושה כך וכך, את זה בודאי לא רואים במקורות הנ"ל, וזה נשמע לפום ריהטא שיבוש מצחיק.

מופיע כאן

[למה זה תשאל לשמי]

אגב 'ממו"ס' המוזכר במאמר הוא, כנראה, 'מוכר הספרים' הידוע

דוגמה לשנינות המחבר ניתן לראות בתמונה מעמוד 199, בתחילת המשפט האחד לפני האחרון...

[למה זה תשאל לשמי]

מאוצר חכמתי

מפירוש עוז והדר לספר רישא וסיפא של עט''ר רבי דוד אביחצירא זצוק''ל הי''ד.png

[למה זה תשאל לשמי]

רבינו @איכא מאן דאמר ייש''כ על התודות. נותן כח להעלות דברים על שלחנא הדין.
טוב עין הוא יבורך

[איכא מאן דאמר]

רבינו @איכא מאן דאמר ייש''כ על התודות. נותן כח להעלות דברים על שלחנא הדין.
טוב עין הוא יבורך

אני נהנה ממך כל פעם מחדש
על הרצון שיש לך להביא לכולנו חומר מעניין
ולמרות שביקשו את זה ממך בצורה אישית
טרחת להעלות לכולם את כל החומר
ירבו כמותך בישראל!

[חוקר ומקובל]

בדפוסי זוהר הישנים תיבה זו מופיעה לרוב כך : "כ"ב יכול" [!]

[למה זה תשאל לשמי]

בדפוסי זוהר הישנים תיבה זו מופיעה לרוב כך : "כ"ב יכול" [!]

הובא לעיל בתמונה האחרונה

[אברך]

רק לי זה נראה מעט מגוחך לעלעל בכל הירחונים והעיתונים וללקט משם כי רוכלא את כל המקומות שכתבו שם "כביכול"?

[למה זה תשאל לשמי]

רק לי זה נראה מעט מגוחך לעלעל בכל הירחונים והעיתונים וללקט משם כי רוכלא את כל המקומות שכתבו שם "כביכול"?

זה אכן מגוחך, וזה היה אופיו של הרב הנ''ל ז''ל. אבל זה התחיל ההיפך. אנחנו קוראים את העיתון בדגש על תוכן החדשות ומה מקורבי רה''מ פלוני אמרו על יועץ משפטי אלמוני, והוא מתבונן לעומק על התוכן המילם הניסוח והפתגמים. 
 

[למה זה תשאל לשמי]

זה כביכול נכון.

אגב, בשימוש מאוחר יותר (ובמיוחד, ליצני יותר), הפך כביכול להיות אחד מן הכינויים.

כוונתכם ש'כביכול' כלפי מעלה הוא שימוש מאוחר, או איפכא?

אולי צריך לחפש בכתבי מוכר הספרים, אבל חנותו סגורה עקב הסגר והיותו בקבוצת סיכון...

[HaimL]

זה כביכול נכון.

אגב, בשימוש מאוחר יותר (ובמיוחד, ליצני יותר), הפך כביכול להיות אחד מן הכינויים.

כוונתכם ש'כביכול' כלפי מעלה הוא שימוש מאוחר, או איפכא?

אולי צריך לחפש בכתבי מוכר הספרים, אבל חנותו סגורה עקב הסגר והיותו בקבוצת סיכון...

כוונתנו שלכנות (כביכול) את הקב"ה בכינוי "כביכול" הוא לשון מאוחרת, ובעיקר מופיעה אצל ליצני עמנו ומשכיליו, בלשון לעג.
 

[למה זה תשאל לשמי]

אולי חסר לי רקע לנידון, אבל לא הוסבר. כביכול במילה "כביכול" קדושה יש בה? היא אחד מז' שמות שאינן נמחקין? ומה בכך שבתלמוד משמשת כלפי מעלה בלבד?

ואם תקרא כתבה על ח''כ פלוני ויכנוהו בשם 'המקום ברוך הוא', שזה שם נמחק.?

[במבי]

אם גדולים וטובים משתמשים במונח זה, סימן שאין כל בעיה. 

הגמ' ביומא

דתניא קח לך משלך ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם

וכותב רש"י

כביכול - אני שמעתי אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד הייתי רוצה. ואני אומר לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה קץ בישראל אומר כביכול כלומר על כרחינו יאמר כן כאילו (אי) אפשר לומר כן וכן כל כביכול שבהש"ס:



ו"כביכול" זה לא כינוי ולא שם ולא אזכרה אלא צורת ביטוי בעת שכתוב דבר שקשה להלמו והוא כמו "לכאורה" ואמנם מצאנו זאת רובו ככולו בכתובים לעניין ה' אך זה רק ביטוי בעת שכתוב לשון הגשמה ולא צורה מקודשת כלשהי של כינוי לה' !


 

[למה זה תשאל לשמי]

זה כביכול נכון.

אגב, בשימוש מאוחר יותר (ובמיוחד, ליצני יותר), הפך כביכול להיות אחד מן הכינויים.

כוונתכם ש'כביכול' כלפי מעלה הוא שימוש מאוחר, או איפכא?

אולי צריך לחפש בכתבי מוכר הספרים, אבל חנותו סגורה עקב הסגר והיותו בקבוצת סיכון...

כוונתנו שלכנות (כביכול) את הקב"ה בכינוי "כביכול" הוא לשון מאוחרת, ובעיקר מופיעה אצל ליצני עמנו ומשכיליו, בלשון לעג.

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

[במבי]

וכן מלשון הראש

ויקחו לי תרומה זהב וכסף ונחושת. הצדקה נמשלת לאלו שלשה דברים כשנותן האדם צדקה בעושר בחיים בבריאות בכחו בגבורתו אז תחשב לו כזהב משל לאדם שמקדים לשאת פני מושל ונותן שוחד טרם יצטרך לו כביכול נמי שאין צורך. וכסף כשנפל למשכב ונותן צדקה הורע כחה של צדקתו כי כבר עלה עת הצורך כן נחשת כשנותנה מסוכן כשעולה לגרדום לידון והקולר תלוי ואינה נחשבת כ"כ אך מ"מ טוב לו לאדם לתת צדקה בכל עת ובכל שעה למען יזכר על טוב שמו כאשר הוא בעולמו שמה בעפר כי שם מקומו ותמצא מרגוע הנפש היגעה בימי הפקודה ובזכרון הרעה וזאת המנוחה וזאת המרגעה ואמר הוציאו לו זהב קודם לכפר על מעשה העגל:

והרד"ק בישעיה

שש כנפים לאחד. ולא זכר מנין השרפים אבל זכר כי לכל אחד מן השרפים ראה שש כנפים ויחזקאל ראה לכל אחד מהחיות ארבע כנפים וזה כי לכל תנועה מהם הם ארבע סבות כמו שיתבאר בספר החכם הגדול רבינו משה זכרונו לברכה, וכנפים הם סבת התנועה הממהרת מכל תנועות והוא העופפות, וישעיה זכר לשרף שש כנפים, והנה זכר הנגלה כי בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף, והנה מפרש בספרו טעם ההסתר וטעם שתים, ורז"ל אמרו כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים כביכול נתמעטו כנפי החיות

[איכא מאן דאמר]

וכותב רש"י

כביכול - אני שמעתי אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד הייתי רוצה. ואני אומר לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה קץ בישראל אומר כביכול כלומר על כרחינו יאמר כן כאילו (אי) אפשר לומר כן וכן כל כביכול שבהש"ס:



ו"כביכול" זה לא כינוי ולא שם ולא אזכרה אלא צורת ביטוי בעת שכתוב דבר שקשה להלמו והוא כמו "לכאורה" ואמנם מצאנו זאת רובו ככולו בכתובים לעניין ה' אך זה רק ביטוי בעת שכתוב לשון הגשמה ולא צורה מקודשת כלשהי של כינוי לה' !

אכן מדברי רש"י משמע שאין זה מיוחד דווקא כלפי מעלה
אך עדיין נשאר ייחודי דווקא כלפי דבר מקודש, שקשה לאומרו, כגון חביבות ישראל וכן לעניין כנפי החיות
(ואכתי צ"ע מדברי הרא"ש שהבאת)
אך גם אם נוותר על הנחה זו, ונאמר שזה משמש לכל דבר
עדיין שימושו הוא דבר שקשה לאמרו וכלשון רש"י שאמרת
ולא סתם "כאילו" כפי שמשתמשים בזה היום

[חייל של הרבי]

כוונתכם ש'כביכול' כלפי מעלה הוא שימוש מאוחר, או איפכא?

אולי צריך לחפש בכתבי מוכר הספרים, אבל חנותו סגורה עקב הסגר והיותו בקבוצת סיכון...

כוונתנו שלכנות (כביכול) את הקב"ה בכינוי "כביכול" הוא לשון מאוחרת, ובעיקר מופיעה אצל ליצני עמנו ומשכיליו, בלשון לעג.

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),
אבל אני מעולם לא שמעתי שישתמשו במילה הזו ככינוי לה', אפילו לא בצחוק. מתאים בעיקר לדוברי אידיש, ואודה שההתוועדויות היחידות ששמעתי באידיש, זה רק של הרבי, ושם זה לא בשימוש באופן הנ"ל,
ואצל החסידים גם לא שמעתי כך. הישראלים אומרים "הקב"ה", והחוצניקים אומרים "דער איבערשטער"