כמה ספיקות של בין הזמנים...


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 16 אוגוסט 2017, 12:40

התעוררתי לכמה שאלות, ואשמח לשמוע חוו"ד של חו"ר הפורום.

א. ידוע מה שכתבו הפוסקים שנהגו שהמתפלל ביחידות אומר אל מלך נאמן כדי להשלים תיבות שבק"ש לרמ"ח תיבות כי זה מכוון כנגד רמ"ח איברים וכל איבר נוטל כחו מכל תיבה ותיבה וכו'.
והסתפקתי אם כל זה רק בק"ש מחוייבת. לדוגמא, אחד שקרא ק"ש קודם התפילה כדי להספיק סוף זמן ק"ש, ואחרי זה הולך לבית הכנסת, ושם הציבור ממהר יותר, כך שיוצא שהוא קורא שוב ק"ש ביחידות, יש ענין שיאמר אל מלך נאמן, או שכל מה שאמרו שיש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים וכו' זה רק כאשר מקיימים מצוות קריאת שמע [נפקא מינה ג"כ לק"ש שעל המיטה ודו"ק]?!

ב. ידוע שחצי שיעור אסור מן התורה. האם כשאחד אוכל חצי שיעור, למשל חצי זית נבילה, הוא עובר איסור על כל משהו ומשהו מהאיסור, שהרי כל משהו הוא גם חצי שיעור, ונמצא שעובר בכמה עשרות ומאות איסורים מן התורה, או שזה נקרא שעבר על איסור אחד שהוא חצי שיעור?
נפקא מינה - ידוע ששבועה חלה על חצי שיעור. כלומר, אם נשבע לאכול חצי זית נבילה - השבועה חלה. מה עדיף לו לעשות [בגוונא שאינו יכול להשאל ע"ז], לאכול את החצי זית, ובכך לעבור על עשרות איסורים, או לעבור על השבועה שאז עובר "רק" על לאו ועשה.

ערכים:


השטייגניסט
הודעות: 11
הצטרף: 06 אוגוסט 2017, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי השטייגניסט » 16 אוגוסט 2017, 20:38

תשובה לשאלה ב. בגוף הספק אין לי ראיה ברורה אם עובר איסור א' או הרבה, אבל בנוגע לשאלה הספציפיצ שנשאלה כביכול למעשה, הרי שראשית כל אין השבועה חלה כלל כמ"ש נדרים טז. וראוי יותר לשאול השאלה על נדר.
ב. באופן שנשאל בודאי שאין שום ספק ששב ואל תעשה עדיף בכ"מ. [ולא שייך בזה עשה דוחה ל"ת, כיוון שהוא גרם לעצמו]
ג. עוד יותר יש להוכיח שאפי' אם היה המצב להיפך דהיינו שכשיושב ובטל עובר על כמה איסורים וכשעושה מעשה עובר רק על איסור אחד, אמרינן שב ואל תעשה עדיף, כמו שמוכח ברש"י פסחים מח. שאם יכול או לעבור על איסור מלאכה ביו"ט, או על בל יראה ובל ימצא, אמרינן שב ואל תעשה, למרות שבל יראה עובר כל רגע ורגע כמו שכתבו התוס' פסחים כח.

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי רחמים » 16 אוגוסט 2017, 20:55

אוריאל כתב:ב. ידוע שחצי שיעור אסור מן התורה. האם כשאחד אוכל חצי שיעור, למשל חצי זית נבילה, הוא עובר איסור על כל משהו ומשהו מהאיסור, שהרי כל משהו הוא גם חצי שיעור, ונמצא שעובר בכמה עשרות ומאות איסורים מן התורה, או שזה נקרא שעבר על איסור אחד שהוא חצי שיעור?
נפקא מינה - ידוע ששבועה חלה על חצי שיעור. כלומר, אם נשבע לאכול חצי זית נבילה - השבועה חלה. מה עדיף לו לעשות [בגוונא שאינו יכול להשאל ע"ז], לאכול את החצי זית, ובכך לעבור על עשרות איסורים, או לעבור על השבועה שאז עובר "רק" על לאו ועשה.
אפשר לשאול אותה שאלה גם באוכל כמה זיתים של איסור, האם עובר על כל כזית וכזית או לא
רמב"ם הלכות שגגות פרק ו הלכה א
דין שגגת המאכלות כדין שגגת הבעילות, לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת, אף על פי שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת, כיצד אכל חלב היום ואכל חלב למחר וחלב למחר בהעלם אחת, אף על פי שהן בשלשה תמחויין אינו חייב אלא אחת, אבל אם אכל כזית חלב ונודע לו וחזר ואכל כזית חלב ונודע לו, חייב על כל אכילה ואכילה שהידיעות מחלקות השגגות, אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחת אף על פי שהן שני תמחויין ואף על פי שהפסיק ביניהן הרי אלו מצטרפין ומביא חטאת, שאין התמחויין מחלקין, והוא שלא ישהה ביניהן יותר מכדי אכילת שלש ביצים כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות, שכשם שמצטרף השיעור למזיד למלקות כך מצטרף השיעור לשוגג לקרבן.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 16 אוגוסט 2017, 20:59

יישר כח לך, השטייגעניסט על התשובה. להלן הערותי:
תשובה לשאלה ב. בגוף הספק אין לי ראיה ברורה אם עובר איסור א' או הרבה, אבל בנוגע לשאלה הספציפיצ שנשאלה כביכול למעשה, הרי שראשית כל אין השבועה חלה כלל כמ"ש נדרים טז. וראוי יותר לשאול השאלה על נדר.
דבריך צודקים באופן כללי שנדר חל על איסור ולא על שבועה, אולם על איסור חצי שיעור נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סי' רלח ס"ד שחלה גם שבועה, וע"ש במפרשים הטעם. וכמדומני שיש בזה מחלוקת ראשונים.
ב. באופן שנשאל בודאי שאין שום ספק ששב ואל תעשה עדיף בכ"מ. [ולא שייך בזה עשה דוחה ל"ת, כיוון שהוא גרם לעצמו]
באופן כזה שיכול להשאל בודאי שעליו להשאל ולא לאכול, ולא שייך בזה עשה דוחה ל"ת כיון שאפשר לקיים שניהם. ואם אכן נשאל - אין כאן שום שבועה, ולא הבנתי מה שייך בזה שב ואל תעשה.
ג. עוד יותר יש להוכיח שאפי' אם היה המצב להיפך דהיינו שכשיושב ובטל עובר על כמה איסורים וכשעושה מעשה עובר רק על איסור אחד, אמרינן שב ואל תעשה עדיף, כמו שמוכח ברש"י פסחים מח. שאם יכול או לעבור על איסור מלאכה ביו"ט, או על בל יראה ובל ימצא, אמרינן שב ואל תעשה, למרות שבל יראה עובר כל רגע ורגע כמו שכתבו התוס' פסחים כח.
כאן אני מבין את דבריך שעדיף לא לעבור על שבועתו בשוא"ת ולא לעבור על איסור חצי שיעור בקום עשה [אפילו אם זה רק איסור אחד בלבד], אך לכאורה יש מקום להגיד שעדיף לעבור על איסור קל של חצי שיעור מאשר לעבור על איסור ל"ת ועשה של שבועה, שיש בזה גם מלקות. ואדרבה, שם איסור מלאכה הוא החמור יותר שכן יש בו חיוב מיתה, ואולי לכן עדיף לנקוט בשוא"ת. ומ"מ אני מקבל את סברתך וראייתך.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 16 אוגוסט 2017, 21:12

רחמים כתב: אפשר לשאול אותה שאלה גם באוכל כמה זיתים של איסור, האם עובר על כל כזית וכזית או לא
רמב"ם הלכות שגגות פרק ו הלכה א
דין שגגת המאכלות כדין שגגת הבעילות, לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת, אף על פי שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת, כיצד אכל חלב היום ואכל חלב למחר וחלב למחר בהעלם אחת, אף על פי שהן בשלשה תמחויין אינו חייב אלא אחת, אבל אם אכל כזית חלב ונודע לו וחזר ואכל כזית חלב ונודע לו, חייב על כל אכילה ואכילה שהידיעות מחלקות השגגות, אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחת אף על פי שהן שני תמחויין ואף על פי שהפסיק ביניהן הרי אלו מצטרפין ומביא חטאת, שאין התמחויין מחלקין, והוא שלא ישהה ביניהן יותר מכדי אכילת שלש ביצים כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות, שכשם שמצטרף השיעור למזיד למלקות כך מצטרף השיעור לשוגג לקרבן.
שם מדבר הרמב"ם על איסורים שנעשו בשוגג, שיש להם דין שאין מחייבין על כל כזית אלא אם כן יש העלם בינתיים, אך לגבי איסורים במזיד פשוט שכל כזית וכזית הוא איסור בפני עצמו -לאו בפני עצמו - ויש עליו מלקות בפ"ע, ואם אחד יאכל ר"ל ארבע כזיתים נבילה במזיד יקבל ד' מלקיות. אך הספק שלנו הוא לענין חצי שיעור, האם באכילתו יש כמה איסורים או איסור אחד.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אלימלך » 16 אוגוסט 2017, 21:54

בקשר לשאלה הב', בשו"ת מחנה חיים [או"ח ח"ג סי' ס' ד"ה וראיתי] כותב שעובר רק איסור אחד. [בקשר לא' ראה בנושא 'ק"ש שאינה מחויבת']


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 16 אוגוסט 2017, 22:53

אלימלך כתב:בקשר לשאלה הב', בשו"ת מחנה חיים [אן"ח ח"ג סי' ס' ד"ה וראיתי] כותב שעובר רק איסור אחד. [בקשר לא' ראה בנושא 'ק"ש שאינה מחויבת']
יישר כח על הציון לשם.
עיינתי בשו"ת מחנה חיים, ולבבי לא כן ידמה, ואפרש שיחתי באורך, כדלהלן:
בשו"ת הנ"ל כתב הגאון המחבר, שגם לרבי שמעון דסבירא ליה במכות טז. דיש מלקות בכל איסורי התורה בכל שהו, מכל מקום אם אוכל כזית אינו לוקה אלא פעם אחת. לתועלת אלו שאין תחת ידם השו"ת הנ"ל, אביא דבריו לקמן.
ראשית, יש לעיין בעצם דבריו. שהרי אם לרבי שמעון "אכילה" היא בכל שהוא, אם כן כאשר התורה חייבה מלקות ב"אכילה", ראוי שעל כל אכילה ואכילה - כל כל שהו - יהיה מלקות. בדיוק כמו שלדידן ש"אכילה" זה כזית, יש חיוב מלקות על כל אכילה ואכילה.
וכנראה שהוא מפרש, שלר"ש כל שהו נקרא אכילה, אך אם אוכל יותר מכ"ש עד כזית, לא נחשב זה כאכילה חדשה אלא שהיא אותה אכילה [בשונה משני כזיתים שזה נחשב שתי אכילות]. ולכאורה צריך ביאור זאת מנא ליה, הא כמו שלדידן כיון ש"אכילה" זה כזית, כל כזית זה אכילה חדשה, א"כ כיון שלר"ש "אכילה" זה כ"ש, ראוי שכל כ"ש תהיה אכילה חדשה.
וראייתו מכלאים לא הבנתי, שהרי מי שמערב צמר בפשתן, אף אם מערב מאה חוטים לא עבר בכלאים. שהרי כל האיסור הוא רק בלבישה, וכיון שאסרה התורה "בגד כלאים" מאי נפקא מינה "כמה" כלאים הוא, ולכאורה אין הנידון דומה לראיה.
אך זאת יש לבאר דבריו, דאם אכן לר"ש כל כל שהו זה אכילה נפרדת כמו דלדידן זה כזית, א"כ למה אין קרבן בשוגג עד כזית? ואם אמנם שזה הל"מ כמבואר בגמרא, מ"מ ה"ז כמלתא בלא טעמא. ולכן הוא מפרש שמכ"ש עד כזית זה נחשב אכילה אחת, וכ"ש סגי למלקות, וכזית בעינן למלקות. ודו"ק.

ומכל מקום, לפי הסברינו בדבריו אין מדבריו פשיטות לספיקא דידן, דעם אמנם שלר"ש מכ"ש ועד כזית זה אכילה אחת ולכן לא לוקה אלא פעם אחת, דנחשב שעבר על לאו אחד, מכל מקום לענין איסור חצי שיעור שעוברים גם בלא שייחשב "אכילה" אפשר שיעבור בכל כל שהוא וכל שהוא [ודו"ק בנפשך, הלוא חצי שיעור אסור מן התורה, וא"כ חצ"ש מחצי שיעור הוא ג"כ חצי שיעור של איסור דאורייתא...].
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


השטייגניסט
הודעות: 11
הצטרף: 06 אוגוסט 2017, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי השטייגניסט » 17 אוגוסט 2017, 22:28

אוריאל כתב:יישר כח לך, השטייגעניסט על התשובה. להלן הערותי:
תשובה לשאלה ב. בגוף הספק אין לי ראיה ברורה אם עובר איסור א' או הרבה, אבל בנוגע לשאלה הספציפיצ שנשאלה כביכול למעשה, הרי שראשית כל אין השבועה חלה כלל כמ"ש נדרים טז. וראוי יותר לשאול השאלה על נדר.
דבריך צודקים באופן כללי שנדר חל על איסור ולא על שבועה, אולם על איסור חצי שיעור נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סי' רלח ס"ד שחלה גם שבועה, וע"ש במפרשים הטעם. וכמדומני שיש בזה מחלוקת ראשונים.
ב. באופן שנשאל בודאי שאין שום ספק ששב ואל תעשה עדיף בכ"מ. [ולא שייך בזה עשה דוחה ל"ת, כיוון שהוא גרם לעצמו]
באופן כזה שיכול להשאל בודאי שעליו להשאל ולא לאכול, ולא שייך בזה עשה דוחה ל"ת כיון שאפשר לקיים שניהם. ואם אכן נשאל - אין כאן שום שבועה, ולא הבנתי מה שייך בזה שב ואל תעשה.
אכן לא ראיתי השו"ע הנ"ל אך איתא בתוס' שבועות כג: שלא חל בכה"ג, [אין זה מפורש שם כ"כ ויש לטעות בדבריו אך האמת כדברי ואפשר לקבל הסברים]
לגבי מה שכתבת שאפשר להישאל הרי אתה כתבת שאיירי באופן שאין יכול לישאל וא"כ מדויל ידיך משתלמת.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 17 אוגוסט 2017, 23:43

השטייגניסט כתב:
אכן לא ראיתי השו"ע הנ"ל אך איתא בתוס' שבועות כג: שלא חל בכה"ג, [אין זה מפורש שם כ"כ ויש לטעות בדבריו אך האמת כדברי ואפשר לקבל הסברים]
כפי שכתבתי מדובר במחלוקת ראשונים, אך בתוס' שם מבואר לכאורה דשבועה כן חלה על חצי שיעור, ואשמח לשמוע מדוע הבין בשיטת התוס' לא כך.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 20 אוגוסט 2017, 13:55

בשבת קודש פגשתי באחד מגדולי התורה שליט"א, ושאלתיו אודות החקירה השניה אם יש בחצי שיעור הרבה איסורים של חצי שיעור, והשיב לי כהרף עין שאכן כן. בכל חצי שיעור ישנו הרבה איסורים מדאורייתא של חצי שיעור.
ומקור הדברים, ציין הרב, הוא בשו"ע סי' שכ"ח, שם נפסק שאם יש חולה בשבת ואפשר להאכילו נבילה או לשחוט לו בהמה, צריך לשחוט לו. אע"ג ששחיטה היא איסור שיש בו סקילה [בשונה מנבילה], מ"מ בשחיטה אינו עובר אלא על איסור אחד, אבל בנבילה עובר בכל כזית וכזית.
וכתב שם המג"א דאפילו אם החולה צריך רק חצי זית, ג"כ שוחטין בשבילו, כיוון שבכל משהו ומשהו עובר באיסור, ולכן עדיף לשחוט לו שאין בזה אלא איסור אחד.


השטייגניסט
הודעות: 11
הצטרף: 06 אוגוסט 2017, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי השטייגניסט » 20 אוגוסט 2017, 21:24

אוריאל כתב:
השטייגניסט כתב:
אכן לא ראיתי השו"ע הנ"ל אך איתא בתוס' שבועות כג: שלא חל בכה"ג, [אין זה מפורש שם כ"כ ויש לטעות בדבריו אך האמת כדברי ואפשר לקבל הסברים]
כפי שכתבתי מדובר במחלוקת ראשונים, אך בתוס' שם מבואר לכאורה דשבועה כן חלה על חצי שיעור, ואשמח לשמוע מדוע הבין בשיטת התוס' לא כך.
אכן כתבתי שיש לטעות בדברי התוס' ואכן תוס' לכל אורך הדרך כותב ששבועה חלה על חצי שיעור, אבל רק באופן שנשבע "שלא" לאכול חצי שיעור [ולא שנשבע "לאכול" חצי שיעור]. ובסוף דבריו כתבו התוס' וז"ל כיון דסבר חצי שיעור אסור מן התורה לא משכחת לה לאו והן "דהיכי משתבע שאוכל חצי שיעור הא מושבע ועומד מהר סיני הוא".

[בהנחה שלמדת שבועות לא הסתכלת רק לצורך התשובה, התוס' כתבו מטעם קושיא זו שאין להעמיד שם הסוגיא בזה האופן אבל לא מוכרח שחוזרים בהם לגמרי שאף שבועה שלא אוכל חצי שיעור לא עוזר, כיוון שהדין של לאו והן הוא רק בקרבן ולא בלאו ודוק]


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 20 אוגוסט 2017, 21:59

השטייגעניסט כתב: אכן כתבתי שיש לטעות בדברי התוס' ואכן תוס' לכל אורך הדרך כותב ששבועה חלה על חצי שיעור, אבל רק באופן שנשבע "שלא" לאכול חצי שיעור [ולא שנשבע "לאכול" חצי שיעור]. ובסוף דבריו כתבו התוס' וז"ל כיון דסבר חצי שיעור אסור מן התורה לא משכחת לה לאו והן "דהיכי משתבע שאוכל חצי שיעור הא מושבע ועומד מהר סיני הוא".

[בהנחה שלמדת שבועות לא הסתכלת רק לצורך התשובה, התוס' כתבו מטעם קושיא זו שאין להעמיד שם הסוגיא בזה האופן אבל לא מוכרח שחוזרים בהם לגמרי שאף שבועה שלא אוכל חצי שיעור לא עוזר, כיוון שהדין של לאו והן הוא רק בקרבן ולא בלאו ודוק]
עיינתי שוב בדברי התוס' ואכן הצדק אתך. גם החתם סופר בהגהותיו שם מסכם שכך שיטת התוס', דשבועה חלה על חצי שיעור כשנשבע שלא לאכול, אבל כשנשבע לאכול השבועה לא חלה.
והביא שם שלדעת הרמב"ם שבועה חלה על חצי שיעור אפילו בנשבע לאכול, וכן נפסק בשו"ע.
גם בחידושי הר"ן שם חלק ע"ד התוס'.


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 395
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי יוסף יצחק » 21 אוגוסט 2017, 03:20

לגבי השאלה הראשונה, נראה פשוט דזה גם בק"ש שאין מחוייב בה, וכן נראה ממש"כ שו"ת שבט הלוי ח"י סימן יא, עיי"ש.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אלימלך » 23 אוגוסט 2017, 17:49

אוריאל כתב: בשו"ע סי' שכ"ח, נפסק שאם יש חולה בשבת ואפשר להאכילו נבילה או לשחוט לו בהמה, צריך לשחוט לו. אע"ג ששחיטה היא איסור שיש בו סקילה [בשונה מנבילה], מ"מ בשחיטה אינו עובר אלא על איסור אחד, אבל בנבילה עובר בכל כזית וכזית.
וכתב שם המג"א דאפילו אם החולה צריך רק חצי זית, ג"כ שוחטין בשבילו, כיוון שבכל משהו ומשהו עובר באיסור, ולכן עדיף לשחוט לו שאין בזה אלא איסור אחד.
המג"א לא כותב במפורש כן, וז"ל
"הר"ן כתב הטעם דבנבילה עובר על כל כזית ממנה, ובפחות מכזית איכא נמי איסור דאורייתא אף על פי שאין בו מלקות והוי הרבה לאוין וחמירי מלאו א' דשבת"
ויש לפרש דבריו, שר"ל שגם אם יאכל פחות פחות מכזית שלא בכדי אכילת פרס, יעבור בהרבה לאוין [ובא בזה לישב קושית התשב"ץ ח"ג ס' לז* לקראת הסוף].
אמנם הפמ"ג הבין שהמג"א בא לישב שאלת העולת שבת {שמסתמא המג"א מתיחס לדבריו} שאם נצטרך החולה בדיוק כזית יהיה עדיף להאכילו נבילה וע"ז מישב המג"א [לשון הפמ"ג] "דבנבילה יש כמה לאוין אף בחד זית, בכל משהו בפיו שאוכל, חצי שיעור אסור מן התורה (עיין עולת שבת ס"ק יד)".
וא"כ בפמ"ג כתוב במפורש שחייב על כל משהו ומשהו אבל ראיתי שבשו"ת חת"ס [או"ח ח"א ס' עט' ד"ה לזה י"ל] מוכח שהוא חולק עליו.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אלימלך » 23 אוגוסט 2017, 18:38

אוריאל כתב:
אלימלך כתב:בקשר לשאלה הב', בשו"ת מחנה חיים [או"ח ח"ג סי' ס' ד"ה וראיתי] כותב שעובר רק איסור אחד
...ומכל מקום, לפי הסברינו בדבריו אין מדבריו פשיטות לספיקא דידן, דשאני התם שלר"ש אכילה בכ"ש ועד כזית מיקרי אכילה אחת משא"כ בח"ש חייב גם בלי 'אכילה' וא"כ יהיה חייב על כל משהו ומשהו .
חילוק יפה.אבל עדיין יש להוכיח לדעת הסוברים שגם בח"ש נחשב אכילה בכ"ש [כך הביא המשל"מ פ"א מהל' חמץ ומצה סעיף ז' מהרא"ם].


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 23 אוגוסט 2017, 20:35

אלימלך כתב:
אוריאל כתב: בשו"ע סי' שכ"ח, נפסק שאם יש חולה בשבת ואפשר להאכילו נבילה או לשחוט לו בהמה, צריך לשחוט לו. אע"ג ששחיטה היא איסור שיש בו סקילה [בשונה מנבילה], מ"מ בשחיטה אינו עובר אלא על איסור אחד, אבל בנבילה עובר בכל כזית וכזית.
וכתב שם המג"א דאפילו אם החולה צריך רק חצי זית, ג"כ שוחטין בשבילו, כיוון שבכל משהו ומשהו עובר באיסור, ולכן עדיף לשחוט לו שאין בזה אלא איסור אחד.
המג"א לא כותב במפורש כן, וז"ל
"הר"ן כתב הטעם דבנבילה עובר על כל כזית ממנה, ובפחות מכזית איכא נמי איסור דאורייתא אף על פי שאין בו מלקות והוי הרבה לאוין וחמירי מלאו א' דשבת"
ויש לפרש דבריו, שר"ל שגם אם יאכל פחות פחות מכזית שלא בכדי אכילת פרס, יעבור בהרבה לאוין [ובא בזה לישב קושית התשב"ץ ח"ג ס' לז* לקראת הסוף].
אמנם הפמ"ג הבין שהמג"א בא לישב שאלת העולת שבת {שמסתמא המג"א מתיחס לדבריו} שאם נצטרך החולה בדיוק כזית יהיה עדיף להאכילו נבילה וע"ז מישב המג"א [לשון הפמ"ג] "דבנבילה יש כמה לאוין אף בחד זית, בכל משהו בפיו שאוכל, חצי שיעור אסור מן התורה (עיין עולת שבת ס"ק יד)".
וא"כ בפמ"ג כתוב במפורש שחייב על כל משהו ומשהו אבל ראיתי שבשו"ת חת"ס [או"ח ח"א ס' עט' ד"ה לזה י"ל] מוכח שהוא חולק עליו.
אף אני הרגשתי בכך שלכאורה במג"א הדברים לא מוכרחים כי אם בפמ"ג, אבל לא ראיתי שבאמת אפשר להבין שהוא הולך ע"ד התשב"ץ. אני חשבתי שאולי כוונת המג"א שאפילו אם אינו אוכל שתי כזיתים אלא רק כזית וחצי - יש לו שני איסורים בידו, לאו אחד ועוד איסור של חצי שיעור [וגם אולי רק בא להראות חומר הדבר].
בכל אופן, הנני לציין שכמו הפמ"ג ראיתי לעוד אחד מהמפרשים על השו"ע, שכתב שלכאורה בפחות מכזית עדיף לתת לו נבילה, אלא שבמג"א מבואר שעדיף שחוטה [איני זוכר מי הוא, נדפס בילקוט מפרשים שבשו"ע מהדורת פרידמאן].


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אוריאל » 23 אוגוסט 2017, 20:42

אלימלך כתב:
אוריאל כתב:
אלימלך כתב:בקשר לשאלה הב', בשו"ת מחנה חיים [או"ח ח"ג סי' ס' ד"ה וראיתי] כותב שעובר רק איסור אחד
...ומכל מקום, לפי הסברינו בדבריו אין מדבריו פשיטות לספיקא דידן, דשאני התם שלר"ש אכילה בכ"ש ועד כזית מיקרי אכילה אחת משא"כ בח"ש חייב גם בלי 'אכילה' וא"כ יהיה חייב על כל משהו ומשהו .
חילוק יפה.אבל עדיין יש להוכיח לדעת הסוברים שגם בח"ש נחשב אכילה בכ"ש [כך הביא המשל"מ פ"א מהל' חמץ ומצה סעיף ז' מהרא"ם].
יש להסתפק בזה. כי לכאורה הא אדרבה, אם כל שהוא נחשב אכילה, אם כן מדוע לא יעבור באיסור על כל משהו ומשהו? הרי כל משהו זו אכילה נפרדת? ודו"ק.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה ספיקות של בין הזמנים...

שליחה על ידי אלימלך » 24 אוגוסט 2017, 17:22

כונתי שאותה הסברא שכתב מר להסביר את המחנה חיים שלמרות שאכילה היא בכ"ש מ"מ עד כזית לוקה רק אחד, שיכת לכאו' גם כאן.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים