ארצות שלא ידוע על גדולי עולם שהיו שם

[אברך]

לכאורה יש הרבה ארצות שהיו שם יהודים, ולא ידוע על גדולי עולם שהיו שם, כגון:
אפגניסטן
בוכרה
גרוזיה
דנמרק
(ע"כ לפי א-ב...)

ועוד.

אפילו בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

השאלה: למה?

אולי בגלל שאופי יהודי המקומות הנ"ל היה יותר בעל'בתי, יהודים שעסקו בפרנסה, והיתה מלאכתם עיקר ותורתם עראי?

[HaimL]

יש ניסוח קצת עמום בספר החסידים, "איש מארץ שוואדין לא יהיה לו בן שיזכה לישיבה", או משהו כזה. בצוואת רבי יהודה החסיד.

והשאלות הנשאלות הן.

1. שוואדין (Sweden, שוודיה), או שוואבין (שוואביה, בגרמניה).
2. לא תהיה שם ישיבה או הבנים שם לא יזכו ללמוד בישיבות?
3. וכמובן, השאלה הידועה, האם זה נאמר רק על זרעו שלו? או על כלל ישראל.

[HaimL]

בנוגע ליהודי תימן, ישנה המסורת (כנראה מופרכת, אבל מאוד מרתקת), שזה בגלל קללת עזרא הסופר.

[מבקש אמת]

לכאורה יש הרבה ארצות שהיו שם יהודים, ולא ידוע על גדולי עולם שהיו שם, כגון:
אפגניסטן
בוכרה
גרוזיה
דנמרק
(ע"כ לפי א-ב...)

ועוד.

אפילו בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

השאלה: למה?

אולי בגלל שאופי יהודי המקומות הנ"ל היה יותר בעל'בתי, יהודים שעסקו בפרנסה, והיתה מלאכתם עיקר ותורתם עראי?

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

באופן כללי נראה לי שהתשובה היא בעיקר בגלל מספר היהודים במקומות אלו (מטבע הדברים, במקומות בעלי ריכוז יהודי גדול יותר יש גם יותר לומדי תורה וממילא גם יותר תלמידי חכמים וגדולי תורה). למיטב ידיעתי, באפגניסטן ובדנמרק מספר היהודים הכולל לא עלה בשיאו על יותר מכמה אלפים בודדים, ובבוכרה ובגרוזיה לא יותר מ20-30 אלף. אי אפשר כלל להשוות זאת ליהדות פולין שמנתה בשיאה 3.3 מליון נפש, או להונגריה וליטא (הליטא היהודית כוללת גם אזור רוסיה הלבנה) שמנו כמליון נפש. אמנם לפני כמה מאות שנים המספרים באירופה היו נמוכים בהרבה, אבל מן הסתם גם במקומות הנ"ל המספר היה נמוך בהתאם. לעומת זאת יהדות תימן מנתה לפני עלייתה לארץ בערך מאה אלף נפש, ועל כן באמת היו בה יותר גדולי תורה במשך השנים.

 

[מ אלישע]

ראיתי לפני כשנתיים ספר על צדיקים גדולים שהיו בבוכרה וגרוזיה בדורות הסמוכים אלינו.
אין בידינו לבחון היכן היו גדולים יותר.
אומנם אם הסימן הוא ישיבות או ספרים

[במבי]

לכאורה יש הרבה ארצות שהיו שם יהודים, ולא ידוע על גדולי עולם שהיו שם, כגון:

דנמרק

מאיזה מקום היה התפארת ישראל ? (בעל היכין ובועז)

משום מה זכור לי שהיה בדנמרק.

[HaimL]

יש ניסוח קצת עמום בספר החסידים, "איש מארץ שוואדין לא יהיה לו בן שיזכה לישיבה", או משהו כזה. בצוואת רבי יהודה החסיד.

והשאלות הנשאלות הן.

1. שוואדין (Sweden, שוודיה), או שוואבין (שוואביה, בגרמניה).
2. לא תהיה שם ישיבה או הבנים שם לא יזכו ללמוד בישיבות?
3. וכמובן, השאלה הידועה, האם זה נאמר רק על זרעו שלו? או על כלל ישראל.

יש לזכור, שבמשך הגלות היו מקומות שלא הייתה אצלם דריסת רגל ליהודים, ומן הסתם, היחידים שהיו שם, היו סוחרים וכדומה, ולא היה שם קיבוץ גדול של יהודים, כדי שיהיו בהם ישיבות ות"ח. מה שמביא לשאלה הרביעית.

4. לא יזכה לישיבה של תורה, או שלא יזכה לישיבת קבע ?
 

[בן זכאי]

בנוגע ליהודי תימן, ישנה המסורת (כנראה מופרכת, אבל מאוד מרתקת), שזה בגלל קללת עזרא הסופר

טעות!!!!
המסורת היא לגבי עניותם עי' מלאכת שלמה עדני

[בן זכאי]

מרן החיד"א כותב לגבי ערי פרס ששם נתחבר התלמוד ונשאבו כל ניצוצי הק' ולכן לא היו שם חכמים -אגב גם שם היו אך מעטים והמפורסם שבהם היה האור שרגא שעליו אמר הבעש"ט יש לי ידיד בפרס...

[HaimL]

בנוגע ליהודי תימן, ישנה המסורת (כנראה מופרכת, אבל מאוד מרתקת), שזה בגלל קללת עזרא הסופר

טעות!!!!
המסורת היא לגבי עניותם עי' מלאכת שלמה עדני

רגע, חבר. לא כל כך מהר. יש כאלה שמייחסים לקללה גם את הנושא הזה. ואני כמובן, לא בא להעליב, חלילה. זה לא שאני מביע דעה אישית בעניין.
 

[HaimL]

בנוגע ליהודי תימן, ישנה המסורת (כנראה מופרכת, אבל מאוד מרתקת), שזה בגלל קללת עזרא הסופר

טעות!!!!
המסורת היא לגבי עניותם עי' מלאכת שלמה עדני

מה שכתב המלאכת שלמה זצ"ל בעצמו

 "עזרא קלל אותם להיות כל ימיהם בעוני. ובעונות נתקיים בנו באותו הגלות עוני תורה ועוני ממון".
 

[יצחק]

הרבה חכמים היו עניים ולא הדפיסו ספרים
הרב יעקב הלל עשה לי מהפכה בתודעה, הוא פרסם עשרות ספרים של מחברים ספרדיים ואולי אפילו מאות תשובות דרשות חידושים וכו', ובכך הוא מראה איך שהתורה היתה מצויה בקהילות ספרדיות הרבה הרבה יותר ממה שהיה נראה קודם לכן. רק שלא זכו להתפרסם.

לענ"ד הנושא של האשכול (כפי שאני מבין אותו) צריך להיות "ארצות שהיו בהם יהודים בלי ישיבות" או בלי "חיים תורניים" או בלי "בתי דינים מוסמכים", כלומר שלא הגיעו אלינו תשובות פסקים דרשות וכו' מהארצות הללו, אבל אם יש מסמכים אז אפילו אם הרבנים שם לא היו מפורסמים אין מזה כ"כ הוכחה על הרמה התורנית של בני המקום.

[אבר כיונה]

הרב יעקב הלל פרסם עשרות ספרים של מחברים ספרדיים ואולי אפילו מאות, ובכך הוא מראה איך שהתורה היתה מצויה בקהילות ספרדיות הרבה הרבה יותר ממה שהיה נראה קודם לכן, רק שלא זכו להתפרסם

אעפ"כ, כמעט אף אחד מהם הוא לא מהמקומות שהזכירו (אפגניסטן, בוכרה, גרוזיה, דנמרק)

[אבר כיונה]

בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

ב'אנציקלופדיה לחכמי תימן' יש כמעט 2500 ערכים

[אבר כיונה]

מאיזה מקום היה התפארת ישראל ? (בעל היכין ובועז)
משום מה זכור לי שהיה בדנמרק.

למיטב ידיעתי הוא היה מגרמניה
[בפירושו למס' ברכות (פ"א בועז, אות ג) הוא מזכיר את קופנהגן (דנמרק) ושטוקהלם (שבדיה)]

[חידוד]

לכאורה יש הרבה ארצות שהיו שם יהודים, ולא ידוע על גדולי עולם שהיו שם, כגון:
אפגניסטן
בוכרה
גרוזיה
דנמרק
(ע"כ לפי א-ב...)

ועוד.

אפילו בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

השאלה: למה?

אולי בגלל שאופי יהודי המקומות הנ"ל היה יותר בעל'בתי, יהודים שעסקו בפרנסה, והיתה מלאכתם עיקר ותורתם עראי?

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

באופן כללי נראה לי שהתשובה היא בעיקר בגלל מספר היהודים במקומות אלו (מטבע הדברים, במקומות בעלי ריכוז יהודי גדול יותר יש גם יותר לומדי תורה וממילא גם יותר תלמידי חכמים וגדולי תורה). למיטב ידיעתי, באפגניסטן ובדנמרק מספר היהודים הכולל לא עלה בשיאו על יותר מכמה אלפים בודדים, ובבוכרה ובגרוזיה לא יותר מכמה עשרות אלפים. אי אפשר כלל להשוות זאת ליהדות פולין שמנתה בשיאה 3.3 מליון נפש, או להונגריה וליטא (הליטא היהודית כוללת גם אזור רוסיה הלבנה) שמנו כ700-800 אלף נפש. אמנם לפני כמה מאות שנים המספרים באירופה היו נמוכים בהרבה, אבל מן הסתם גם במקומות הנ"ל המספר היה נמוך בהתאם. לעומת זאת יהדות תימן מנתה לפני עלייתה לארץ בערך חצי מליון נפש, ועל כן באמת היו בה גדולי תורה במשך השנים.

התשובה של מספר היהודים נכונה חלקית כי כמו שהערת גם בפולין בהתחלה לא היו כ"כ הרבה ומה זה משנה שאז בבוכרה היו עוד יותר קצת כי סו"ס אם בפולין שלפני חמש מאות שנה היה הרבה תורה ות"ח יכל להיות גם בגרוזיה שלפני מאה שנה עם מספר דומה (נניח, והכל בתאוריה כי לא בדקנו מספרים).

אני  רוצה להציע תאוריה אחרת למעשה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לפתח מרכז תורני יש מאין, למשל יהדות פולין היתה במשך מאות שנים ברמה נמוכה ונהפכה במהירות למרכז תורני גדול כשהיו גלי הגירה גדולים ממערב אירופה ואתם הגיעו ת"ח גדולים.
יהדות אשכנז חלק משמעותי ממנה זה החכמים שהגיעו מאיטליה שהיתה מרכז יהודי שתחילתו עוד בימי בית שני.
יש גם את המעשה בארבעת השבויים שהגיעו לספרד מצרים וצפון אפריקה אם כי בשתי האחרונות מלכתחילה המצב היה טוב יותר ובפרט במצרים.

למעשה בוכרה וגרוזיה כנראה מעולם לא אירע להם שהיו יעד עיקרי להגירה ממרכז תורני אחר, ויכול להיות אם כן שמספר היהודים במקום כן קשור אבל בעיקר בתור סימן כשני דברים הבאים כאחת.
 

[יצחק]

מאיזה מקום היה התפארת ישראל ? (בעל היכין ובועז)
משום מה זכור לי שהיה בדנמרק.

למיטב ידיעתי הוא היה מגרמניה
[בפירושו למס' ברכות (פ"א בועז, אות ג) הוא מזכיר את קופנהגן (דנמרק) ושטוקהלם (שבדיה)]

ודאי מגרמניה, הוא היה רב בדנציג
 

[יצחק]

הרב יעקב הלל פרסם עשרות ספרים של מחברים ספרדיים ואולי אפילו מאות, ובכך הוא מראה איך שהתורה היתה מצויה בקהילות ספרדיות הרבה הרבה יותר ממה שהיה נראה קודם לכן, רק שלא זכו להתפרסם

אעפ"כ, כמעט אף אחד מהם הוא לא מהמקומות שהזכירו (אפגניסטן, בוכרה, גרוזיה, דנמרק)

אני מסכים ביחס למקומות הללו ורק הערתי על כך שלא מספיק לבדוק לפי שמות מפורסמים אלא צריך לבדוק את כלל הנושא של חיי תורה. 
דרך אגב, תמיד יש הפתעות, למשל ראיתי יום אחד פרסום של חידושי תורה מחכם אחד שהיה גר בכורדיסטאן (איזור מוסול), שזה חבל ארץ שגם אצל הספרדים היה ידועה בעמ'רצות. 
 

[אברך]

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

הרש"ש היה מתימן אבל אולי את תורתו קנה בא"י?
הן אמנם שציינת מספר גדולים, אבל השאלה אם ביחס לכמות (ואיכות?) גדו"י שהיו בארצות אחרות, זה מתקרב בכלל.
אכן ציינו כאן שיש ספר "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עם 2500 ערכים (ראיתי אותו באוצה"ח). אז לכאורה אכן היו שם גדולי תורה אלא שלא נתפרסמו כ"כ. אכן צל"ע באנציקלופדיה הנ"ל, אם החכמים שצויינו שם אכן היו מופלגים בתורה. מעלעול מקופיא נראה שציין שם כל "מורי".

[אבר כיונה]

צל"ע באנציקלופדיה הנ"ל, אם החכמים שצויינו שם אכן היו מופלגים בתורה

הוא באמת כותב שהוא הכניס שם גם מנהיגי קהילות וגזברי צדקה וכדו', אבל גם אם תוריד אותם עדיין יישארו גדולי תורה רבים מאוד

[מבקש אמת]

לכאורה יש הרבה ארצות שהיו שם יהודים, ולא ידוע על גדולי עולם שהיו שם, כגון:
אפגניסטן
בוכרה
גרוזיה
דנמרק
(ע"כ לפי א-ב...)

ועוד.

אפילו בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

השאלה: למה?

אולי בגלל שאופי יהודי המקומות הנ"ל היה יותר בעל'בתי, יהודים שעסקו בפרנסה, והיתה מלאכתם עיקר ותורתם עראי?

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

באופן כללי נראה לי שהתשובה היא בעיקר בגלל מספר היהודים במקומות אלו (מטבע הדברים, במקומות בעלי ריכוז יהודי גדול יותר יש גם יותר לומדי תורה וממילא גם יותר תלמידי חכמים וגדולי תורה). למיטב ידיעתי, באפגניסטן ובדנמרק מספר היהודים הכולל לא עלה בשיאו על יותר מכמה אלפים בודדים, ובבוכרה ובגרוזיה לא יותר מכמה עשרות אלפים. אי אפשר כלל להשוות זאת ליהדות פולין שמנתה בשיאה 3.3 מליון נפש, או להונגריה וליטא (הליטא היהודית כוללת גם אזור רוסיה הלבנה) שמנו כ700-800 אלף נפש. אמנם לפני כמה מאות שנים המספרים באירופה היו נמוכים בהרבה, אבל מן הסתם גם במקומות הנ"ל המספר היה נמוך בהתאם. לעומת זאת יהדות תימן מנתה לפני עלייתה לארץ בערך חצי מליון נפש, ועל כן באמת היו בה גדולי תורה במשך השנים.

התשובה של מספר היהודים נכונה חלקית כי כמו שהערת גם בפולין בהתחלה לא היו כ"כ הרבה ומה זה משנה שאז בבוכרה היו עוד יותר קצת כי סו"ס אם בפולין שלפני חמש מאות שנה היה הרבה תורה ות"ח יכל להיות גם בגרוזיה שלפני מאה שנה עם מספר דומה (נניח, והכל בתאוריה כי לא בדקנו מספרים).

אני  רוצה להציע תאוריה אחרת למעשה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לפתח מרכז תורני יש מאין, למשל יהדות פולין היתה במשך מאות שנים ברמה נמוכה ונהפכה במהירות למרכז תורני גדול כשהיו גלי הגירה גדולים ממערב אירופה ואתם הגיעו ת"ח גדולים.
יהדות אשכנז חלק משמעותי ממנה זה החכמים שהגיעו מאיטליה שהיתה מרכז יהודי שתחילתו עוד בימי בית שני.
יש גם את המעשה בארבעת השבויים שהגיעו לספרד מצרים וצפון אפריקה אם כי בשתי האחרונות מלכתחילה המצב היה טוב יותר ובפרט במצרים.

למעשה בוכרה וגרוזיה כנראה מעולם לא אירע להם שהיו יעד עיקרי להגירה ממרכז תורני אחר, ויכול להיות אם כן שמספר היהודים במקום כן קשור אבל בעיקר בתור סימן כשני דברים הבאים כאחת.

לגבי ההשוואה לבוכרה, אין בידינו את המספרים של יהדות זו לפני חמש מאות שנה, אבל אם בשנת ת"ש יהדות פולין מנתה 3.3 מליון נפש ויהדות בוכרה מנתה כמה עשרות אלפים בלבד, הרי שמסתבר שלפני 500 שנה ההפרש גם היה בהתאם (גם אם לא בדיוק).

כמדומני שכל מי שחוקר קצת את ההיסטוריה היהודית רואה שיש קשר ברור בין מספר היהודים במקום לכמות הת"ח וגדולי התורה. יש תנאי ברור לזה והוא שהיהודים אכן נמצאים ברמה רוחנית נאותה, מאחר ומספר גדול של יהודים שהקשר שלהם ליהדות רופף כמובן לא יעזור לגדל גדולי תורה. זה קשר הגיוני ומסתבר מאד, והוא נמצא בכל תחום בעולם ולא רק בתחום התורני (למשל רוב הרופאים הגדולים בעולם נמצאים בארה"ב, משום ששם יש את הכמות הכי גדולה של אוניברסיטאות בכלל ובתי ספר לרפואה ומעבדות מחקר בפרט. מאידך רוב מוחלט של אלופי השחמט בעולם הם מרוסיה, בגלל ששם נמצא הציבור הכי גדול של שחקני שחמט).

גם היום יש קשר די הדוק בין כמות היהודים החרדים בכל מקום לכמות הת"ח וגדולי התורה הדרים באותו מקום. כמובן שיש עוד נתונים המשפיעים על התוצאה כמו סגנון הציבור ורמת השקעתו בלימוד תורה, אבל באופן כללי הקשר המספרי ברור.

[מבקש אמת]

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

הרש"ש היה מתימן אבל אולי את תורתו קנה בא"י?
הן אמנם שציינת מספר גדולים, אבל השאלה אם ביחס לכמות (ואיכות?) גדו"י שהיו בארצות אחרות, זה מתקרב בכלל.
אכן ציינו כאן שיש ספר "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עם 2500 ערכים (ראיתי אותו באוצה"ח). אז לכאורה אכן היו שם גדולי תורה אלא שלא נתפרסמו כ"כ. אכן צל"ע באנציקלופדיה הנ"ל, אם החכמים שצויינו שם אכן היו מופלגים בתורה. מעלעול מקופיא נראה שציין שם כל "מורי".

כפי הידוע לי את תורתו קנה הרש"ש בעיקר בתימן, וכבר כשעלה לא"י היה מוכר כת"ח גדול מאד.

ביחס לארצות אחרות איני יודע, אבל אם ניקח את המספרים הידועים לנו הרי שמספרם הכולל של יהודי תימן לפני כשמונים שנה הוא מקביל בערך למספרם של יהודי לבוב. האם בלבוב היו יותר ת"ח וגדולי תורה מבתימן? לא נראה לי. 

כפי שכבר הדגשתי, סבורני כי רבים מאלו שעורכים השואות בין מקומות שונים בהיסטוריה היהודית (וגם במציאות העכשוית) מתעלמים לחלוטין מהנתונים הדמוגרפיים. נתונים אלו משמעותיים ביותר, וידיעתם משנה את כל התמונה. כדי לתת קצת פרופורציה, אפשר להמחיש מהעובדה שכל בר דעת מבין שאי אפשר להשוות את רכסים לבני ברק. היחס של מספר יהודי תימן לעומת יהודי פולין הוא כחצי מהיחס של  רכסים לעומת בני ברק...
 

[בן זכאי]

יש כאלה שמייחסים לקללה גם את הנושא הזה

מיהם????????.

[בן זכאי]

הרב יעקב הלל עשה לי מהפכה בתודעה,

אמליץ לך לעיין באנצקלופדיה ארזי הלבנון 4 כרכים עבי כרס ותבין וגם זה רק טיפה מן הים....

[HaimL]

יש כאלה שמייחסים לקללה גם את הנושא הזה

מיהם????????.

המלאכת שלמה, למשל
 

[מהמבקשים]

בנוגע לדנמרק הקהילה שם מנתה בעיקר יהודים מתבוללים ומשכילים ראשי ההשכלה בחלקם גדלו בקופנהגן וכן פרנסי הקהילה ומנהלי בתי הספר שם כך שקהילה אורתודקסית כמעט ולא הייתה שם ובטח שלא גדולי ישראל 

[מהמבקשים]

וכן כמעט בכל ארצות סקנדינביה וכללית במערב אירופה ב300 שנה האחרונות לא היו ישיבות וכד' למעט ישיבות בודדות בגרמניה מו סמינר לרבנים

[ישראל הכהן]

אפילו בתימן, כמדומני שלא היו כ"כ גדולי עולם, זולת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח). אבל אולי אני טועה.

ודאי טועה.

היו הרבה, אבל היו בעניות גדולה, ולכן לא כתבו ספרים.

לא יתכן קהילה שבמשך אלפי שנים המשיכה להקפיד על קיום כל התורה עם כל דיניה ודקדוקיה, אם לא היו להם תחי"ם כדבעי.
הרי לא מדובר פה על שבט נידח שקיים רק אי אילו מסורות כמו הדלקת נרות שבת, ולהינשא לבני השבט בלבד.
[שמעתי מאחד מגדולי הדור שליט"א]

לא היה שום יהדות ללא רבנים גדולים!
אמנם ניתן לדון אם גדלותם היא באותה רמה של הגדולים המפורסמים.

[שעשועי תורה]

די למי שיקרא ספר אבן ספיר פרק חדרי תימן, שיבין שבתימן היו אנשים גדולים יראים ושלמים בתורתם שמחמת צניעותם לא נתפרסמו. אגב אני לא תימני...

[חידוד]

בתימן היו עוד חכמים רבים כגון בעל המלאכת שלמה, רבי דוד עדני בעל מדרש הגדול, הרש"ש, רבי שלום שבזי (ידוע בעיקר בפיוטיו אך גם חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה), רבי זכריה הרופא בעל מדרש החפץ ועוד ספרים רבים על הרמב"ם ועוד. ויש עוד רבים שאינו ידועים לי.

באופן כללי נראה לי שהתשובה היא בעיקר בגלל מספר היהודים במקומות אלו (מטבע הדברים, במקומות בעלי ריכוז יהודי גדול יותר יש גם יותר לומדי תורה וממילא גם יותר תלמידי חכמים וגדולי תורה). למיטב ידיעתי, באפגניסטן ובדנמרק מספר היהודים הכולל לא עלה בשיאו על יותר מכמה אלפים בודדים, ובבוכרה ובגרוזיה לא יותר מכמה עשרות אלפים. אי אפשר כלל להשוות זאת ליהדות פולין שמנתה בשיאה 3.3 מליון נפש, או להונגריה וליטא (הליטא היהודית כוללת גם אזור רוסיה הלבנה) שמנו כ700-800 אלף נפש. אמנם לפני כמה מאות שנים המספרים באירופה היו נמוכים בהרבה, אבל מן הסתם גם במקומות הנ"ל המספר היה נמוך בהתאם. לעומת זאת יהדות תימן מנתה לפני עלייתה לארץ בערך חצי מליון נפש, ועל כן באמת היו בה גדולי תורה במשך השנים.

התשובה של מספר היהודים נכונה חלקית כי כמו שהערת גם בפולין בהתחלה לא היו כ"כ הרבה ומה זה משנה שאז בבוכרה היו עוד יותר קצת כי סו"ס אם בפולין שלפני חמש מאות שנה היה הרבה תורה ות"ח יכל להיות גם בגרוזיה שלפני מאה שנה עם מספר דומה (נניח, והכל בתאוריה כי לא בדקנו מספרים).

אני  רוצה להציע תאוריה אחרת למעשה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לפתח מרכז תורני יש מאין, למשל יהדות פולין היתה במשך מאות שנים ברמה נמוכה ונהפכה במהירות למרכז תורני גדול כשהיו גלי הגירה גדולים ממערב אירופה ואתם הגיעו ת"ח גדולים.
יהדות אשכנז חלק משמעותי ממנה זה החכמים שהגיעו מאיטליה שהיתה מרכז יהודי שתחילתו עוד בימי בית שני.
יש גם את המעשה בארבעת השבויים שהגיעו לספרד מצרים וצפון אפריקה אם כי בשתי האחרונות מלכתחילה המצב היה טוב יותר ובפרט במצרים.

למעשה בוכרה וגרוזיה כנראה מעולם לא אירע להם שהיו יעד עיקרי להגירה ממרכז תורני אחר, ויכול להיות אם כן שמספר היהודים במקום כן קשור אבל בעיקר בתור סימן כשני דברים הבאים כאחת.

לגבי ההשוואה לבוכרה, אין בידינו את המספרים של יהדות זו לפני חמש מאות שנה, אבל אם בשנת ת"ש יהדות פולין מנתה 3.3 מליון נפש ויהדות בוכרה מנתה כמה עשרות אלפים בלבד, הרי שמסתבר שלפני 500 שנה ההפרש גם היה בהתאם (גם אם לא בדיוק).

כמדומני שכל מי שחוקר קצת את ההיסטוריה היהודית רואה שיש קשר ברור בין מספר היהודים במקום לכמות הת"ח וגדולי התורה. יש תנאי ברור לזה והוא שהיהודים אכן נמצאים ברמה רוחנית נאותה, מאחר ומספר גדול של יהודים שהקשר שלהם ליהדות רופף כמובן לא יעזור לגדל גדולי תורה. זה קשר הגיוני ומסתבר מאד, והוא נמצא בכל תחום בעולם ולא רק בתחום התורני (למשל רוב הרופאים הגדולים בעולם נמצאים בארה"ב, משום ששם יש את הכמות הכי גדולה של אוניברסיטאות בכלל ובתי ספר לרפואה ומעבדות מחקר בפרט. מאידך רוב מוחלט של אלופי השחמט בעולם הם מרוסיה, בגלל ששם נמצא הציבור הכי גדול של שחקני שחמט).

גם היום יש קשר די הדוק בין כמות היהודים החרדים בכל מקום לכמות הת"ח וגדולי התורה הדרים באותו מקום. כמובן שיש עוד נתונים המשפיעים על התוצאה כמו סגנון הציבור ורמת השקעתו בלימוד תורה, אבל באופן כללי הקשר המספרי ברור.

כמדומה שלא הבנת מה שטענתי אנסה להבהיר את עצמי יותר.
אם בגרמניה וצרפת בזמן הראשונים היו מרכזי תורה גדולים וכמה הם היו לא יותר מכמה עשרות אלפים, אז למה
בבוכרה של לפני מאה שנה לא יכלו להיות בכזאת רמה תורנית עם קהילה של עשרות אלפים, מה אכפת להם
שבפולין התרבו למליונים למה זה מפריע להם מה זה מוציא להם את החשק ללמוד.

לכן כתבתי שזו רק תשובה חלקית.

הגע עצמך רכסים של היום גדולה יותר מוורמייזא של זמן הראשונים ודי בזה להראות שהמספר הוא לא תשובה מספקת.