כתיבה במחשב בחול המועד

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
פעלעד
משתמש ותיק
הודעות: 534
הצטרף: 27 דצמבר 2015, 22:20
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 153 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי פעלעד » 05 אוקטובר 2017, 21:48

מי מעלה מראי מקומות מהפוסקים האחרונים על כתיבה במחשב בחוה"מ אם יש לו דין כתיבה ואסור או שמותר, בעבר ביררתי את הנושא ויצא לי שרוב פוסקים מתירים, אבל לדאבוני שכחתי את המראי מקומות...

ערכים:

סמל אישי של משתמש

צדיק נסתר
הודעות: 32
הצטרף: 07 אפריל 2017, 12:32
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי צדיק נסתר » 07 אוקטובר 2017, 22:38

מצאתי, לא בדקתי!!

"שו”ת באר משה ח”ז סי’ ל”ט, שבט הקהתי חלק א’ סי’ קס”ט, שמירת שבת כהלכתה פרק ס”ו סעיף נ”ה, וכן בספר מבקשי תורה (ספר הזכרון לגרש”ז על חול המועד עמוד תעג) הביא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל שמותר לכתוב הודעות באיתורן ואין זה נחשב כתיבה אף שמופיעים מילים על המסך.
ויעוי’ גם בשו”ת יביע אומר חלק ח’ או”ח סימן מ”ח שהאריך בענין זה והסיק שמותר אף להדפיס אחרי הכתיבה כיון שהלחיצה על הכפתור המדפיס היא מעשה הדיוט בעלמא"

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי אברך » 13 אוקטובר 2017, 11:50

לצורך דבר האבד בודאי מותר, שהרי גם מעשה אומן הותר בדבר האבד (מ"ב ריש סי' תק"ל).
והנידון קיים רק שלא בדבר האבד, האם כתיבה במחשב נחשבת כמעשה אומן, או כמעשה הדיוט, שאם נחשבת כמעשה אומן א"כ אסור אפי' לצורך המועד (כמבואר במ"ב שם), אך אם נחשבת כמעשה הדיוט א"כ מותר לצורך המועד (כמבואר שם). ועוד יל"ד דדלמא לא נחשבת מלאכה כלל [עכ"פ לענין חוה"מ].
ובדברי פוסקי זמנינו (דלהלן) מבואר דאין אף אחד דס"ל דחשיב מעשה אומן, וכל מה שדנו הוא האם חשיב מלאכה כלל, וא"כ לא שרי אלא לצורך המועד, או דחשיב מלאכה ושרי רק לצורך המועד.
ומה שמצאתי שדיברו זה להדיא הוא: הגריש"א (אשרי האיש ח"ג פ"ט סי"ח) הורה שמותר לכתוב במחשב רק לצורך המועד, וכ"כ בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט). ובשבט הלוי (ח"ו סי' ל"ז סוף אות א') כתב דאולי יש לצדד קצת דכתיבה במחשב לא חשיבא כתיבה כלל 'כיון דיסוד מלאכת חוה"מ הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת', עכ"ל.
ולכאו' שורש הנידון הוא כמ"ש בשבט הלוי, האם מלאכה בחוה"מ היינו דוקא בדאיכא טירחא, או דאף בלא טירחא כל שעושה מלאכה אסור.
ובנידון זה - עי' במ"ב סי' תק"מ סק"ז דלכאו' משמע דגם בלא טירחא אינו מותר אלא לצורך המועד. וכ"מ לכאו' בח"א כלל ק"י סי"א שכתב 'הקושר והמתיר לא נזכר מה דינן, ונראה לי דמה שאינו לצורך המועד אסור לכו"ע', וסתמא משמע דאפי' באופן דליכא טירחא.
וכ"פ הגרי"ש אלישיב זצ"ל (לשכנו תדרשו ח"א ריש עמ' רצ, אשרי האיש ח"ג פ"ט ס"א), וכ"פ הגרנ"ק שליט"א (חוט שני חוה"מ עמ' קעד-קעו), דיש לאסור אפי' מלאכות שאין בהן טירחא, אלא לצורך המועד.
ומאידך - בס' לקט יושר (לתלמיד התרוה"ד) כתב דשרי לקשור ולהדליק אש בחוה"מ, ומשמע לכאו' כוונתו דאפי' שלא לצורך המועד מותר אם אין בזה טירחא, וכ"כ בתהל"ד סי קכ"ג דלא נאסר בחוה"מ אלא מלאכות שיש בהן טירחא, וכ"פ הגרח"ק שליט"א (שער המועדים פ"ב סי"ג, יו"ט חוה"מ כהלכתם פ"ג הערות 3 5).

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי אברך » 02 אפריל 2018, 00:41

זכיתי בס"ד להרחיב דברים בזה בחוה"מ סוכות השתא, והנני מציגם כאן לתועלת הרבים.

שאלה
האם מותר בחול המועד לכתוב במחשב, ולהדפיס במדפסת.

תשובה
כתיבה במחשב [ומחשבון]
בדבר האבד
א. בדבר האבד בודאי מותר, שהרי גם מעשה אומן הותר בדבר האבד (מ"ב ריש סי' תק"ל).

שלא בדבר האבד
ב. שלא בדבר האבד, יל"ד האם כתיבה במחשב נחשבת כמעשה אומן, או כמעשה הדיוט, שאם נחשבת כמעשה אומן א"כ אסור אפי' לצורך המועד (כמבואר במ"ב שם), אך אם נחשבת כמעשה הדיוט א"כ מותר לצורך המועד (כמבואר שם). ועוד יל"ד דדלמא לא נחשבת מלאכה כלל [עכ"פ לענין חוה"מ].
ובדברי פוסקי זמנינו (דלהלן) מבואר דאין אף אחד דס"ל דחשיב מעשה אומן, וכל מה שדנו הוא האם חשיב מלאכה כלל, וא"כ לא שרי אלא לצורך המועד, או דחשיב מלאכה ושרי רק לצורך המועד.

דברי פוסקי זמנינו בענין כתיבה במחשב
ג. ומה שמצאתי שדיברו זה להדיא הוא: הגריש"א (אשרי האיש ח"ג פ"ט סי"ח, קונ' לקנות חכמה - חוה"מ עמ' 12) הורה שמותר לכתוב במחשב רק לצורך המועד, וכ"כ בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט), וע"ע להלן סק"ט שכ"כ גם הגרח"ק. ובשבט הלוי (ח"ו סי' ל"ז סוף אות א') כתב דאולי יש לצדד קצת דכתיבה במחשב לא חשיבא כתיבה כלל 'כיון דיסוד מלאכת חוה"מ הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת', עכ"ל.

שורש הנידון - מלאכה בלא טירחא בחוה"מ
ד. ולכאו' שורש הנידון הוא כמ"ש בשבט הלוי, האם מלאכה בחוה"מ היינו דוקא בדאיכא טירחא, או דאף בלא טירחא כל שעושה מלאכה אסור. וכבר הארכנו בנידון זה במק"א, ותורף הדברים, דמחד גיסא משמע לכאו' ביראים סו"ס ש"ד (בדפוס ישן - קיג) הו"ד בשבלי הלקט (סי' רכ"א) ותניא רבתי (סי' נ"א), דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, וכ"מ לכאו' בתרוה"ד ח"א סי' קנ"ג ובלקט יושר, וכ"כ באשל אברהם מבוטשאטש (סי' תקל"ג וסי' תק"מ) ובעמק ברכה (עמ' קי"ט). וכן הבין הגרח"ק (שער המועדים - חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב סוף הערה י"ג) בדברי החזו"א (או"ח סוס"י קל"ה ד"ה רא"ש), וכ"פ הגרח"ק לדינא (דרך אמונה פי"א ממעשר שני ה"ז בבה"ל, שער המועדים שם ובהערה י"ד, יו"ט וחוה"מ כהלכתם (הרב יאיר יששכר ינאי) פ"ג הערה 3 והערה 5, וכ"כ בס' חוה"מ כהלכתו (עמ' לה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, וע"ע שש"כ ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח, ובס' שער המועדים שם הערה י"ט והערה כ"ו וכ"ז.
ומאידך - משמעות הפמ"ג בסי' תקל"ז (מ"ז סוף סק"ג), ובסי' תק"מ (א"א סק"ה) והמ"ב שם (סק"ז), והמ"ב בסי' תקל"ג (סק"כ), והח"א כלל ק"י סי"א, דגם מלאכה שאין בה טירחא אסורה בחוה"מ, וכ"פ הגרי"ש אלישיב זצ"ל (לשכנו תדרשו ח"א ריש עמ' רצ, אשרי האיש ח"ג פ"ט ס"א) והגרנ"ק שליט"א (חוט שני חוה"מ עמ' קעד-קעו, שער המועדים - חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה י"ט וכ"ב). ובשו"ת באר משה לכאו' סותר דבריו בזה, דבח"ז סי' מ"ב מתיר מלאכה שאין בה טירחא בצינעא בתוך ביתו, ושם סי' פ"ז אוסר.

משמעות הראשונים דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ
ה. ובנידון זה - עי' בגמ' מו"ק ב: ויג. 'בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן', ופירש"י (שם כת"י) וכ"ה בנ"י שם 'מלאכה אסורה משום טירחא והא שריא דאין בה טורח'. ולכאו' משמע דכל מלאכה שאין בה טורח שריא [ועי' לקמן סק"ז מ"ש בחוט שני לדחות הראיה].
וכ"מ ביראים סו"ס ש"ד (בדפוס ישן - קיג) שכתב 'ספק בידי אי [מלאכת חוה"מ] דאורייתא אי דרבנן וכו' מכ"מ למדנו מדתלי תלמודא איסור מלאכה חולו של מועד בטרחא למדנו דלא מיתסרא אלא מלאכת טורח הלכך הלואות ומלאכה מועטה בביתו מותרת והא דאמר רבא במוע"ק שלהי פ"א [י:] פרגמטיא כל שהיא אסורא, היינו להוליך בשוק דאיכא טרחא אבל בביתו דליכא טרחא נראה שמותר. וראיתי בני אדם שפורשים מלהלוות ואני פרשתי כמה שנים ואעפ"כ נראה לי מותר ועל הפורש ועל המלוה קורא אני עליהם ועמך כולם צדיקים', עכ"ל.
והעתיקו דבריו בשבלי הלקט (סי' רכ"א) ותניא רבתי (סי' נ"א) [ועי' גם בבה"ל סי' תקמ"ה ס"ה ד"ה ואפילו, בשם שבלי הלקט].
וכן משמע בתה"ד ח"א סי' קנ"ג דמלאכת הדיוט שאין בה טירחא ולא שיהוי כהדלקת הנרות וקושר ומתיר מותר בט"ב וחוה"מ ע"ש. וכ"ה בס' לקט יושר (לתלמיד התרוה"ד) שכתב דשרי לקשור ולהדליק אש בחוה"מ, ומשמע לכאו' כוונתו דאפי' שלא לצורך המועד מותר אם אין בזה טירחא.

דברי האחרונים ופוסקי זמנינו המתירים מלאכה שאין בה טירחא
ו. וכ"כ באשל אברהם מבוטשאטש סי' תקל"ג וסי' תק"מ, עי"ש, דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ.
וכ"כ בס' עמק ברכה (עמ' קי"ט).
וכן הביא בס' שער המועדים - הל' חוה"מ (הרב ספטימוס, פ"ב סוף הערה י"ג) ששמע מהגר"ח קניבסקי שליט"א שכן נראה גם בחזו"א (או"ח סוס"י קל"ה ד"ה רא"ש) שלא נאסר בחוה"מ אלא מלאכת עמל, ומה"ט התיר שם הוצאה ומחתך כשעוסק בפרקמטיא ע"ש, ונלמד משם שלא אסרו בחוה"מ מלאכות קלות שאין בהם שום טורח ושיהוי, כמו הוצאת חפץ קטן, והדלקה וכיבוי הנר. ומ"מ למעשה החזו"א החמיר על עצמו ולא הוציא אפי' חפץ קטן בכיסו לרה"ר שלא לצורך המועד משום שאמר שהגדרים אינם ברורים, עכ"ד [ועי' להלן דהגרנ"ק מבאר באופן אחר את דברי החזו"א].
ועפ"ז הביא (שם הערה י"ד) ששמע מהגרח"ק שהמנהג להקל להדליק אש ולכבות כרגיל אף כשאין בו צורך המועד, כיון שאין בזה טירחא כלל וכמ"ש החזו"א בספרו (כנ"ל) עכ"ד. ושכעי"ז כתב בספרו דרך אמונה פי"א ממעשר שני ה"ז בבה"ל "דלא מצינו דאסור הבערה בחוה"מ שלא לצורך" ע"ש [וכן הביא בס' יו"ט וחוה"מ כהלכתם (הרב יאיר יששכר ינאי) פ"ג הערה 3 ששמע מהגרח"ק שליט"א שנאסרה רק מלאכה שיש בה טורח, ובהערה 5 דא"ל הגרח"ק שמותר להדליק אור כי אין בזה טורח].
וכ"כ בס' חוה"מ כהלכתו (עמ' לה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל 'שאין שום סברא לאסור הדלקת גפרור בעלמא', עכ"ל [וע"ע שולחן שלמה (סי' תק"ל) דהגרשז"א זצ"ל התיר בהכנת נרות שבת ויו"ט להבהב הפתילות באש קודם ההדלקה, ובס' שער המועדים חוה"מ פ"ב הערה י"ט דן בזה [ועי' להלן סק"ז מה שהביא בשם הגרנ"ק בזה], וכתב לבאר דהגרשז"א לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ, ולכאו' יל"ד דבלא"ה הוה שרי, עי' מ"ש שם בהערה. - וע"ע שש"כ ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח מה שהביא בשם הגרשז"א לגבי חיתוך נייר לקינוח בחוה"מ [והבאנו הדברים להלן סק"ח], ובשער המועדים שם הערה כ"ז כתב לדון דיתכן דהגרשז"א לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ].

דעת האחרונים ופוסקי זמנינו האוסרים גם מלאכה שאין בה טירחא בחוה"מ
ז. ומאידך - הפמ"ג סי' תקל"ז (מ"ז סוף סק"ג) כתב דדוקא מקח וממכר התירו עבורי רווחא, אבל מלאכה גמורה י"ל אף בלא טורח כלל עבורי רווחא אסור עכ"ל ע"ש. ומבואר לכאו' דאוסר גם מלאכה שאין בה טירחא בחוה"מ.
וכ"מ לכאו' בפמ"ג ובמ"ב בסי' תק"מ, דבשו"ע שם (ס"ב) כתב דשרי ליטול גבשושית שבבית בחול המועד, וכתבו הפמ"ג (א"א סק"ה) והמ"ב (סק"ז) דטעם ההיתר משום דהוי צורך המועד שלא יתקל בה, וכתבו דמותר ליטול הגבשושית אפי' כדרכו בלא שינוי, ואע"ג אינו דבר האבד, ולצורך המועד בעלמא אינו שרי כ"א בשינוי, אפ"ה מתירינן בזה אפילו כדרכו משום דנטילת גבשושית לית בה טורח, עכ"ד. ומשמע דאע"ג דלית בה טורח, מ"מ לא שרי אלא משום דיש צורך המועד שלא יתקל בה [וכ"כ בחוט שני (חוה"מ עמ' קעד אות א') להוכיח מדברי המ"ב, וכדלהלן סק"ח. אך ע"ע בחוט שני שם בהמשך (עמ' קעה ד"ה אמנם) דמשמע שדן לדחות הראיה די"ל דשאני נטילת גבשושית דאיסורו משום בונה, ומלאכת בונה בד"כ יש בה טירחא, ובמלאכות שבד"כ יש בהן טירחא יתכן דלכו"ע אסור, עי"ש].
וכ"מ לכאו' במ"ב (סי' תקל"ג סק"כ) שכתב בשם הרדב"ז (ח"ב סי' (תשכ"ו) [תשכ"ז]) ד'זבובים ויתושים אם הם מצערין את האדם מותר להורגן בחוה"מ דאין לך צורך אדם גדול מזה ואף על גב דמצי להבריחם מיד יחזרו עליו', עכ"ל. ומבואר לכאו' דדוקא משום דהוי צורך אדם התיר, ואל"ה היה אסור, אע"ג דלכאו' אין טירחא בהריגת זבובים ויתושים1 [וכ"כ בחוט שני (שם אות ה') להוכיח מדברי הרדב"ז והמ"ב, וכדלהלן סק"ח].
וכ"מ לכאו' בח"א כלל ק"י סי"א שכתב 'הקושר והמתיר לא נזכר מה דינן, ונראה לי דמה שאינו לצורך המועד אסור לכו"ע', וסתמא משמע דאפי' באופן דליכא טירחא [וכ"כ בחוט שני (עמ' קעה אות ט') ובשו"ת באר משה (ח"ז סי' מ"ב) להוכיח מדברי הח"א, וכדלהלן סק"ח].
ח. וכ"פ הגרי"ש אלישיב זצ"ל (לשכנו תדרשו ח"א ריש עמ' רצ, אשרי האיש ח"ג פ"ט ס"א) דגם מלאכה שאין בה טורח כגון להדליק אש או להדליק חשמל או להפעיל מכשיר חשמלי וכיו"ב אם אינו לצורך המועד הרי זה אסור, עכ"ד.
וכ"פ הגרנ"ק שליט"א (חוט שני חוה"מ עמ' קעד-קעו), דיש לאסור אפי' מלאכות שאין בהן טירחא, אלא לצורך המועד.
וכתב דהא דאיתא בגמ' במו"ק (הובא לעיל ריש סק"ה) 'מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן', היינו דוקא במקום פסידא דבזה איירי בגמ' שם לענין השקאת בית השלחין.
וכתב הרבה ראיות מדברי הפוסקים לאסור אפי' מלאכות שאין בהן טירחא [ועי' הערה2]. וכתב שם דגם החזו"א לא התיר מלאכות שאין בהם טירחא אלא בפרקמטיא, ע"ש [ודלא כהגרח"ק דלעיל סק"ה שהבין בדעת החזו"א שמתיר בכל גווני מלאכה שאין בה טירחא].
ומסיק דלמעשה יש מקום לחוש שלא לעשות מלאכה גם שאין בה טירחא, ולכן יש להמנע מלכבות גפרור דולק שלא לצורך, אמנם אם הגפרור בוער בידיו ודאי שמותר לו לכבות כדי שלא יכווה דזה צורך המועד וצורך הגוף. וכן יש להמנע מלהתקשר לחבירו בטלפון בענינים שאינם לצורך המועד. ומן הראוי להכין נייר חתוך מערב יו"ט לחוה"מ כדי שלא יצטרך לקרוע ולחתוך בחוה"מ.
אלא שבזה כתב בהמשך שם (עמ' קצו-קצז) דיש מקום להקל, משום די"ל דאין איסור לכוין מלאכתו למועד אלא במלאכות שהדרך לעשותם מראש, והוא הניחם לעשותם במועד, אך מלאכות שאין הדרך להכינם מראש אלא הדרך לעשותם בסמוך לשימוש, וכגון להדליק חשמל קודם כניסתו לחדר וכיוצ"ב, י"ל שאין בזה דין שיש לעשותו קודם המועד, ולפ"ז יש מקום להקל שאין צריך להכין חתיכות נייר טואלט קודם יו"ט, שהרי אין הדרך להכינם מראש אלא בסמוך לשימוש. ומה שמספרים על הג"ר דוד בהר"ן זצ"ל שהיה חותך הנייר קודם המועד, התם המציאות היתה אחרת, שהיו חותכים נייר גדול לחלקים, ובזה היתה הדרך להכינו מראש. אמנם אם יש לפניו נייר חתוך ונייר שאינו חתוך יש להשתמש בנייר החתוך אם אין בזה הפסד ממון, עכ"ד [וע"ע להלן בזה].
ובס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה י"ט) הביא ששאל להגר"נ קרליץ שליט"א אם מותר בחוה"מ להבהב הפתילות באש קודם ההדלקה בהכנת נרות שבת ויו"ט, והשיב דלכאו' אסור, משום דנרות שלנו נדלקים יפה בלא הבהוב, ואע"פ שאחרי הבהוב נדלק מעט יותר מהר אין זה צורך חשוב להתיר בעבורו מלאכה בחוה"מ. אולם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל התיר בזה וכמ"ש בס' שולחן שלמה (סי' תק"ל) ואזיל לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, עכ"ד.
ועוד הביא שם (הערה כ"ב) לגבי מ"ש בחוט שני (הובא לעיל) דכשיש בידו גפרור בוער מותר לכבותו שזה נחשב צורך המועד כדי שלא יכוה, דשאל להגר"נ קרליץ שליט"א למה אינו חייב להניחו על נייר כסף וכדומה שיכבה מאליו וכמו שעושים ביו"ט, ואמר דאחרי שמותר לכבות אינו חייב לטרוח להניחו במקום כזה [עכ"ד הגרנ"ק]. שו"ר בהסכמת הגר"ש דבליצקי שליט"א לס' שערי מועד שכתב: באיסור כיבוי אולי יש להחמיר לא לכבות הגפרור או הסיגריה רק לשים אותו כך, וכך אני נוהג בלי נדר כשאני זוכר עכ"ל [הגרש"ד], והוסיף השער המועדים דיש לצרף בזה גם דעת הפוסקים דס"ל דמלאכה שא"צ לגופה מותר בחוה"מ כדלקמן הערה מ"ו, עכ"ד.
ובשו"ת באר משה (ח"ז) דן בב' מקומות לגבי מלאכה בחוה"מ בלא טירחא, בסי' מ"ב מיירי לגבי לקרוע חתיכת נייר בחוה"מ שלא לצורך כלל, וכגון שיש לו כבר חתיכת נייר מוכנה בביתו מקודם המועד, ורוצה לקרוע חתיכה אחרת להשתמש בה במועד ולהשאיר החתיכה הראשונה לאחר המועד, ובזה כתב דבצנעא בביתו יש להתיר ויזהר מלחתוך למדה, ות"ח יעסוק בתורה ולא יבטל הזמן היקר של חוה"מ ימי מקראי קודש בחינם אם רק אפשר באופן אחר, עכ"ל [ועע"ש בגוף התשובה מה שהאריך בזה].
ומאידך בסי' פ"ז, לגבי לדבר בטלפון בנוגע לדבר שאינו לצורך המועד, ולכבות החשמל שלא לצורך, כתב דלדבר בטלפון מותר דלעולם חשיב צורך המועד קצת מה ששואל בשלום חבירו ולדבר עם חבירו, ואיכא שמחה לתרוויהו, להמתקשר ולמי שהתקשר אליו, ובזה א"א לעשותו קודם המועד, אבל לכבות החשמל כשהוא ודאי שלא לצורך כלל אסור, אלא שבמציאות כמעט לא שייך שיעשה כן שלא לצורך כלל, ולכן למעשה שרי ואי"צ לדקדק בזה כלל, עכת"ד.
ולכאו' צ"ב דסותר דבריו בדין מלאכה בחוה"מ שאין בה טירחא שלא לצורך המועד, דבסי' מ"ב נקט להקל בצינעא בתוך ביתו, ובסי' פ"ז החמיר.
ובשש"כ (ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח) הביא: 'שמעתי מהגרש"ז אויערבך (שליט"א) [זצ"ל] דיש להסתפק אם חייב אדם להכין נייר טואלט קודם החג כדי שלא יהא קורע או מחתך בחוה"מ, ומהגר"ד בהר"ן זצ"ל שמעתי שהוא עצמו הכין את זה מערב החג, אך אינני יודע אם היה סובר כן להלכה או רק החמיר על עצמו, עכ"ד [הגרשז"א]. [וכתב ע"ז הגר"י נויבירט:] ולי צע"ק דהא קריעת נייר זו דומה לאו"נ ממש, כיון שנהנה מגופו של דבר וכדלעיל הערה סג, או עכ"פ כצורכי הגוף דהם בכלל או"נ וכדלהלן סע' כ, והרי באו"נ ממש מותר לכוון לעשותו ביו"ט וכדלעיל סע' ט והערה מ, ובפרט שהוא מעשה הדיוט. ושוב אמר לי הגרש"ז שליט"א דהטעם שהחמיר בזה [הגר"ד בהר"ן] הוא כמבואר בסי' תקא במ"ב ס"ק ח וסי' תקמא במ"ב ס"ק ג, שלכתחילה צריכים להכין לפני יו"ט. ומ"מ נראה לי3 דבנייר טואלט שלנו שבנקל ניתן לתלוש את הדפים, מסתבר שלא צריך להכין מלפני החג, והוא החמיר בזמנו רק בניירות כאלה שצריכים לחתוך אותם מגליון גדול והוא חותך קצת לפי מדה, עיין סי' תקלט סע' ה בביה"ל ד"ה אינו בשם הא"ר', עכ"ל.
וע"ע בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה כ"ו) שהביא ששמע מהגרח"ק שליט"א שאביו הקה"י זצ"ל היה חותך נייר שיספיק לכל המועד, עכ"ד [ויל"ע אם נהג כן לחומרא או מעיקר הדין].

דעת הגרח"ק דאסור לכתוב במחשב בחוה"מ
ט. הנה הבאנו לעיל סק"ו דדעת הגרח"ק דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, אך למרבה הפלא, מצאתי תשו' מהגרח"ק שנדפסה בקובץ מוריה ניסן תשע"ה (עמ' עדר) שנשאל בזה"ל 'האם מותר לכתוב במחשב בחוה"מ', והשיב: 'לא'.
ואולי טעמו משום דכיון דהוי בכלל כתיבה, וכתיבה בד"כ היא מלאכה שיש בה טירחא, א"כ גם כאשר עושה כן באופן שאין בו טירחא אסור [וכעין הסברא שכתב בחוט שני (חוה"מ עמ' קעה ד"ה אמנם) לגבי נטילת גבשושית שבבית, תלישת עשבים וגזיזת שפם, וכמו שהבאנו לעיל סק"ז ובהערה ב']. וע"ע בבה"ל סי' תקמ"ה ס"ה ד"ה ואפילו, וצל"ע.
הדפסה, צילום מסמכים ושליחת פקס - מכונת כתיבה - חותמת
י. לגבי הדפסה, בדבר האבד בודאי מותר כנ"ל, והנידון רק שלא בדבר האבד.
ולכאו' גם הדפסה ע"י לחיצת כפתור הוי מלאכה בלא טירחא, וא"כ לדעת המתירין דלעיל במלאכה שאין בה טירחא (הגרח"ק וכן צידד השבט הלוי), גם בזה יש להקל. והנידון רק לדעת האוסרין במלאכה שאין בה טירחא (הגריש"א והגרנ"ק).
ולכאו' בזה יל"ד לאסור מטעם אחר, דדלמא חשיב מעשה אומן, מכיון שבהדפסה יוצא אותיות נאות וכו' ולפ"ז אסור אפי' לצורך המועד, אך יל"ד דדלמא כיון שאינו מדפיס אלא ע"י לחיצת כפתור, א"כ חשיב מעשה הדיוט, ולצורך המועד שרי. [ויש שהגדירו הנידון - האם אזלינן בתר הפעולה או בתר התוצאה].
יא. ולמעשה הנה בס' א"א מבוטשאטש (סי' תקמ"ה) כתב לגבי חתימה ע"י חותמת דשרי לצורך המועד דחשיב מעשה הדיוט, אע"פ שיוצא ע"י חתימתו מעשה אומן. ולפ"ז לכאו' ה"ה בהדפסה.
וכן הורו רבים מפוסקי זמנינו דמותר להדפיס בחוה"מ לצורך המועד, דחשיב מעשה הדיוט ולא מעשה אומן, כן הורה האג"מ (סו"ס זכרון שלמה הל' חוה"מ אות ל'), והגרשז"א (שש"כ ח"ב פרק ס"ו סעיף נ"ה עמ' שסז הערה רט, מעדני שלמה עמ' מז-מח, וע"ע ס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש) פ"ו הערה ר"ח), והגריש"א (ישיב משה עמ' סג, פתחי מועד עמ' קכה, גלאט תשס"ג עמ' 178).
יב. ומאידך - בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט) כתב דלהוציא דף מודפס מן המחשב חשיב מעשה אומן ולא מעשה הדיוט, דאף שנעשה ע"י לחיצת מקש דהוא מעשה הדיוט, מ"מ התוצאה היא אומנותית וחשיב מעשה אומן, וכמש"כ לעיל עמ' קצב, עכת"ד.
וכ"כ בס' זכרון שלמה (עמ' 78-79) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל.
וכ"כ הג"ר משה שטרן זצ"ל (בעל שו"ת באר משה) בתשובותיו שבס' הל' חוה"מ (באנגלית) אות נ"ד, דאם כותב במכונת כתיבה כתב עברי באותיות מרובעות אסור, וע"ע בספרו שו"ת באר משה ח"ז סי' מ"א.
וכן הביא בס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש, פ"ו הערה ריח) בשם הגרש"ה ואזנר זצ"ל דדעתו נוטה לאסור משום שדבר זה הוא זלזול למועד שנעשה כיום חול לכל דבר באופן מלאכה של אוושא מילתא ואם נתיר בזה יבואו להתיר גם הפעלת בתי חרושת ומכונות שונות שכיום כולם כמעט מופעלות באופן אוטומטי ע"י לחיצת כפתור ונמצא חוה"מ הופך ח"ו ליום חול ממש ומתבטלת המטרה אותה הציבו חז"ל באיסור המלאכה במועד, עכ"ד.
[וע"ע בס' הנ"ל שם הערה רה, ובהמשך שם, שכתב דכ"מ דעת הא"ר (סי' ת"ס סק"ו) בשם ס' אמרכל. והנה הא"ר שם מיירי בחוקק צורות, וכתב דאע"ג דכתיבה ע"י חקיקה אינה כתיבה לגבי גט, מ"מ לגבי יו"ט ואף לגבי חוה"מ, חשיב כתיבה. ולכאו' יל"ד דאין ראיה משם כלל לנידו"ד, דמהיכי תיתי לומר שחוקק במעשה הדיוט, דדלמא מיירי בחוקק ועושה צורות במעשה אומן].

........................................
1 הרדב"ז שם כתב דאם עושה כן תדיר א"כ יש לו טורח בזה, ובכה"ג לכו"ע אסור, אבל אם אינו עושה כן תדיר א"כ אין לו טורח בזה, ותלי בפלוג' הראשונים אם איסור מלאכה בחוה"מ הוא מדאו' או מדרבנן, דלמ"ד דאורייתא יש לאסור אא"כ הוי לצורך המועד או דבר האבד, ולמ"ד דרבנן יש להתיר גם שלא לצורך המועד ולא דבר האבד. ולמעשה כתב הרדב"ז דבמלאכה שצריך לגופה יש להחמיר אם אינו לצורך המועד או דבר האבד, ובמלאכה שאי"צ לגופה יש להקל אף אם אינו לצורך המועד או דבר האבד, עכת"ד. וע"ע שו"ת באר משה ח"ז סי' מ"ב, ובס' חוה"מ כהלכתו עמ' לג בשם הגרמ"ש קליין שליט"א. וע"ע שו"ת המבי"ט ח"א סי' ר"נ.
2 בחוט שני (עמ' קעד-קעה) כתב ט' ראיות לזה, וראיות א' ה' וט' כבר הבאנום לעיל סק"ז, וציינו שכ"כ בחוט שני [ובראיה א' (מנטילת גבשושית) הבאנו שמשמע בהמשך דברי החוט שני שדן לדחות הראיה]. אך לכאו' ראיה ב' (מהגמ' במו"ק גבי השקאה) אינה ראיה כלל, ולא נתכוין הגרנ"ק בזה להביא ראיה נוספת לדבריו, אלא רק חזר על דבריו דלעיל דאין להקשות מהגמ', עי"ש. וכן ראיה ח' (דהח"א סידר את הל' חוה"מ לפי סדר ל"ט מלאכות) נראה שאינה ראיה כלל וכלל בפ"ע אלא רק הקדמה לראיה ט' (מדברי הח"א לגבי מלאכת קושר, והבאנו דבריו בזה לעיל). וא"כ אין כאן אלא ז' ראיות.
וראיות ג' (מתלישת עשבים) וד' (מגזיזת שפם) צ"ב, דלכאו' הן מלאכות שיש בהן טירחא, ובלא"ה בהמשך דברי החוט שני (עמ' קעה ד"ה אמנם) משמע שדן לדחות הראיות הנ"ל, די"ל דשאני מלאכת גוזז דעיקר המלאכה היא גזיזת צמר מבהמה ובכה"ג איכא טירחא ואפשר שבזה לכו"ע אסור, עי"ש [וכמו שהבאנו לעיל סק"ז לגבי ראיה א' מנטילת גבשושית] [וכן בשו"ת באר משה (ח"ז סי' מ"ב) דן להביא ראיה מתלישת עשבים ודחה כעין הנ"ל, עי"ש].
וכן ראיה ו' (ממחתך) צ"ב, דלכאו' מחתך ודאי יש בו טירחה, ולשון החזו"א (לגבי מקח וממכר) 'דמו"מ אינו מלאכת עמל ועבודה אלא טורח בעלמא וגם מפונקין רגילים בה', והוא גדר שונה לגמרי, שהרי כתב החזו"א להדיא שהוא 'טורח', אלא שאינו 'מלאכת עמל ועבודה וגם מפונקין רגילים בה'.
ובראיה ז' (מהוצאה), הנה יעו"ש בחוט שני (עמ' רז-רח) מה שהביא בנידון זה, ותורף דבריו דבמאירי מבואר להיתר, ושכ"מ בפוסקים בכמה דוכתי, אך משמעות הבה"ל וכ"ד החזו"א דיש איסור הוצאה בחוה"מ [שלא לצורך המועד]. וע"ע בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב ס"ח) מה שהאריך בזה בטוטו"ד, ובין הדברים (הערה כ"ח) כתב לדון לדחות הראיה מדברי הבה"ל להחמיר בזה. וגם הביא (הערה ל') משו"ת צי"א (חי"ז סי' נ"ט אות ד') שכתב לאידך גיסא, לדחות הראיה להיתר מדברי המאירי, די"ל דהמאירי לשיטתו דמלאכת חוה"מ דרבנן ומשא"כ לדידן דנקט המ"ב דהוי דאורייתא, עי"ש. ועוד ציין שם (הערה ל' ול"ג) לדברי שבט הלוי (ח"ו סו"ס ס"ח) שצידד להקל בזה ושכן מנהג העולם. ובשם הגריש"א (הערה כ"ח, מלשכנו תדרשו ח"א עמ' רצב) דהמחמיר בזה תע"ב. ועכ"פ מדעת האוסרים בזה אה"נ דיל"ד להוכיח לנידו"ד דגם מלאכה שאין בה טירחא איתסרא בחוה"מ, וצל"ע.
3 יל"ע מי אמר תוספת זו, הגרשז"א או הגר"י נויבירט. ובס' שלחן שלמה (יו"ט וחוה"מ ח"ב סי' תקל"ז סק"ח) הביא את הדברים כדברי הגרשז"א, וכן בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה כ"ז), וצ"ע. - ומ"מ בעיקר הדבר שנקט הגרשז"א למעשה להקל בזה, כ"כ בס' אֹרח דוד (הנהגות הגר"ד בהר"ן זצ"ל, עמ' קטז בעלי אֹרח סוף הערה 286) 'שמענו שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל בביתו לא הקפיד ע"ז שיכינו קודם המועד ניירות חתוכים, אבל לעצמו חשש לזה ונזהר שלא לחתוך', ע"כ.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 02 אפריל 2018, 00:53

כדאי לכאו' להוסיף דברי המשנ"ב שחידושי תורה הם תמיד דבר האבד, שאף שיכול ללמוד ולחדש אח"כ שוב, מ"מ בזמן זה היה יכול ללמוד דבר נוסף.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1183
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי יהושע » 02 אפריל 2018, 02:42

בדברי תורה ראיתי מי שכתב שמותר גם בלא דבר האבוד שתמיד נחשב צורך המועד, שהרי צריך ללמוד במועד, ומה שיכול ללמוד דבר אחר לא נקרא שאינו צורך המועד.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 02 אפריל 2018, 09:39

אביא את הדברים במקורם משום חשיבותם:
בשו"ע תקמ"ה סעיף ט' כתב בזה"ל ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח;
וכתב על זה במשנ"ב וז"ל (מז) ואם שמע דבר חידוש - וה"ה דמותר לשמוע לכתחלה כדי לכותבו. גם אין חלוק בין אם שמע החדוש מאחר או חידשו הוא עצמו דהרבה זימנין מצוי שאדם שוכח מה שחידש כבר ואינו יכול לחדשו אח"כ. ואפילו בלא טעם שכחה כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו אין שייך לומר ימתין עד אחר יום טוב ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אח"כ חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד בתוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שחידש מכבר וזה יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבד גדול מזה והעידו על הב"ח ז"ל שכתב חיבוריו בחוה"מ [אחרונים] ומ"מ יזהר בכתיבת חידושיו שיכתוב כתיבת משיט"א ואם יצטרך לכתוב איזה אות מרובע יכתוב אות שבור וכנ"ל:
ובפסקי תשובות שם- וכאמור במשנ"ב (סקמ"ז) שאף שהתירו לכתוב חידושי תורה לא התירו אלא בכתב משיטא (כתב רגיל שלנו) ולא באותיות מרובעות, ולכן אין לכתוב חידושי תורה במכונת כתיבה, או להדפיסו במדפסת מחשב, אך להקלידו במחשב ללא הדפסה במדפסת שפיר דמי [68.כי כאמור לעיל אות ב' רבים מתירים הקלדה גרידא בלי הדפסה שהוא בגדר כתיבת הדיוט שאינו אלא אלקטרודות חשמליות, אלא שמפני שהדיסק מוזן בחומר הנקלד ויש החוששים בכך (כדלעיל הערה 9) אך לצורך מצוה שפיר אפשר לסמוך על המתירים בפשיטות] (ודווקא חידושים שחידש עתה, אבל להכין החומר לשם הדפסת ספר עיין להלן באות הבא), וכן מותר לשכפל (צילום מסמכים) דפים של ספר וכדו' לצורך לימודו אם לא ימצא את הספר לאחר המועד.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 02 אפריל 2018, 09:40

כדאי להביא גם מש"כ בזה בברכי יוסף [והובא בשערי תשובה שם] וז"ל וראיתי בקונטריס שו"ת כ"י מרבינו יעקב הלוי ממרוי"ש, חד מקמיא שהיה שואל שאלות מן השמים ומשיבים לו, שכתב ז"ל, שאלתי על החכמים הכותבים בלי שינוי אם יפרשו פירוש פסוק או הלכה ומחדשים בהם חידושים וכדי שלא ישכחו כותבים אותו חדוש בחולו של מועד, שאם לא יכתבו מיד ישכחו, ואין לך דבר האבד גדול מזה, ושאלתי אם יכולים לכתוב אם לא. והשיב. אוהב ה' שערי ציון שערים המצוינים בהלכה שמחדשין חידוש כהלכה ומעמידין אותם על ביאור, אותם שערי נאהבים לפני המלך יותר מכל משכנות יעקב, וכל אותם המחשבים מחשבות וסברות בלבם בהלכה חמורה ופוסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון,ואם על אבידת כסף התירה התורה בח"ה מלאכה, כל שכן וכל שכן שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות, שהם סברות ומחשבות התורה היקרה, שיש לכותבה שלא ישתכחו ויאבדו, וכל הכותב אותם מקבל שכר עליהן. כל זה פירשו לי ושמו בפי אמת עכ"ל.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 02 אפריל 2018, 13:28

בעבר עסקתי במוני חשמל דיגטליים, אחד מהנידונים שם נוגע לכתיבת המונה ע"י פתיחת ברז המים.
דעת מרן הגרשז"א שאין בכתיבה דיגטלית משום מלאכת כותב דאורייתא, דעת הגרנ"ק קרוב לדאו'. מ"מ גם לשיטות שכתיבה שכזו יש בה משום דאו', בחוה"מ הדבר שונה, מכמה טעמים, חלקם עולים מד' הרב @אברך בתשובתו המקיפה (רק שבעיקר תשובתו לפום רהיטא נגע יותר בענין טירחה וכו', ובתור המלצה כדאי גם לכלול בתשובה הנפלאה גם את דין כתיבה דיגטלית, אפשר אחר מה שיתברר שאין בזה שם כתיבה דאו', ממילא שאר הענינים יתבארו.
בכל אופן, המראה מקומות המקיף בענין, נמצא בספר מאורי אש של מרן הגרשז"א שם הקיף את כל הפרטים הנ"ל בנוגע לחשמל ואלקטרוניקה. (תתפלאו אפילו גבי מוני מים דיגטליים, מרן הגרשז"א שם עוסק בהם במכתב. בארה"ב זה קיים מלפני עשרים שנה)מלבד סיכום מקיף שעשה בסוף הספר שם הרב..שכחתי את שמו. הן בנוגע לנידון ההלכתי והן הסבר טכני איכותי ומקיף.
כדאי לשים לב, יש חילוק גדול בין כתיבה דיגטלית שדינה קל יותר מאשר הדפסה.


chaim3026
הודעות: 18
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 23:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי chaim3026 » 03 אפריל 2018, 11:37

בעבר שאלתי אחד מחשובי רבני ב"ב, והוא טען לי כך:
בהקלדה ישנם 2 חלקים, 1. עצם פעולת ההקלדה. 2. תוצאת ההקלדה.

ולכן, מחשב שאין בו לא פעולת כתיבה [הקשות מקלדת, בשונה מהעבר שהיה מעשה כתיבה], וגם לא תוצאת כתיבה, היות שאלו רק נורות לד שנדלקות וניכבות, ואין כאן שום כתיבה, הדבר מותר לכתחילה, ואין כאן שום פקפוק.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 אפריל 2018, 00:48

chaim3026 כתב:בעבר שאלתי אחד מחשובי רבני ב"ב, והוא טען לי כך:
בהקלדה ישנם 2 חלקים, 1. עצם פעולת ההקלדה. 2. תוצאת ההקלדה.

ולכן, מחשב שאין בו לא פעולת כתיבה [הקשות מקלדת, בשונה מהעבר שהיה מעשה כתיבה], וגם לא תוצאת כתיבה, היות שאלו רק נורות לד שנדלקות וניכבות, ואין כאן שום כתיבה, הדבר מותר לכתחילה, ואין כאן שום פקפוק.
לא מדוייק.
זה נכון שפעולת כתיבה לרוב הפוסקים אין בזה, שכן הכתיבה נוצרת ע"י אלפי נורות לד זעירות (למעט דעת הגרנ"ק שנוקט אחרת) אבל לגבי תוצאת הכתיבה, נושא זה יותר מורכב, שכן גם במחשב ובכתיבה אלקטרונית, אם שומר את המסמך שכתב, החומר מקודד בדיסק הקשיח ונעשים שינויים של ממש -גם אם באופן יחסי, בדיסק הקשיח. אם זה דאו' או לא לגבי שבת, זה ענין אחר.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 אפריל 2018, 03:08

אברך כתב:זכיתי בס"ד להרחיב דברים בזה בחוה"מ סוכות השתא, והנני מציגם כאן לתועלת הרבים.

דעת הגרח"ק דאסור לכתוב במחשב בחוה"מ
ט. הנה הבאנו לעיל סק"ו דדעת הגרח"ק דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, אך למרבה הפלא, מצאתי תשו' מהגרח"ק שנדפסה בקובץ מוריה ניסן תשע"ה (עמ' עדר) שנשאל בזה"ל 'האם מותר לכתוב במחשב בחוה"מ', והשיב: 'לא'.
ואולי טעמו משום דכיון דהוי בכלל כתיבה, וכתיבה בד"כ היא מלאכה שיש בה טירחא, א"כ גם כאשר עושה כן באופן שאין בו טירחא אסור [וכעין הסברא שכתב בחוט שני (חוה"מ עמ' קעה ד"ה אמנם) לגבי נטילת גבשושית שבבית, תלישת עשבים וגזיזת שפם, וכמו שהבאנו לעיל סק"ז ובהערה ב']. וע"ע בבה"ל סי' תקמ"ה ס"ה ד"ה ואפילו, וצל"ע.
מה שכתב ליישב בדעת מרן הגרח"ק שכתב לאסור כתיבה במחשב גם שס"ל להיתר במלאכה שאין בה טירחא, משום שכתיבה בד"כ מלאכה שיש בה טירחה ודימה בזה לנידון של נטילת גבשושית.
אמנם לענ"ד אין דמיון בין הדברים, שכן כתיבה במחשב וכתיבה ביד לא דומה לנטילת גבשושית, כתיבה במחשב היא סוג אחר של פעולה מאשר כתיבה ביד, זה שתוצאות שניהם דומות לענין מה שנכתב דבר מה על ידם, אבל עצם הפעולות חלוקות באיכותם ובפעולותם ועל כן גם אם כתיבה ביד אסורה, אבל כתיבה במחשב שאין בה טירחה הדעת נותנת שאין לכלול אותם בחדא מחתא, ודווקא בגבשושית שיש בה משום מלאכת בונה כמו שהביא הרב האברך שם מטעם זה ס"ל להגרנ"ק לאסור, אולם כתיבה של מחשב שלרוב הפוסקים אין בזה משום כתיבה כלל בשונה מכתיבה ביד, א"כ בזה חוזרת הקו' שהעלה. (אלא אם נאמר שהגרח"ק אסר לשמור את החומר שאז יש בזה חשש אחר של בונה או מכה בפטיש בנוגע לשבבים המתחלפים בדיסק, אבל המשמעות הפשוטה שאסר לכתוב בלי תנאים)
ולכך נ"ל דהגרח"ק שם נקט להיתר במלאכות שאין בהם כלל טורח ושיהוי כלל כמו הדלקת האור וכו' כ"מ שהזכיר שם האברך בתשובותו הנפלאה. מאידך כתיבה במחשב אינה דומה להדלקת אור או הבערה, צירופי המקשים יש בהם משום טירחה גם אם לא פיזית של ממש אבל טירחה לא מועטה יש בזה -לא סתם משלמים לקלדנית או קלדן.. כנראה זה יסוד החילוק.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 04 אפריל 2018, 10:22

תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?


איש מפי איש
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי איש מפי איש » 04 אפריל 2018, 11:14

סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
אני מכיר כמה אנשים שלא משתמשים בטלפון נייד בחולו של מועד, יש גם כאלו, אמנם וודאי רוב רובו של הציבור משתמש בכלי הזה בחול המועד.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 04 אפריל 2018, 11:24

איש מפי איש כתב:
סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
אני מכיר כמה אנשים שלא משתמשים בטלפון נייד בחולו של מועד, יש גם כאלו, אמנם וודאי רוב רובו של הציבור משתמש בכלי הזה בחול המועד.
גם הטלפונים הנייחים של ימינו יש להם מסך, ואם כן עליהם להשתמש רק בטלפונים מיוחדים, האמנם כך הם עושים?
שאלה נוספת, האם רוב רובם של הציבור שמשתמש בטלפון בחוה"מ כדבריך, יש להם מקום להחמיר במחשב [האם מישהו קיבל את דברי הגרש"ז שמה שנרשם בהארד דיסק זה בונה, האם הגרש"ז עצמו נשאר בזה?]


איש מפי איש
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 06 מרץ 2016, 23:01
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי איש מפי איש » 04 אפריל 2018, 11:29

סבא כתב:
איש מפי איש כתב:
סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
אני מכיר כמה אנשים שלא משתמשים בטלפון נייד בחולו של מועד, יש גם כאלו, אמנם וודאי רוב רובו של הציבור משתמש בכלי הזה בחול המועד.
גם הטלפונים הנייחים של ימינו יש להם מסך, ואם כן עליהם להשתמש רק בטלפונים מיחדים, האמנם כך הם עושים?
שאלה נוספת, האם רוב רובם של הציבור שמשתמש בטלפון בחוה"מ כדבריך, יש להם מקום להחמיר במחשב [האם מישהו קיבל את דברי הגרש"ז שמה שנרשם בהארד דיסק זה בונה, האם הגרש"ז עצמו נשאר בזה?]
א. אכן משתמשים בטלפון ללא מסך. ב. מסך זה הרבה יותר קל מנתונים שנשמרים ולכן גם פלאפון קל יותר ממחשב. ג. עד כמה שזכור לי ואין הספר תח"י כרגע (הוא מכור לגוי) במבקשי תורה בכרך על חול המועד מובא בשם מרן הגרש"ז זצוקללה"ה שכתיבה על דיסק שלא שווה כלום קודם (לא מבחינה ממונית) ואתה ע"י הכתיבה הופך אותו לכלי בר שימוש, הוא הוא בונה.
לא זכור לי שדובר שם על הארד דיסק, לכאו' בהארד דיסק זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קל אם בכלל יש מקום להחמיר.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 אפריל 2018, 17:01

איש מפי איש כתב:
סבא כתב: שאלה נוספת, האם רוב רובם של הציבור שמשתמש בטלפון בחוה"מ כדבריך, יש להם מקום להחמיר במחשב [האם מישהו קיבל את דברי הגרש"ז שמה שנרשם בהארד דיסק זה בונה, האם הגרש"ז עצמו נשאר בזה?]
א. אכן משתמשים בטלפון ללא מסך. ב. מסך זה הרבה יותר קל מנתונים שנשמרים ולכן גם פלאפון קל יותר ממחשב. ג. עד כמה שזכור לי ואין הספר תח"י כרגע (הוא מכור לגוי) במבקשי תורה בכרך על חול המועד מובא בשם מרן הגרש"ז זצוקללה"ה שכתיבה על דיסק שלא שווה כלום קודם (לא מבחינה ממונית) ואתה ע"י הכתיבה הופך אותו לכלי בר שימוש, הוא הוא בונה.
לא זכור לי שדובר שם על הארד דיסק, לכאו' בהארד דיסק זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קל אם בכלל יש מקום להחמיר.
צריכים לשים לב
הגרשז"א שאסר עסק בקלטת לא בדיסק, ושם טעמו לאיסור משום בונה במה שעושה רישום ע"ג הקלטת וקודם לכן אין לו שום ערך. ולפ"ד לענ"ד אם הקלטת כבר מכילה הקלטה, אין בהוספת הקלטה משום בונה, שכן יש לה כבר ערך מצד ההקלטה הקודמת, והרבה טעו בזה. ולכאורה ה"ה בדיסק קשיח, שע"י רישום האותות האלקטרוניות נבנה הדיסק אסור לפ"ז, ומה שטענו שהרישום בהארד דיסק שונה ביסודו מרישום ע"ג קלטת או דיסק זה אינו שכן סברת הגרשז"א שכל עשיה חדשה בכלי שמחמת זה יש לו שימוש כמו בקלטת וכו' שבלא הקלטה או רישומים אין להם שום ערך או שימוש כלשהו ולכך ברישום שעושה ע"ג חייב משום בונה ה"ה בהארד דיסק, אלא לפי ענ"ד בהארד דיסק שכבר נאגרו ע"ג חומרים, הרי בשמירת חומר חדש אין בזה משום בונה את הארד דיסק. ועכ"פ דעת הגריש"א הובא בס' מאור שבת ח"ד סי' י"ד הע' צ"ט שאין איסור תורה במה שנקלט במאגר של המחשב. ובאורחות שבת פכ"ו כתבו לדעת החזו"א יש בזה משום בונה.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי אברך » 08 אפריל 2018, 14:47

סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
מה הבעיה להשתמש בפלאפון לצורך המועד?


chaim3026
הודעות: 18
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 23:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי chaim3026 » 08 אפריל 2018, 15:54

הפקדתי שומרים כתב:
chaim3026 כתב:בעבר שאלתי אחד מחשובי רבני ב"ב, והוא טען לי כך:
בהקלדה ישנם 2 חלקים, 1. עצם פעולת ההקלדה. 2. תוצאת ההקלדה.

ולכן, מחשב שאין בו לא פעולת כתיבה [הקשות מקלדת, בשונה מהעבר שהיה מעשה כתיבה], וגם לא תוצאת כתיבה, היות שאלו רק נורות לד שנדלקות וניכבות, ואין כאן שום כתיבה, הדבר מותר לכתחילה, ואין כאן שום פקפוק.
לא מדוייק.
זה נכון שפעולת כתיבה לרוב הפוסקים אין בזה, שכן הכתיבה נוצרת ע"י אלפי נורות לד זעירות (למעט דעת הגרנ"ק שנוקט אחרת) אבל לגבי תוצאת הכתיבה, נושא זה יותר מורכב, שכן גם במחשב ובכתיבה אלקטרונית, אם שומר את המסמך שכתב, החומר מקודד בדיסק הקשיח ונעשים שינויים של ממש -גם אם באופן יחסי, בדיסק הקשיח. אם זה דאו' או לא לגבי שבת, זה ענין אחר.
זה לא מוגדר כתוצאת "כתיבה"...
זה "משהו" שנעשה, אבל לא כתיבה..


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 אפריל 2018, 16:04

chaim3026 כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
chaim3026 כתב:בעבר שאלתי אחד מחשובי רבני ב"ב, והוא טען לי כך:
בהקלדה ישנם 2 חלקים, 1. עצם פעולת ההקלדה. 2. תוצאת ההקלדה.

ולכן, מחשב שאין בו לא פעולת כתיבה [הקשות מקלדת, בשונה מהעבר שהיה מעשה כתיבה], וגם לא תוצאת כתיבה, היות שאלו רק נורות לד שנדלקות וניכבות, ואין כאן שום כתיבה, הדבר מותר לכתחילה, ואין כאן שום פקפוק.
לא מדוייק.
זה נכון שפעולת כתיבה לרוב הפוסקים אין בזה, שכן הכתיבה נוצרת ע"י אלפי נורות לד זעירות (למעט דעת הגרנ"ק שנוקט אחרת) אבל לגבי תוצאת הכתיבה, נושא זה יותר מורכב, שכן גם במחשב ובכתיבה אלקטרונית, אם שומר את המסמך שכתב, החומר מקודד בדיסק הקשיח ונעשים שינויים של ממש -גם אם באופן יחסי, בדיסק הקשיח. אם זה דאו' או לא לגבי שבת, זה ענין אחר.
זה לא מוגדר כתוצאת "כתיבה"...
זה "משהו" שנעשה, אבל לא כתיבה..
אם כך, עדיין החלוקה לא מדוייקת.
שכן אילו תוצאת ההקלדה היה לה שם כתיבה (כמו לענין שבת לחלק מהפוסקים הגרנ"ק ועוד) אין חילוק אם הכתיבה ע"י שירטוט בעט או עיפרון, או ע"י הקשה על מקלדת, אלא מה אותו רב טען שאין בזה שם כתיבה, (לפי הגדרתכם תוצאה) וזה מקובל, אבל מה שכתב שאין בזה פעולה כתיבה דבר זה שגוי.
וד"א הפוסקים שמתעסקים בענין זה מחלקים פעולה ותוצאה, לפעולת הכתיבה, ושמירת הכתיבה.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי סבא » 08 אפריל 2018, 19:44

אברך כתב:
סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
מה הבעיה להשתמש בפלאפון לצורך המועד?
ומה הבעיה להשתמש במחשב לצורך המועד? התשובה משום שלא תמיד זה צורך המועד, ועוד שחוששים שאותיות מרובעות הנכתבות במחשב נחשב למעשה אומן, וה"ה ממש לעניין פלפון, לא תמיד מתקשרים לעניינים של צורך המועד, והאותיות הם אותם אותיות.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי אברך » 08 אפריל 2018, 21:24

סבא כתב:
אברך כתב:
סבא כתב:תנו לי להבין, האם כל האוסרים הנ"ל לא משתמשים בפלפון בחג [כי הרי נכתבים מספרים על המסך כאשר מתקשרים, ואם זה מספר השמור בזיכרון גם אותיות]?
מה הבעיה להשתמש בפלאפון לצורך המועד?
ומה הבעיה להשתמש במחשב לצורך המועד? התשובה משום שלא תמיד זה צורך המועד, ועוד שחוששים שאותיות מרובעות הנכתבות במחשב נחשב למעשה אומן, וה"ה ממש לעניין פלפון, לא תמיד מתקשרים לעניינים של צורך המועד, והאותיות הם אותם אותיות.
אה"נ, לכאו' אם אתה מתקשר שלא לצורך המועד, לדעת רוב ככל הפוסקים הנ"ל דאסרו כתיבה במחשב שלא לצורך המועד, ה"נ בזה. אתה רואה מקום לחלק?


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 288
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 100 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כתיבה במחשב בחול המועד

שליחה על ידי משה נפתלי » 18 אפריל 2019, 09:59

איש מפי איש כתב:
04 אפריל 2018, 11:29
משתמשים בטלפון ללא מסך.
ומה התועלת? הרי המספר של המוען נרשם על צג הנמען!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח