מה היה אלוהי מצרים 1) היאור. 2) הצאן. 3) פרעה ???

[אליהו52]

ופשוט!!!!!!!

מאי דפשיטא לי' למר (בתוספת ז' סימני קריאה, כאילו הדבר יסייע בשכנוע), לא הוה פשיטא כלל לכו"כ מגדולי־ישראל, ואדרבא.
ראה בנסמן כאן מכתי"ק הרמח"ל, הגר"א, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ועוד.

יפה שטרחת לייחס חשיבות לדבר שנעשה בלי כוונה יתירה. (ודאי שלא חשבתי שישתכנעו מזה!!!!!!!) :)

לצערי ולשמחתי כאחד, חסום לי הפורום שציינת אליו אשמח אם תפרט. 

[פפפפ]

מה היה אלהי מצרים
1) היאור.
2) הצאן.
3) פרעה.     ???

ובבקשה לא לכתוב לי שכולם היו אלוקות כי אין שום מכנה משותף ביניהם.

 

[במבי]

גם הצפרדע היה אחד מאליליהם

כידוע למצרים היו אלילים רבים, וכעת ראיתי שאלת הפריון של המצרים הייתה בצורת צפרדע, ונשות המצרים היו לוקחות קמעות בצורת צפרדע כדי להגן עליהם בזמן הלידה, והשתמשו בדמותה כדי להגן על ביתם, וא"כ כעת אפשר לתת טעם נוסף מדוע הם קיבלו מכה זו, ומידה כנגד מידה הדבר שדמות שכה העריצו תכה בהם.

http://www.touregypt.net/featurestories/heqet.htm

 

[בשלמא]

פרעה לא היה אלוהים, אלא כח עליון.
הצאן היה הע''ז.
היאור מקור השפע.

אגב: אלוהי מצרים, ולא אלוקי מצרים.

בזוהר ובעוד ספרי קודש מצוי "אלוקים אחרים"

מעולם לא ראיתי ואפ יש כאלו מהדורות זה בהכרח טעות של המדפיסים

אלוקים הוא לשון שמשתמשים כשלא רוצים לומר שם ה', כיון שלשון א-ל א-לוהים הם מן השמות שאינם נמחקים ומי שישתמש בכינוי זה לע"ז הרי הוא מייחס להם קדושה ושהם ג"כ כשמות שאינם נמחקים ח"ו. ופשוט!!!!!!!
 

ע"ז נאמר לא ראינו אינו ראיה
הטעם לזה הוא לא יחוס לקדושה אלא ההיפך טומאה לא לייחס כוחות לשמות החול
בזכרוני שיש על זה תשובה בספר שרגא המאיר (אאל"ט)
בכל אופן חיפוש קצר באוצר החכמה יניב בוודאי שפע של תוצאות שנכתב בהם הצירוף "אלוקים אחרים"

[אליהו52]

בזוהר ובעוד ספרי קודש מצוי "אלוקים אחרים"

מעולם לא ראיתי ואפ יש כאלו מהדורות זה בהכרח טעות של המדפיסים

אלוקים הוא לשון שמשתמשים כשלא רוצים לומר שם ה', כיון שלשון א-ל א-לוהים הם מן השמות שאינם נמחקים ומי שישתמש בכינוי זה לע"ז הרי הוא מייחס להם קדושה ושהם ג"כ כשמות שאינם נמחקים ח"ו. ופשוט!!!!!!!

ע"ז נאמר לא ראינו אינו ראיה
הטעם לזה הוא לא יחוס לקדושה אלא ההיפך טומאה לא לייחס כוחות לשמות החול
בזכרוני שיש על זה תשובה בספר שרגא המאיר (אאל"ט)
בכל אופן חיפוש קצר באוצר החכמה יניב בוודאי שפע של תוצאות שנכתב בהם הצירוף "אלוקים אחרים"

הראיה היא לא "מלא ראינו" אלא מסברא ודברים פשוטים.

כל דבר חזק במקרא מתואר בלשון אל כגון אילי הארץ, הררי אל, גם לשון 'איל' חז"ל פירשו שהוא קשה.
לכן כשמיחסים שם א-ל לה' אומרים אותו בשינוי כיון שלא מזכירים שם שמים סתם. אבל כאשר מזכירים תיאור חוזק של דבר חול או טומאה אין שום עניין לשנות א-ל  ל- קל

עשיתי חיפוש באוצר החכמה ונמצאו מעל 2000 תוצאות היות וזמני מעט יקר, עברתי רק על עשרות מהם, הרבה מהם זה א-לוהים שהוא מצא בטעות במקום אלוקים, הרבה מהם הם צירופים באותו עמוד ואינם סמוכים, ואלו שהם כן סמוכים הם ממהדירי ומלקטי זמננו ואיני מחויב לטעויותיהם.

אא"כ כמובן תוכיח אחרת. ואם מישהו יוכיח אחרת, לא אבוש להודות בטעותי מע"ג בימה זו. ואף אשמח שהעמידוני על האמת! 
אולי מישהו יואיל להביא את המקורות שהביאו מפורום אוצר החכמה.   

[בשלמא]

עשיתי חיפוש באוצר החכמה ונמצאו מעל 2000 תוצאות היות וזמני מעט יקר, עברתי רק על עשרות מהם, הרבה מהם זה א-לוהים שהוא מצא בטעות במקום אלוקים, הרבה מהם הם צירופים באותו עמוד ואינם סמוכים, ואלו שהם כן סמוכים הם ממהדירי ומלקטי זמננו ואיני מחויב לטעויותיהם.

אא"כ כמובן תוכיח אחרת. ואם מישהו יוכיח אחרת, לא אבוש להודות בטעותי מע"ג בימה זו. ואף אשמח שהעמידוני על האמת! 
אולי מישהו יואיל להביא את המקורות שהביאו מפורום אוצר החכמה.   

מה כ"כ קשה לעשות חיפוש צמוד?
רק 2000 תוצאות בחיפוש לא צמוד?
תנסה אתה או מתנדב אחר לחפש אלוקים מלא וא"ו וחסר, וניווכח שעשרות מגדולי המחברים מהדורות הקודמים השתמשו בביטוי זה ולא רק מהדירים ומלקטים בני ימינו.
מהטעם של שם אלהים אחרים "לא תזכירו"

[יראתי בפצותי]

גם הצפרדע היה אחד מאליליהם

כידוע למצרים היו אלילים רבים, וכעת ראיתי שאלת הפריון של המצרים הייתה בצורת צפרדע, ונשות המצרים היו לוקחות קמעות בצורת צפרדע כדי להגן עליהם בזמן הלידה, והשתמשו בדמותה כדי להגן על ביתם, וא"כ כעת אפשר לתת טעם נוסף מדוע הם קיבלו מכה זו, ומידה כנגד מידה הדבר שדמות שכה העריצו תכה בהם.

http://www.touregypt.net/featurestories/heqet.htm

לפי זה כ"כ מסתדר מה שכתבו חז"ל שהיה מסרס אותם.
 

[אליהו52]

ופשוט!!!!!!!

מאי דפשיטא לי' למר (בתוספת ז' סימני קריאה, כאילו הדבר יסייע בשכנוע), לא הוה פשיטא כלל לכו"כ מגדולי־ישראל, ואדרבא.
ראה בנסמן כאן מכתי"ק הרמח"ל, הגר"א, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ועוד.

אה"נ מופיע בכי"ק של הרמח"ל אבל לא הביאו שם כת"י של הגר"א אלא שוב מישהו ראה בדפוס,,, וזה אינו ראיה כלל.
האדמו"ר מליובוויטש היה לו עניין בזה, וכן יש שמצד זהירות שלא יזלזל בטעות בשם קודש וכד'.
אבל מצד האמת צריך לומר אלוהי מצרים.
אם מישהו יש לו סברא נוספת חוץ מזהירות אשמח לקבל.

נ.ב. מצד המדפיסים ככל שיורדים בשנים הדבר יותר מצוי ודו"ק.
וכן בקבלה מאד נפוץ כשמדברים על אלוקים = וזל"ז, גם אחרים מביאים לשון אלוקים וברור שהוא מצד זהירות כלפי מה הדברים אמורים וד"ל.

  

[לבי במערב]

לצערי ולשמחתי כאחד, חסום לי הפורום שציינת אליו אשמח אם תפרט. 

אף שככה"נ כבר ראהו מר, אצרפו הֵנָּה לתועלת הרבים - וישפוטו הם.

לכתוב ולומר אלקים אף כשהוא חול.pdf

[יאיר]

לכאורה הוא פסוק מפורש שהיו להם מספר כוחות אלהות, "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים

זה אולי אינו ראיה, שייתכן כוונת התורה שיש אלוה אחד ובאלוה הזה אצל כולם אעשה שופטים (כלומר בכל הפסלים שיש מסוג אלוה אחד)

רש"י שם:

"ובכל אלהי מצרים" - של עץ נרקבת ושל מתכת נמסת ונתכת לארץ
(למרות שעדיין תוכל לטעון שמדובר באותה ע"ז לעניים ועשירים וכדומה)
 

[בשלמא]

בזוהר ובעוד ספרי קודש מצוי "אלוקים אחרים"

מעולם לא ראיתי ואפ יש כאלו מהדורות זה בהכרח טעות של המדפיסים

אלוקים הוא לשון שמשתמשים כשלא רוצים לומר שם ה', כיון שלשון א-ל א-לוהים הם מן השמות שאינם נמחקים ומי שישתמש בכינוי זה לע"ז הרי הוא מייחס להם קדושה ושהם ג"כ כשמות שאינם נמחקים ח"ו. ופשוט!!!!!!!
 

ע"ז נאמר לא ראינו אינו ראיה
הטעם לזה הוא לא יחוס לקדושה אלא ההיפך טומאה לא לייחס כוחות לשמות החול
בזכרוני שיש על זה תשובה בספר שרגא המאיר (אאל"ט)
בכל אופן חיפוש קצר באוצר החכמה יניב בוודאי שפע של תוצאות שנכתב בהם הצירוף "אלוקים אחרים"

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=53
משום מה חלק זה לא נמצא באוצה"ח

[סיידוף]

ידוע שעם ישראל הביא לעולם את אמונת הייחוד פי' האמונה בא-ל אחד. ובעקבותיו הלכו הנוצרים והמוסלמים.
אבל כל השאר מאמינים באלוהים רבים. פי', לכל אל יש כח משלו, אחד אחראי לגשם השני לרוח השלישי לים וכו' וכו' ולכן יש להם כ"כ הרבה אלהים. ואולי גם הם מאמינים שיש בורא אחד לעולם, אלא שאותם אלילים הם הפקידים, וכמו שביאר הר"מ טעותם של דור אנוש.
וכמדומני שהנוצרים מכנים אותם 'פגנים' וזו ההגדרה.

[מקדש שביעי כל שביעי]

רש"י שם:

"ובכל אלהי מצרים" - של עץ נרקבת ושל מתכת נמסת ונתכת לארץ
(למרות שעדיין תוכל לטעון שמדובר באותה ע"ז לעניים ועשירים וכדומה)

לא זכרתי דברי רש"י, יי"כ

[חדא]

מעולם לא ראיתי ואפ יש כאלו מהדורות זה בהכרח טעות של המדפיסים

אלוקים הוא לשון שמשתמשים כשלא רוצים לומר שם ה', כיון שלשון א-ל א-לוהים הם מן השמות שאינם נמחקים ומי שישתמש בכינוי זה לע"ז הרי הוא מייחס להם קדושה ושהם ג"כ כשמות שאינם נמחקים ח"ו. ופשוט!!!!!!!

ע"ז נאמר לא ראינו אינו ראיה
הטעם לזה הוא לא יחוס לקדושה אלא ההיפך טומאה לא לייחס כוחות לשמות החול
בזכרוני שיש על זה תשובה בספר שרגא המאיר (אאל"ט)
בכל אופן חיפוש קצר באוצר החכמה יניב בוודאי שפע של תוצאות שנכתב בהם הצירוף "אלוקים אחרים"

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=53
משום מה חלק זה לא נמצא באוצה"ח

כמדומה שזה אינו אלא מנהג חב"ד בלבד
ולא ברור מה העניין בזה
 

[לבי במערב]

כמדומה שזה אינו אלא מנהג חב"ד בלבד ולא ברור מה העניין בזה

יעוי' במצורף לעיל, דמוכח שלא כן הוא (ועכ"פ, הוסבר שם טעם הדבר).

[בשלמא]

ע"ז נאמר לא ראינו אינו ראיה
הטעם לזה הוא לא יחוס לקדושה אלא ההיפך טומאה לא לייחס כוחות לשמות החול
בזכרוני שיש על זה תשובה בספר שרגא המאיר (אאל"ט)
בכל אופן חיפוש קצר באוצר החכמה יניב בוודאי שפע של תוצאות שנכתב בהם הצירוף "אלוקים אחרים"

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=53
משום מה חלק זה לא נמצא באוצה"ח

כמדומה שזה אינו אלא מנהג חב"ד בלבד
ולא ברור מה העניין בזה
 

מה פתאום חב"ד?
ראית את השו"ת הנ"ל?
עשית חיפוש באוצה"ח?

[לבי במערב]

רק בחב"ד קידשו את הענין

לא נכון (כדוגמא בעלמא: צוין שם הגה"ק מהר"ש מבאבוב זצוק"ל, שכך היתה דעת־קדשו).
[סילופי ס' מוטב שתנצרם בבטנך הכואבת].

[אבי אטיאס]

פרעה, חשב עצמו לאלוה. היאור, מובא ברש"י על הפסוק ונהפכו לדם שהוא אלוהיהם. וגבי הצאן, במכת בכורות מובא שזה היה אלוהיהם. וכנראה שהיה להם כמה אלוהים, דמה לי אחד מה לי שתיים- כל זמן שכפרו בעצם המושג 'יחיד ומיוחד'.(כך נראה על דרך פשט הפסוקים ומפרשי התורה רש"י אור-החיים ועוד,)