שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
המשנה באבות אומרת יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, ועוון הכוונה ליצרא דעריות, כך נראה מסברא וכן משמע בפירוש רבינו יונה שם (ובסיפא של המשנה שם יש עוד "עוון" ושם הכוונה הוא מלסטם את הבריות), ובתוס' ביומא כתבו בשם רבינו תם שדרך ארץ עיקר לגבי תורה (כלומר בתפקיד המיוחד הזה של "משכחת עוון" דרך ארץ עיקר)סבא אמר:מעניין לעניין באותו עניין-
כתב האורחות צדיקים בשער האהבה וז"ל ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא - אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתיה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים.
ותמוה מאוד איך כינס לפונדק אחד זנות וטיולים, שהזנות איסור חמור, והטיול הוא לכל היותר מביא לידי איסורים כמו שכתבתם למעלה.
אודה לכם על תשובותיכם.
הגרי"ס זצ"ל מבאר דההתר לבלות זמן למנוחה ושינה וכד' אין לו מקום אם נדון מצד חיוב לימוד התורה, דנצטווינו והגית בו יומם ולילה, אלא דכיון דכתיב "ושננתם" שיהו ד"ת מחודדין בפיך, כלומר יש כאן גדר במצוות ת"ת שהוא ידיעת התורה, ולשם זה אפשר לנוח כי בלא מנוחה לא יוכל לדעת את התורה, עיי"ש כמה נפק"מ שיוצאות מהא דאיתא במצוות ת"ת גדר דידיעת התורה.חכם באשי אמר:מש"כ בסו"ד, מדברי האור ישראל - אם תוכל לפרט קצת יותר. כעת אינו תח"י.
סבא אמר:שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.כרם אמר:סבא אמר:שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.[/quote]יצחק אמר:לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
שפירושו מבזבזים את זמנם, בעברית המושג הוא חיובי כלומר ניצול הזמן על ידי טיול, הבנתי שלא הובנתי.הבוחן אמר:יש במקורותינו "מבלי עולם', לא?
כרם אמר:לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).סבא אמר:שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
הקפצה לכבוד חג!יצחק אמר:בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן.
לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר לומר הבליינים כל יום אבלה עמכם בגן עדן.
בנוגע לשאלה אם טיול הוא דבר חיובי? ודאי שלפעמים צריך לבלות אבל כשזה לא נצרך זה מביא הרבה בעיות.
אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.סבא אמר:שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
לכאורה משמע מהגמ' מגילה (כח ב) שאינו כן, וטיול וישיבה לשם צל שני דברים שונים הם:בני תורה אמר:אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.סבא אמר:שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.כרם אמר:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
ודרך אגב שורשו הוא בלשון הקודש [ככל המילים בלשון ארמי ששורשן הוא בלשון הקודש] עיין נחמיה ג' הוא יבננו ויטללנו [ראיתי בספר השרשים לרד"ק]