המושג טיול בדברי חז"ל.

יוסף יצחק

משתמש ותיק
ע"ע באור החיים במדבר כה, א.
ובמהרש"א שבת קיט, ב.
אלא שלפעמים בחז"ל הוא לשון הליכה
במה שהבאת מרש"י מנחות יש להרחיב ואכתוב בקצרה.
רש"י יומא ודברת בם ולא בדברים אחרים עיי"ש ובמה שהעיר שם השפת אמת.
ויש ליישב דכבר כתב הרמב"ם בפיהמ"ש לאבות דאיכא דיבור המותר עיי"ש
אכן המהר"ל נחלק עליו מכח הגמ' ביומא.
ויש לומר דגם לרמב"ם הא דשרי הוא היכא דהוי לתועלת, וכמש"כ התפאר"י על מיעוט שיחה ועל המשנה באבות פ"ג מ"י, עיי"ש.
וכן כתב הח"ח בחובת השמירה ריש פ"ג.
וטעם ההיתר כמבואר באור ישראל פכ"ז מדין ושננתם, עיי"ש.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דברי האוה"ח הובאו לעיל.

מהרש"א תנא דמסייע לן. והדברים עתיקים.

ודאי שיש דיבור המותר, עכ"פ לעצם המושג "טיול" "נופש" ע"ז כוונתי.

מש"כ בסו"ד, מדברי האור ישראל - אם תוכל לפרט קצת יותר. כעת אינו תח"י.
 

אלימלך

משתמש ותיק
בבא בתרא צא:
"ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן"
 

כרם

משתמש ותיק
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
 

יצחק

משתמש ותיק
בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן.
לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר לומר הבליינים כל יום אבלה עמכם בגן עדן.
בנוגע לשאלה אם טיול הוא דבר חיובי? ודאי שלפעמים צריך לבלות אבל כשזה לא נצרך זה מביא הרבה בעיות.
 

סבא

משתמש ותיק
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
 

סבא

משתמש ותיק
מעניין לעניין באותו עניין-
כתב האורחות צדיקים בשער האהבה וז"ל ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא - אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתיה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים.
ותמוה מאוד איך כינס לפונדק אחד זנות וטיולים, שהזנות איסור חמור, והטיול הוא לכל היותר מביא לידי איסורים כמו שכתבתם למעלה.
אודה לכם על תשובותיכם.
 

יצחק

משתמש ותיק
סבא אמר:
מעניין לעניין באותו עניין-
כתב האורחות צדיקים בשער האהבה וז"ל ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא - אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתיה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים.
ותמוה מאוד איך כינס לפונדק אחד זנות וטיולים, שהזנות איסור חמור, והטיול הוא לכל היותר מביא לידי איסורים כמו שכתבתם למעלה.
אודה לכם על תשובותיכם.
המשנה באבות אומרת יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, ועוון הכוונה ליצרא דעריות, כך נראה מסברא וכן משמע בפירוש רבינו יונה שם (ובסיפא של המשנה שם יש עוד "עוון" ושם הכוונה הוא מלסטם את הבריות), ובתוס' ביומא כתבו בשם רבינו תם שדרך ארץ עיקר לגבי תורה (כלומר בתפקיד המיוחד הזה של "משכחת עוון" דרך ארץ עיקר)
א"כ ברור שהטיילין שהם אנשים שלא עוסקים במלאכה כמו שכתוב בגמ' בכתובות אז בטח שהם חוטאים בעריות. וראה בהודעה של @אלימלך מה שהביא מגמ' בבא בתרא
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
מש"כ בסו"ד, מדברי האור ישראל - אם תוכל לפרט קצת יותר. כעת אינו תח"י.
הגרי"ס זצ"ל מבאר דההתר לבלות זמן למנוחה ושינה וכד' אין לו מקום אם נדון מצד חיוב לימוד התורה, דנצטווינו והגית בו יומם ולילה, אלא דכיון דכתיב "ושננתם" שיהו ד"ת מחודדין בפיך, כלומר יש כאן גדר במצוות ת"ת שהוא ידיעת התורה, ולשם זה אפשר לנוח כי בלא מנוחה לא יוכל לדעת את התורה, עיי"ש כמה נפק"מ שיוצאות מהא דאיתא במצוות ת"ת גדר דידיעת התורה.
אגב אציין דהגרי"ז זצ"ל כתב דאיתא במשנה "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" והק' הגרי"ז הלא כל יום יש חיוב מצוות ת"ת ולמה שיוכל ליפנות היום ממצוות ת"ת וילמד מחר, ותי' ע"כ דאיירי באופן דליכא ביטול תורה וכגון שנח לצורך שיהיה לו כח ללמוד למחרת ואפ"ה כתב תנא דמתניתין שלא יעשה כן "שמא לא תפנה".
 

קבצים מצורפים

  • אור ישראל סימן כז.pdf
    314.1 KB · צפיות: 2

כרם

משתמש ותיק
סבא אמר:
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.

לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
כרם אמר:
סבא אמר:
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.

לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.
 

יצחק

משתמש ותיק
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).[/quote]
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.[/quote]
אני חושב שזה לא שיבוש, הכוונה לבלות את הזמן, הזמן הוא זה שמתבלה! אני מתכוון ברצינות וכך נראה קצת מהמילון.
 

הבוחן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.[/quote]
אני חושב שזה לא שיבוש, הכוונה לבלות את הזמן, הזמן הוא זה שמתבלה! אני מתכוון ברצינות וכך נראה קצת מהמילון.[/quote]
יש במקורותינו "מבלי עולם', לא?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
הבוחן אמר:
יש במקורותינו "מבלי עולם', לא?
שפירושו מבזבזים את זמנם, בעברית המושג הוא חיובי כלומר ניצול הזמן על ידי טיול, הבנתי שלא הובנתי.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
כרם אמר:
סבא אמר:
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
יצחק אמר:
בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן.
לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר לומר הבליינים כל יום אבלה עמכם בגן עדן.
בנוגע לשאלה אם טיול הוא דבר חיובי? ודאי שלפעמים צריך לבלות אבל כשזה לא נצרך זה מביא הרבה בעיות.
הקפצה לכבוד חג!
 

בני תורה

משתמש ותיק
טיול בלשון חז"ל הוא מלשון טלטול. ומלשון הטלה כמו 'שאוני והטילוני אל הים' להטיל הוא כמו לטלטל, ומכאן לשון טיול שמטלטל את עצמו ממקום למקום.
 

בני תורה

משתמש ותיק
סבא אמר:
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.
ודרך אגב שורשו הוא בלשון הקודש [ככל המילים בלשון ארמי ששורשן הוא בלשון הקודש] עיין נחמיה ג' הוא יבננו ויטללנו [ראיתי בספר השרשים לרד"ק]
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
סבא אמר:
כרם אמר:
"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.
ודרך אגב שורשו הוא בלשון הקודש [ככל המילים בלשון ארמי ששורשן הוא בלשון הקודש] עיין נחמיה ג' הוא יבננו ויטללנו [ראיתי בספר השרשים לרד"ק]
לכאורה משמע מהגמ' מגילה (כח ב) שאינו כן, וטיול וישיבה לשם צל שני דברים שונים הם:
"בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם* ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים".
ואולי היא מלשון חוכה וטלולא.
בין כך, לכאורה המשמעות המעשי היא כמ"ש הרמ"א בדרכי משה בשם מהר"י ווייל: "הרוצה לשחק בקוביאות וכדומה - ישׂחוק בסוכה", וכמו"כ כל בילוי ושעשועים.
-----------------
* רבי אברהם מן ההר בפירושו שם: "אין מטיילין. לשון טיול שעומדים שם לשמח ולעונג. אלא צריך לעמוד שם באימה". רבנו יהונתן שם פירש: "לשחק בתוכן או ליכנס לתוכן להרחיב הלב בבנין הנאה". וכ"פ בנימוק"י.
וכן בב"ב דף צא ב בגמ' "ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן", מפרש שם רשב"ם: "מטיילין - משחקין".
 
חלק עליון תַחתִית