בשבת שכח 'ותן טל ומטר'.....

חמד ילד

משתמש רגיל
נשאלתי מאחד שהתפלל מעריב בליל שבת ופתאום הוא מוצא את עצמו אחרי ברך עלינו, ולא זו בלבד אלא שלא אמר ותן טל ומטר. וכעת יש כמה צדדים מה יעשה.
א. ימשיך תפילת חול עד שמע קולינו שם יזכיר טל ומטר ויחזור ל'אתה קידשת'.
ב. יחזור לברך עלינו יזכיר טל ומטר ויחזור לאתה קידשת.
ג. יחזור מיד לאתה קידשת.
ד. אין לו תקנה ויפסיק תפילתו.
ה. יחזור לראש התפילה.
כמו"כ יש להסתפק מה הדין בכנ"ל לגבי המלך המשפט (לשיטות שחוזר) וכדו'
 

יצחק

משתמש ותיק
תראה בשערי תשובה סימן רס"ח שדן בשאלה כזו, אדם התפלל בשבת ונמשך בברכת אתה חונן עד שהגיע לברכת השנים והיה זה בימות הקיץ והזכיר טל ומטר ועדין הוא באמצע התפילה, צריך לחזור לברכת השנים ולומר אותה כתיקונה ואח"כ יחזור לנוסח תפילת שבת. יש כאן חידוש שלא צריך להמשיך מברכת השנים והלאה עד הברכה שבה נודע לו שהוא אמר בטעות ותן טל ומטר.
בציור שלך זה הפוך הוא שכח ותטו"מ,
בלי אחריות זכור לי שיש על זה בחידושי הגר"ח סטענסיל. דבר נוסף ברמב"ם כשמעתיק את נוסח התפילות מוכח שבימות החורף זה לא סתם הזכרה אלא כך היא צורת הברכה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
נשאלתי מאחד שהתפלל מעריב בליל שבת ופתאום הוא מוצא את עצמו אחרי ברך עלינו, ולא זו בלבד אלא שלא אמר ותן טל ומטר. וכעת יש כמה צדדים מה יעשה.
א. ימשיך תפילת חול עד שמע קולינו שם יזכיר טל ומטר ויחזור ל'אתה קידשת'.
ב. יחזור לברך עלינו יזכיר טל ומטר ויחזור לאתה קידשת.
ג. יחזור מיד לאתה קידשת.
ד. אין לו תקנה ויפסיק תפילתו.
ה. יחזור לראש התפילה.
כמו"כ יש להסתפק מה הדין בכנ"ל לגבי המלך המשפט (לשיטות שחוזר) וכדו'
בשאלה זו אין שום ספק שיתחיל ברכות של שבת ואינו צריך לחזור, כיון שבשבת אינו חייב להזכיר ותן טל ומטר וא''כ שבת של חורף הויא כחול של קיץ, אבל השאלה היא הפוכה בכגון שהזכיר גשם בקיץ דזה גרע כי קלקל.
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשאלה זו אין שום ספק שיתחיל ברכות של שבת ואינו צריך לחזור, כיון שבשבת אינו חייב להזכיר ותן טל ומטר וא''כ שבת של חורף הויא כחול של קיץ, אבל השאלה היא הפוכה בכגון שהזכיר גשם בקיץ דזה גרע כי קלקל.
יצחק אמר:
בשערי תשובה סימן רס"ח דן בשאלה כזו, אדם התפלל בשבת ונמשך בברכת אתה חונן עד שהגיע לברכת השנים והיה זה בימות הקיץ והזכיר טל ומטר ועדין הוא באמצע התפילה, צריך לחזור לברכת השנים ולומר אותה כתיקונה ואח"כ יחזור לנוסח תפילת שבת. יש כאן חידוש שלא צריך להמשיך מברכת השנים והלאה עד הברכה שבה נודע לו שהוא אמר בטעות ותן טל ומטר.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשאלה זו אין שום ספק שיתחיל ברכות של שבת ואינו צריך לחזור, כיון שבשבת אינו חייב להזכיר ותן טל ומטר וא''כ שבת של חורף הויא כחול של קיץ, אבל השאלה היא הפוכה בכגון שהזכיר גשם בקיץ דזה גרע כי קלקל.
למה פשיטא לך בזה, דדילמא כיון שהתחיל הברכה שוב נתחייב לאומרה, וכדקדוק לשון ההלק"ט דלהלן

בהלק"ט ח"ב סי' צ"א א' נמשך בתפלת שבת התחיל באתה חונן וסיים ברכת השנים ואז נזכר שהי' שבת ונתן דעתו שהי' ימות החמה ושאל גשמים מהו תשובה אין זה דומה למי שהזכיר מאורע שאר ימים ביום שאינו שייך שאין בכך כלום דהתם לא אמרו שיסיים אותה ברכה אבל בשל חול אם התחילו חייבוהו לגמור משום דראויה היתה התפלה של חול להאמר בשבת א"כ מאחר שהתחיל ברכת השנים חייב לגמרה כתיקונה ואם טעה חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתיקונה ואח"כ הולך לשל שבת עכ"ל הביאו השע"ת א"ח סי' רס"ח והבה"ט סי' קי"ז אות ז'.

אמנם בעיקר ד' ההלק"ט, עי' ח"א כלל כ"ח סעיף ו' מה שנחלק דהיכא שלא סיים עדיין ברכת השנים כיון שהתחיל הברכה ודינו לסיים צריך לומר כתיקונה ולכן מתחיל ברך עלינו ומסיים וחוזר לשל שבת אבל אם כבר סיים הברכה א"צ לחזור לתחילת הברכה דדינו כאלו לא התחיל לגמרי ולכן מתחיל בשל שבת.
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשאלה זו אין שום ספק שיתחיל ברכות של שבת ואינו צריך לחזור, כיון שבשבת אינו חייב להזכיר ותן טל ומטר וא''כ שבת של חורף הויא כחול של קיץ, אבל השאלה היא הפוכה בכגון שהזכיר גשם בקיץ דזה גרע כי קלקל.
הרי אם התחיל ואמר 'ברך' חייב להמשיך ולומר כל הברכה, וא"כ שלא אמר בה "ותן טל ומטר' אמרה שלא כתיקנו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
בעיקר ד' ההלק"ט, עי' ח"א כלל כ"ח סעיף ו' מה שנחלק.
.
ובספר 'תהלה לדוד' (הלכות שבת סימן רסח) כתב על דברי מהר"י חגיז:​
ולע"ד דבר זה צע"ג. דבשלמא היכא דהתחיל בשל חול כתיקונה, כיון דגברא בר חיובא, דבדין הוא דבעי לצלויי י"ח, וכיון שאמר מקצת הברכה הראויה אין להפסיד אותה וצריך לסיים אותה; אבל התם, כיון שאמר ברכת השנים שלא כתיקונה וצריך לחזור, הוי כלא אמרה כלל, ואם יחזור הוי כמתחיל לכתחילה. ולפ"ז אפילו אם נזכר באמצע ברכת השנים אחר ששאל מטר – פוסק, ואין צריך לחזור לתחילת ברכת השנים, כיון שאמרה שלא כתיקונה הוי כלא אמרה כלל, ואם יחזור הוי כמתחיל לכתחילה.
ואין לחסידים אלא דברי ר' דודיה.
 
חלק עליון תַחתִית