אנשי כנסת הגדולה

יצחק

משתמש ותיק
מישהו יודע מהו ענין "כנסת הגדולה"
בסנהדרין יש שבעים ואחד דיינים, מה עשו מאה ועשרים דיינים, הם בכלל חיו ביחד או שאולי זה סיכום של תקופה שמנין הזקנים שהיו בה הוא מאה ועשרים. כעת אני לא זוכר כלום בענין ומי שיודע דברים בזה בבקשה שיכתוב.
 

יאיר

משתמש ותיק
כנסת הגדולה הייתה גוף הנזכר במסורת היהודית, לפיה שימשה כמוסד העליון של חכמי ישראל מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונת שמעון הצדיק. הם תפקדו כהנהגה רוחנית, מחוקקים וסדרי ועורכי התנ"ך והתפילות.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 אנשי כנסת הגדולה
2 תפקידי כנסת הגדולה
3 אזכורים במקרא
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים
אנשי כנסת הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיעוט המקורות על 'כנסת הגדולה' ועל אנשיה וכן הסתירות הקיימות במקורות אלה יצרו מבוכה רבה בקרב חוקרי התקופה. משום כך, היו שטענו שמוסד זה כלל לא היה קיים. כן לא ברור האם עיקר פעילותו של מוסד זה הייתה דתית-ספרותית או מדינית. באופן כללי מדובר באסיפת עם שהתכנסה לעיתים מזומנות בחצר בית המקדש ודנה בשאלות חקיקה, בעיות יסוד של העם ובהכרעות דחופות לשעת חירום, בדומה לאסיפות העם בפוליס היווני. על פי חלק מהדעות כנסת הגדולה היא מעמדי קריאת התורה, לימודה וכריתת האמנה שבפרקים ח-י בספר נחמיה, ובראשה עמד עזרא הסופר. על פי חז"ל על אנשיה נמנו גם אחרוני הנביאים בישראל: חגי, זכריה ומלאכי, וכן מרדכי היהודי הידוע ממגילת אסתר. על פי דעות אחרות ניתן גם להצביע על מעמד ההתכנסות להכתרת שמעון החשמונאי המתואר בספר מקבים א' ככנס של הכנסת הגדולה (הביטוי היווני המופיע במקום הוא בתרגום מילולי הכנסת או ההתכנסות הגדולה).

על-פי בבלי מגילה (יז ע"ב), עם ייסודה היו חברים בכנסת הגדולה 120 ראשי חכמי ישראל. כך גם מתבאר בדברי הירושלמי מסכת ברכות (פ"ב ה"ד) "מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים". עם זאת בירושלמי מסכת מגילה (פ"א ה"ז) מופיע נתון שונה: "שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה" (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים).

יש משערים שמספר זה נועד כדי לבצר קונצנזוס של כל החכמים סביב מוסד זה, עם הקמתו. על פי השערה זו, עם פטירתם של חברים, הלך ופחת המספר מ-120, עד שהגיע למספר 70 (או 71), המקובל כמספר החכמים בסנהדרין הגדולה. מכאן ואילך תפקד המוסד בעצם כ'סנהדרין הגדולה', ואם נפטר אחד מחברי הכנסת הגדולה, הוכנס חכם אחר במקומו. על פי גרסה אחרת, תמיד היה קיים מוסד בן 70 חכמי דת (המקבילים לרבנים), שתפקידו היה לשמש כסנהדרין גדולה. רמז לכך ניתן למצוא בסיפור על שבעים הזקנים (חכמים) שמונו כדי לעזור למשה בהנהגת העם (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ז), ובסיפורים לאורך התורה על "זקני העם" (כשלפעמים מצוין, במקרא או בפרשנים, שמספרם היה שבעים). לפי גרסה זו, שמשה הכנסת הגדולה כמוסד הנהגה דתי בתקופת שיבת ציון, במשך כמאתיים שנה, כאשר שבעים מחבריו מהווים את הסנהדרין הגדולה, שהיא מוסד רבני, ושאר חבריה הם חכמי דת, נביאים (כמו חגי זכריה ומלאכי), ובראשה עומד הכהן הגדול (כמו שמעון הצדיק, שמוזכר במסכת אבות כאחד משיירי הכנסת הגדולה). כנסת הגדולה התקיימה, תוך כדי הפסקות, עד לחורבן הבית השני.

מהמפורסמים שבהם היו שמעון הצדיק ורבי דוסא בן הרכינס.

תפקידי כנסת הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשי כנסת הגדולה חוקקו תקנות וגזירות שהן נקראות דרבנן. הם קבעו את נוסח התפילה והברכות, ורבות מתקנות ומגזירות חז"ל נקבעו על ידם. הכרעות חשובות שיש עליהן סימוכין:

טקס הכרזת התורה על ידי עזרא (ספר נחמיה, פרק ח')
איסור נישואי תערובת (ספר עזרא, פרק י')
שיחרור האיכרים ושמטת חובות (ספר נחמיה, פרק ה')
הענקת סמכויות ליוסף מבית טוביה (קדמוניות היהודים יב, ד',ב')
הגדרת החוקה של ממלכת החשמונאים (ספר החשמונאים א', יד')
מינוי מפקדי המחוזות במרד הגדול נגד רומי (מלחמת היהודים ב', כ', ג')
ע"פ התלמוד הבבלי, (בבא בתרא דף טו א) אנשי כנסת הגדולה ערכו את נבואותיהם של: יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר.

כנסת הגדולה הייתה בית המדרש העליון ללימודי התורה. אנשי כנסת הגדולה מופיעים בראש מסכת אבות כחוליה בשרשרת מוסרי התורה, ממעמד הר סיני ועד לחתימת המשנה:

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה (אבות א,א).
לאנשי כנסת הגדולה היה תפקיד שיפוטי, אם כי לפי ההלכה, במוסד השיפוטי העליון, הסנהדרין, ישנם 71 חברים בלבד. בספר עזרא שבתנ"ך, מופיע כי עזרא השתמש בכח השיפוטי של "עצת הזקנים", כדי לכוף את עולי הגולה, לשמוע להוראותיו.

במסכת אבות מופיעות שלוש אימרות של אנשי כנסת הגדולה, המפרטות את שלושת התפקידים של כנסת הגדולה:
"...הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה" (אבות א, א)
על-פי המסורת היהודית, עריכת התנ"ך וניסוח הספרים שבו, הסתיימו בתקופתה של הכנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה, בניגוד לגישה המקובלת במחקר לפיה התנ"ך נחתם סופית בדור יבנה. זו הסיבה, על פי המסורת, שסיפורם של החשמונאים לא מופיע כחלק מהתנ"ך - המרד החל לכל הפחות מספר דורות אחרי מותו של אחרון חברי הכנסת הגדולה - שמעון הצדיק.

אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרי עזרא ונחמיה מופיע תיאור של מועצת שרים וזקנים שכיהנה לצידם של נחמיה ועזרא:
וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים--יָחֳרַם, כָּל-רְכוּשׁוֹ; וְהוּא יִבָּדֵל, מִקְּהַל הַגּוֹלָה (ספר עזרא, פרק ט', פסוק א')
וָאַעֲלֶה אֶת-שָׂרֵי יְהוּדָה, מֵעַל לַחוֹמָה; וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין, מֵעַל לַחוֹמָה, לְשַׁעַר, הָאַשְׁפֹּת. (ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק ל"א)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"ד מנטל, אנשי כנסת הגדולה, דביר, תל אביב, תשמ"ג.
----------------
כנסת הגדולה

כנסיה של נביאים וחכמי ישראל שקבעו סדרים ותקנות בענייני הדת; נוסדה בזמן עזרא ונחמיה ונמשכה עד זמן שמעון הצדיק

פעולות אנשי כנסת הגדולה:
1) להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה
2) לסדר כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות".
3) לסדר התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע.
4) הבדילו בין מקיימי הדת ובין הכופרים בה.
5) הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני.
6) תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף.

כנסת הגדולה - קבוצה של נביאים וחכמי ישראל שעשו סדרים ותקנות בענייני הדת; פעלה מזמן עזרא ונחמיה ועד זמן שמעון הצדיק.

הנביאים מסרו את התורה לאנשי כנסת הגדולה, ושמעון הצדיק היה משיירי הכנסייה (אבות א, א' ב'). השם כנסיה בארמית הוא תרגום המילה אספה או קהלה (נחמיה ה' ז'). השם התייחד להתקהלות העם לעבודת ה' ולתקנת הדת.

כאשר שבו גולי יהודה מבבל לא"י, היו אוספים לעתים אסיפות גדולות בירושלם, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוהי ישראל" (שם ט' ד'). "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה" (נחמיה ח' י'). האספה הזאת קבעה "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב" (שם פסוק ט"ו). כמוה גם האספה הגדולה אשר נאספו כל ראשי האבות לבני יהודה לכרות את האמנה הגדולה, לעשות תקנות וסייגים לחיזוק הדת.

חז"ל נתנו טעם אחר לשם "גדולה".
ואמר ר' פנחס:
משה התקין מטבע של תפלה האל הגדול הגיבור והנורא וכו',
ירמיה אמר: האל הגדול הגיבור ולא אמר הנורא וכו',
כיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה לישנה (ירוש' ברכות מ"א ע"ג),
וכן אמרו:
בעזרא כתיב: ויברך את ה' האלוהים הגדול, במה גדלו?
רבי גידל אמר: בשם המפורש;
רב מתנה אמר: בברכה גדלו;
ר' סימון בשם ריב"ל: למה נקראו אנשי כנסת הגדולה?
שהחזירו את הגדולה ליושנה, ועתה אלהינו האל הגדול הגיבור והנורא
שומר הברית והחסד (ירוש' מגילה ע"ד ע"ג)
הפסוק זה מופיע בתפילה בפתיחת האמנה שכרתו בימי נחמיה (נחמיה ט').

אנשי כנסת הגדולה מינו את בית דין הגדול בירושלים ואת הסנהדרין.
רבי תנחומא בשם רבנן אמר שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עימהן בית דין של מעלה ואלו הן: לשאול שלום וכו' ומעשרות.
שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כיון שגלו [ישראל] נפטרו [ממעשרות] והם חייבו עצמן מאליהן. מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר [האמנה] ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב: ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וגו' (נחמיה י'; רות רבה פ"ד ז').
נביאים וזקנים
אנשי כנסת הגדולה היו הנביאים והזקנים הנכבדים בדור עזרא.
אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים), לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך (ירוש' מגילה ע' ע"ד).
לעניין תפלת שמונה עשרה אמר ר' ירמיה: מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפלה הזאת (ירוש' ברכות ד' ע"ד, עי' בבלי מגילה י"ז).

מספר הזקנים והנביאים בתוכם כנראה לקוח ממספר החותמים על האמנה והברית. ומספר הבאים על החתום לפנינו 83, ואולי צ"ל גם בירושלמי 83, כמו שאמרו שמונים ושלש חותמות שכתוב בעזרה שהיה כל אחד ואחד מיחד שמו של הקב"ה וחותם (ירוש' חגיגה פ"ג ח). והשלימו בברייתא המספר 120 עם הנביאים, והגרסא שם צ"ל "עימהם" תחת "מהם".

שניאור זקש מנה את המספר 120 בזה האופן:
24 משמרות כהנים,
24 ראשי משמרות לויים (באמנה נמצא חסרון קטן),
ומראשי העם הבאים על החתום לפנינו 44,
ונוסף לזה 26 איש מראשי העם שנמצאו רשומים בעת שקרא עזרא בתורה (נחמיה ח ד'-ז') ונחמיה ועזרא עליהם.
בס"ה 120 (מאנאטסשריפט 1845).

גרץ חישב ומצא:
98 שמות שבאו על החתום בימי עזרא ונחמיה,
ונוספו עליהם 22 איש משלוחי שאר הערים שלא באו לאסיפה הגדולה ולא באו על החתום, ובכללם 120.

לדעת הערצפעלד (עקסקורס 12 לספרו ח"א סי' 8) המספר 120 עולה מן:
84 או 85 החתומים על האמנה,
והנשארים 33 או 34 היו מאלה שעמדו עם עזרא ביום הקריאה הראשונה (כ"ו איש),
ומאלה אשר עמדו על מעלה הלויים בעת האמנה (ז' או ח').

פעולות אנשי כנסת הגדולה
1) להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה והקבלה, ומסרו להם שלשה דברים:
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סייג לתורה (ריש אבות ומכילתא פ' בא סי' ו').

2) לסדר את כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות" אשר העמידו את כה"ק על מכונם "כמסמרות נטועים" והזהירו את החכמים מ"עשות ספרים הרבה אין קץ" (סוף קהלת).

3) לסדר את התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע לומר "האל הגדול הגיבור והנורא".

4) הם הגדירו את מקיימי הדת. הם אמרו מי שיש לו חלק לעוה"ב ומי שאין לו חלק לעוה"ב, ומנו ביניהם שלושה מלכים וארבעה הדיוטות. מי מנאן? א"ר אשי אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר ר"י אמר רב בקשו עוד למנות אחד (שלמה) באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם וכו' (סנהדרין ק"ד).

5) הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני, והגדירו את המצות המעשיות בשיעורים ופרטים, כמו: שעורין חציצין ומחיצין, מלאכות שבת, ופרטי טומאה וטהרה.

6) עשו סייג לתורה בחומרות כמו: אסור שניות בעריות, אסור מוקצה ושבות.

7) תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף: עין תחת עין - ממון (ב"ק פ"ג), חקירות ובדיקות בדיני נפשות (סנהדרין ל"ב), התראת עדים לעוברי עברה (מכות ו').

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: טובול כרמי
הערה: כסף במקום עין לא תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה אלא מן התורה
מקור ההערה: בבא קמא פ"ג:
 

סבא

משתמש ותיק
מדוע צריכים להעתיק את שטויות הכופרים בפורום שלנו, מדוע אני צריך לקרוא כאן שלדעת חלק מהחוקרים לא היה מוסד כזה בכלל?
 

סבא

משתמש ותיק
והנה מה שכתוב בתורתנו תורת אמת על שאלתך: בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק והוא היה מכלל המאה ועשרים. [הקדמת הרמב"ם]
וכיוון שמזמן עזרא עד שמעון הצדיק עברו בערל מאתיים שנה אפשר באמת לומר שתקופת אנשי כנסת הגדולה הייתה מאתיים שנה, אבל לא מפיהם אנו חיים.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
והנה מה שכתוב בתורתנו תורת אמת על שאלתך: בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק והוא היה מכלל המאה ועשרים. [הקדמת הרמב"ם]
וכיוון שמזמן עזרא עד שמעון הצדיק עברו בערל מאתיים שנה אפשר באמת לומר שתקופת אנשי כנסת הגדולה הייתה מאתיים שנה, אבל לא מפיהם אנו חיים.
איך אתה אומר שמזמן עזרא עד שמעון הצדיק עברו בערך מאתים שנה, שמעון הצדיק פגש את אלכסנדר מוקדון (יומא סט.) והרי מלכות יון התחילה ע"י אלכסנדר מוקדון, ובגמ' בע"ז
דף ט. שלושים וארבע שנה אחרי שנבנה הבית התחילה מלכות יון, א"כ בהכרח שמעון הצדיק היה קרוב מאד לעזרא הסופר.
החוקרים שטוענים שבית שני עמד יותר משש מאות שנה (וכ"ה ביוסיפון, הם חושבים שמלכות פרס נכנסה בתוך הבית תקופה ארוכה מאד) הם צריכים לומר כמו שאתה אומר שבין שמעון הצדיק לעזרא הסופר היו מאתים שנה, אבל אנחנו לא סוברים כך בגמ' כתוב לא כך וכל ילד יודע שבית שני עמד 420 שנה.
איך שיהיה לא עזרת לי הרבה, אני רוצה לדעת איזה תוקף יש למוסד הזה ביהדות, זה לא סנהדרין זה לא מלך מה זה הדבר הזה. בינתיים אני חושב שאנשי כנסת הגדולה זה כינוי לתקופה, כמו שיש תקופת הנביאים יש תקופת אנשי כנסת הגדולה, בתקופת הנביאים עיקר מסירת התורה היתה נביא לנביא (ועמהם אלפים ורבבות כמש"כ הר"מ) שכל נביא בדורו היה ראש חכמי הדור ואח"כ בתקופת כנסת הגדולה (יהא אורכה אשר יהא) לא ידוע לנו מי בדיוק היה הגדול מכולם כמו בתקופת הנביאים אבל היו במשך תקופה מסוימת סך הכל מאה ועשרים זקנים. אח"כ התחילה תקופת המשנה שראשיתה בשמעון בן שטח, ויש דבר מענין שחוזר על עצמו ברמב"ם בפיה"מ שתקופת המשנה מתחילה דווקא משמעון הצדיק משום שהוא היה כהן וכתוב יורו משפטיך ליעקב וכו' ולכן רבינו הקדוש לא הביא במשניות שום דבר בשם חכם שקדם לשמעון הצדיק.
 

אלימלך

משתמש ותיק
הרב ראובן מרגליות משער שהיה קשה להכריע [בגלל שלא היה אז סנהדרין שתכריע כי בטלה בגלות] מי הם הע' הכי חשובים ולכן הוסיפו עד קכ' לסנהדרין וא"כ סמכותם מדין סנהדרין.
דרך אגב ידוע לנו מי הכי חשובים עיין מגילה טז:
 

סבא

משתמש ותיק
יצחק אמר:
איך אתה אומר שמזמן עזרא עד שמעון הצדיק עברו בערך מאתים שנה, שמעון הצדיק פגש את אלכסנדר מוקדון (יומא סט.) והרי מלכות יון התחילה ע"י אלכסנדר מוקדון, ובגמ' בע"ז דף ט. שלושים וארבע שנה אחרי שנבנה הבית התחילה מלכות יון, א"כ בהכרח שמעון הצדיק היה קרוב מאד לעזרא הסופר.
[highlight=yellow]אכן צדקת ממני, וטעות גדולה טעיתי.[/highlight]
ומצאתי תאריך מדויק ממש לשמעון הצדיק בספר הנפלא ימות עולם [על איגרת רב שרירא] שחיברו הגאון המופלא ר' מרדכי יאיר ויינשטוק וז"ל והיה שמעון הצדיק ארבעים שנה לבנין הבית ואז בא אלכסנדר מוקדון לאר"י ויצא שמעון הצדיק לקראתו ואז התחילה חשבון השטרות והיינו ג' אלפים תס"ח והוא אלף שנה מסיני שהיתה ב' אלפים תמ"ח עכ"ל.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
הרב ראובן מרגליות משער שהיה קשה להכריע [בגלל שלא היה אז סנהדרין שתכריע כי בטלה בגלות] מי הם הע' הכי חשובים ולכן הוסיפו עד קכ' לסנהדרין וא"כ סמכותם מדין סנהדרין.
דרך אגב ידוע לנו מי הכי חשובים עיין מגילה טז:
איפה הרב מרגליות מדבר על זה. האם זה מחבר הספר מרגליות הים על סנהדרין? באיזה דף?
 

סבא

משתמש ותיק
יצחק אמר:
אלימלך אמר:
הרב ראובן מרגליות משער שהיה קשה להכריע [בגלל שלא היה אז סנהדרין שתכריע כי בטלה בגלות] מי הם הע' הכי חשובים ולכן הוסיפו עד קכ' לסנהדרין וא"כ סמכותם מדין סנהדרין.
דרך אגב ידוע לנו מי הכי חשובים עיין מגילה טז:
איפה הרב מרגליות מדבר על זה. האם זה מחבר הספר מרגליות הים על סנהדרין? באיזה דף?
הוא מדבר ע"ז בספרו יסוד המשנה ועריכתה בבירורים א' וז"ל הסיבה היא כפי שכתבתי בפנים בקצרה יען שאז אחרי שנות הגלות הוצרכו לכונן מחדש הכרת המוסד הזה בתור מרכז כל חכמי ישראל לבלי תת מקום לערער על התמחותם לכן הוכרחו אז לקבל כחברי הב"ד הגדול כל ראשי גדולי הדור ההוא עכ"ל. ואח"כ הרחיב עוד בעניין.
אגב במבוא בהערה ז כתב בזה"ל ראה בירורים א על הסיבה שהוסיפו זקנים יותר ממנין שבעים שסמך משה והתמיד בימות דור ודור תקופת שיירי כנסת הגדולה ואיך נתכנה [highlight=yellow]שמעון הצדיק שהיה כמאתים שנה אחרי התכוננות הכנה"ג[/highlight] בתואר משיירי כנה"ג עכ"ל. ותמוה על הג"ר ראובן שהיה מהחוקרים היחידים שרוח חכמים הייתה נוחה הימנו, שנקט שהיה אחר מאתיים שנה, שלדבריך זו שיטת החוקרים שנגד הגמ'.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בפשוטו אנשי כנסת הגדולה הם הסנהדרין. ולצורך שעה הוסיף עליהם עזרא הסופר עד תשלום מנין מאה ועשרים, כדי שילמדו את העם תורה אותם הסמוכים לסנהדרי' גדולה.
ושמעון הצדיק היה הצעיר ביניהם והאחרון מביניהם. ושמעון הצדיק מת כמאה שנים אחר בנין הבית.
ולא מחויב שכששעון הצדיק היה יוצא לקראת אלכסנדר מוקדון, הוא היה אז כבר בכהונה גדולה.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
בפשוטו אנשי כנסת הגדולה הם הסנהדרין. ולצורך שעה הוסיף עליהם עזרא הסופר עד תשלום מנין מאה ועשרים, כדי שילמדו את העם תורה אותם הסמוכים לסנהדרי' גדולה.
ושמעון הצדיק היה הצעיר ביניהם והאחרון מביניהם. ושמעון הצדיק מת כמאה שנים אחר בנין הבית.
ולא מחויב שכששעון הצדיק היה יוצא לקראת אלכסנדר מוקדון, הוא היה אז כבר בכהונה גדולה.
ברמב"ם סוף פ"ט מהלכות סנהדרין נראה שאין אפשרות להוסיף על שבעים ואחד דיינים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לא הוסיפו מעולם על ע''א של סנהדרין, וכנסת הגדולה הוא גוף אחר לגמרי שלא הכריע מחלוקות או פסק דינים, אלא בעיקר תיקן תקנות לדורות כמו ברכות ותפילות- זה היה גוף מקביל לסנהדרין שהיה אחראי על צורת חיי הדת מבית שני ואילך
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מניין לך שלא הוסיפו לצורך שעה, וכולם היו ממנין הסנהדרין, אלא שלא ישבו במושב ב"ד הגדול בלשכת הגזית יותר מע"א דיינים בבת אחת.
כך ראיתי שהיה פשוט לר' שלמה רוטנברג בתולדות עם עולם, אבל לא בדקתי כעת מקורותיו.
 
חלק עליון תַחתִית