מנהגים בפסח

[לבי במערב]

גם הגרנ"ק לא בא לבטל מסורת רבת דורות

לא עיינתי בדבריו, ויתכן שלא בא אלא להגן על מנהגו־שלו... (כפי שקיבל מאבותיו ורבותיו).
עכ"פ - בנדו"ד, שע"פ גדולי־תורה הונהג, לית מאן דפליג שמחויבים להמשיך במנהגם.

[איש ווילנא]

מאשר לשמוע אלף פעמים זכור, או לחזור על 2 מילים בקר''ש בווריאציות מגוחכות ועילגות עד שהנפגש בזה לראשונה מתמלא רחמים על חולה הנפש.

ידוע לי שהגרנ"ק גם התנגד לדקדוק יתר במילים של קריאת שמע מן הטעם הפשוט
שאם בסופו של דבר זה נשמע פחות טוב זה חסרון יותר גדול בדקדוק האותיות.
וכמובן שהוא שמע זכור רק בנוסח אחד ולא מעבר.

מי שהכירו ידע שהמושג נערווים לא היה קיים אצלו
מאידך הגישה של ההוראה הייתה לחומרא כפי שקיבל
אבל זה נעשה מתוך מחשבה ולא מתוך נערווים

לגבי פסח הוא בסך הכל אמר
שחומרות שאין להם טעם אין מקום להחמיר
ואינו בגדר מנהג אלא בגדר מנהג שטות [שכתבו הפוסקים שאין לחוש לו]
כמובן מה שיש לו טעם לא נכלל בזה
אני חושב שרוב הרבנים יסכימו עם זה

[עמק יזרעאל]

ייש מנהג שהוא לפלא להכשיר את השיש עם מים חמים מקומקום ואח''כ מכסים עם נייר כסף עבה וזה למה ההכשרה?

[לבי במערב]

ייש מנהג שהוא לפלא להכשיר את השיש עם מים חמים מקומקום ואח''כ מכסים עם נייר כסף עבה וזה למה ההכשרה?

ראה נטע"ג הל' פסח ח"א ע' שנא (ריש פפ"ב) ובהערות שם, ותרו"ץ.

[י.ק]

ויתכן שלא בא אלא להגן על מנהגו־שלו... (כפי שקיבל מאבותיו ורבותיו).
עכ"פ - בנדו"ד, שע"פ גדולי־תורה הונהג

כנראה שכדאי שתעיין כי הוא בכלל לא בא להגן על שום מנהג, אלא לומר כלל במנהגים
והיא גופא הקושיא, מי הנהיג לאסור אכילת מלפפונים בפסח?

[לבי במערב]

[א] כנראה שכדאי שתעיין כי הוא בכלל לא בא להגן על שום מנהג, אלא לומר כלל במנהגים.
[ב] והיא גופא הקושיא, מי הנהיג לאסור אכילת מלפפונים בפסח?

א. לו יהי. עכ"פ - לנוהגים כן יש את מורי־דרכם, שעל־פיהם יעשו מעשיהם; עיקר ה'קושיא' עליהם מדברי הגרנ"ק אינה מובנת לי כלל מלכתחילה.
ב. משום־מה נטפלים שוב ושוב ל'מנהג המלפפונים' (וכבר הערתי דלכאו' צ"ל 'טאמאטעס'), אף שאינו נפוץ כלל (והמקפידים בזה אינם שואלים למר ולדכוותי', אלא עושים הדבר בנפש חפצה). אם ניצמד לנזכרים בהודעת־הפתיחה (היינו מלבד המלפפונים, כנ"ל): אי־השימוש במה שנפל על הארץ, וכן קילוף כל הנאכל, הוא מנהגם של גדולי־תורה - ותלמידיהם נמשכו, כצפוי, אחריהם.

[מקדש שביעי כל שביעי]

כיוצא בזה שמעתי שהחזו"א אכסן את המצות לפסח בכלי שהיה בו חמץ לפני כן אחרי שניערו היטב שלא יישארו בו פירורים (אבל בלי שטיפה וכיו"ב).
אשמח למקור.

מה צריך מקור?

מה הבעיה לשים בכלי של חמץ?
המצה בולעת?

[אין חכמה]

כיוצא בזה שמעתי שהחזו"א אכסן את המצות לפסח בכלי שהיה בו חמץ לפני כן אחרי שניערו היטב שלא יישארו בו פירורים (אבל בלי שטיפה וכיו"ב).
אשמח למקור.

מה צריך מקור?

מה הבעיה לשים בכלי של חמץ?
המצה בולעת?

כבודו לא ציטט את הרב @דבש לפי שהוא בעל המימרא הזו 
[אני רק הבאתי מקור]
כנראה שהוא חיפש מקור למה שלא חיישינן למשהו חמץ שידבק כפי המושכל הראשון של כמה מהחברים כאן
 

[דבש לפי]

כיוצא בזה שמעתי שהחזו"א אכסן את המצות לפסח בכלי שהיה בו חמץ לפני כן אחרי שניערו היטב שלא יישארו בו פירורים (אבל בלי שטיפה וכיו"ב).
אשמח למקור.

מה צריך מקור?

מה הבעיה לשים בכלי של חמץ?
המצה בולעת?

התכוונתי שאשמח למקור ברור אם הסיפור היה או לא.
אך כמובן גם אם הסיפור לא היה - עדיין ברור שאין בזה איסור.

[דרומאי]

 

ב. תקבל על עצמך לעולם לא לכתוב/לומר משהו נגד דעת אחרים בפסקנות וקצרנות בלי הסבר. זה גם לא נותן ערך לדבריך. וגם פוגע בזולת, כאילו אין צורך להסביר למה לדעתך אינו צודק.

כיון שהודו לדבריך @ב. זעירא @סנגורן של ישראל @אמונת אומן @גבריאל פולארד,
אני מבין שכל הרבנים האלו מוצאים עצמם נפגעים מדברי הקצרנים והפסקנים.
על כן, אני מוסר מודעה, שכל אימת שאני כותב דבר בקיצור ובפסקנות איני כותב אלא את דעתי בלבד, ואין כאן שלילה של דעה אחרת.
 

[דרומאי]

כמו שבקריאת זכור, הרבה מדקדקים יותר מקריאת שמע.

כי בקריאת שמע מפורש שקרא ולא דקדק באותיותיה יצא

כ"ש בזכור שקרא ולא דקדק יצא.

 

[אמונת אומן]

 

ב. תקבל על עצמך לעולם לא לכתוב/לומר משהו נגד דעת אחרים בפסקנות וקצרנות בלי הסבר. זה גם לא נותן ערך לדבריך. וגם פוגע בזולת, כאילו אין צורך להסביר למה לדעתך אינו צודק.

כיון שהודו לדבריך @ב. זעירא @סנגורן של ישראל @אמונת אומן @גבריאל פולארד,
אני מבין שכל הרבנים האלו מוצאים עצמם נפגעים מדברי הקצרנים והפסקנים.
על כן, אני מוסר מודעה, שכל אימת שאני כותב דבר בקיצור ובפסקנות איני כותב אלא את דעתי בלבד, ואין כאן שלילה של דעה אחרת.

כשאתה כותב את דעתך ומסביר את טעמך, עם מקור או עם סברה, יש בזה טעם. 
 

[הצבי]

שוטטתי בפורום והתפלאתי על שאינני מוצא אשכול חסידים-מתנגדים פעיל, עד שאנה ה' לידי אשכול זה ורווח לי, ברוך ה', לא אלמן ישראל.
[דעתי האישית: ויכוח עקר שאיננו מצוי בפרטים הנידונים אלא בשאלות עקרוניות של גישה להלכה וקיום מצוות]

[כפשוטו]

שוטטתי בפורום והתפלאתי על שאינני מוצא אשכול חסידים-מתנגדים פעיל, עד שאנה ה' לידי אשכול זה ורווח לי, ברוך ה', לא אלמן ישראל.
[דעתי האישית: ויכוח עקר שאיננו מצוי בפרטים הנידונים אלא בשאלות עקרוניות של גישה להלכה וקיום מצוות]

נקודה בהחלט מענינת. כיון שהמועדות ניתנו לעסוק בת"ת אני רואה שדוקא בעונות וזמנים אלו הפורום ב"ה שוקק חיים שיש בהם.
וכמו כל אליה תמיד יישאר קצה קצהו של קוץ בה...


 

[הצבי]

שוטטתי בפורום והתפלאתי על שאינני מוצא אשכול חסידים-מתנגדים פעיל, עד שאנה ה' לידי אשכול זה ורווח לי, ברוך ה', לא אלמן ישראל.
[דעתי האישית: ויכוח עקר שאיננו מצוי בפרטים הנידונים אלא בשאלות עקרוניות של גישה להלכה וקיום מצוות]

נקודה בהחלט מענינת. כיון שהמועדות ניתנו לעסוק בת"ת אני רואה שדוקא בעונות וזמנים אלו הפורום ב"ה שוקק חיים שיש בהם.
וכמו כל אליה תמיד יישאר קצה קצהו של קוץ בה...


 

זה בדיוק מה שהתכוונתי, שאחרי שנה של שהות בפורום אני רואה שבאופן קבוע כ''ז שיש פעילות רבה בפורום יעלה ויכוח בעני''ז, [ואגב עם משתתפים קבועים פחות או יותר מכל צד.

[אמונת אומן]

שוטטתי בפורום והתפלאתי על שאינני מוצא אשכול חסידים-מתנגדים פעיל, עד שאנה ה' לידי אשכול זה ורווח לי, ברוך ה', לא אלמן ישראל.
[דעתי האישית: ויכוח עקר שאיננו מצוי בפרטים הנידונים אלא בשאלות עקרוניות של גישה להלכה וקיום מצוות]

נקודה בהחלט מענינת. כיון שהמועדות ניתנו לעסוק בת"ת אני רואה שדוקא בעונות וזמנים אלו הפורום ב"ה שוקק חיים שיש בהם.
וכמו כל אליה תמיד יישאר קצה קצהו של קוץ בה...

זה בדיוק מה שהתכוונתי, שאחרי שנה של שהות בפורום אני רואה שבאופן קבוע כ''ז שיש פעילות רבה בפורום יעלה ויכוח בעני''ז, [ואגב עם משתתפים קבועים פחות או יותר מכל צד.

מה החידוש בזה? 
אף אחד פה לא מחפש הזדמנויות לניגוח חלילה, ואני מדבר על כולם ממש ב''ה. 

ברגע שאתה מכנס אנשים מרקעים שונים וזוויות ראיה מנוגוגדות בתכלית, לפונדק תורני אחד, 
אך טבעי שבכל נושא שעל הפרק יתחדדו הבדלי הגישה שוב ושוב. 

בפרט שבפורום ניתנת הזדמנות ללמוד על הלך הרוח של הצד השני באופן בלתי אמצעי, מה שכמעט לא קורה ביום יום. 

אנשים מוצאים עצמם מופתעים בעל פעם לראות שיש דברים יסודיים ביהדות שבהם המושכל ראשון שלהם אינו האופציה היחידה. 
 

[לבי במערב]

אגב מה שכתבתי לעיל הכוונה לחרסי אבנים ממש . . 

מסתמא הכוונה לזה, וראה 'ברכי יוסף' סי' תעג ס"ק יב (וש"נ).

[בן אבנר]

כמדו' ששמעתי פעם על החזון איש, שבעת אפיית מצות נפלה פעם חתיכת בצק על הקרקע, והחזו"א הרימה, ניערה בידיו היטב, והחזירה לשולחן.

כמדומה שהמעשה היה קצת אחרת.
בשנת תש"ח כשאפו מצות, היתה הפגזה כאמצע האפיה וכולם ברחו, כשחזרו למאפיה אחרי כמה זמן רצו תלמידי מרן לזרוק את כל המצות שעדיין לא נאפו לפח, אבל החזו"א מנע מהם ועבר מצה מצה, על כל מצה אמר 'זה עדיין לא הכסיפו פניו' והעבירו לערימת הכשר ולאפיה.
ויש לתמוה שהרי בצק שלנו הוא בצר החרש, אבל אמר לי אחד מתלמידיו, שהיתה שם שעת הדחק גדולה, כי היה חוסר גדול בחיטה שמורה מחמת המלחמה, ולכן החזו"א משכן עצמו לצד קולא.

אולי היה גם כזה מעשה, אך אינו סותר למעשה [שכמדו' לא הזכירו המספרים שהיה שעת הדחק] שלקח את המצה מהריצפה.
ועוד היה מעשה בו שלקח מצה ללחם משנה בסעודת שבת ערב הפסח ולא חשש שיעברו פירורים מהחלה.
 

[בן אבנר]

אולי הגיע הזמן שהלועגים והמתלוצצים יכירו את מקומם?
יושבים אנשים שאין להם צל של הכירות עם נשוא כתיבתם ודנים מתוך התנשאות ושחצנות דוחה, תוך התעלמות מהקו הברור בדברי  ימי ישראל, שבהם רואים נטיה ברורה למגמה ש'הפסח אינו נאכל'... 

כמו שכתב כבר קודמי, דורות אחר דורות נהגו סלסול בעצמם בלהט של קדושה מכל ספק ספיקא של משהו חמץ, בלי שום קשר להגדרות ההלכתיות, אלא כל שיכול להקרא בשם משהו מחמירים בו, ומה שהוזכר פה אינו אפילו מעט מן המעט,
ומחשש סכנה של יצר הרע אתינא עלה,
וכדברי הרדב"ז והחיד''א, וחמירא סכנתא מאיסורא, וכדי לזכות בהבטחה האר"י הק'' שלא יחטא כל השנה', ולא גרע משתיית יין בהבדלה כדי לזכות לזש''ק...

ומנהג אבותינו בידינו להחמיר הרבה,
ולא מפי חוט השני אנו חיים,
כבודו הראוי במקומו מונח.

אין הכי נמי וכל אחד יכול לנהוג במנהגיו, אך כוונת השואלים היא שאין זו "חומרא", כיון שאין שום חשש הלכתי בדבר זה, ומי שנהגו בבית הוריו לא לאכול ירק מסוים וכדו' זה לא עושה שירק זה יהיה בחשש חימוץ יותר מהירק שעמד סמוך לו בחנות הירקות, ולכן לא שייך להגדיר זאת כמנהג הלכתי להחמיר בחימוץ, אלא בצורה של הנחלת רגש הזהירות מחימוץ לדורות.
 

[אמונת אומן]

אולי הגיע הזמן שהלועגים והמתלוצצים יכירו את מקומם?
יושבים אנשים שאין להם צל של הכירות עם נשוא כתיבתם ודנים מתוך התנשאות ושחצנות דוחה, תוך התעלמות מהקו הברור בדברי  ימי ישראל, שבהם רואים נטיה ברורה למגמה ש'הפסח אינו נאכל'... 

כמו שכתב כבר קודמי, דורות אחר דורות נהגו סלסול בעצמם בלהט של קדושה מכל ספק ספיקא של משהו חמץ, בלי שום קשר להגדרות ההלכתיות, אלא כל שיכול להקרא בשם משהו מחמירים בו, ומה שהוזכר פה אינו אפילו מעט מן המעט,
ומחשש סכנה של יצר הרע אתינא עלה,
וכדברי הרדב"ז והחיד''א, וחמירא סכנתא מאיסורא, וכדי לזכות בהבטחה האר"י הק'' שלא יחטא כל השנה', ולא גרע משתיית יין בהבדלה כדי לזכות לזש''ק...

ומנהג אבותינו בידינו להחמיר הרבה,
ולא מפי חוט השני אנו חיים,
כבודו הראוי במקומו מונח.

אין הכי נמי וכל אחד יכול לנהוג במנהגיו, אך כוונת השואלים היא שאין זו "חומרא", כיון שאין שום חשש הלכתי בדבר זה, ומי שנהגו בבית הוריו לא לאכול ירק מסוים וכדו' זה לא עושה שירק זה יהיה בחשש חימוץ יותר מהירק שעמד סמוך לו בחנות הירקות, ולכן לא שייך להגדיר זאת כמנהג הלכתי להחמיר בחימוץ, אלא בצורה של הנחלת רגש הזהירות מחימוץ לדורות.

יפה כתבת. 

ואיך נגדיר את החומרה של גירור הכתלים? 
 

[פינחס רוזנצוויג]

, אך אינו סותר למעשה [שכמדו' לא הזכירו המספרים שהיה שעת הדחק] שלקח את המצה מהריצפה.
ועוד היה מעשה בו שלקח מצה ללחם משנה בסעודת שבת ערב הפסח ולא חשש שיעברו פירורים מהחלה.

יבדיל נא אדוני בין מצה אפויה שפלה על הריצפה (השטופה היטב לקראת החג) לבין בצק שנפל, תוך כדי אפיה, על ריצפת המאפיה המלוכלכת בשאריות בצק.
זה מעשה שאולי היה והשני מעשה שלא היה כלל.
לגבי לחם משנה, לא מבואר היטב שאכן אכל את המצה ההיא בפסח.

[בן אבנר]

, אך אינו סותר למעשה [שכמדו' לא הזכירו המספרים שהיה שעת הדחק] שלקח את המצה מהריצפה.
ועוד היה מעשה בו שלקח מצה ללחם משנה בסעודת שבת ערב הפסח ולא חשש שיעברו פירורים מהחלה.

יבדיל נא אדוני בין מצה אפויה שפלה על הריצפה (השטופה היטב לקראת החג) לבין בצק שנפל, תוך כדי אפיה, על ריצפת המאפיה המלוכלכת בשאריות בצק.
זה מעשה שאולי היה והשני מעשה שלא היה כלל.
לגבי לחם משנה, לא מבואר היטב שאכן אכל את המצה ההיא בפסח.

המעשה מספר שהמצה נפלה על רצפת המאפייה, [ואמנם בצק בכה"ג יהיה כמעט וודאי עם חמץ].