שומעים לפעמים כל מיני חומרות ומנהגים בפסח שנשמעים מעט משונים. בחוט שני (פסח פרק ב סק"י עמ' סו) כתב שגם מנהגי ישראל אינם סתם מנהג שנהגו להחמיר, אלא כל מנהג הוא רק אם יש לו סמך ומקור. והוסיף שמלשון הש"ע שכתב נהגו משמע שמחוייבים בזה מתורת מנהג. ע"ש טעמו. לכן אשמח לדעת מקור למנהגים-
יש נוהגים שכל מה שנופל לרצפה בפסח לא אוכלים, (ויתרה מזו שמעתי, שאף אם נפל מספריים וכד' לא משתמשים בו...) ויש נוהגים שרק פירות וירקות לא אוכלים, או עכ"פ מקלפים אותם. מה המקור למנהג, ומה הסברא להחמיר בזה, הרי רוב ככל הבתים אין סדקים במרצפות, וגם אם כן הרי הבתים בימינו נקיים מאוד, אחרי שניקו אותם כמה פעמים עם חומרים פוגמים.
שמעתי שיש שלא אוכלים מלפפונים (ואולי עוד ירקות) משום שלפני המון שנים הם היו יקרים ולכן לא קנו לפסח. ולכן עד היום הצאצאים אסור להם. אני לא יודע אם מנהג זה מוכר או לא, אבל באמת איזה מן איסור יש בזה, וכי כל מעשה קטן שמישהו יעשה אפילו בגלל סיבה צדדית שלא קשורה כלל להלכה, צאצאיו עד סוף כל הדורות צריכים לנהוג כן? אתמהה
