שאלה במשנה בנדרים פרק ג'

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 417 פעמים
קיבל תודה: 375 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלה במשנה בנדרים פרק ג'

שליחה על ידי יצחק » 29 ינואר 2018, 09:56

במוצש"ק שיננתי משניות נדרים והתקשיתי בקושיא פשוטה
בפרק ג' משנה ב' ראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין.
פירוש - שזה ודאי שאביו ואחיו מותרים משום שזה נדר בטעות, ונחלקו בי"ש וב"ה אם נדר שהותר מקצתו הותר כולו (זה דעת ב"ה) או לא הותר כולו (זה דעת בי"ש).
וקשה לי לקמן במשנה ד' נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין וכו' בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו וב"ה אומרים אף במה שאינו מדירו, כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין. פירוש - המשנה מדברת על נדרי אונסין שאם אדם נודר רק מחמת שיש לו הכרח שיאמינו לו על איזה דבר מותר לו לנדור והנדר לא חל, וכאן נחלקו ב"ש וב"ה האם מותר לנדור רק במה שהאנס ביקש ממנו (זה דעת בי"ש) או גם בדבר שהאנס לא ביקש ממנו (זה דעת ב"ה). עד כאן המשנה.
וכאן הבן שואל דמשמעות המשנה שבית הלל חולקים על בית שמאי והתירו את כל הנדר רק משום שהם סוברים שמותר לנדור גם בדבר שהאנס לא ביקש ממנו, ותיפו"ל משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו.

ערכים:


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנה בנדרים פרק ג'

שליחה על ידי עברי » 29 ינואר 2018, 13:51

יצחק כתב:במוצש"ק שיננתי משניות נדרים והתקשיתי בקושיא פשוטה
בפרק ג' משנה ב' ראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין.
פירוש - שזה ודאי שאביו ואחיו מותרים משום שזה נדר בטעות, ונחלקו בי"ש וב"ה אם נדר שהותר מקצתו הותר כולו (זה דעת ב"ה) או לא הותר כולו (זה דעת בי"ש).
וקשה לי לקמן במשנה ד' נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין וכו' בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו וב"ה אומרים אף במה שאינו מדירו, כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין. פירוש - המשנה מדברת על נדרי אונסין שאם אדם נודר רק מחמת שיש לו הכרח שיאמינו לו על איזה דבר מותר לו לנדור והנדר לא חל, וכאן נחלקו ב"ש וב"ה האם מותר לנדור רק במה שהאנס ביקש ממנו (זה דעת בי"ש) או גם בדבר שהאנס לא ביקש ממנו (זה דעת ב"ה). עד כאן המשנה.
וכאן הבן שואל דמשמעות המשנה שבית הלל חולקים על בית שמאי והתירו את כל הנדר רק משום שהם סוברים שמותר לנדור גם בדבר שהאנס לא ביקש ממנו, ותיפו"ל משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו.
במשנה דנודרים להרגין אין זה נדר שהותר מקצתו כיון שהדיר גם את אשתו וגם את בניו ורק נשתמש בלשון קונם אחד משא"כ במשנה דאמר הרי עליכם קרבן הרי נדר על כל העומדים לפניו בנדר אחד ונמצא חלק מהעומדים שבטל גביהם הנדר ולכן בטל לגמרי.
וצריך בירור בכללי הותר מקצתו אם גם כה"ג שייך זה.


הערשל
משתמש ותיק
הודעות: 242
הצטרף: 14 ינואר 2020, 20:14
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנה בנדרים פרק ג'

שליחה על ידי הערשל » 16 ינואר 2020, 23:46

יפה הקשה יצחק בדרך לימוד המשניות. אמנם כשתבוא לסוגית הגמ' תמצא מבואר הטעם דנדר שהותר הוא רק מפני דחשיב טעות בכל הנדר, שאם הי' יודע שאביו ביניהם הי' נודר באופ"א, וזה ל"ש באופן שיודע שחלק מהנדר מותר ובכ"ז נודר על דברים נוספים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “נדרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים