יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

שליחה על ידי יצחק » 31 ינואר 2018, 14:57

במקביל לאשכול על זיהוי מקומות באר"י שנוגע בעיקר לגבולות של אר"י (גם לגבולות בין השבטים) ברצוני להעלות נושא שלא ראיתי שדנים בו, כידוע במשנה בשביעית מבואר שאר"י מחולקת לג' ארצות יהודה גליל ועבר הירדן, ונ"מ לכמה הלכות (חוץ מהלכות שביעית) וגם יש כמה חילוקי מנהגים בין יהודה לגליל.
והנה המשנה מחלקת כל אחת מהארצות הללו לג' מחוזות הר השפלה והעמק, ובגליל אנחנו יכולים לראות את החלוקה בבירור, "מכפר חנניא ולמעלה מקום שאינו מגדל שקמים זהו גליל העליון", כל מי שבא לצומת חנניה רואה איך שמצד ימין השפלה של הגליל התחתון ומצד שמאל הרי הגליל העליון ולמטה העמק של טבריה.
השאלה היא היכן הגבול הדרומי של הגליל, לכאורה המקום שבו נגמרת השפילה של הגליל התחתון זהו הגבול של הגליל ודרומה משם זה כבר יהודה, אלא שלפי זה תמוה מאד שכל השומרון ומרכז הארץ (שאנחנו לא מספיק מסתובבים שם כי הערבים עדין גרים שם יותר מאיתנו) ההררי יהיה נכלל בשטח של יהודה, וזה תימא, בשלמא החלק של בנימין נספח ליהודה כי באמת הוא היה חלק ממלכת יהודה אבל רוב השטח הזה שייך ליוסף ולמה יהיה נקרא יהודה?
אמנם בעיקר החלוקה של הארצות לכאורה מדובר בחלוקה טופוגרפית שלא תלויה בנחלות השבטים ועדין צ"ע.
בכלל החלוקה של יהודה וגליל נוגעת להרבה הלכות וצריך לדעת אם כולם שווים או שלכל אחד יש את יהודה וגליל שלו.

ערכים:


הראני
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 28 ינואר 2018, 19:41
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

שליחה על ידי הראני » 31 ינואר 2018, 15:01

למשל ביהודה היו מתייחדים בין אירוסין לנישואין כמבואר בכתובות. עוד שם נפק"מ בכתובת אלמנה ששהתה נ שנים ולא תבעה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 2279
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 349 פעמים
קיבל תודה: 650 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

שליחה על ידי שאר לעמו » 31 ינואר 2018, 18:32

הודעת פותח האשכול, הינה בגדר שאלת חכם חצי תשובה, משלבת הרבה נקודות מחשבה.

יהודה גליל ועבר הירדן זו חלוקה שאיננה קשורה לתחומי נחלות השבטים ותחומי הארץ.
אמנם יש לשמות הללו זיקה מקראית ביסודם, אבל בראש וראשונה הינה חלוקה מדינית, טופוגרפית וחברתית/הלכתית, מאוחרת יותר;
ארץ יהודה: החל מתקופת שיבת ציון נמסר שלטון הפחות הפרסי לנחמיה בחלק קטן מנחלת יהודה ומעט מנחלת בנימין. שבי גולת בבל התרכזו בעיקר אך ורק ב'יהודה', הן משום שרובם המוחלט היה משבטי יהודה ובנימין - ששם היתה נחלתם מאז, והן משום שבארץ זו ניתן שלטון הפחווה לנחמיה, וקל יותר היה לנהל חיים יהודיים עצמאיים תחת שלטון ישראל. ואמנם בני בנימין ישבו בנחלתם כדכתיב בעזרא 'וכל ישראל בעריהם', אבל הפחווה (חבל ארץ שלטוני) היתה נקראת אצל הפרסים 'יהודה' כי יהודה שבט הוא המלוכה. והיא נשארה בשמה 'יהודה' כשם הפחווה הראשון, גם כאשר התרחבה מאוד לכל ארבעת הרוחות - כבתקופה החשמונאית שתחום שלטון 'יהודה' הגיע עד לב השומרון בנחלת אפרים. וגם כשארץ השומרונים היתה כולה בשליטת בית הורדוס ונחשבה כארץ ישראל לכל דיני קדושה שניה (מלבד אי אלו עיירות).
ארץ הגליל: שמה מקראי (מלכ"א ט יא, ועוד). גלילות וגליל - משמעותו במקרא - חבל ארץ (מהתואר המושאל גלגל/עגול. מפני שהחוט התוחם את הנחלה מתעגל וחוזר לראשיתו). חבל ארץ 'הגליל' המשיך להיקרא כך גם בתקופת שיבת ציון, אלא שאז נקבעו לו תחומים מדויקים יותר; תחומו בדרום הם הר הכרמל, הרי השומרון (גנים - ג'נין) והר הגלבוע. וצפונו - ארץ הלבנון..
עבר הירדן: כשמה כן היא מעבר הירדן המזרחי (המזרחי לארץ כנען המיוחדת). ודברי הרמב"ם לגבי ג' ארצות לשביעית - שזו ארץ בית חורון מוקשים.
אמנם ארץ הכותים ההררית היתה חוצצת בין יהודה לגליל, אבל כאשר נהגו בה כל דיני ארץ ישראל בסוף ימי בית הורדוס [כדאמרו בירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד 'ארץ כותים טהורה ומקוותיה ומדורותיה ושביליה טהורין'], אזי יהודה לכמה דיניה היא עד שם.

הסיבה לחלוקה זו של הארצות הן מפאת המבנה הטופוגרפי (פני השטח), והן מפאת המצב החברתי והמדיני.
המבנה הטופוגרפי יוצר חיץ עצום בין עמק יזרעאל שהוא דרום הגליל התחתון, לבין הר הכרמל המתנשא לדרומו, וצפון הרי שומרון (גנים - ג'נין), והרי הגלבוע. ממילא מבחינה חברתית אין התערבות בין הישובים. וכך גם ארץ עבר הירדן המחולקת מיהודה וגליל ע"י עמק הירדן. ובנוסף, מבחינה מדינית, ארץ הכותים המאוד עויינת לישראל (כשהם היו עם רב) יצרה חיץ רב שנים בין יהודה לגליל, עד כדי שהיו תקופות שלא ניתן היה ללכת בבטחה בדרך ההר.

לגבי ההלכות והמנהגים. ברור שחלקי העם הגרים בחבלי ארץ שונים יוצרים הבדלים ביניהם, כלומר מנהג שהתקבל אט אט בחבל אחד, לא מתקבל כמנהג בחבל אחר, וכן הלאה. ולכן נחלקו המנהגים. ולגבי ההלכות ישנן הלכות הכוללות את ארץ הכותים עם יהודה כמו ארץ יהודה לשביעית עד עמק יזרעאל (ואל תשיבני שהחזו"א כתב לא כך ואכ"מ, ובלא"ה על פניו זה לא נ"מ להלכה למעשה בזמנינו). ולגבי לשון בני אדם בגט (גיטין ע.) ארץ הכותים איננה מארץ יהודה. אך גם לא מארץ גליל.

וכן הלאה על זה הדרך ביסודות שרשמתי לעיל.


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

שליחה על ידי יצחק » 31 ינואר 2018, 20:54

במה שכתבת שארץ הכותים היתה מפסקת בין גליל ליהודה עזרת לי מאד מאד, ראשית נסביר את הדברים, ממלכת אפרים שכנה בשומרון בנחלת אפרים ומנשה (הנחלה הזו היא השיא של השבח של אר"י, כיום חרף העובדה שיש לנו את רוב אר"י דווקא השטח הזה לא בשליטה שלנו ואנחנו רק מתחילים להתנחל בו לאט לאט ע"י הישובים של המתנחלים), אחרי שעשרת השבטים חטאו וגלו לארץ אחרת מלכי אשור הביאו לארץ אפרים את הכותים והם ישבו בכל השטח הזה.
על פי זה אפשר להבין גמ' בסנהדרין דף יא: שם הגמ' מביאה שתי ברייתות אחת אחרי השניה
ת''ר על שלשה ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל על שתים מהן מעברין ועל אחת מהן אין מעברין ובזמן שיהודה אחת מהן הכל שמחין שאין עומר בא אלא מיהודה
ת''ר אין מעברין את השנים אלא ביהודה וכו' מאי טעמא דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום.
הברייתא הראשונה אומרת שכאשר באים לבדוק אם לעבר את השנה משום פירות האילן שלא גדלו או משום התבואה שלא צמחה צריך לבדוק את המצב בשלושת חבלי אר"י, אם שנים מהם צריכים עיבור שנה אזי מעברים את השנה. ברור שמדובר כאן על חלוקה טופוגרפית של ארץ ישראל לשלושה אקלימים ממש כמו במשנה בשביעית,
בברייתא השניה מבואר שהבי"ד שמעברים את השנה יושבים דווקא ביהודה משום שביהודה שוכן בית המקדש, כאן לא מסתבר לדון לפי חלוקה טופוגרפית, כאן הענין הוא נחלות השבטים, יהודה ובנימין הם השבטים שבחלקם נפל בית המקדש (עיקר בית המקדש הוא בבנימין לכן נראה פשוט שאפשר לשבת גם בארץ בנימין),
וכאן הבן שואל: איך יתכן שהגמ' תביא בחדא מחתא שתי ברייתות ששתיהן מדברות על "יהודה" ובעצם כל אחד מדברת על "יהודה" אחרת, הברייתא הראשונה מדברת על אקלים יהודה והשניה על נחלת יהודה, ויש הבדל עצום כי באקלים יהודה נמצאת כל נחלת אפרים (שהיא הנחלה השניה בגודלה אחרי נחלת יהודה, ונחלת יהודה כוללת בתוכה גם את נחלת שמעון א"כ מדובר בשטח גדול, וגם מצד החשיבות נחלת אפרים נחשבת עיקר השבח של אר"י) אבל נחלת יהודה היא לא.
אבל בהכרח התשובה היא כפי שאמר הרב @שאר לעמו שליט"א שאמנם מדובר כאן על שתי "יהודה" שונות אבל כיון שארץ הכותים היתה מפסקת באמצע לא חששו להזכיר אותה, דבלא"ה לא חששו לה שלא היו מושיבים שם סנהדרין, ובגמ' חגיגה דף כה. מבואר שארץ הכותים היתה טמאה בטומאת ארץ העמים ובודאי לא חששו להזכיר אותה.
אכן מה שכתב הרב @שאר לעמו לתמוה על שיטת הר"מ, לדעתי נראין דברי הר"מ ברורים, אין ספק שהר"מ סובר שעבר הירדן הכוונה עבר הירדן המערבי, וזה הלשון בית חורון שלא מצאנו דוגמתו בעבר הירדן המערבי, אבל הוא כפשוטו שהארץ מחולקת לג' חלקים, א, הגליל שהוא מכנגד הכנרת לצד צפון, ויש בו ג' חלקים, העמק של הכנרת והירדן ההררי עד אחרי אגם החולה, וכנגד זה בצד מערב יש את השפלה של הגליל התחתון ואת ההר של הגליל העליון, ב, דרומה משם יש את החלק בארץ שההגדרה שלו היא שהוא "כנגד הירדן" כלומר הירדן שבין הכנרת לים המלח שהוא עיקר חשיבות הירדן, ג, ומים המלח ודרומה משם נקרא ארץ יהודה.
הרמב"ם מתאים מאד לשיטתו במצות קידוש החודש עשה קנ"ג שם הוא כותב דברים עמוקים ונוראים בנוגע לקשר ההדוק שבין קידוש חדשים ועיבור שנים לבין ארץ ישראל, שכל ענין קידוש חדשים ועיבור שנים שייך רק באר"י, ופשוט שלפי דבריו אין מקום לשקול את עבר הירדן בתור סיבה לעיבור שנים, כי אין שום צורך שיופיע האביב בעבר הירדן מאחר והיא לא עיקר ארץ ישראל.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 2279
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 349 פעמים
קיבל תודה: 650 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהודה וגליל, ארצות בתוך ארץ ישראל

שליחה על ידי שאר לעמו » 31 ינואר 2018, 21:07

א"צ להגיע לשתי 'יהודה' שונים, אלא הברייתא היא ברייתא מוקדמת מקמי שכבשו מלכי חשמונאי עד 'עקרבה בצפון', ו'יהודה' באמת כוונתם לנחלת יהודה ובנימין.
וברייתא שניה גם מדברת על יהודה, ובארץ הכותים כמעט לא היתה דריסת הרגל לישראל ולכן לא דנו בה כלל.

גם דברי הגמ' בחגיגה כה. מיירי קודם ששלטו בכל ארץ הכותים, שהרי ירו' מפורש שארץ הכותים טהורה אע"פ שמתחילה היתה טמאה. (וצ"ע בתוס' שם).

גם ברמב"ם לא תמיד עבר הירדן כוונתו לבית חורון, והרבה הלכות כ' הרמב"ם דוקא על עבר הירדם המזרחי. אלא שרק בג' ארצות הוא פירש כך. והגר"א כבר חלק עליו הרבה. והמציאות מורה כהגר"א, וכן פשטות דברי הירו' וכמו שהסביר בו הגר"א, ואכמ"ל.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח