[glow=red][/glow][shadow=blue][/shadow][glow=red]שאלה דחופה לכל חברי בית המדרש.[/glow]
בדין שמירת המצות ישנו ט"ז [תנג ד, טז ס"ק ד] שמבאר את מה שכותב הש"ע שבשעת הדחק מותר לקחת קמח מן השוק בזה הלשון [בקירוב]: דלא מחזקינן איסורא. ונראה דאפילו במקום שלותתין אימר לא לתת בדרך שנתחמץ. עכ"ל.
ומפשטות לשון הט"ז נראה שכוונתו לומר שמה שמותר לקחת קמח מן השוק הוא משום שיש חזקה שאינו חמץ, אבל הפמ"ג ביאר בדבריו שהוא משום ספק ספיקא, ספק שמא לא לתת ואף אם לתת שמא לתת בדרך שלא נתחמץ.
ותמהני בזה כיון שמעודי לא נתקלתי בכך שבשביל חזקה יוצרכו לבוא לדין ספק ספיקא.
[עוד בפמ"ג הנ"ל כתב שהט"ז מיקל והמג"א מחמיר, והמעיין יחזה פלאות שהמג"א דיבר בכיבוס כדגן שטבע בנהר, ואילו הט"ז דיבר בלתיתה, ובפשטות כ"א מהם מודה לחבירו, ומהי המחלוקת ביניהם שהט"ז מיקל בה והמג"א מחמיר בה, ואולי דרך זה יהיה איזשהוא כיוון לתרץ את הקושי' הנ"ל].
בברכת התורה.
בדין שמירת המצות ישנו ט"ז [תנג ד, טז ס"ק ד] שמבאר את מה שכותב הש"ע שבשעת הדחק מותר לקחת קמח מן השוק בזה הלשון [בקירוב]: דלא מחזקינן איסורא. ונראה דאפילו במקום שלותתין אימר לא לתת בדרך שנתחמץ. עכ"ל.
ומפשטות לשון הט"ז נראה שכוונתו לומר שמה שמותר לקחת קמח מן השוק הוא משום שיש חזקה שאינו חמץ, אבל הפמ"ג ביאר בדבריו שהוא משום ספק ספיקא, ספק שמא לא לתת ואף אם לתת שמא לתת בדרך שלא נתחמץ.
ותמהני בזה כיון שמעודי לא נתקלתי בכך שבשביל חזקה יוצרכו לבוא לדין ספק ספיקא.
[עוד בפמ"ג הנ"ל כתב שהט"ז מיקל והמג"א מחמיר, והמעיין יחזה פלאות שהמג"א דיבר בכיבוס כדגן שטבע בנהר, ואילו הט"ז דיבר בלתיתה, ובפשטות כ"א מהם מודה לחבירו, ומהי המחלוקת ביניהם שהט"ז מיקל בה והמג"א מחמיר בה, ואולי דרך זה יהיה איזשהוא כיוון לתרץ את הקושי' הנ"ל].
בברכת התורה.