אכילת חגבים האידנא על - סמך שיעור בנושא

[למה זה תשאל לשמי]

בשבוע האחרון נערך שיעור בנושא החגבים, ולאחר מכן נתפרסם שהיו שאכלו מהחגבים.

שאלתי האם למדין הלכה בנושא חמור כזה על סמך כמה מצגות.

אחר העיון אני מעתיק הודעה את ההודעה אחר שפרסמתיה באשכול אחר כיון שלא הייתה הנושא שם. אף תמהתי טובא באשכול שם על החושבים שהדבר קיים היום ולכן כתבתי הודעה בנימה צינית קמעא, ואני בוש לומר כי טעיתי.
 

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑
16 אוקטובר 2020, 13:20

בחור כתב: ↑
15 אוקטובר 2020, 14:58
בתור ילד בת"ת אני זוכר שהיה לי חבר תימני (כן אלה שאוכלים חגבים...) שהיה מגיע לכיתה עם פרוסות אתרוג חי ללא סוכר ובלי כלום

פיילוט 0.4 כתב: ↑
16 אוקטובר 2020, 01:18
לא הייתי מביא ראיה בעניני טעם וריח מכאלו שאוכלים חרקים שאנו מועכים ברגלינו במיאוס.

כיון ששמחתם אותי ביותר עם הסטריאוטיפים החביבים הללו, אציין לפני באי בית המדרש כאן את מאכלי החגבים דנהיגי בני תימן, והבוחר יבחר

מאכל הדגל הוא כמובן 'סלט חגבים קולוסאלי' המוגש עם חגבים צלויים ברוטב בציר שלהן. החגבים כמובן אינם נשחטים (עי' יו''ד סי' יג ס''א) מותר לאכלם בחלב (שם סי' פז) וברכתם שהכל. את הסלט מעטרים ביצי חגבים ותיקנים טורקיים (שאינם נאכלים הם באים לצורך התפאורה בלבד) את הסלט אוכלים בסכו''ם העשוי ממחושי חגבים קלועים זה בזה. עמיד מאוד.

ואיך אפשר שלא להזכיר את 'ליקר הילק' המופלא! טעמו לא מש ממני עד היום! ו'ריבת החסיל' היא משהו שמי שלא טועם מפסיד! על סלט 'חסילים בטעם כבד' כולכם שמעתם, וכן על סלט 'הרבה ארבה' הרמוז בפרשת בראשית. קו-גועל החגבים של שבת בבוקר. איזו נוסטלגיה! 

יש כמובן 'געפילטע חרגולפיש' המטוגן ומתובל בשמן זית ובפפריקה, שמעליו (במקום גזר) שממית שאינה נאכלת כמובן.

ולטעמי האישי הדבר הטעים ביותר הוא 'שטרודל הסלעם' האגדי. תוכו רצוף סלעמים מסוכרים עם כמות נכבדה של שומשום ודבש כמיטב המסורת, מה שעושה את הסלעמים לקריספיים במיוחד, והבצק עצמו כמובן מעדן מלכים. להגיש קר עם חילבה וסחוג. ללקק את האצבעות.    

וברצינות: זה שמרכז את תחום החגבים בארץ (כמו גם את קבוצות התמיכה של אוכליהם) הוא ד''ר זהר עמר (https://www.hamichlol.org.il/%D7%96%D7% ... 7%9E%D7%A8), שהכין פעם סעודה המבוססת כולה על חגבים כמבואר כאן https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7% ... 7%95%D7%AA, ביוזמתם של ארי גרינספן וארי זיבוטופסקי.

ורבינו @פיילוט 0.4 אסור לדרוך על חגבים. 'אין מעבירים על האוכלין' (ב''מ כג.) וזה 'בל תשחית'.

אני מצרף קישור וסיקור על עניין אכילת חגבים, שנתפרסם בעש''ק שמיני תחת הכותרת: 

אחרי שיעור על כשרות החגבים: האברך בירך, ואכל חגב עם סילאן
https://www.jdn.co.il/j_world/1506087/



בסיומו של שיעור תורני מרתק שהתקיים בבני ברק, בנושא 'כשרות חגבים', חולקו חגבים למשתתפים, ואחד מהם תיעד את עצמו מקיים 'הלכה למעשה'.

 השיעור, אותו מסר נכדו של הגר"ש מחפוד, הרב יהודה, לווה במצגות מרהיבות, שנועדו להסביר לאברכים את סימני הכשרות הקיימים בחגבים - לפי המסורת השמורה בקרב עדת יהודי תימן.
 החגבים, המוזכרים בפרשת השבוע, 'שמיני', הובאו אף הם לבית המדרש 'הלכה למעשה - חמדת שלמה', כדי להמחיש למאזינים הרבים את החומר הנלמד.

מוסר השיעור הסביר לאחר מכן: "מה מיוחד באכילת חגבים? ישנם שחושבים שהאכילה הזו באה כתוצאה מעוני, ו...התשובה אכן נכונה: תמיד כשהיתה מכת ארבה, הדבר היה מאיים על התבואה, וכתוצאה מכך נוצר עוני ומחסור, ולא היתה ברירה אלא לפנות למאכלים שכאלו".

 "אך לא בכך בלבד מדובר", מדגיש הרב מחפוד: "לחגבים ישנה ייחודיות רבה, מבחינת ערך תזונתי, כי הם מכילים חלבונים מן החי בכמות גבוהה, וכן חומצת אמינו, אומגה 3 ו-6, ברזל, אבץ, חומצה פולית וסידן".
 לדבריו, מסיבה זו היו נותנים במרוקו לאנשים חולים, שמערכת החיסון שלהם הייתה נמוכה, לאכול חגבי, כמו גם לנשים שרצו לזכות בפרי בטן.

hlxg2pm0__w653h434q95.jpg

ska4dn4z__w653h434q95.jpg

 

[למה זה תשאל לשמי]

לגבי מנהג בני עדת המערבים ויוצאי המגרב בעניין, ידועים דברי האור החיים בפרשת שמיני ובספרו פרי תאר על יו''ד סי' פה. (לתשומת לב במהדורה בחדשה נפלו כמה טעויות מגוחכות בתוצאה מתכנת פענוח טקסט לקוי), אך רבי רפאל בירדוגו זללה''ה השיב על דבריו וקיים את המנהג.

דברי הפרי תאר.png

[נתנאל_ב]

viewtopic.php?f=46&t=14342

[נתנאל_ב]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

[למה זה תשאל לשמי]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

יישר כח על הלינק לאשכול ולדברי מרן שר התורה שליט''א.

מה שהציק לי בעיקר הוא שעל - סמך שיעור מורה אברך (לדברי הכותב) היתר לענין מעשה לאכול דבר שהוא בספק איסור תורה.

[נתנאל_ב]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

יישר כח על הלינק לאשכול ולדברי מרן שר התורה שליט''א.

מה שהציק לי בעיקר הוא שעל - סמך שיעור מורה אברך (לדברי הכותב) היתר לענין מעשה לאכול דבר שהוא בספק איסור תורה.

העניין הוא שלא שם הותר הדבר, אלא אצל בני תימן היה מותר תמיד, אלא שכעת בדור הזה לא מוכרים את זה בחנויות ולכן הדור הצעיר כמו האברך הנ"ל לא ידע מהו החגב המותר. השיעור אני מניח היה רק שזה באמת החגב שהיה מותר (והרבה זקנים תימנים אפילו כיום זוכרים מילדותם שאכלו חגבים ויכולים לזהותם).
ולכן זה לא כ"כ מופרך, כי השיעור היה משהו מציאותי מהו החגב שאכלו בתימן. 

[למה זה תשאל לשמי]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

יישר כח על הלינק לאשכול ולדברי מרן שר התורה שליט''א.

מה שהציק לי בעיקר הוא שעל - סמך שיעור מורה אברך (לדברי הכותב) היתר לענין מעשה לאכול דבר שהוא בספק איסור תורה.

העניין הוא שלא שם הותר הדבר, אלא אצל בני תימן היה מותר תמיד, אלא שכעת בדור הזה לא מוכרים את זה בחנויות ולכן הדור הצעיר כמו האברך הנ"ל לא ידע מהו החגב המותר. השיעור אני מניח היה רק שזה באמת החגב שהיה מותר (והרבה זקנים תימנים אפילו כיום זוכרים מילדותם שאכלו חגבים ויכולים לזהותם).
ולכן זה לא כ"כ מופרך, כי השיעור היה משהו מציאותי מהו החגב שאכלו בתימן. 

אמנם לינקקתי לעיל לדברי ד''ר זוהר עמר, אבל הוא אינו בן - תורה שממנו הייתי מצפה ליותר כובד - ראש.

אני אישית לא יודע על זקנים שאכלו חגבים. סביי משני הצדדים לא אכלו, וגם לא סבה של רעייתי, ועוד כמה ישישים ששאלתי.

דוגמה: העוף הידוע מן השני האחרונות. האם העיז אי - מי ליתנו לפיו על סמך עדות רב (?) צעיר (כנראה בתמונות)?.
 

[נתנאל_ב]

אבי ז"ל סיפר לי שאכל חגבים בילדותו בתימן (עלה לארץ בגיל 8), וסיפר לי איך אמו הייתה מכינה, ושזה היה טעים מאוד. גם סבה של רעייתי סיפר שהיו אוכלים אותם מטוגנים, והם היו קריספיים כמו צ'יפס. אני בטוח שאם תחכה כמה שנים, תמצא בחנויות חגבים מוקפאים בהכשר הרב רצאבי. וכל מי שיש לו חסכים בזהותו התימנית ירוץ מהר לקנותם ולהתגאות בזה שאוכלם.

[פיילוט 0.4]

לא מופקע לחשוב שזה לא החגב הראשון שאותו אברך אכל מימיו [אולי אכל כבר בבית סביו], אחרי הכל הוא לא נראה כמי שנוגס בחגב הראשון שלו...

ואגב, הרב הצעיר נשען על כתפי ענקים, הלא כן?!

[זוטרא]

יתכן שמותר גם לאשכנזי לאכול חגבים כשנמצא בראש העיין שזה מקום של תימנים,
שמבואר בש"ך שבמקום שיש מסורת, מותר גם למי שאין לו מסורת לאכול עוף שלהם,
(ואולי זה נחשב שיש לנו מסורת שלילית בנושא וצ"ע,)

[למה זה תשאל לשמי]

אבי ז"ל סיפר לי שאכל חגבים בילדותו בתימן (עלה לארץ בגיל 8), וסיפר לי איך אמו הייתה מכינה, ושזה היה טעים מאוד. גם סבה של רעייתי סיפר שהיו אוכלים אותם מטוגנים, והם היו קריספיים כמו צ'יפס. אני בטוח שאם תחכה כמה שנים, תמצא בחנויות חגבים מוקפאים בהכשר הרב רצאבי. וכל מי שיש לו חסכים בזהותו התימנית ירוץ מהר לקנותם ולהתגאות בזה שאוכלם.

אכלום מחמת עניות, ולא נראה לי שאוכל לאכול חגב מטוגן קפוא, למרות מסורת אבותיי לאכלם.
לא נראה לי שאמתין לחגבים הקפואים בשקיקה רבה. לא נראה לי גם שאהין לאכול דבר השנוי במחלוקת, גם אין לי חסכים כדי שאצטרך לאכלם כדי למלאות החיסרון.

[למה זה תשאל לשמי]

יתכן שמותר גם לאשכנזי לאכול חגבים כשנמצא בראש העיין שזה מקום של תימנים,
שמבואר בש"ך שבמקום שיש מסורת, מותר גם למי שאין לו מסורת לאכול עוף שלהם,
(ואולי זה נחשב שיש לנו מסורת שלילית בנושא וצ"ע,)

אם זה מקום חשוב כמבואר ברא''ש באלו טרפות המועתק בב''י יו''ד סי' פב. יש לבדוק אם הרבנים החשובים אכלו עאת אותו חגב שאוכלים היום במקומות היישוב שאוכלים בהם חגבים, והאם ישנה מסורת ברורה דהיינו - הך.

[למה זה תשאל לשמי]

לא מופקע לחשוב שזה לא החגב הראשון שאותו אברך אכל מימיו [אולי אכל כבר בבית סביו], אחרי הכל הוא לא נראה כמי שנוגס בחגב הראשון שלו...

ואגב, הרב הצעיר נשען על כתפי ענקים, הלא כן?!

הוא נראה כאוכל להכעיס', ראה שוב, ודוק.

איני יודע אם נשען על כתפי סבו, שהרי סבו הגאב''ד שליט''א לא נכח באירוע, אלא רק חמיו שליט''א (שאינו בנו של הרב מחפוד).

[נתנאל_ב]

אכלום מחמת עניות

נו, גם השניצל והצ'ולנט וההרינג המלוח הומצאו מחמת עניות, והיום הם מטעמים...

לא נראה לי שאוכל לאכול חגב מטוגן קפוא, למרות מסורת אבותיי לאכלם

בזה אני מסכים. ב"ה יש לנו מספיק מה לאכול.

גם אין לי חסכים כדי שאצטרך לאכלם כדי למלאות החיסרון

אשריך ואשרי חלקך.

[זוטרא]

הוא נראה כאוכל להכעיס', ראה שוב, ודוק.

איני יודע אם נשען על כתפי סבו, שהרי סבו הגאב''ד שליט''א לא נכח באירוע, אלא רק חמיו שליט''א (שאינו בנו של הרב מחפוד).

לא ראיתי את התמונה, אבל לכאורה הוא מקיים מצווה של להבדיל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל,
ומבאר רש"י שיהא יודע ומכיר ובקיא בהם
ואם יש כל מיני משתכנזים שמזלזלים במסורת אבותיהם
לכאורה מצווה גדולה הוא עושה להעמיד המסורת על תילה

[למה זה תשאל לשמי]

אכלום מחמת עניות

נו, גם השניצל והצ'ולנט וההרינג המלוח הומצאו מחמת עניות, והיום הם מטעמים...

כיוונתי להשיג על - כך שכנראה לא היו אוכלים חגבים שלא מחמת עניות, מפני תחושת - מה של מיאוס.

גם ורדא מותרת באכילה, ומ''מ לא אוכלים אותה.
 

[למה זה תשאל לשמי]

הוא נראה כאוכל להכעיס', ראה שוב, ודוק.

איני יודע אם נשען על כתפי סבו, שהרי סבו הגאב''ד שליט''א לא נכח באירוע, אלא רק חמיו שליט''א (שאינו בנו של הרב מחפוד).

לא ראיתי את התמונה, אבל לכאורה הוא מקיים מצווה של להבדיל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל,
ומבאר רש"י שיהא יודע ומכיר ובקיא בהם
ואם יש כל מיני משתכנזים שמזלזלים במסורת אבותיהם
לכאורה מצווה גדולה הוא עושה להעמיד המסורת על תילה

איני יודע אם מצווה לאכול כדי להבדיל.
 

[חזק וברוך]

אני אישית לא יודע על זקנים שאכלו חגבים. סביי משני הצדדים לא אכלו, וגם לא סבה של רעייתי, ועוד כמה ישישים ששאלתי.

וכי יש ספק מהו החגב שיש עליו מסורת של בני תימן?

[למה זה תשאל לשמי]

אני אישית לא יודע על זקנים שאכלו חגבים. סביי משני הצדדים לא אכלו, וגם לא סבה של רעייתי, ועוד כמה ישישים ששאלתי.

וכי יש ספק מהו החגב שיש עליו מסורת של בני תימן?

כנראה שלא. יעויין בשולחן ערוך המקוצר של הרב רצאבי, שאף צירף ציור של החגב. כוונתי הייתה שמ''מ ישנו חשש עקב הפסק הדורות שאי''ז אותו החגב ממש.

[נתנאל_ב]

ואם יש כל מיני משתכנזים שמזלזלים במסורת אבותיהם
לכאורה מצווה גדולה הוא עושה להעמיד המסורת על תילה

גם ה"משתכנזים" אינם מזלזלים במסורת אבותיהם. פשוט אנחנו פה בתוך קהילות אחרות ויש עניין לא להיות שונים סתם.
בתימן שמו מלח במצות מצווה משום שמחת יו"ט והכינו גם במועד עצמו משום שמחת יו"ט כדי שיהיה להם פת חמה. האם היום שלא עושים כן, כולם "משתכנזים"?
והיו עוד הרבה דברים שעשו בתימן, אבל כיום לא עושים אותם, וכך גם חכמי העדה (להוציא את הרב רצאבי שיכול להיות שכמו שהנהיג שהכהנים יברכו עם פנים וידיים מגולות ושיתלו ביצה של בת יענה בביהמ"ד, והיה לו גם הו"א שישימו מלח במצות, אבל הסבירו לו שהציבור לא יקנה את זה, תרתי משמע, ולכן לא שם).
לא כל דבר שהיה בתימן מתאים להיום. גם אצל האשכנזים היו הרבה שאכלו שרויה לפני השואה, וכאן הפסיקו, וכן מרן הגר"ח היה מתיר ללמוד לאור הנר בשבת אם הוא גבוה, אבל מרן הגרי"ז הפסיק כי ילדיו החמירו בזה וטען "אחרי שהרבה מחמירים בזה כאן, איך אפשר ללמוד ככה"?
והלוואי שאותו אברך צדיק שכל כך מדקדק במצוות לאכול את המותר לו (מצווה שמתחברת עם הגאווה התימנית, אני בטוח שהוא גם גאה באתרוג של שני קילו), ידקדק כן בכל המצוות ה"רגילות" וה"פשוטות", כאלו שנוגעות רק להיותו יהודי ולאו דווקא להיותו תימני.
ולא הוצרכתי להתבטא לגופו של אדם שאי"ז דרכי, אלא כתגובה לגינוי ה"משתכנזים" שמזלזלים במסורת אבותיהם, שהוא שקר, וניכרת כאן גאוות התימני ה"מקורי" שהוא עם הארץ, על רעהו ה"משתכנז" וה"מזויף" שהוא תלמיד חכם.

[למה זה תשאל לשמי]

אבל הסבירו לו שהציבור לא יקנה את זה, תרתי משמע, ולכן לא שם

הגר''י שליט''א אמר למו''ח שליט''א שבכל שנה ישנו ליין מיוחד של מצות עם מלח למעוניינים.

[שש אנוכי]

הוא נראה כאוכל להכעיס', ראה שוב, ודוק.

איני יודע אם נשען על כתפי סבו, שהרי סבו הגאב''ד שליט''א לא נכח באירוע, אלא רק חמיו שליט''א (שאינו בנו של הרב מחפוד).

לא ראיתי את התמונה, אבל לכאורה הוא מקיים מצווה של להבדיל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל,
ומבאר רש"י שיהא יודע ומכיר ובקיא בהם
ואם יש כל מיני משתכנזים שמזלזלים במסורת אבותיהם
לכאורה מצווה גדולה הוא עושה להעמיד המסורת על תילה

במחילה אין אלו דברי חכמה.
אחר שאין חולק שבעיני ההמון זה מעשה שגובל ב'בל תשקצו' ועכ"פ נפש היפה תאכלנו,
אין בזה רוממות של מסורת אבות אלא סתם לתא דחוסר דרך ארץ.
[הרואים והקוראים חושבים על מעשה שזו עדה של ברברים וכדו' וממש לא מוסיף גאוה לעדה].
בדברים יסודיים יותר ניתן להעמיד את מסורת אבות [גם בעדות אחרות היו דברים שהיום נחשבים 'לא לענין' ואכמ"ל].
 

[למה זה תשאל לשמי]

[גם בעדות אחרות היו דברים שהיום נחשבים 'לא לענין' ואכמ"ל]

דוגמא בה נידון בפורום בעבר מנהגים מסוג זה: viewtopic.php?f=68&t=15432&start=120

[חזק וברוך]

[הרואים והקוראים חושבים על מעשה שזו עדה של ברברים וכדו' וממש לא מוסיף גאוה לעדה].

?
אני מהרואים והקוראים, ואינני חושב כך. דבר שהתורה התירה בהדיא, ונהגו בו תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים - למה ייחשב 'מנהג ברברים'?

[לבי במערב]

ונהגו בו תנאים ואמוראים

הא מנלן?!
 

איני יודע אם מצווה לאכול כדי להבדיל.

ולדידי פשיטא שאין מצוה כזו, ולכל היותר - יש מצוה לידע (ו)לבדוק הסימנין (מלבד שבעיקר הדבר י"ל דמצוה קיומית היא, ולא חיובית. ואכמ"ל). יעוי' לשון הרמב"ם במ"ע קנא.

[פיילוט 0.4]

לא צריך להגיע ל''נהגו בו תנאים ואמוראים''. אכילת חגבים ע''פ התורה שווה לאכילת תרנגולים ופרות.
תארו לעצמכם שמסיבות כאלו ואחרות היינו נמנעים מאכילת חיות ובהמות במשך אלף שנים או יותר, כל העדות מאירופה ועד צפון אפריקה היו אוכלים רק עופות...
ופתאום היו באים כמה תימנים ושוחטים לעינינו פרה ענקית, צולים ואוכלים. האין זו ברבריות? גועל נפש!
רק מה? התרגלנו לטבוח פרות, והתרגלנו שלהכניס ג'וקים לפה זה איכסה.

מי שלא מסוגל להתעלות קצת מעל ההרגלים הגסטרונומיים שלו בשביל שלא לראות את חבירו האברך התימני או החבאני כברברי - הוא ק צ ת בעייתי.

[לבי במערב]

לעצם הדברים גא"מ, אך תמהתי על הגוזמא הדמגוגית ללא מקור.
זה שאין הדבר נחשב לברברי (וליתר דיוק: נחשב כך רק משום רגילותנו) - אינו מתיר לגבב ערמת הצהרות פומפוזיות.

[סנגורן של ישראל]

לא צריך להגיע ל''נהגו בו תנאים ואמוראים''. אכילת חגבים ע''פ התורה שווה לאכילת תרנגולים ופרות.
תארו לעצמכם שמסיבות כאלו ואחרות היינו נמנעים מאכילת חיות ובהמות במשך אלף שנים או יותר, כל העדות מאירופה ועד צפון אפריקה היו אוכלים רק עופות...
ופתאום היו באים כמה תימנים ושוחטים לעינינו פרה ענקית, צולים ואוכלים. האין זו ברבריות? גועל נפש!
רק מה? התרגלנו לטבוח פרות, והתרגלנו שלהכניס ג'וקים לפה זה איכסה.

מי שלא מסוגל להתעלות קצת מעל ההרגלים הגסטרונומיים שלו בשביל שלא לראות את חבירו האברך התימני או החבאני כברברי - הוא ק צ ת בעייתי.

הגמ' (ב"מ סא:) אומרת ששרצים מאוסים הם.
 

[אין חכמה]

לא צריך להגיע ל''נהגו בו תנאים ואמוראים''. אכילת חגבים ע''פ התורה שווה לאכילת תרנגולים ופרות.
תארו לעצמכם שמסיבות כאלו ואחרות היינו נמנעים מאכילת חיות ובהמות במשך אלף שנים או יותר, כל העדות מאירופה ועד צפון אפריקה היו אוכלים רק עופות...
ופתאום היו באים כמה תימנים ושוחטים לעינינו פרה ענקית, צולים ואוכלים. האין זו ברבריות? גועל נפש!
רק מה? התרגלנו לטבוח פרות, והתרגלנו שלהכניס ג'וקים לפה זה איכסה.

מי שלא מסוגל להתעלות קצת מעל ההרגלים הגסטרונומיים שלו בשביל שלא לראות את חבירו האברך התימני או החבאני כברברי - הוא ק צ ת בעייתי.

הגמ' (ב"מ סא:) אומרת ששרצים מאוסים הם.

שרצים שאסרה תורה
 

[נתנאל_ב]

בקישור שהבאתי לעיל מקול הלשון באמת שואלים את הגרח"ק שזה יהיה אסור מצד בל תשקצו, והוא עונה אם התורה התירה אין בזה בל תשקצו.