הערה חמורה בנוסח תפילת מנחה

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בנוסח עדות המזרח בתפילת מנחה קודם הקדיש של תפילת הלחש, אומרים "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
ויש לדעת מה ענינו של פסוק זה העוסק במנחת הערב, והיה מן הראוי לכלולו בתפילת ערבית.
בפרט שהגמ' ברכות ו: בשם רבי יוחנן לומדת מפסוק זה על חשיבותה של תפילת ערבית, ואילו על תפילת מנחה מביאה שם הגמ' פסוק אחר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' ענני וגו'.

וצריך לי עיון גדול ואשמח לשמוע תשובה המניחה את הדעת.
 

מוטי מוזס

משתמש רגיל
הערה נוספת בתפילת מנחה
אם ידוע למשהו הדין לגבי אדם שמתפלל במקום שלא אומרים תחנון במנחה אף פעם האם יאמר או לא
ואם שלא יאמר האם יש איסור או לא
 

אליהוא

משתמש רגיל
א' יצחק אבינו יצא לשוח בשדה לפנות ערב. לא מספיק?
ואולי 'ערב' מנוקד קמץ-צירי, ודו"ק.

ב' אמירת תחנון - נראה כי יש משום 'לא תתגודדו'. אינני פוסק כמובן.

ג' הלימוד של ערבית מ'ויפגע' בירושלמי [פרק ד הלכה א] תקין. אבל הבבלי [חולין צא:] סותר את טעמי המקרא.
ולכן שם ניתן להבין שהתפלל לפני בוא השמש, כלומר מנחה! אולי זה קשור.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהוא אמר:
א' יצחק אבינו יצא לשוח בשדה לפנות ערב. לא מספיק?
ואולי 'ערב' מנוקד קמץ-צירי, ודו"ק.

ג' הלימוד של ערבית מ'ויפגע' בירושלמי [פרק ד הלכה א] תקין. אבל הבבלי [חולין צא:] סותר את טעמי המקרא.
ולכן שם ניתן להבין שהתפלל לפני בוא השמש, כלומר מנחה! אולי זה קשור.

כנראה הדברים נכתבו מבלי להסתכל בגמ' המצוינת, שם מוזכר הפסוק "מנחת ערב" בהקשר לתפילת ערבית דווקא ואילו לגבי תפילת מנחה נוקטת הגמ' מקור אחר. מומלץ לעיין היטב בגמ', שכן אין לו ענין עם יצחק אבינו שערך את תפילתו לקראת ערב, לפסוק שהגמ' נוקטת בהקשר לתפילת ערבית ולא למנחה. בכל אופן תודה על הניסיון לעזור לנו במציאת תשובה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
מוטי מוזס אמר:
הערה נוספת בתפילת מנחה
אם ידוע למשהו הדין לגבי אדם שמתפלל במקום שלא אומרים תחנון במנחה אף פעם האם יאמר או לא
ואם שלא יאמר האם יש איסור או לא
רק להעיר, שאמירת תחנון אינו חיוב מעיקר הדין אלא מנהג בעלמא. ויש לדון מצד מנהג המקום, ודין חומרי מקום שיצא משם והלך לשם.
וז"ל הריב"ש בתשובה:
תשובה: דבר זה של נפילת אפים אינו חובת התפלה אלא שהיה מנהג גם בימי רז"ל. כמו שמוזכר בפ' אחרון דמגלה (כ"ב:) נפול כולי עלמא על אנפייהו. רב לא נפל על אנפיה. ושיילינן נמי התם מאי טעמא לא נפל על אפיה, וכן בבבא מציעא פ' הזהב (נ"ט:) אמרינן אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הות. כל יומא לא הות שבקא ליה למיפל על אפיה וכו'. ואם היה מחובת התפלה חס ושלום שהיה הצדיק ההוא נמנע ממה שיהיה חובה בעבור אשתו. ואף על פי שהכונה שם שהיתה לוקחת אותו בדברים עד שהיה רבי אליעזר שוכח מליפול על פניו, מ"מ אם היה חובה היה זריז ונזכר בה ולא היה שוכחה בכל יום. ולהיות זה רשות ומנהג בעלמא לזה יש ימים שנוהגין בהם בקצת מקומות בנפילת אפים. ומקצת מקומות שלא נהגו כן. כגון בחנוכה ובפורים שבישיבת רב עמרם גאון ז"ל היו נופלין. ובישיבת רב האיי ז"ל לא היו נופלין. וכן בר"ה ויוה"כ ושבת בינתים בישיבת מתא מחסיה היו רגילין ליפול על פניהם, ובפומבדיתא ובנהרדעא לא היו נוהגין הן, כמ"ש זה לגאונים ז"ל. וכן בבית האבל במנחה כתב רב שרירא גאון ז"ל שיש נופלין. כי להיות הדבר רשות כל מקום אוחז מנהגו. ונהרא נהרא ופשטיה. וכ"כ הר"ר יצחק בן גיאת ז"ל בהלכותיו בשם רב שר שלום ז"ל נפילת אפים רשות.

בנוגע לאי-אמירת תחנון בתפילת מנחה כנראה ביסודו הסיבה לכך היא, בגלל שהמנהג פעם היה להתפלל מנחה אחרי השקיעה סמוך לצאה"כ והיו מתפללים מנחה וערבית זאח"ז, ובפרט החסידים שהלכו בעקבות המקובלים לאחר תפילת מנחה סמוך להלילה, בגלל שבזמן מנחה שורה דינים. וכידוע מה שכתוב דברים חריפים ואיומים למי שאומר תחנון בלילה (ולכן אע"פ שלענין תפילת מנחה לא חששו לשיטת הגאונים המקדימים זמן הלילה, אבל חמירא סכנתא מאיסורא, ולענין זה חששו גם לשיטת הגאונים), ולכן נמנעו מלומר תחנון בתפילת מנחה.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
בנוסח עדות המזרח בתפילת מנחה קודם הקדיש של תפילת הלחש, אומרים "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
ויש לדעת מה ענינו של פסוק זה העוסק במנחת הערב, והיה מן הראוי לכלולו בתפילת ערבית.
בפרט שהגמ' ברכות ו: בשם רבי יוחנן לומדת מפסוק זה על חשיבותה של תפילת ערבית, ואילו על תפילת מנחה מביאה שם הגמ' פסוק אחר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' ענני וגו'.

וצריך לי עיון גדול ואשמח לשמוע תשובה המניחה את הדעת.
עי' בזוה"ק ויחי רל. דפסוק זה נדרש על תפלת המנחה
 

הראני

משתמש ותיק
יתכן שבגלל שהספרדים התפללו בד"כ 'מנחהמעריב יחד [מנחה 2 הלכות וערבית]
לכן אמרו זאת כבר בתחילת הסדרא/ה 'מנחהמעריב'.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
בנוסח עדות המזרח בתפילת מנחה קודם הקדיש של תפילת הלחש, אומרים "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
ויש לדעת מה ענינו של פסוק זה העוסק במנחת הערב, והיה מן הראוי לכלולו בתפילת ערבית.
בפרט שהגמ' ברכות ו: בשם רבי יוחנן לומדת מפסוק זה על חשיבותה של תפילת ערבית, ואילו על תפילת מנחה מביאה שם הגמ' פסוק אחר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' ענני וגו'.

וצריך לי עיון גדול ואשמח לשמוע תשובה המניחה את הדעת.
עי' בזוה"ק ויחי רל. דפסוק זה נדרש על תפלת המנחה
חפשתי בזוהר שציינתם ואכן נדרש הפסוק הנז' על תפילת מנחה והדברים מתבארים היטב.
ייתכן אם כך, שנוסח עדות המזרח שונה מנוסח אשכנז, שכן הוא מבוסס רבות על דברי האר"י והזוהר, (כמו בשיר המעלות בעשי"ת החסידים והספרדים אומרים קודם קדיש דיוצר, ואילו הגאון בסידורו השמיט זאת וכך נהוג בקהילות הליטאיים). ואילו נוסח אשכנז כמו בדרך כלל, צמוד לדברי התלמוד, כך גם בענין זה וכד' הגמ' ברכות שציינו.
הנה הציטוט של ספר הזוהר שצויין.
וּבְשַׁעְתָּא דְמִנְחָה, דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, אִתְכַּוֵּון דָּוִד בְּהַהוּא צְלוֹתָא. דִּכְתִיב, תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וְגו'. וְהַאי צְלוֹתָא דְסָלִיק, יַעֲבֵר רוּגְזָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּשַׁלִּיט הַשְׁתָּא בְּהַאי זִמְנָא, בְּהַהוּא קְטֹרֶת. דְּדָחֵי וְאַעֲבַר קַמֵּיהּ כָּל רוּגְזָא, (דסליק השתא בהאי שעתא בההוא קטרת דאעדי כל רוגזא) וְכָל קִטְרוּגָא דְעַלְמָא, (ס''א ל''ג היינו דכתיב) (ס''א מאי טעמא בגין דאיהי) מִנְחַת עָרֶב, דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעַלְמָא.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
בנוסח עדות המזרח בתפילת מנחה קודם הקדיש של תפילת הלחש, אומרים "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
ויש לדעת מה ענינו של פסוק זה העוסק במנחת הערב, והיה מן הראוי לכלולו בתפילת ערבית.
בפרט שהגמ' ברכות ו: בשם רבי יוחנן לומדת מפסוק זה על חשיבותה של תפילת ערבית, ואילו על תפילת מנחה מביאה שם הגמ' פסוק אחר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' ענני וגו'.

וצריך לי עיון גדול ואשמח לשמוע תשובה המניחה את הדעת.

למען האמת לא הבנתי מעיקרא את קושייתך.
"מנחת ערב" - זו מנחת הנסכים הקריבה עם התמיד. קרבן התמיד קרב כאשר "יינטו צללי ערב" שזה אומר שהיום נוטה להעריב, לקראת השקיעה.
כתב ר' עובדיה מברטנורא מסכת פסחים פרק ה
תמיד נשחט - תמיד של בין הערבים נשחט כל שאר ימות השנה בשמנה ומחצה. [שלש וחצי שעות קודם הלילה!] דזמן שחיטת התמיד מכי ינטו צללי ערב שהוא משש שעות ומחצה ולמעלה שחמה נוטה למערב כו'. עכ"ד.
לכולנו ברור שאין מנחות וקרבנות בלילה, כך שבוודאי שכאן מדובר במנחה הקריבה מבעוד יום!
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
אולי באים להזכיר עקידת יצחק שיש הרבה וס"ל שהיה זה בין הערבים
וכ"ה פשטות הלשון "לפנות ערב חנן".
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
גבריאל פולארד אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
בנוסח עדות המזרח בתפילת מנחה קודם הקדיש של תפילת הלחש, אומרים "תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
ויש לדעת מה ענינו של פסוק זה העוסק במנחת הערב, והיה מן הראוי לכלולו בתפילת ערבית.
בפרט שהגמ' ברכות ו: בשם רבי יוחנן לומדת מפסוק זה על חשיבותה של תפילת ערבית, ואילו על תפילת מנחה מביאה שם הגמ' פסוק אחר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' ענני וגו'.

וצריך לי עיון גדול ואשמח לשמוע תשובה המניחה את הדעת.
עי' בזוה"ק ויחי רל. דפסוק זה נדרש על תפלת המנחה
חפשתי בזוהר שציינתם ואכן נדרש הפסוק הנז' על תפילת מנחה והדברים מתבארים היטב.
ייתכן אם כך, שנוסח עדות המזרח שונה מנוסח אשכנז, שכן הוא מבוסס רבות על דברי האר"י והזוהר, ואילו נוסח אשכנז כמו בדרך כלל, צמוד לדברי התלמוד, כך גם בענין זה וכד' הגמ' ברכות שציינו.
אבל זה לא רק זוהר, זה גם ירושלמי ומדרש תהילים, כמו שהביאו פה
וראה עוד מש"כ בזה הרב יעקב חיים סופר
 
חלק עליון תַחתִית