סמיכות הכהן גדול ביום הכיפורים

[בן עמינדב]

 אשאל את הלומדים,כמה פעמים היה הכה"ג מבצע סמיכה ביום הכיפורים?

[זכרונות]

פעמיים על פרו ופעם אחת על השעיר לעזאזל

[בן עמינדב]

לעני"ד ארבע פעמים כי בנוסף לכל אלה ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול שהוא קרבן יחיד וטעון סמיכה

[משה נפתלי]

ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול.

ברם בבגדי זהב.
 

[בן עמינדב]

ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול.

ברם בבגדי זהב.

נכון
ויש לעיין מה היה נוסח הוידוי (שהרי על עולה בכלל מתוודה על עוון עשה ול"ת הניתק לעשה, אלא שזה שמענו בעולת נדבה וכאן איירי בעולת חובה ומ"מ גם בה נאמר מפור בתורה לשון כפרה "וכפר בעדו ובעד העם) שהיה אומר בעת הסמיכה ובפשטות לא היה בו כלל הזכרת שם המפורש.
 

[משה נפתלי]

יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.

.

כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות:

כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.

כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.

ואלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.

כי רחוק מן הדעת, שלאחר כל עבודת היום ולאחר שכבר טהרו ישראל מכל חטאתיהם, שב ומתוודה על אילו שהן עוונות.

[משה נפתלי]

כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות: כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם.

יש לעיין, מה היה אומר המצורע בעת הסמיכה על אשמו וחטאתו, שאינם באים על החטא?

[לבי במערב]

רחוק מן הדעת

ראה יומא לו, א.

[זכרונות]

יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.

.

כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות:

כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.

כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.

ואלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.

כי רחוק מן הדעת, שלאחר כל עבודת היום ולאחר שכבר טהרו ישראל מכל חטאתיהם, שב ומתוודה על אילו שהן עוונות.

אני טעיתי וחשבתי שאינו סומך על איל העולה, אבל מצאתי תוס' ביומא ג. ד"ה אלא למ"ד משל ציבור, מפורש דסומך על איל העולה, ויתכן שאכן כדבריך שאומר דברי שבח והודיה  
 

[בן עמינדב]

בדברי הרמב"ם במעשה הקרבנות שם לא נזכרו דברי שבח אלא גבי שלמים אבל על עולה בין עולת חובה בין עולת נדבה לכאורה עדיין מתוודה עוון עשה שעליו באה העולה לכפר ואין לך אדם מישראל שאינו מחויב עשה כדאיתא בזבחים דף ז וברמב"ם פסוה"מ כמדומני פט"ו
וגם תמיד של שחר ושל בין הערביים בא לכפר על עשה וכיו"ב וכדאיתא במדרש על פסוק צדק ילין בה
וא"כ מעתה אל תתמה על אילו של אהרן שבא לכפר על עשה ומקרא מלא דבר הכתוב "וכפר בעדו ובעד העם" שמע מינה שבא לכפרה ובפשטות על אותם דברים שכל העולות באים עליהם .

[משה נפתלי]

על עולה, בין חובה בין נדבה, לכאורה מתוודה על עוון עשה שעליו באה העולה לכפר.

בר מיניה דאיל אהרן, שבן־זוגו של פר החטאת הוא, ונמשל לדורון שנכנס אחרי ריצוי הפרקליט.