מה נקרא "מדבר עם המלך"

אריך

משתמש ותיק
קשה: למה רק שמו"ע נקרא עומד לפני המלך, ומדבר עימו, הלא בכל ברכה אנו פונים אליו "ברוך אתה".
 

טוביה

משתמש חדש
הלשון "ברוך אתה" לא מחייבת או מצביעה על עמדתו של האדם שהוא עומד לפני המלך, כיון שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו והוא נוכח בכל מקום. ואף אם האדם רוצה לראות את עצמו כעומד לפני המלך, זה לא תלוי רק בו, אלא במלך או משרתיו החכמים שקבעו כי רק בתפילת שמו"ע הוא עומד לפני המלך. ובעיקר לפי הראשונים שיש חיוב תפילה ג' פעמים ביום מן התורה, דהמלך העמידו לפניו. ואכן זהו ד' אמות של תפילה זהו מקום קדושה כמו שאמרו לגבי נהרדעא.
השאלה היא לכאורה מה המקור הראשון לכך שרק בתפילת שמו"ע נאמר שהוא עומד לפני המלך (כגון בברכות כד עמוד ב וריש כה עמוד א וכן ביומא נג עמוד ב וכפי שהביא ע"ז בשבלי הלקט סי' יח בשם הגאונים).
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם נאמר שבגלל שהמלך חייב אותו לדבר איתו אזי נחשב שעומד לפניו, הלא גם בברכות הוא חייב אותו לדבר איתו בלשון נוכח, אז מה ההבדל.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
שמעתי פעם מהמגיד מישרים הנודע הגה"צ רבי שמשון פינקוס זצ"ל שהסביר את ההתחלה של השמו"ע במה שאומרים בלשון נוכח "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך", שהסביר זאת במשל יפה בשוטר תנועה שנסע ברחוב וראה אפונוע שעליו רכובים 2 צעירים, הוא תיאר לעצמו שכנראה הם עוד יעשו שטויות [כדרכם של צעירים] ע"כ הוא נסע אחריהם כדי לבדוק אותם ולתפוס אותם על חם כשיעשו עבירה. אך עובר הזמן והוא רואה שהם נוסעים כדבעי ללא שום עבירת תנועה, הוא לא התאפק התקרב אליהם עצר אותם ושאל אותם 'האיך זה שאתם נוסעים כבר הרבה זמן ולא עושים שום עבירת תנועה?', ענו לו הצעירים: 'מה זאת אומרת? אלוקים אתנו! ולכן אין לנו את מה שאתה מצפה'. כשהשוטר שמע זאת מיד הוציא את פנקס הדוחות ואמר להם: 'הנה תפסתי אתכם בעבירת תנועה של 3 על אופונוע אחד.
הנמשל הוא, הסביר הרב פינקוס, כשאדם מתחיל להתפלל שמו"ע ובא ואומר ה' שפתי תפתח, הוא צריך להרגיש ממש שה' נמצא לידו ומדבר אליו בלשון נוכח, ממש כפי שהשוטר הבין שיש 3 על האופונוע.
זהו הסבר עמוק ומובן האיך צריך לגשת כשעומדים לפני המלך.
 

יאיר

משתמש ותיק
אריך אמר:
אם נאמר שבגלל שהמלך חייב אותו לדבר איתו אזי נחשב שעומד לפניו, הלא גם בברכות הוא חייב אותו לדבר איתו בלשון נוכח, אז מה ההבדל.
ההבדל הוא זה:

"...אשר קדשנו במצוותיו וציונו" (ולא קדשתנו במצוותיך וציויתנו)

"...שהכל נהיה בדברו"
(ולא בדברך).
 

בן דב

משתמש רשום
יאיר אמר:
אריך אמר:
אם נאמר שבגלל שהמלך חייב אותו לדבר איתו אזי נחשב שעומד לפניו, הלא גם בברכות הוא חייב אותו לדבר איתו בלשון נוכח, אז מה ההבדל.
ההבדל הוא זה:

"...אשר קדשנו במצוותיו וציונו" (ולא קדשתנו במצוותיך וציויתנו)

"...שהכל נהיה בדברו"
(ולא בדברך).

איך מתורצת קושיא בחברתה?
הלא הא גופא קשיא המעבר בין תחילת הברכה שהיא בלשון נוכח לסופה שהוא בלשון נסתר, וכבר עמדו בזה הראשונים ואכמ"ל.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
אריך אמר:
אם נאמר שבגלל שהמלך חייב אותו לדבר איתו אזי נחשב שעומד לפניו, הלא גם בברכות הוא חייב אותו לדבר איתו בלשון נוכח, אז מה ההבדל.

אולי הכוונה שאפשר לדבר למלך ואילו בשמונה עשרה יש גם מצב של עמידה בפני המלך. לדבר למלך אפשר גם כביכול מרחוק.
 

יצחק

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
אריך אמר:
אם נאמר שבגלל שהמלך חייב אותו לדבר איתו אזי נחשב שעומד לפניו, הלא גם בברכות הוא חייב אותו לדבר איתו בלשון נוכח, אז מה ההבדל.

אולי הכוונה שאפשר לדבר למלך ואילו בשמונה עשרה יש גם מצב של עמידה בפני המלך. לדבר למלך אפשר גם כביכול מרחוק.

גם לי נראה כעין הדברים הללו ובתוספת הסבר, ההבדל בין תפילה לברכה הוא שברכה היא במסגרת חיי היום יום, כמו יוסף שהיה שם שמים שגור על פיו וכך היתה לו הצלחה בכל מעשה ידיו, אדם בא לאכול הוא עוצר לרגע ומברך, אדרבה זה כל הענין המיוחד של ברכה שבתוך החיים מזכירים שם שמים, ואת זה הרי א"א לעשות באימה וביראה כמו עומד לפני המלך, אלא הענין הוא הפוך להתיחס לכך שטובת השי"ת מתפשטת ומגיעה לכל מקום ולכל דרגה במציאות, משא"כ תפילה היא עבודה בפנ"ע, צריך לעצור את החיים לפנות מחשבתו וכו' ולהתפלל, יש סדר לתפילה, שבח בקשה ודברי סיום והודאה. לכן תפילה היא "עומד לפני המלך". גם המקור של שתי המצוות הוא שונה, מצות תפילה לומדים מולעבדו בכל לבבכם והרמב"ם בסה"מ מביא (כמדומני מהספרי) שזה כולל גם עבודה במקדש, כלומר עצם העבודה לפני המלך היא המצוה (לכן יש ענין מיוחד בתפילה בבית המקדש דווקא, "והביאותים אל הר קדשי" וכידוע בתפילת שלמה כשבנה את בית המקדש שהוא מזכיר שיבואו ויתפללו בבית הזה), משא"כ ברכה מקור המצוה בברכת המזון ומשם חז"ל הרחיבו ותקנו ברכות על כל הנאה כמו יוסף הצדיק שהיה מברך על כל דבר, ובזה הענין הוא ההודאה על הטובה שפגשתי כעת. אמנם בהלכה יש כמה דברים שברכת המזון דומה לתפילה אבל ביסוד הדברים אינם שווים ודו"ק.
 

י.א.ל

משתמש ותיק
תפילות אבות תיקנו לחלק מהראשונים מצוה דאוריתא , ומוגדר עומד לפני המלך ,בהלכ' תפילה שאסור לעבור ולישב כנגד המתפלל מלפניו ודאי , מהצד עי' פוסקים ,אחד הטעמים הוא משום שמתפלל שכינה כנגדו מה שלא מצינו באמירת ברכות ,ועוד אדם שמצא בחוף הים יכול לברך בכיסוי ראש ובבגד ים מה שאין כן לגבי תפילה
 
חלק עליון תַחתִית