שמעתי פעם מהמגיד מישרים הנודע הגה"צ רבי שמשון פינקוס זצ"ל שהסביר את ההתחלה של השמו"ע במה שאומרים בלשון נוכח "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך", שהסביר זאת במשל יפה בשוטר תנועה שנסע ברחוב וראה אפונוע שעליו רכובים 2 צעירים, הוא תיאר לעצמו שכנראה הם עוד יעשו שטויות [כדרכם של צעירים] ע"כ הוא נסע אחריהם כדי לבדוק אותם ולתפוס אותם על חם כשיעשו עבירה. אך עובר הזמן והוא רואה שהם נוסעים כדבעי ללא שום עבירת תנועה, הוא לא התאפק התקרב אליהם עצר אותם ושאל אותם 'האיך זה שאתם נוסעים כבר הרבה זמן ולא עושים שום עבירת תנועה?', ענו לו הצעירים: 'מה זאת אומרת? אלוקים אתנו! ולכן אין לנו את מה שאתה מצפה'. כשהשוטר שמע זאת מיד הוציא את פנקס הדוחות ואמר להם: 'הנה תפסתי אתכם בעבירת תנועה של 3 על אופונוע אחד.
הנמשל הוא, הסביר הרב פינקוס, כשאדם מתחיל להתפלל שמו"ע ובא ואומר ה' שפתי תפתח, הוא צריך להרגיש ממש שה' נמצא לידו ומדבר אליו בלשון נוכח, ממש כפי שהשוטר הבין שיש 3 על האופונוע.
זהו הסבר עמוק ומובן האיך צריך לגשת כשעומדים לפני המלך.