חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

נושאים שונים
סמל אישי של משתמש

תנא-קמא
הודעות: 37
הצטרף: 14 יוני 2019, 11:23
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי תנא-קמא » 22 מרץ 2018, 01:17

מפתח החידות
  1. היכי תמצי שאדם יניח על פי ההלכה תפילין בשבת, להלכה דקי"ל כמ"ד שבת לאו זמן תפילין.

  2. היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צריך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]

  3. היכי תמצי שאדם נגמר דינו בבית דין למיתה על פי שני עדים כשרים בעדים והתראה, ובעת שמוליכים אותו לבית הסקילה, הוא לוחש כמה מילים, ומיד הוא נפטר ממיתה ויכול ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום?

  4. היכי משכחת לה שאדם אוכל את הכזית הראשונה של המצה, ומברך עליה המוציא לחם מן הארץ, אך אינו יכול לברך עליה "על אכילת מצה"?

  5. מה אסור בחול המועד, ומותר ביו"ט?

  6. ילד אמר מילה ובגלל זה צריכים להקריב חצי מנחה.

  7. איך יתכן [צד עכ"פ לומר כן] שאכל ונתחייב לברך, אך אם המשיך ואכל נפטר מלברך?

  8. היכי תמצי שאדם אוכל מצה [מחיטים כמובן] בפסח, וצריך לברך עליה בברכה ראשונה "שהכל"?

  9. היכי תמצי דבר שאסור לעשות אותו ביום חול, אך מותר לעשותו בשבת או יום טוב?

  10. מתי, המחמיר שלא לקנות חמץ שנמכר לגוי, אסור גם לקנות בשר?

  11. היכי תמצי שאדם עובר עבירה ומתחייב בעשייתה כרת, ואז הוא חושב מחשבה מסויימת ונפטר מעונש הכרת.

  12. חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח (לא נוקשה ולא תערובת) בלא ביטול או מכירה ובכל זאת מותר באכילה?

  13. היכי תמצי שאדם אחד עושה מעשה איסור, ושלוש אנשים ייענשו בגלל זה?

  14. איך יתכן שבי"ד יכפו את הלווה לתת ריבית למלוה?

  15. מעשי מיסודו של קין, מקביל יש לי בשעת הזין. ידי יקבעו אם ס' או ע', לפני היות מחמד לאין....

  16. המשך חידה 15

  17. היכן מצינו שבעל חי מטמא אדם כשהבעל חי עדיין בחיים?

  18. והיכן מצינו שאדם נכנס לכתחילה בטומאה לעזרה למרות שכל שאר עם ישראל והכהנים וכלי השרת - טהורים?

  19. כיצד יתכן שאדם יעלה ש"ץ ובתפילת לחש יברך ברכה מסויימת ובחזרת הש"ץ יאמר ברכה שונה במקומה [ל 'עננו' שזה תוספת].

  20. אדם יעשה איסור מסויים וכשיוסיף לעשות את המעשה האיסור יותר יהפך להיתר [יש תשובה גם על יהפך לפטור].

  21. מאכל מסויים שעל ידי פעולה מסויימת אדם יכול לשנות את ברכתו לברכה אחרת ושוב על ידי פעולה להחזירו לברכה הקודמת ושוב ושוב אפילו אלף פעמים

  22. בין הציבור אני נמצא, אחר שישבתי במאסר ימים ארוכים. "השתחררתי באיחור" זמן אודות ליד הארוכה. ואז העולם גם קיבל אותי לחיקו....

  23. דרכים ראויות בעבודת ה', אך פסולות לחלוטין בעבודת ה'. הכיצד?

  24. אם כותבים אותי אני באיחור, אם אומרים אותי אני מוקדם.

  25. שני אנשים, אחד לבוש בחליפה ואחד לא, שואלים את הרב האם צריכים לברך ברכת הנהנים על מאכל מסוים בסיטואציה מסוימת, הרב פוסק שהלבוש בחליפה...

  26. אני ובעלי, תואר אלוקים אתנו. ואני כמוהו מראשו ועד רגליו. שיני רשעים שיברת, ואני בקרסוליו [נרגא]. גם נדמתי כמי שקיצצו את ידיו. וי וי, שבגרימתי ב' הנזכר...

  27. שבת קודש הגיעה -במאה שערים, דבר מסויים יהיה אסור בטלטול.. ובישובי ההתנחלויות מן הסתם, אותו דבר ממש יהיה מותר..

  28. שני חכמים, יחדיו היו אך לא תמים. האחד מארץ המגף מוצאו ובארץ הצבי עיקר תלמודו. השני בעיר על שם סכר גר, לחם בפרצות וגָדָר. שהחיינו מברכים על ...

  29. היכן מצאתי "חמישית שהוא רבע" בחומש במדבר.

  30. בקצירה מוציאים מתמר הבייתיים. בעקירה לומדים את תורת חבריהם שאינם מדבריים.

  31. בהלכות ברכות -  כיצד יתכן ששני אנשים מאותה עדה הנוהגים אותו מנהג והלכה ופוסקים על פי אותם הפוסקים, יאכלו את אותו המאכל בדיוק, שעבר את אותו התהליך ...

  32. היכן מצאנו חכם ששמו טיפש?

  33. שתי דמויות מרכזיות מהגמרא, אחד אומר על חברו שהוא טיפש. לא בציניות, אלא שכך הוא חושב. והוא אומר זאת בעקיפין, לא דוגרי.

  34. היכן מצאנו שמשה רבינו נכנס לא"י?

  35. איך יכול ששני יהודים בני א"י הגיעו לחו"ל, והם הולכים יחד, ולאחד נורה לעשות יו"ט שני, ואת חבירו נפטור.

  36.  לראש השנה

  37. מי יודע מה פשר המשפט הבא: "בג בא מלך, פת וילך"?

  38. חידה לחומש בראשית - שני אנשים שהם גם בנים וגם נכדים וגם נינים של אותו אדם.

  39. חידה 39 - איך יתכן שא' מתפלל עמידה, ואחר פוסע לאחור 'עושה שלום'?

  40. היכן מסופר על גירושין בפרשת לך לך.

  41. אדם יושב בסוכה כשרה למהדרין. לפתע הוא מקבל טלפון, הוא לא מוציא הגה מפיו, והסוכה נפסלת. הכיצד?

  42. אדם יושב בסוכה פסולה, אומר פרק תהילים, ולפתע הסוכה נהיית כשירה.

  43. על איזה דבר מברכים לפני שמכניסים לפה - אך לא אוכלים אותו?

  44. היכי משכחת לה איש או אישה שכבר נהיו גדולם ונחייבו במצוות וקידושיהן קידושין וכו ולאחר מכן פוקע מהם הגדלות וחוזרים להיות קטנים

  45. איך יתכן שאדם בא"י מתפלל כנגד ירושלים ואומרים לו להתהפך?

  46. איך יתכן שנולד ילד יהודי וצריך לקרוא לו "כידור"?

  47. מי האדם שהאריך ימים ביותר - המפורש בכתובים?

  48. כמה פעמים להערכתך אליעזר עבד אברהם מוזכר בתורה בשמו?

  49. היכן מצינו בשו''ע שני דברים, שכ''א מהם בפני עצמו אסור לעשותו, ואילו אם עושה שניהם כאחד מותר.

  50. מיהו שאסור לעבור לפניו הגם שאינו נמצא בתפילת העמידה?

  51. איזו פרשה היא פרשה אחת?

  52. היכן בתורה יש שלושה פעלים סמוכים: עבר, הוה ועתיד.

  53. היכן בתורה יש פשטא קודם בפסוק לסגול?

  54. יש רק פעם אחת בתנ"ך שיש מהפך לפני סגול. רמז: אומרים את זה במוצ"ש.

  55. ישנה מימרא בש"ס שיש שם שלוש אפשרויות איך לנהוג במצב מסוים. יש לנו עשרות פעמים בשנה שאנחנו יכולים לקיים את אחת האפשרויות ואנחנו עושים זאת רק שלוש פעמים כל שנה ...

  56. איך ייתכן אדם שחייב קרבן מסויים, ובלי שהשתנה מצבו (לא נודע לו דבר ששכח ולא המיר דתו וכיו"ב) נפטר מאותו קרבן בלי לעשות שום דבר אחר.

  57. פסוק בפרשתנו ששלשה רבעים ממילותיו מכילות דגש חזק.

  58. היכן מצינו במקרא תיבה בת שלשה דגשים חזקים?

  59. היכן מצאנו חיוב מיתה על דבר שעשית למישהו שכבר מת?

  60. מה הוא שהוא חג ומועד, אבל איננו יום טוב?

  61. מילה שמופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אין בה דגש ולא שום אות אהו"י, ומופיעה בה רק אות אחת משורשה (ואין מחלוקת מה השורש שלה).

  62. איך יתכן: שני בני זוג שכל אחד מהם מותר לבא בקהל ומותרים זה בזה ואפ"ה הולד מהם יהיה ממזר.

  63. שני אנשים שנזכרו בתורה בעלי אותו שם, אחד צדיק נהרג ע"י רשעים ואחד רשע נהרג ע"י צדיקים.

  64. היכן מצינו מילה בתנ"ך, שפעם מופיעה עם ה', פעם עם ו' ופעם עם א'. לפעמים שתי הופעות שונות בפסוק אחד!

  65. ברכה עם שם ומלכות שעם הארץ מכיר אותה ומברך אותה מפעם לפעם, ואילו תלמיד חכם בד"כ לא כ"כ מכיר את תוכן הברכה וכמעט לא מברך אותה?

  66. איך יכול להיות מצב שבו חצי שנה אחרי פסח (או יותר או פחות) מזהיר מו"ץ את אחד משומעיו שאם יעשה פעולה מסויימת הוא יעבור למפרע בל ייראה ובל ימצא מן התורה על חמץ בפסח שהיה?

  67. איך יתכן שאדם במוצ"ש בלילה שואל לרב - האם עלי להגיד "אתה חוננתנו"? והרב מזהיר אותו שלא יאמר, ואם יאמר - ייכנס לבעיה!!?

  68. כידוע התפילה בשבת ר"ח חנוכה ארוכה ביותר, השנה התפילה היתה ארוכה יותר מכל שבת ר"ח חנוכה! השאלה היא למה?

  69. איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.

  70. האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן יהא פסול, ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?

  71. איך שייך שישנם שתי פעולות, שאם האדם רוצה לעשות כל אחת מהם בנפרד - אסור לו, אבל אם עושה את שתי הפעולות יחד - הכל מותר.

  72. כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?

  73. איך יתכן שאדם שחטא בשגגה קלקל יותר מאם חטא את אותו החטא במזיד?

  74. גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות.

  75. היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']

  76. ללומדי בבא קמא: היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי, ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.

  77. כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?

  78. איזה פסוק מפרק קיט' בתהילים יוצא דופן? (רמז: כל הפרק מסתובב סביב נושאים מסוימים)

  79. איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !

  80. בפרשה שקראנו הבוקר, ישנו פסוק שמופיעה בו האות מ' עשרים ושתיים פעמים.

  81. מוציא בשבת חפץ מסוים ברה"ר חייב, ואם יכניס לאותו חפץ משהו מסוים וככה יוציא אותו - הוא יהיה פטור?

  82. איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה קבעו חכמים לקיימה ביום רביעי בשבת?

  83. מצווה שהקב"ה התחיל לצוות אותה לפני השקיעה וסיים אחרי השקיעה?

  84. ללומדי בבא קמא: בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר ... גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות ...

  85. איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?


ערכים:


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 23 מרץ 2018, 10:57

בבקשה מכל חברי הפורום, להעלות כאן חידות תורניות, בהלכה ובאגדה, מכל מרחבי התוה"ק, לחדודא ולפלפולא.

החידה שלי: היכי תמצי שאדם יניח על פי ההלכה תפילין בשבת, להלכה דקי"ל כמ"ד שבת לאו זמן תפילין.


שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שואל ומשיב » 23 מרץ 2018, 11:44

תודה על היוזמה.
אולי כשמציל מן הדלקה.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 23 מרץ 2018, 12:06

שואל ומשיב כתב:תודה על היוזמה.
אולי כשמציל מן הדלקה.
אכן מבואר בסי' שלד סט"ו שמצילין תיק התפילין עם התפילין מפני הדליקה, אך שם לכאורה אינו מניח את התפילין אלא נוטלם בידו.
ישנם שתי 'היכי תמצעס' נוספים, בהם הוא צריך להניח את התפילין בשבת [תשובה אחת היא הלכה, ותשובה שניה היא דעה מסויימת שלא נפסק כמותה].


שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שואל ומשיב » 23 מרץ 2018, 12:17

כשמציל מן הדליקה מניח את התפילין עליו, כמבואר בעירובין.
גם אם נפסוק שהם כשמל''א מותר כדי להתלמד דהוי צורך גופו.
(או כדי לשומרם)


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 23 מרץ 2018, 13:12

כנראה ששנינו מתכוונים לאותו הדבר
משנה ריש פרק המוצא תפילין המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ושם ברש"י שלובשן כדרך שעושה בחול, ונפסק בשו"ע סי' ש"א סמ"ב.


שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שואל ומשיב » 23 מרץ 2018, 13:23

אכן התכוונתי למוצא תפילין,
מה עם התשובה שכדי להתלמד מותר?


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 23 מרץ 2018, 13:34

אני לא התכוונתי לתשובה הזו, אבל אם היא נכונה - תע"ב. אשמח אם תציין לי מקור לדברים, יען ואיני יודע את הדין בזה.


שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שואל ומשיב » 23 מרץ 2018, 13:38

כך זכור לי, האם יש סיבה שיהיה אסור?


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 23 מרץ 2018, 13:52

לכאורה אתה צודק.
נחלקו הפוסקים אם הם נחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור או כלי שמלאכתו להיתר.
אם זה כלי שמלאכתו להיתר ודאי שמותר יהיה כדי להתלמד בהם, והרי אפילו בלא זה אולי מותר.
אבל אם ננקוט שזה נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור [שכך נראה צידוד האחרונים, והמשנ"ב] א"כ רק לצורך גופו יהי מותר- כמו שכתבת. השאלה היא אם להתלמד זה נחשב צורך גופו, כי בערוך השולחן סי' שח סי"ז כתב דלא משכחת צורך גופו בתפילין. והגר"י זילברשטיין שליט"א באמת העיר [מלכים אמנים פ"ל] דהא להתלמד לכאו' זה צורך גופו, וכן אם רוצה שישמרו אותו ג"כ הוי צורך גופו.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 471
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אברך » 23 מרץ 2018, 14:34

כנראה לזה אתה מתכוין. שמעתי מהרב קרלנשטיין שליט"א בשיעור לפני שבוע-שבועיים, דאיתא בגמ' עירובין צו. יכול יניח אדם תפילין בשבתות ויו"ט ת"ל והיה לך לאות על ידך, מי שצריכין אות, יצאו אלו (שבתות ויו"ט) שהן גופן אות. והק' הסמ"ג דהרי גם בחול יש אות דמילה. ותירץ דכתיב "על פי שנים עדים יקום דבר" ובעי ב' עדים ולכן בחול יש ב' עדים, מילה ותפילין, וה"נ בשבת יש ב' עדים, מילה והשבת או היו"ט גופו, ולכן א"צ בשבת ויו"ט תוספת של אות תפילין. והקשה בתרומת הדשן (ח"ב סי' ק"ח) דלפי הסמ"ג, א"כ מי שמתו אחיו מחמת מילה דאין לו אות דברית מילה, יניח תפילין בשבת, וכתב ע"ז בתה"ד וז"ל: נראה דאין לחלק כלל בשביל טעם זה דמפרש סמ"ג דרך אגדה בעלמא ולא מחלקינן משום אותו טעם וכו' ע"ש בדבריו. ובעצם קושית הסמ"ג דיש אות מילה בחול ראה ברוקח (סי' ל) שתי' בזה דאות דמילה לא חשיב אות, דבעי אות מיציאת מצרים עכ"ד.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 511 פעמים
קיבל תודה: 690 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 2

שליחה על ידי סבא » 23 מרץ 2018, 17:35

היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צריך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]


משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 221
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 24 מרץ 2018, 23:10

אוריאל כתב:בבקשה מכל חברי הפורום, להעלות כאן חידות תורניות, בהלכה ובאגדה, מכל מרחבי התוה"ק, לחדודא ולפלפולא.

החידה שלי: היכי תמצי שאדם יניח על פי ההלכה תפילין בשבת, להלכה דקי"ל כמ"ד שבת לאו זמן תפילין.
יעוי' במשנ"ב שח,כד שמותר לצורך שמירה מהמזיקים, ועי' במה בציווה המשנ"ב לעיין בסי' לא שעיקר טעם המתירים תפילין הוא מכיוון שראוים ללבשם לשמירה.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 24 מרץ 2018, 23:18

אברך כתב:כנראה לזה אתה מתכוין. שמעתי מהרב קרלנשטיין שליט"א בשיעור לפני שבוע-שבועיים, דאיתא בגמ' עירובין צו. יכול יניח אדם תפילין בשבתות ויו"ט ת"ל והיה לך לאות על ידך, מי שצריכין אות, יצאו אלו (שבתות ויו"ט) שהן גופן אות. והק' הסמ"ג דהרי גם בחול יש אות דמילה. ותירץ דכתיב "על פי שנים עדים יקום דבר" ובעי ב' עדים ולכן בחול יש ב' עדים, מילה ותפילין, וה"נ בשבת יש ב' עדים, מילה והשבת או היו"ט גופו, ולכן א"צ בשבת ויו"ט תוספת של אות תפילין. והקשה בתרומת הדשן (ח"ב סי' ק"ח) דלפי הסמ"ג, א"כ מי שמתו אחיו מחמת מילה דאין לו אות דברית מילה, יניח תפילין בשבת, וכתב ע"ז בתה"ד וז"ל: נראה דאין לחלק כלל בשביל טעם זה דמפרש סמ"ג דרך אגדה בעלמא ולא מחלקינן משום אותו טעם וכו' ע"ש בדבריו. ובעצם קושית הסמ"ג דיש אות מילה בחול ראה ברוקח (סי' ל) שתי' בזה דאות דמילה לא חשיב אות, דבעי אות מיציאת מצרים עכ"ד.
יפה, אכן לזה היתה כוונתי. יודגש כי באמת לא מצינו שיטה הסוברת כן להלכה, מלבד הבית הלל בסי' לא שכתב שלפי טעם הסמ"ג כך צריך להיות הדין. מכל מקום כל האחרונים חולקים וסוברים שאין להניח, כפי שהבאת מהתרומת הדשן. יצויין לברכי יוסף סי' לא שהביא בזה תשובת התרוה"ד והרדב"ז ודחה את דבריהם, ומצדד בתחילה שיש מקום לומר לערל מחמת שמתו אחיו שיניח תפילין בשבת, אך גם הוא מסיק שלא.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 24 מרץ 2018, 23:19

משה הלוי-שחור כתב:
אוריאל כתב:בבקשה מכל חברי הפורום, להעלות כאן חידות תורניות, בהלכה ובאגדה, מכל מרחבי התוה"ק, לחדודא ולפלפולא.

החידה שלי: היכי תמצי שאדם יניח על פי ההלכה תפילין בשבת, להלכה דקי"ל כמ"ד שבת לאו זמן תפילין.
יעוי' במשנ"ב שח,כד שמותר לצורך שמירה מהמזיקים, ועי' במה בציווה המשנ"ב לעיין בסי' לא שעיקר טעם המתירים תפילין הוא מכיוון שראוים ללבשם לשמירה.
ציינתי למעלה שכדי לשומרו הוי צורך גופו ולכן יהא מותר. ויישר כח על הציון למשנ"ב.


משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 221
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 25 מרץ 2018, 00:14

אוריאל כתב:
משה הלוי-שחור כתב:
אוריאל כתב:בבקשה מכל חברי הפורום, להעלות כאן חידות תורניות, בהלכה ובאגדה, מכל מרחבי התוה"ק, לחדודא ולפלפולא.

החידה שלי: היכי תמצי שאדם יניח על פי ההלכה תפילין בשבת, להלכה דקי"ל כמ"ד שבת לאו זמן תפילין.
יעוי' במשנ"ב שח,כד שמותר לצורך שמירה מהמזיקים, ועי' במה בציווה המשנ"ב לעיין בסי' לא שעיקר טעם המתירים תפילין הוא מכיוון שראוים ללבשם לשמירה.
ציינתי למעלה שכדי לשומרו הוי צורך גופו ולכן יהא מותר. ויישר כח על הציון למשנ"ב.
כוונת המשנ"ב לשמור על האדם מהמזיקים


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 11:11

סבא כתב:היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צרוך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]
תן לנו רמז...


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 511 פעמים
קיבל תודה: 690 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי סבא » 25 מרץ 2018, 12:17

אוריאל כתב:
סבא כתב:היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צריך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]
תן לנו רמז...
לשיטת הרמ"א, וכמעט כל האחרונים חולקים עליו.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 12:34

יש לי רעיון מסויים, מעניין אם לזה התכוונת.
ידוע ההלכה שאין קידוש אלא במקום סעודה. יש מחלוקת גדולה אם הלכה זו היא מן התורה ולפ"ז מי שמקדש שלא במקום סעודה הוי ברכתו לבטלה, או דדין זה מדרבנן ולפ"ז אין ברכתו לבטלה [אף שיש לצדד שס"ס כיון דמדרבנן לא מהני וצריך לקדש שוב הוי ברכה לבטלה, ואכ"מ].
והנה, נפסק בשו"ע סי' רעג ס"ד שיכול אחד לקדש לאחרים אף שאינו אוכל עמהם, דמכל מקום לדידהו הוי מקום סעודה, ושם ברמ"א דאפילו בקידוש היום שכל הברכה היא רק בפה"ג מ"מ כיון דהוי גם מצוה שפיר דמי להוציאם, יעו"ש.

ולפ"ז, אם אחד יעשה קידוש בכה"ג, והאחרים שאותם הוא הוציא לא אכלו לבסוף במקום הברכה, נמצא שלא הוי קידוש במקום סעודה והברכה היא לבטלה.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 511 פעמים
קיבל תודה: 690 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי סבא » 25 מרץ 2018, 12:45

אוריאל כתב:יש לי רעיון מסויים, מעניין אם לזה התכוונת.
ידוע ההלכה שאין קידוש אלא במקום סעודה. יש מחלוקת גדולה אם הלכה זו היא מן התורה ולפ"ז מי שמקדש שלא במקום סעודה הוי ברכתו לבטלה, או דדין זה מדרבנן ולפ"ז אין ברכתו לבטלה [אף שיש לצדד שס"ס כיון דמדרבנן לא מהני וצריך לקדש שוב הוי ברכה לבטלה, ואכ"מ].
והנה, נפסק בשו"ע סי' רעג ס"ד שיכול אחד לקדש לאחרים אף שאינו אוכל עמהם, דמכל מקום לדידהו הוי מקום סעודה, ושם ברמ"א דאפילו בקידוש היום שכל הברכה היא רק בפה"ג מ"מ כיון דהוי גם מצוה שפיר דמי להוציאם, יעו"ש.

ולפ"ז, אם אחד יעשה קידוש בכה"ג, והאחרים שאותם הוא הוציא לא אכלו לבסוף במקום הברכה, נמצא שלא הוי קידוש במקום סעודה והברכה היא לבטלה.
נפלא ביותר,
אם כי הכוונה הייתה לרמ"א בסימן קס"ז סעיף ו' וז"ל והא דאם שח דברים בטלים צריך לחזור ולברך, היינו דוקא ששח קודם שאכל הבוצע, אבל אח"כ לא הוי שיחה הפסק, אעפ"י שעדיין לא אכלו אחרים המסובים, כבר יצאו כולם באכילת הבוצע, כי אין צריכים כולם לאכול מן פרוסת הבוצע, רק שעושין כן לחבוב מצוה (רוקח ואור זרוע) עכ"ל. ובמשנ"ב ס"ק מ"ג מביא בזה"ל והנה זהו רק דעת הרמ"א אבל כמעט כל האחרונים חולקים עליו וס"ל דלא עדיף השומע מהמברך עצמו כששח קודם טעימתו שחוזר ומברך וה"נ השומעים אם הפסיקו בדברים קודם טעימתן שחוזרין ומברכין עכ"ל.
עכשיו אספר את הסוד מנין לי חידה זו, ובכן לקחתי אותה מפורום איי וועלט, שהוא פורום ביידיש, [היות ובזמן שהתגוררתי בחו"ל למדתי קריאת וכתיבת יידיש, הפורום הזה שימושי עבורי]. אם הציבור רוצה אני יכול להביא משם חידות נוספות [יש שם כמה מאות]. או שלא מתאים שאנחנו נהיה סמוכים על שולחן אחרים, כרצונכם.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 12:51

@סבא ייש"כ. נראה לי שאפשר להביא משם מידי פעם, אבל רק את המובחרים...



פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 3

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 12:59

חידה מרתקת במיוחד:

היכי תמצי שאדם נגמר דינו בבית דין למיתה על פי שני עדים כשרים בעדים והתראה, ובעת שמוליכים אותו לבית הסקילה, הוא לוחש כמה מילים, ומיד הוא נפטר ממיתה ויכול ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום?


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 948
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יצחק » 25 מרץ 2018, 15:23

מדובר בנסקלין? (לשון החידה "בעת שמוליכין אותו לבית הסקילה")
לא בדקתי כעת אבל לכאורה הנותן מזרעו למולך, דרשינן מזרעו ולא כל זרעו, כלומר אם מסר את כל זרעו אינו חייב סקילה, א"כ משכח"ל שבאמצע הדרך הוא אומר לכומר שיעביר למולך את השאר. אבל לשון החידה "מיד הוא נפטר ממיתה" לא מתאים לפ"ז, וגם הלשון "ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום" אין ספק שבמקרה כזה בי"ד יזרקו אותו לכלא וכו'.

הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 511 פעמים
קיבל תודה: 690 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי סבא » 25 מרץ 2018, 17:39

יצחק כתב:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
רעיון אדיר.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 17:59

יצחק כתב:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
יש לעיין בזה, שהרי כל זמן שלא רצה אם כן מפני מה דנוהו למיתה, ואם אמר שרוצה וחלו הקידושין, מהיכי תיתי שיוכל אח"כ להגיד שאינו רוצה ולבטל הקידושין למפרע.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי אוריאל » 25 מרץ 2018, 18:10

יצחק כתב:מדובר בנסקלין? (לשון החידה "בעת שמוליכין אותו לבית הסקילה")
לא בדקתי כעת אבל לכאורה הנותן מזרעו למולך, דרשינן מזרעו ולא כל זרעו, כלומר אם מסר את כל זרעו אינו חייב סקילה, א"כ משכח"ל שבאמצע הדרך הוא אומר לכומר שיעביר למולך את השאר. אבל לשון החידה "מיד הוא נפטר ממיתה" לא מתאים לפ"ז, וגם הלשון "ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום" אין ספק שבמקרה כזה בי"ד יזרקו אותו לכלא וכו'.

הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
שתי הרעיונות יפים מאד [וראה בתגובתי הקודמת], אך הפתרון שברשותי [שיודגש שאינו מוסכם], פוטר את האדם ממיתה על ידי דיבורו כמה מילים, ותו לא. ללא שום מעשה שנצרך בהמשך.
אביא את התשובה היום בערב בל"נ.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 511 פעמים
קיבל תודה: 690 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי סבא » 25 מרץ 2018, 18:22

אוריאל כתב:
יצחק כתב:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
יש לעיין בזה, שהרי כל זמן שלא רצה אם כן מפני מה דנוהו למיתה, ואם אמר שרוצה וחלו הקידושין, מהיכי תיתי שיוכל אח"כ להגיד שאינו רוצה ולבטל הקידושין למפרע.
לכאו' הכוונה בע"מ שלא ימחה אבא, וכל זמן שלא מחה אין לחשוש למחאה כמבואר בתוס' גיטין ל"ג. וז"ל התוס' ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה ...ועוד הקשה רבי' שמואל דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשת איש שזינתה והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו ועוד יכולין ממזרים ליטהר, ואומר ר"ת דכי האי גוונא לא הוי התראת ספק דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן וכששולחין גט אין מבטלין ועוד דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה דאם לא כן נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת (נזיר דף מב.) והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו עכ"ל.
ואין לחלק, דשאני התם שבאמת יש חזקה שעכשיו נשואה ומוקמינן אחזקה זו, ומשא"כ הכא שעומדת בספק, שמא למפרע לא חל כאן כלום, שהרי גם בשואל על נזירותו, מתברר למפרע שלא היה נזיר, ומ"מ שייך חזקה, אמנם יש לדון אי נימא דהתרת נדרים אינה פועלת ממש למפרע [אלא מכאן ולהבא ולמפרע] ואילו תנאי ע"מ הוא ממש למפרע, ואיני יודע אם יש שיטה כזו, לכן הצגתי בפני הת"ח.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 948
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יצחק » 25 מרץ 2018, 21:37

אוריאל כתב:אביא את התשובה היום בערב בל"נ.
לאן אתה ממהר? מה כבר ממש כמעט סוקלים אותו? :)
תן לחשוב עוד קצת


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 948
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יצחק » 26 מרץ 2018, 01:36

יש לי איזה רעיון אבל במחילה, לא בדקתי כעת כלום והכל מהזכרון במעומעם.
הקדמה א, בגמ' גיטין דף כ. אמר רב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן וכו' ובתוס' דף יט. משמע שאם יכתוב דיו ע"ג דיו לשם גירושין יהיה חייב מדין כותב בשבת. הקדמה ב', בדין אתי דיבור ומבטל דיבור זכורני שיש אומרים (קובץ שיעורים?) שזה מתבטל למפרע. הקדמה ג', אם אפשר לבטל את הגט (ע' ריש השולח) מדין אתי דיבור ומבטל דיבור.
לפי כל הנ"ל משכח"ל שכתב בשבת בדיו ע"ג דיו לשם גירושין והתרו בו על חילול שבת ונגמר דינו לסקילה ואח"כ בדרך לבית הסקילה הוא ביטל את הגט ונמצא שהגט כעת הוא לא "לשמה" וכבר אין שום חשיבות לדיו ע"ג דיו והכתב השני התבטל ואינו בגדר כתב.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים