מה זה "פתוך"

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 960
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה זה "פתוך"

שליחה על ידי יצחק » 13 אפריל 2018, 00:11

במראות נגעים, במראה לבן אדמדם, לא ברור לי אם הכוונה שבנגע יש גוונים שונים של לבן ושל אדמדם, או שהכוונה לגוון אחיד שהוא ממוצע בין לבן לאדמדם (שזה בעצם ורוד).
מי שיודע דברים ברורים יואיל לעזור בזה.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה זה "פתוך"

שליחה על ידי אברך » 13 אפריל 2018, 00:52

תנן ריש נגעים (פ"א מ"ב) הפתוך שבשלג [א"ה היינו בהרת כמבואר במ"א] כיין המזוג בשלג, הפתוך שבסיד [א"ה היינו ספחת הבהרת] כדם המזוג בחלב, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה ממנה, ע"כ.
מבואר דפתוך היינו מעורב לגמרי וכיין המזוג בשלג או בחלב, והיינו כעין צבע ורוד.

דרך אגב, אנצל במה זו להמליץ בכל פה על ה'חוברת עזר ללימוד פרשות תזריע מצורע' של הרב סלובס (יש באוצר החכמה), שמסכם ומסדר באופן נפלא את כל הלכות נגעים ואת כל הפסוקים של פרשת נגעים.


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 960
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה זה "פתוך"

שליחה על ידי יצחק » 13 אפריל 2018, 10:53

הלשון כיין המזוג בשלג משמע יותר שזה גוונים גוונים ולא גוון אחיד, כי אם השלג נמס ביין זה יין המזוג במים ולא יין המזוג בשלג, ואם השלג לא נמס בהכרח יש כאן גוונים גוונים.

אבל ראיתי באבן עזרא (יג, יט) בזה"ל: לבנה אדמדמת: מעורבת משני העינים, או קצתם כן. עכ"ל. האם כוונתו להסתפק בספק הנ"ל?

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה זה "פתוך"

שליחה על ידי אברך » 13 אפריל 2018, 13:55

יצחק כתב:הלשון כיין המזוג בשלג משמע יותר שזה גוונים גוונים ולא גוון אחיד, כי אם השלג נמס ביין זה יין המזוג במים ולא יין המזוג בשלג, ואם השלג לא נמס בהכרח יש כאן גוונים גוונים.
כבר עמד בזה התפא"י שם (אות י') וכתב:
י) כיין המזוג בשלג. הראב"ד כתב דשיעור כמות התערובות היינו שיהיו נכרין בה לבנונית השלג ואודם היין, ול"מ היה נ"ל דמדלא קאמר תנא כיין המעורב בשלג, אלא המזוג בשלג, משמע דמצריך שיהיו ערובו כדרך מזיגת יין, דהיינו על חד תלת שלג [כב"ב צ"ו ב', ועי' מ"ש בס"ד במראה כהן סי' ד], ועונ"ל דהא דקאמר כיין המזוג בשלג, לאו היינו שישפוך היין לתוך השלג או שישליך השלג לתוך היין, דהרי בזה ובזה ימס השלג ויהי למים וא"כ מה בצע שיערב השלג שיהי למים, יערב מיד מים ביין, אלא ר"ל שמשערין כאילו נתן חלק א' יין סמוך לג' חלקים שלג, שבכה"ג בטבע השלג לשאוב היין שבצדו, ואותו הצבע שיהיה להשלג לכשיבלע בו כל היין, הוא פתוך שבשלג לר' ישמעאל, ומה"ט נמי לא קאמר כדם בשלג משום דדם מדעב לא נשאב כ"כ מהר לשלג כיין, עכ"ל
.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Google [Bot] | 1 אורח