מה הפירוש של המילה "הנה" ??

חכם באשי

משתמש ותיק
ראיתי בזה שני מציאות בפםרשת השבוע שעבר, ריש פרשת תזריע, בבעל הטורים כותב שהוא מעיד על דבר שלא היה, וע"ש גם בהכתב והקבלה מ"ש בזה.
זכורני גם רשב"ם בבראשית בזה.
אם מישהו יודע מהאחרונים שדיברו והגדירו בזה - יודיענו ושכמ"ה.

[אגב, "אדמדם" בלשון שלנו הוא אדום חלש, בתורה הוא אדום יו7תר חזק, לרוב המפרשים עכ"פ, וע' אבן עזרא].
 

חכם באשי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פשוטו כמשמעו: מה מורה המילה "הנה". כל מילה יש לה תרגום או משמעות.
ציינתי שבבעל הטורים מבואר שתיבה זו בא להודיע, שנתגלה דבר שלא היה ידוע עד כה.
שאלתי בבקשתי, אם ידוע לחו"ר הפורום מישהו שעמד בזה?
הודיעני שבקובץ 'חיצי גיבורים' יש בזה מאמר ארוך. אין לי את הקובץ הזה. אם יש למישהו ויוכל להעלות?
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
[אגב, "אדמדם" בלשון שלנו הוא אדום חלש, בתורה הוא אדום יו7תר חזק, לרוב המפרשים עכ"פ, וע' אבן עזרא].
הרשב''ם בבראשית כט, כה.
לגבי מצורע אכן כך הפי',
אך בפס' בתהילים ''בירקרק חרוץ'' פי' רש''י ובמצודות ירוק בהיר.
 

גבריאל

משתמש חדש
שמעתי את השאלה מה הפירוש של "הנה" בעבר מראש הכולל שלי, והוא טוען שלא מצא שמדברים על זה, ולדעתו יש לפחות ארבעה פירושים למילה "הנה"! אני לא זוכר את בדוגמאות שהביא אם תרצה אני בשמחה ישאל אותו ויחזיר לך תשובה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
פשוטו כמשמעו: מה מורה המילה "הנה". כל מילה יש לה תרגום או משמעות.
ציינתי שבבעל הטורים מבואר שתיבה זו בא להודיע, שנתגלה דבר שלא היה ידוע עד כה.
מה שהזכרת בשם בעל הטורים לפירוש המילה הנה, שנתגלה דבר שלא היה ידוע עד כה.
מצינו כמה וכמה פסוקים שבהם מופיע המילה הנה. אכן רוב הפסוקים המעותקים כאן, עולים יפה עם דברי בעל הטורים הנ"ל. אמנם בפסוק "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" המילה הנה מתפרשת לכאו' באופן שונה מפירוש בעה"ט. ועל כן נראה לפרש, את המילה הנה בהקשר של הפסוק הנז' מלשון 'ידיעה', כמו זאת ידוע שלא ינום וכו'. או תדעו שלא ינום וכו'..וצריך בירור.

וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ (מלכים א פרק יח פסוק ח)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ..." (בראשית א, פסוק כט)
"לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (בראשית יב, פסוק יט)
"וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (בראשית נ, פסוק יח)
"הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת-שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מא, פסוק כט)
וַיֻּגַּד לְיוֹאָב, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל עַל אַבְשָׁלֹם. (שמואל ב, פרק יט, פסוק ב)
"הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ספר ירמיהו, פרק יח, פסוק ו)
"הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהילים קכא, פסוק ד)

כמו כן הפיוט שאומרים ביום כיפור "כי הנה כחמר ביד היוצר"- בנוי כל תחילת קטע בפזמון על המילים "כי הנה" לדוגמא-
כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח, בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח.
לפי' בעה"ט הנ"ל צ"ב, ויתכן כמש"כ.

שוב עיינתי בדברי בעל הטורים (ויקרא יג, ה) שם כותב בזה"ל-
והנה הנגע - לשון "והנה" נופל על דבר שלא נודע קודם לכן, כמו בכאן שהיה סגור עד עתה. וכן והנה היא לאה (בראשית כט, כה): וכ"כ אחיו הרשב"ם בבראשית שם ועיי"ע אור חיים שם.
אם כך אחרי שדבריו באו על המילה והנה בצירוף האות 'ואו' ייתכן שיש חילוק בין המילה הנה למילה והנה, הערה לבעל האשכול.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ורבותינו עמדו על פירוש המילה "והנה" בבראשית פרק מא פסוק ז' על הנאמר גבי חלום פרעה-
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:
ופירשו שם רבותינו את המילה "והנה", פעמים לשון המורה על דבר שנודע כעת וכד' בעה"ט הנ"ל, ופעמים מלשון סיום והשלמת העניין כיוצא מד' רבי יוסף ב"ש, והמזרחי, מהר"ל, משכיל דוד. עיין מה שהעתקנו את דברי רבותינו.

רש"י שם-
והנה חלום - והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים:

שפתי חכמים שם-
(כ) כי בפעם ראשון חשב לישן עוד דלמא יחלום עוד כאשר אירע באמת, אבל בהקיץ השני שהיה קרוב לבוקר שלא ישן עוד אז נשלם החלום ונצטרך לפותרים. (רא"ם):
ומפני שמלת והנה מורה על הזמן לומר שעכשיו הוא כך ולא קודם לכן, והכא ליכא לפרש והנה חלום נגמר לאחר הקיצה, דהא גם קודם הקיצה נגמר החלום כשראה השבלים בלעו האחרים וכו'. ולי נראה לפרש כשבא חלום הראשון אע"פ שלדעת פרעה אפשר שהיה נגמר מכל מקום לפי האמת אינו נגמר, כמו שכתוב (פסוק לב) ועל השנות החלום פעמים כי נכון הדבר וגו'. (נחלת יעקב):

פירוש הריב"א שם
ויקץ פרעה והנה חלום. אבל בעודו ישן לא נראה היה אלא היה סבור שהוא אמת.

חזקוני על בראשית שם-
והנה חלום - לפי שכל זמן שאדם ישן כמדומה לו על החלום שהוא מעשה ודבר אמת וכשמקיץ מתבונן שהוא חלום כדכתיב והיה כאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיץ ונפשו שוקקה.

דעת זקנים שם-
והנה חלום אמר פרע' מה שהפרות אוכלות זו את זו יכול להיות אבל בליעת השבלים זה ודאי חלום הוא:

פירוש בעלי התוספות שם-
והנה חלום. לכך כתב עלה שבלים והנה חלום יותר מעל הפרות לפי שהיה יכול להיות דפרות אוכלות זו את זו אבל בליעת השבלים ודאי אין זה כי אם חלום:

מפירושים שהעותקו עד כאן, דבריהם עולים כד' בעה"ט הנ"ל. אולם מהפירושים האחרונים, המילה "והנה" מתפרשת קצת שונה.

רבי יוסף בכור שור שם
והנה חלום - הנה נגמר החלום, שלא חלם יותר על זה העניין. ויש מפרשים - "והנה חלום" כל זמן שהאדם ישן סבור הוא על החלום שהוא דבר אמת, וכשהוא מקיץ נראה לו שהוא חלום,

מזרחי שם-
(ז) והנה חלום והנה נשלם חלום והוצרך לפותרים. לא כמו ביקיצה הראשונה שעדיין היה משתדל לישן אולי ישלים חלומו, כי עכשו ביקיצה השנית שהיתה סמוך לבקר ונתיאש כבר מהשינה, שפט שכבר נשלם החלום והוצרך לפותרים. ויהיה פירוש "והנה חלום" חלום שלם. אבל אין לפרש "והנה חלום" ולא כמו שהיה חושב טרם היקיצה שהיה כל זה בהקיץ, כמו "ויהי בבקר והנה היא לאה" שקודם זה היה חושב שהיא רחל, מפני שכן הוא דרך כל החולמים, ומה צורך לכתוב זה פה:

ספר גור אריה שם
[יב] והנה נשלם וכו'. פירוש שעתה כאשר הקיץ בבוקר אז נשלם החלום, לא כמו יקיצה הראשונה (פסוק ד) שעדיין רצה לישן ולא היה נשלם החלום, אבל כאשר הקיץ בבקר ולא היה חפץ לישן עוד - כדי שיחלום עוד - נשלם החלום. ומה שהוסיף 'והוצרך לפותרים' דאם לא כן מה בא הכתוב לאשמועינן שנשלם החלום, אלא הכתוב מגיד לך למה שלח עתה אחר פותרים ולא בראשונה אחר חלום הראשון, אלא שעתה נשלם החלום והוצרך לפותרים:

ספר משכיל לדוד שם-
והנה חלום והנה נשלם וכו'. דק"ל אטו לא ידעינן דחלום הוה דבשלמא גבי שלמה דכתב ויקץ שלמה והנה חלום ניחא כמו שפי' רז"ל והביאו רש"י שם דכשהקיץ ראה שנתקיים חלומו שומע עוף מצפצף ומבין לשונו אבל הכא מאי קאמר וליכא למימר נמי דר"ל שמיד ידע פרעה שלא היו ב' חלומות אלא אחד שהרי גם זה לא ידע מסתמא עד שפתר לו יוסף חלום פרע' אחד הוא דמנא ליה לידע שהכל חלום א' לכך פי' דה"ק והנה נשלם וכו':

ועיי"ע מש"כ הרמב"ן שם בזה"ל-
רמב"ן שם
(ז) וטעם ויקץ פרעה וגו' הנה חלום שלם, לשון רש"י ולפי דעתי ירמוז כי עמד על מטתו מקיץ מחשב בחלומו אולי יראה עוד דבר פעם שלישית, וכאשר עמד בבקר ולא חלם עוד נפעם רוחו, וזה טעם ויהי בבקר ותפעם רוחו אבל בנבוכדנצר אמר ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו (דניאל ב א), כי גם בלילה לא שכב לבו:
והזכיר ויקץ פרעה מן הענין הנזכר בספר השינה, כי חלום שיחלום אחריו חלום אחר מענין אחר בשנתו איננו מתקיים, על כן אמר כי כאשר הקיץ נהיה החלום וחשב בו עד הבקר אולי ישתלש חלומו כאשר נשנה:
והנה פרעה עצמו הכיר כי ענין אחד הוא, ולכך הזכיר והנה חלום, וכך אמר חלום חלמתי ופותר אין אותו, ולא הזכיר חלומות וזה טעם וארא בחלומי, אבל הכתוב הזכיר ואין פותר אותם לפרעה, לומר שאין פותר אפילו האחד מהם:
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
א. ראוי אם כבר הזכרת את רבינו בחיי גם להעלות את הדברים.
ב. כמו כן עסקו גם במילה "והנה".
ג. איך יעלה פירוש רבינו בחיי עם הפסוקים שהוזכרו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
רבנו בחיי על בראשית פרק כד פסוק טו
(טו) ויהי הוא טרם כילה לדבר. יש להתבונן בתוספת מלת הוא, כי היה הכתוב ראוי לומר ויהי ככלותו לדבר, אבל מלת הוא שמו של הקב"ה, וכן, הוא עשנו ולא אנחנו (תהלים ק, ג), ועבד הלוי הוא (במדבר יח, כג), נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלהים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו, ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה, הוא שאמר והנה רבקה יוצאת, כי מלת והנה לשון זימון הוא. ומיד וירץ העבד לקראתה, ממה שראה שעלו המים לקראתה, כמו שדרשו חז"ל (בראשית רבה ס, ה), ואז התבונן העבד ממה שדיבר לו אברהם כי מלאך ה' יתברך עמו. וכן סיפר הוא לבני הבית שאמר לו אברהם הוא ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך:

מאידך ד' רבינו בחיי "והנה לשון זימון הוא". לא יעלה בפירוש הפסוק "וייקץ פרעה והנה חלום". ועיין שם מה שפירש. ולא נגע לפרש במילה והנה. וצ"ב.

רבנו בחיי על בראשית פרק מא פסוק ז
(ז) וייקץ פרעה והנה חלום. היה לו לומר והנה חלומות, כי שני חלומות היו, חלום הפרות וחלום השבלים, אבל אמר חלום שהוא בעצמו היה מכיר כי שניהם ענין אחד אבל לא היה יודע פתרונם:
 
חלק עליון תַחתִית