כל מקום שנתנו עיניהם מיד היה נשרף

נושאים שונים

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1172
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 568 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כל מקום שנתנו עיניהם מיד היה נשרף

שליחה על ידי אוריאל » 03 מאי 2018, 00:00

בגמרא בשבת מסופר שכאשר יצאו רשב"י ובנו ר"א מהמערה, וראו אנשים אשר חורשים וזורעים, אמרו מניחין אלו חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כל מקום שהיו נותנים בו עיניהם מיד היה נשרף. יצתה בת קול ואמרה להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערה, וכו'.
מה שכתוב שכל מקום שהיו נותנים בו עיניהם היה נשרף, כתב בפירוש הרא"ש בנדרים ז: שהכוונה היא לעונש עניות, כההיא שאמרו שם כל מקום שנתנו בו חכמים עיניהם או מיתה או עניות. והיינו דהיו שורפין את השדות וכדו' [או שמפרש "נשרף" העני], וע"ז יצתה בת קול להחריב עולמי, היינו שעושים אתם את כולם עניים.

ויש לבאר, שרשב"י ור"א הענישו את האנשים הללו בכמדה כנגד מידה, דהם עסקו בחרישה וזריעה במקום לעסוק בת"ת, והעדיפו את עושר נכסיהם על ת"ת, לכן נענשו דוקא בזה שנהיו עניים ויצאו נקיים מכל נכסיהם.
אי נמי באו לתת לאנשים הללו המחשה, ראו כמה "חיי שעה" זה, הרי ברגע אחד הכל נאבד ולא נותר לכם דבר ונהייתם עניים גמורים, ולכן יש לכם לעסוק בחיי הנצח שלכם ולהתעסק עם ד"ת, ולא עם חיי שעה שאין איש יודע מה יהיה עמם בעוד שעה קלה.

[מקודם ראיתי את פירוש הרא"ש הנ"ל והתעוררתי לזה].

סמל אישי של משתמש

ברית מלח
הודעות: 181
הצטרף: 16 ינואר 2018, 21:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל מקום שנתנו עיניהם מיד היה נשרף

שליחה על ידי ברית מלח » 03 מאי 2018, 00:16

הכיצד יתישבו דבריך עם לשון הגמרא בתענית כא.
אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? - אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. רבי יוחנן הדר, אלפא לא הדר. עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן. וכו'


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 734 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל מקום שנתנו עיניהם מיד היה נשרף

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 03 מאי 2018, 01:38

ברית מלח כתב:הכיצד יתישבו דבריך עם לשון הגמרא בתענית כא.
אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? - אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. רבי יוחנן הדר, אלפא לא הדר. עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן. וכו'
הפשט של ר' @אוריאל יוצא מן הכלל, ומסתמא מחר כמה מידידי יזכו לשמוע את שאמר.

מה שהעתקת הרב @ברית מלח להעיר (תמיד רצוי אם כבר מקשים על מישהו, גם להסביר את הקושיא בבירור) לא זכתי להבין.
אם קושיתך מהמילה "חיי עולם הבא" ולא מתפרש על תורה. לענ"ד לא צריך להרחיב מדוע אין כאן קושיא.
ואם כוונתך בהצגת הגמ' הנ"ל להוכיח שעל טענה של "מניחין חיי עוה"ב" וכו' העונש הראוי הוא מיתה ממש כד' הגמ' שם "נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו" וממילא סותר לפירוש ר' אוריאל במעשה רשב"י, גם זה לא קושיא. אחר שלא מצינו חיוב של מיתה על "עוזבין חיי שעה" על כרחך שרק ביוצא מן הכלל יש סוג של מיתה (והראיה דשבקינהו משום חד דקיימא לה שעתא ואילו העונש מחויב המציאות והדין אין הסיבה לאי הענישה מספקת) ועל דרך כלל אין מקום להעניש ולחייב מיתה את אלה העוזבים חיי שעה. ואם כך נפלא מה שפירש ר' אוריאל.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים