בספר נועם אלימלך כתב הטעם שהתירו חז"ל בחג השבועות שלא להמתין בין בשר לחלב שיעור זמן כבשאר ימות השנה, מחמת ששבועות הוא שעת מתן תורה ואנו מראים עצמינו שאנו דומים למלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה.
נועם אלימלך פרשת משפטים בזה"ל-
לא תבשל גדי בחלב אמו. נראה לפרש ע"ד הרמז, דיש ליתן טעם לשבח למה נאסר לנו בשר בחלב, והמלאכים כשהיו אצל אברהם אבינו ע"ה נתן להם דוקא בשר בחלב. וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.
ויש לומר כי "בשר" רומז לגשמיות, וע"י שהצדיק אוכל הגשמיות ביחודים, הוא שואב השפעות מעולמות העליונים, ע"ד שאמרו חז"ל באשה דם נעכר ונעשה חלב, כמו כן הצדיק באכילתו, אכילתו נעשה "חלב", דהיינו השפעה נקרא ע"ש חלב, ומחמת שאין בנו כח לעשות היחוד למטה, לכן ציוה השי"ת שלא לאכול בשר בחלב, כדי שלא לערב מה ששייך למעלה עם מה שלמטה. ולא כן המלאכים שכח בידם לעשות היחוד אמיתי גמור למטה כמו למעלה, ולכן לא היו צריכין לשאוב דוקא מלמעלה, לכן אכלו בשר בחלב. וזה הטעם שהתירו לנו בחג השבועות לאכול [בשר] אחר גבינה בלא המתנת שיעור, מחמת שאז הוא שעת מתן תורה הקדושה, ואנו מראים עצמינו שאנו דוגמת המלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה עכ"ל.
ונבוכתי בדבריו, אם אנו דומים למלאכים ולכך התירו קצת בהרחקת בשר וחלב, מהו שלא התירו שאר דברים. ואם משום שמצינו כך אצל אברהם שנתן למלאכים בשר וחלב יחדיו, אזי למה לא הותר לאכול בשר וחלב יחדיו בשבועות, רק הותר להרחיק פחות משאר ימות השנה.
ועוד היא הנותנת אחר שחג השבועות הוא יום מתן תורה בו נתנו לאדם חוקים המבדילים אותו מהמלאכים (שלא קיבלו את התורה) הדעת לכאו' נותנת שאף נחדד את ההבדלים בין בשר ודם למלאכים.
ועוד צ"ב לפ"ד, דהנה מובא במדרש מה שהכריע לבסוף שעמ"י יקבלו את התורה ולא המלאכים, שאמר להם הקב"ה היאך אכלתם בשר וחלב אצל אברהם וא"כ צ"ב לסה"ק הנ"ל.
(נ.ב להלכה לא נפסק כך, עיין בפמ"ג א"א סי' תצד סק"ו ובמ"ב שם בזה"ל ואין להתיר בשבועות כלל כ"א כמו בשאר השנה להמתין שש שעות דוקא אחר בשר או אחר גבינה קשה". אמנם עיין בפתחי תשובה שם מביא את ד' הכל בו מטעם אחר.)