מנהגים להרבות חלב בפורים, עיו"כ, ול"ג בעומר

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ישנם ימים שנוהגים להרבות בהם באכילת מאכלי חלב:
א. שבועות (רמ"א תצ"ד ג')
ב. חנוכה (רמ"א תר"ע ב')

והנה חידוש פחות ידוע. רבינו ניסים בספר מגילת סתרים כותב שאין לזלזל באף מנהג וכגון מה שנהגו לאכול חלב [dropshadow=blue]בפורים[/dropshadow].

האם יש מי מחכמי הפורום שמכיר עוד ימים?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מחזור נוסח ספרדי ליום הכפורים - הלכות סעודה מפסקת:
יש להזהר בערב יוה"כ שלא לאכול אלא מאכלים קלים, ולא יאכל דברים המחבבים את הגוף ויכול לבא על ידיהם לידי טומאה, וישנם דברים שגורמים לחמום וצריכים להמנע מהם כל היום, כגון אתרוג, שומים, תמרים בשר שמן, יין ושכר, וכן מביצים וכל מיני מאכלים מתובלים ומבושמים בפלפל וכורכום וכיוצ"ב, וכן מפירות רחניים, וכן נכון להמנע שלא לאכול מבהמה שהיה בה ס', והורה בה חכם להיתר שמעותד לבא לידי קרי, אבל נהגו לאכול דגים וכן מאכלי חלב בסעודת הבוקר דוקא.

ומן הסתם מש"כ נהגו, לאו דווקא, ואולי בדווקא. ואולי הסדר שאוכלים בבוקר את של חלב ויותר מאוחר של דגים ולא להיפך, אבל אין ענין מיוחד וצריך לבדוק שורש המנהג.

ראיתי בשו"ע מזכיר ד"ז, ומה שנהגו אינו משום מעלה כהנ"ל ואינו קשור לענין זה עיין שם סי' תרח עיי"ש.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
ומן הסתם מש"כ נהגו, לאו דווקא, ואולי בדווקא. ואולי הסדר שאוכלים בבוקר את של חלב ויותר מאוחר של דגים ולא להיפך, אבל אין ענין מיוחד וצריך לבדוק שורש המנהג.

ראיתי בשו"ע מזכיר ד"ז, ומה שנהגו אינו משום מעלה כהנ"ל ואינו קשור לענין זה עיין שם סי' תרח עיי"ש.

מה שכתב נהגו הוא דווקא. כי אכן כך נהגו. אך שורש המנהג אינו מחמת שהמאכל עשוי מחלב אלא משום קדושה כמו שכתבת.

לגופם של דברים ייש"כ.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
מה באמת הטעם למנהג לאכול מאכלי חלב בפורים?
ה"יפה ללב" וגם ה"ארוחות חיים" כותבים "שישנם קהילות שנהגו לאכול בליל פורים ובשחרית יום הפורים מאכלי חלב, מפני שהתורה נמשלה לחלב וכפי שאוכלים בחג מתן תורה שבועות כך גם בפורים שעם ישראל קיבל את את התורה שוב מאהבה".

ויש לדון לפלפולא לפי מה שכתב הנועם אלימלך בזה"ל וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה" וטעמו משום קבלת התורה. ואם כך ה"ה גבי פורים.
ועיין כאן.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2205
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
אוריאל אמר:
מה באמת הטעם למנהג לאכול מאכלי חלב בפורים?
ה"יפה ללב" וגם ה"ארוחות חיים" כותבים "שישנם קהילות שנהגו לאכול בליל פורים ובשחרית יום הפורים מאכלי חלב, מפני שהתורה נמשלה לחלב וכפי שאוכלים בחג מתן תורה שבועות כך גם בפורים שעם ישראל קיבל את את התורה שוב מאהבה".

ויש לדון לפלפולא לפי מה שכתב הנועם אלימלך בזה"ל וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה" וטעמו משום קבלת התורה. ואם כך ה"ה גבי פורים.
ועיין כאן.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2205

מן הראוי לציין מה שכתב במשנה ברורה להיזהר בחג השבועות שלא לאכול בשר וחלב בלא המתנה כדין. ובפסקי תשובות ציין שיש מקילים כנ"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
בספר נועם אלימלך כתב הטעם שהתירו חז"ל בחג השבועות שלא להמתין בין בשר לחלב שיעור זמן כבשאר ימות השנה, מחמת ששבועות הוא שעת מתן תורה ואנו מראים עצמינו שאנו דומים למלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה.

נועם אלימלך פרשת משפטים בזה"ל-
לא תבשל גדי בחלב אמו. נראה לפרש ע"ד הרמז, דיש ליתן טעם לשבח למה נאסר לנו בשר בחלב, והמלאכים כשהיו אצל אברהם אבינו ע"ה נתן להם דוקא בשר בחלב. וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.
ויש לומר כי "בשר" רומז לגשמיות, וע"י שהצדיק אוכל הגשמיות ביחודים, הוא שואב השפעות מעולמות העליונים, ע"ד שאמרו חז"ל באשה דם נעכר ונעשה חלב, כמו כן הצדיק באכילתו, אכילתו נעשה "חלב", דהיינו השפעה נקרא ע"ש חלב, ומחמת שאין בנו כח לעשות היחוד למטה, לכן ציוה השי"ת שלא לאכול בשר בחלב, כדי שלא לערב מה ששייך למעלה עם מה שלמטה. ולא כן המלאכים שכח בידם לעשות היחוד אמיתי גמור למטה כמו למעלה, ולכן לא היו צריכין לשאוב דוקא מלמעלה, לכן אכלו בשר בחלב. וזה הטעם שהתירו לנו בחג השבועות לאכול [בשר] אחר גבינה בלא המתנת שיעור, מחמת שאז הוא שעת מתן תורה הקדושה, ואנו מראים עצמינו שאנו דוגמת המלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה עכ"ל.


ונבוכתי בדבריו, אם אנו דומים למלאכים ולכך התירו קצת בהרחקת בשר וחלב, מהו שלא התירו שאר דברים. ואם משום שמצינו כך אצל אברהם שנתן למלאכים בשר וחלב יחדיו, אזי למה לא הותר לאכול בשר וחלב יחדיו בשבועות, רק הותר להרחיק פחות משאר ימות השנה.
ועוד היא הנותנת אחר שחג השבועות הוא יום מתן תורה בו נתנו לאדם חוקים המבדילים אותו מהמלאכים (שלא קיבלו את התורה) הדעת לכאו' נותנת שאף נחדד את ההבדלים בין בשר ודם למלאכים.
ועוד צ"ב לפ"ד, דהנה מובא במדרש מה שהכריע לבסוף שעמ"י יקבלו את התורה ולא המלאכים, שאמר להם הקב"ה היאך אכלתם בשר וחלב אצל אברהם וא"כ צ"ב לסה"ק הנ"ל.

(נ.ב להלכה לא נפסק כך, עיין בפמ"ג א"א סי' תצד סק"ו ובמ"ב שם בזה"ל ואין להתיר בשבועות כלל כ"א כמו בשאר השנה להמתין שש שעות דוקא אחר בשר או אחר גבינה קשה". אמנם עיין בפתחי תשובה שם מביא את ד' הכל בו מטעם אחר.)
אני מעתיק לך את הדברים שנכתבו שם בכללותם עוסקים בכל הנוגע למאכלי החלב וההרחקה בשבועות. ראה שם ומצא נחת.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
בעלון 'פנינים' (של ר' מרדכי חיים, להבדיל מ'פנינים' ברגר) שיצא לקראת ל"ג בעומר השנה האריך במנהג שהיה לאכול מאכלי חלב בל"ג בעומר (כזכור מנהג חב"ד ועוד חצרות). אם אמצאהו אעלהו בס"ד.
 
חלק עליון תַחתִית