פתגמים מחכימים

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]

אמרה נחמדה אך לא מפתיעה. שכן הביטוי פושט רגל נגזר מהביטוי פושט יד. (אגב. שניהם נזכרים כבר במשנה).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.

מעניין... (יש לך מקור?)

אך אם כן אז גם חציו השני. שהרי זה דבר והיפוכו...

אני ראיתי את זה בקובץ שיעורים. כמדומני ביבמות
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אור זרוע אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.

[highlight=yellow]מעניין... (יש לך מקור?)[/highlight]

אך אם כן אז גם חציו השני. שהרי זה דבר והיפוכו...

אני ראיתי את זה בקובץ שיעורים. כמדומני ביבמות
זה בלי סוף בקדמונים וכגון בתורת משה [לחת"ס] ויגש- ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף וגו' ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם וגו'. יל"פ עפ"י [highlight=yellow]מה שכתבו המחקרים[/highlight] דהמקרה לא יתמיד,
ובחוות יאיר רי"א- וכבר כתבו [highlight=yellow]הפילסופי'[/highlight] שהמקרה לא יתמיד עכ"ל.
אגב, התכוונת בקובץ הערות כמובן [והוא בסוגיית חזקת ג' פעמים כשור הנוגח וקטלנית וכדו']
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
תיובתא אמר:
צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים, גם 10 אחוז נשאר מהם בהבנת החומר..
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
משהו כאן לא ברור בסוף דבריך הרי השניים הנותרים אמורים להבין 90 אחוז.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נכון רק תשעים אחוז (מהחומר נקלט..) ו10 אחוז 'נשר'...(ולא 'נשאר', נפלה שם טעות כתיב)
ואם טעיתי ..הרי הכרזתי שאני נמנה על אותם שתיים שמבינים רק 90 אחוז..תתלה את האי ההבנה שלי ב-10 החסרים..
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אפילו הראי שאינו אמור לשקר משקף את הדברים בצורה הפוכה.
[בשם העולם]
אילו היית יכול לראות את עצמך כפי שהאחרים רואים אותך לא היית מאמין למראה עיניך..
[בשם העולם]
טוב לשגות מידי פעם לפחות למען העונג הנגרם מכך לאחרים.
[בשם העולם]
 

תיובתא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
תיובתא אמר:
צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
או אם תרצה לסבך עוד יותר ניתן להגדיר זאת כך: אם כל תלמיד שקול ל-10 חלקי "הבנה", ויש 100 תלמידים, יוצא שבסוף רק 10 חלקי הבנה מתוך 1000 פוטנציאליים, לא הבינו. (ובדוגמא של 20 תלמידים, רק 2 חלקי הבנה, לא הבינו).
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
 

כותר

משתמש ותיק
סבא אמר:
מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
גם לי היה נראה מאוד מוגזם, כשהייתי מחנך אני זוכר ששמעתי הוראה לכוון לרמת האמצע, כדי שהחלשים שיתאמצו יוכלו להבין. ולכישרוניים לזרוק מפעם לפעם מידע שיאתגר אותם להבינו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
אמרה נחמדה אך לא מפתיעה. שכן הביטוי פושט רגל נגזר מהביטוי פושט יד. (אגב. שניהם נזכרים כבר במשנה).
אאל"ט כל אמרה נחמדה לא בהכרח גם מפתיעה.. כוחה של אמרה להעביר את המסר במילים קצרות. מהיכן הביטוי נגזר, ולמה, לא רלוונטי כאן, אולי למאמר שלם בפ"ע..
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
ר' סבא נתמצת את דבריך באמרה כואבת.
המכנה המשותף בין זבוב לתלמיד הנ"ל -זבוב עף ומפריע, תלמיד מפריע ועף.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ואהבת לרעך כמוך, מתאפשר, רק אחרי שיש ואהבת..לעצמך.
להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא אומר שלא למלאות גם את החצי הריקה.
בזה שאדם מתיחס לאחר, הוא גם מתיחס לעצמו.
אם "יצאת לא טוב", מסתבר שגם נכנסת לא טוב.
תכבד את השני, אולי הוא גם יכבד אותך, תזלזל בשני הוא ודאי יזלזל בך.
מוניטין הוא כלל הכזבים הכרוכים סביב אדם אחד.
[בשם העולם]

במקום לשפוך דמעות על כל צרה שחלה חשוב על אלף אחרות שהן ממך והלאה
[בשם העולם]

יש אדם בוכה בדמעות, ויש אדם בוכה בצעקות שניהם ראויים לרחמים..
[מעובד עפ"ד ר' צ"י מ"ד של אנשי החינוך]
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
תיובתא אמר:
צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
או אם תרצה לסבך עוד יותר ניתן להגדיר זאת כך: אם כל תלמיד שקול ל-10 חלקי "הבנה", ויש 100 תלמידים, יוצא שבסוף רק 10 חלקי הבנה מתוך 1000 פוטנציאליים, לא הבינו. (ובדוגמא של 20 תלמידים, רק 2 חלקי הבנה, לא הבינו).
מה הוספת?
אותו חשבון שעשינו רק בכיתה של מאה..שלא זו המציאות..אולי כיתה של עשרים או שלושים..כמש"כ..
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
אמרה נחמדה אך לא מפתיעה. שכן הביטוי פושט רגל נגזר מהביטוי פושט יד. (אגב. שניהם נזכרים כבר במשנה).
אאל"ט כל אמרה נחמדה לא בהכרח גם מפתיעה.. כוחה של אמרה להעביר את המסר במילים קצרות. מהיכן הביטוי נגזר, ולמה, לא רלוונטי כאן, אולי למאמר שלם בפ"ע..
כוונתי הייתה לנתח את האמרה. ולא כביקורת שלילית.
צר לי אם דברי לא הובנו כך.
 

תיובתא

משתמש ותיק
מה הוספת?
אותו חשבון שעשינו רק בכיתה של מאה..שלא זו המציאות..אולי כיתה של עשרים או שלושים..כמש"כ..
פשוט יותר קל לחשב 100 אחוד על 100 תלמידים. ולכל המפקפקים בייחוס של הפתגם - לא אוכל להוכיח לכם באותות ובמופתים שכך אמר אך אני שמעתי זאת מפורש מפי תלמידו שנאמן עלי לגמרי. אינני יודע באיזה הקשר אמר זאת אבל זה מה שאמר.
 
חלק עליון תַחתִית