סבא אמר:מחיר הגדלות הוא- אחריות!
הנ"ל
הפקדתי שומרים אמר:יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.מכל מלמדי השכלתי אמר:המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
אור זרוע אמר:חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.מכל מלמדי השכלתי אמר:המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
זה בלי סוף בקדמונים וכגון בתורת משה [לחת"ס] ויגש- ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף וגו' ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם וגו'. יל"פ עפ"י [highlight=yellow]מה שכתבו המחקרים[/highlight] דהמקרה לא יתמיד,מכל מלמדי השכלתי אמר:אור זרוע אמר:חציון הראשון של הפתגם הוא מאמר פילוסופי מפורסם מתקופת הראשונים.מכל מלמדי השכלתי אמר:המקרה לא יתמיד. ומה שמתמיד אינו מקרה.
ר' אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים!
[highlight=yellow]מעניין... (יש לך מקור?)[/highlight]
אך אם כן אז גם חציו השני. שהרי זה דבר והיפוכו...
אני ראיתי את זה בקובץ שיעורים. כמדומני ביבמות
דומה לזההפקדתי שומרים אמר:יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...תיובתא אמר:צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
משהו כאן לא ברור בסוף דבריך הרי השניים הנותרים אמורים להבין 90 אחוז.הפקדתי שומרים אמר:אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים, גם 10 אחוז נשאר מהם בהבנת החומר..תיובתא אמר:צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
או אם תרצה לסבך עוד יותר ניתן להגדיר זאת כך: אם כל תלמיד שקול ל-10 חלקי "הבנה", ויש 100 תלמידים, יוצא שבסוף רק 10 חלקי הבנה מתוך 1000 פוטנציאליים, לא הבינו. (ובדוגמא של 20 תלמידים, רק 2 חלקי הבנה, לא הבינו).הפקדתי שומרים אמר:אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...תיובתא אמר:צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
גם לי היה נראה מאוד מוגזם, כשהייתי מחנך אני זוכר ששמעתי הוראה לכוון לרמת האמצע, כדי שהחלשים שיתאמצו יוכלו להבין. ולכישרוניים לזרוק מפעם לפעם מידע שיאתגר אותם להבינו.סבא אמר:מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
אאל"ט כל אמרה נחמדה לא בהכרח גם מפתיעה.. כוחה של אמרה להעביר את המסר במילים קצרות. מהיכן הביטוי נגזר, ולמה, לא רלוונטי כאן, אולי למאמר שלם בפ"ע..מכל מלמדי השכלתי אמר:אמרה נחמדה אך לא מפתיעה. שכן הביטוי פושט רגל נגזר מהביטוי פושט יד. (אגב. שניהם נזכרים כבר במשנה).הפקדתי שומרים אמר:יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
ר' סבא נתמצת את דבריך באמרה כואבת.סבא אמר:מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
מה הוספת?תיובתא אמר:או אם תרצה לסבך עוד יותר ניתן להגדיר זאת כך: אם כל תלמיד שקול ל-10 חלקי "הבנה", ויש 100 תלמידים, יוצא שבסוף רק 10 חלקי הבנה מתוך 1000 פוטנציאליים, לא הבינו. (ובדוגמא של 20 תלמידים, רק 2 חלקי הבנה, לא הבינו).הפקדתי שומרים אמר:אם נחשבן -זה אומר שאם לדוגמא יש "בכיתה" עשרים ילדים, שמונה עשר מתוכם מבינים מאה אחוז, והשנים הנושרים -10 אחוז מהבנת החומר נשר אצלם...תיובתא אמר:צריך שמאה אחוז מהתלמידים יבינו תשעים אחוז מהשיעור, ותשעים אחוז יבינו מאה אחוז. (בשם הגרש"ז אויערבאך - מפי אחד מתלמידיו).
נכתב בפירוט..בשביל אחד כמוני שמתקשה להבין חשבון 100 אחוז...
כוונתי הייתה לנתח את האמרה. ולא כביקורת שלילית.הפקדתי שומרים אמר:אאל"ט כל אמרה נחמדה לא בהכרח גם מפתיעה.. כוחה של אמרה להעביר את המסר במילים קצרות. מהיכן הביטוי נגזר, ולמה, לא רלוונטי כאן, אולי למאמר שלם בפ"ע..מכל מלמדי השכלתי אמר:אמרה נחמדה אך לא מפתיעה. שכן הביטוי פושט רגל נגזר מהביטוי פושט יד. (אגב. שניהם נזכרים כבר במשנה).הפקדתי שומרים אמר:יתרונו של פושט יד , שאינו פושט רגל.
[בשם העולם]
פשוט יותר קל לחשב 100 אחוד על 100 תלמידים. ולכל המפקפקים בייחוס של הפתגם - לא אוכל להוכיח לכם באותות ובמופתים שכך אמר אך אני שמעתי זאת מפורש מפי תלמידו שנאמן עלי לגמרי. אינני יודע באיזה הקשר אמר זאת אבל זה מה שאמר.מה הוספת?
אותו חשבון שעשינו רק בכיתה של מאה..שלא זו המציאות..אולי כיתה של עשרים או שלושים..כמש"כ..