יהי רצון שלפני הלימוד - הערה אמיתית

נושאים שונים

פותח הנושא
זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

יהי רצון שלפני הלימוד - הערה אמיתית

שליחה על ידי זרייר-קטן » 12 יוני 2018, 14:18

- משה, האם אמרת הבוקר "יהי רצון" שקודם הלימוד?
- ודאי ודאי, ברוך השם כיום יש הכל בכריכת הגמרא, כמה סוגים ונוסחאות של היהי רצון.
- גם היהי רצון של הט"ז אמרת? הנוסח של הט"ז שונה משל הגמרא והשולחן ערוך.
- כן גם את של הט"ז אמרתי, גם הוא נדפס שם.
- תגיד משה אין זה תמוה בעיניך?
- מה?
- שהט"ז יחלוק על גמרא מפורשת ויאמר שצריך לומר נוסח אחר?
- האמת לא חשבתי על זה, אבל עכשיו כשאני מתבונן זהו באמת דבר תמוה ומוזר...
- מה אתה אומר, אולי נפתח ונעיין את הט"ז בפנים?
- בשמחה. כבר אמרתי "יהי רצון", ואפשר להתחיל לצלול בעומקה של הלכה.
{עיינו, למדנו, וזה מה שעלה בחכתנו:}
***
כל מי שיפתח כל כרך גמרא מזדמנת, מההוצאות החדשות או החדשות יותר, ימצא מופיע מודפס על הפרוזס "יהי רצון" שלפני הלימוד, כשהוא משודרג להפליא, מעוטר וארוך הרבה, ממה שמובא בשערי כל ההוצאות הישנות של הגמרות, שם נמצא רק סוג אחד של "יהי רצון" שלפני הלימוד, ובאותו לשון בדיוק כפי שהוא מופיע בש"ס (בגמ' מסכת ברכות דף כח:), לא יתר עליו כלום. אבל בעידננו אנו ה"שכלול" הגיע אף לדברים אלו ועל הכריכה הפנימית של הגמרא עצמה מתנוססים 'יהי רצונים' לרוב, סגולות לזכרון, ופסוקים לומר ישר והפוך, מלוקטים מכל מיני סופרים וספרים, ראשונים ואחרונים, שכל אחד סבר בדעתו וראה בעיני רוחו שסגולות או פסוקים אלו, נכון לאומרם קודם הלימוד, ואף כתבם בספרו, וכעת לוקטו כולם - ביוזמת המהדירים היקרים - ונקבצו יחד לכריכה אחת, ומתנוססים הם לתפארה אל מול עינינו.
אולם, צריך להבין את הכותרות שכתבו שם המדפיסים, ולהשים את ליבנו על זאת, שאחר שהביאו את הנוסח המפורסם מהגמרא, כתבו בלשון הלזו: "והט"ז כתב לומר נוסח אחר". והובא שם נוסח שכתב הט"ז במלואו.
אך כל המתבונן יתמה על המראה, וכל מעיין ישים עין השגחתו על דבר זה, וכי יתכן לומר שהט"ז דחה הנוסח המובא בש"ס, והעדיף נוסח משלו, וכל לומד יודע שזהו דבר שלא יתכן כלל, והדברים תמוהים ואותיותיהם זועקות היתכן שהט"ז יחלוק על הש"ס? היעלה בליבנו שהתנאים תקנו נוסח, ויבוא הט"ז וישנה את כל הנוסח ויעקרהו מן השורש?
הבה ונצלול לסוגיית "פיסוק כהלכתו", ונבין עד כמה הבנה מוטעית, יכולה להגיע מחוסר דיוק. אך בל נקדים את המאוחר.
בגמרא מסכת ברכות (דף כח ע"ב) אמרו חז"ל על רבי נחוניא בן הקנה שהיה מתפלל תפילה בכניסתו וביציאתו מבית המדרש. בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא - טהור ולא על טהור - טמא, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. עד כאן הנוסח כפי שהוא מובא בגמרא לפנינו.
ופסקו כן הפוסקים שיש לומר יהי רצון זה לפני הלימוד, וכן פסק זאת מרן בשלחן ערוך (או"ח סימן ק"י סעיף ח'), הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכה וכו'.
והט"ז שם (ס"ק ח') כתב: "נראה לי דהוא הדין במי שישב ללמוד אפילו ביחידות, ובפרט במי שהגיע להוראה, ויש לומר נוסחא א' קצרה כוללת הרבה, וזו היא: יר"מ יאו"א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות, הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".
ונראה מוכרח לומר שהמלקט הבין שהט"ז כתב שתי הערות שונות על דברי מרן בשלחן ערוך, האחת שהוא הדין שצריך לומר יהי רצון לא רק מי שלומד עם חבריו וכמו שמשמע מהלשון שאומרים "שלא יכשלו חברי", אלא גם מי שלומד לבדו צריך לומר נוסח זה. וההערה השניה שנראה לו לט"ז לומר, שצריך לומר נוסחא אחרת ממה שמרן כתב, והנוסחא שהוא כותב היא קצרה וכוללת הרבה.
אולם אע"פ שיש מי שהבין בכוונת הט"ז כמו המלקט במחכ"ת כל זה אינו, אלא פרי חוסר העיון ושימת הלב, וככל הנראה אותו מלקט לא עיין בדברים כדבעי, כי הרי כמו שפתחנו לעיל - והדבר ודאי פשוט לכל מבין - שלא יתכן שהט"ז יחלוק על הש"ס ועל הפוסקים, וימציא לפתע נוסח אחר לגמרי וישנה מדעת בעלים רבי נחוניא בן הקנה, שהוא היסוד והמקור לאמירת יהי רצון לפני הלימוד...
וא"כ - יבוא וישאל השואל היקר - מהי כוונת הט"ז בדבריו?
בנוסח המבואר בגמרא כתוב, "שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי וכו'", ומזה יוצא שהנוסח הזה שבגמ' תוקן וחובר למי שלומד בקבוצה עם חבר או חברים, אך הלומד יחידי לא צריך לומר בכלל יהי רצון, ועל כן העיר הט"ז שגם הלומד יחידי יש לו לומר יהי רצון, אך כיון שעדין לא חוברה נוסחא מיוחדת המיועדת ללומד יחידי, לזה הוסיף וכתב רבינו הטורי זהב: ויש לומר נוסחא אחת כוללת הרבה, וכוונתו שיש לו לאותו אחד הלומד יחידי, לומר את הנוסח שמובא שם, וכך גם מוכח מתוכן ה"יהי רצון", שכתבו הט"ז את כולו בלשון יחיד: שתאיר עיני, ותצילני, ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת וכו' שהכל בלשון יחיד. וגם כן לא הוזכר שם "חברים" כלל. אלא שהמלקט הבין שמש"כ הט"ז וי"ל נוסחא א' וכו', אין זה שייך לדבריו הקודמים שדיבר על הלומד ביחידי, אלא זהו דבר חדש, הערה על עצם הנוסח שהביא מרן מהגמרא, ועל זה בא הט"ז לחלוק ולומר שיש לומר נוסחא אחרת. אך כפי שביארנו זו טעות מוכחת, טעות הבאה ממהירות המחשבה.
אבל אחר כל זאת, סוף סוף אכתי רווח יש בזה שהדפיסו ה"יהי רצון" הזה בכריכת הגמ', כי כפי הנראה פשוט שהנכון הוא שכל אחד - בשעה שלומד לבד - יקרא גם הנוסח שכתב הט"ז, ובודאי שלכל אחד יש זמנים מסוימים שלומד לבדו, ולפני אותו לימוד, יש לומר את נוסח ה"יהי רצון" של הט"ז.
לא באנו לכל האורך הזה, אלא כדי למנוע הטעות, לבל יבואו הלומדים לומר רק הנוסח של הט"ז, שהרי הוא כתב על נוסח ה'יהי רצון' שלו שהוא "כולל הרבה". וגם כדי לתקן שחלילה לא יבוא איזה הרהור או מחשבה למאן דהו שהט"ז חולק על הש"ס...
זהו היה פרק קצר וממחיש מאד, עד כמה יש ללומד לדקדק היטב בפיסוקם ועיונם של דברים כראוי, וכמה טעויות יכולות לבוא ולהיגרם מחוסר עיון. כאן אמנם - יהיו שיאמרו - שאין זה משמעותי ואין בזה נפק"מ הלכתית למעשה, אלא רק העמדת האמת על תילה, אך צאו וחשבו אילו היה זה מקרה הלכתי מעשי, עד כמה הטעות יכולה להיות חמורה והרת גורל.
ואין מתאים יותר מלסיים שורות אלו, בלשונו הזהב של מרן הש"ע בבית יוסף (סוף סימן ט"ז), אחרי שהעתיק באריכות כל דברי מהר"י בן-חביב, שלכאורה היה נראה הדבר כאריכות יתרה להעתיק כל לשונו, סיים בזה"ל: "וכתבתי זה ללמד דעת לתלמידים שלא ימהרו לפלפל בדברי הפוסק עד שיראו מקום מוצא הדין".


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהי רצון שלפני הלימוד - הערה אמיתית

שליחה על ידי סבא » 12 יוני 2018, 17:50

כדברי המלקטים כן הבין גם בפסקי תשובות על אתר וז"ל
והנה, כיון שתפילה זו בעיקרה לעוסקים בתורה באופן דלאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא ובדיבוק חברים, לכן התקין הטורי זהב (סק"ח) 'נוסחה אחת קצרה כוללת הרבה', אשר תואמת הן לעוסקים בעיון התורה והן ללומדי הלכה והן ללומדים ביחידות וכל אחד יכוין את אשר נוגע לו עפ"י דרך ואופן לימודו, וזה נוסחה: יר"מ ה' אלהי ואלהי אבותי שתאיר עיני במאור תורתיך, ותציליני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר, הן בדיני ממונות, הן בהוראה הן בלימוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך (תהילים קי"ט י"ח), ומה ששגיתי כבר העמידיני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד (שם מ"ג), כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב' ו').
נמצאת למד שאין האשם במה שלא הסתכלו במקור ההלכה, שהרי הפסקי תשובות מעיין בכל המקורות, אלא זו שאלה בהבנת הט"ז.
והאמת שמשמע כן גם בלשון השולחן ערוך הרב-
בכניסתו מה הוא אומר יהי רצון מלפניך ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכה כו' וה"ה מי שיושב ללמוד ביחידות ובפרט אם הגיע להוראה צריך להתפלל שלא יטעה בלימוד ובהוראה לומר על טמא טהור ועל אסור מותר וטוב לומר נוסח אחד קצר כולל הרבה וזהו יהי רצון מלפניך ה' או"א שתאיר עיני במאור תורתך והצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (וכשלומד בחבורה צריך לבקש ג"כ שלא ישמח בתקלתם ולא ישמחו בתקלתו).
הוספה אחר הערת @אלימלך- ולשון השו"ע הרב בזה העתיק במשנ"ב.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 357 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יהי רצון שלפני הלימוד - הערה אמיתית

שליחה על ידי אלימלך » 14 יוני 2018, 17:18

סבא כתב: והאמת שמשמע כן גם בלשון השולחן ערוך הרב
נראה כונתך מכך שבסיום דבריו כתב "ואם לומד בחבורה יאמר ג"כ" וכו' ומשמע מיניה שצריך לומר בכל אופן את נוסח הט"ז ולא את נוסח הגמ' [ודברים אלו של השו"ע הרב העתיק ג"כ המשנ"ב]
ובערוך השולחן נראה שדברי הט"ז נאמרו רק למי שלומד ביחידות והגיע להוראה.
מעניין לציין שהאליה רבה העתיק רק את דברי הט"ז שגם לומד ביחידות ובפרט שהגיע להוראה צריך לומר התפילה, ולא העתיק את נוסח הט"ז.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: במבי | 1 אורח