התגלות אליהו לאריז"ל

אלימלך

משתמש ותיק
בהקדמת הנפה"ח מביא דברי הגר"א על האריז"ל ובתוך הדברים כותב "ומעת שנגלה אליו אליהו פעמיים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא"
וראיתי מקשים שהלוא רבי חיים ויטאל כותב "והיה אליהו נגלה אליו תדיר"?
 

אלכס

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
בהקדמת הנפה"ח מביא דברי הגר"א על האריז"ל ובתוך הדברים כותב "ומעת שנגלה אליו אליהו פעמיים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא"
וראיתי מקשים שהלוא רבי חיים ויטאל כותב "והיה אליהו נגלה אליו תדיר"?
מה הבעיה?
"ומעת שנגלה אליו אליהו פעמיים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא" ולאחר שגדלה השגתו להפליא "והיה אליהו נגלה אליו תדיר"
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל צ"ע מהיכן ידע הגר"א שנגלה אליהו פעמיים ושמאז גדלה השגתו?
יתכן לומר ע"פ דברי החיד"א שהאר"י השיג חכמתו ע"י שאליהו [שהוא כהן] הזה עליו מאפר פרה אדומה, וא"כ הלוא כתוב "הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר"
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
אבל צ"ע מהיכן ידע הגר"א שנגלה אליהו פעמיים ושמאז גדלה השגתו?
יתכן לומר ע"פ דברי החיד"א שהאר"י השיג חכמתו ע"י שאליהו [highlight=yellow][שהוא כהן][/highlight] הזה עליו מאפר פרה אדומה, וא"כ הלוא כתוב "הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר"
הזאת מי חטאת כשרה בזר, כמבואר ברע"ב פרה ד, ד ד"ה ומעשיה בשם התוספתא, אמנם עיין רש"י בכורות כט, א ד"ה אע"פ.
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
בהקדמת הנפה"ח מביא דברי הגר"א על האריז"ל ובתוך הדברים כותב "ומעת שנגלה אליו אליהו פעמיים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא"
וראיתי מקשים שהלוא רבי חיים ויטאל כותב "והיה אליהו נגלה אליו תדיר"?
כמדומני שרבי יעקב הלל רוצה לפסק זאת כך "ומעת שזכה לגילוי אליהו, פעמיים הוגדל השגתו למעלה למעלה להפליא", והם א' כאשר נתגלה אליו במצרים, ב' כאשר עלה לא"י כאשר מובא בשבחי האר"י שאמר לו אליהו שאחרי שיעלה לא"י "אני מבטיחך שאתגלה אליך בכל עת שתצטרך לי ואגלה לך רזי עליונים ותחתונים, וגם הקב"ה ישפיע עליך רוה"ק אלף ידות מה שלא תוכל לזכות פה"
יש גורסים 'פעמים' אבל גם בזה יש קצת קושי כי עדיין אין זה 'תדיר' ויש צורך לישובים שבהודעות למעלה [ולגירסא זו הם יותר נוחים]
 

אוריאל

משתמש ותיק
לשונו של מהרח"ו "שנגלה אליו "תמיד" (הק' לעץ חיים עמוד יח), ולא תדיר.
ראה בקובץ ישורון חכ"ג, עמוד תקצט, מה שכתבו בביאור דברי הגר"א, ויל"ע.

השווה עוד ספר יששכר וזבולון עמוד נו, שהעתיק לשון החיד"א (שם הגדולים מערכת יוד) "לפעמים נתגלה אליו אליהו הנביא" [אבל לא מצאתי את לשון החיד"א הזה בפנים, ואיני יודע פשר דבר, ומהיכן ציטט את דבריו האלו].
ואילו בספרו צפורן שמיר (ס"ו צה) "מי עלה שמים או נגלה אליו אליהו הנביא בקבע אחר רבינו האר"י זצ"ל".

עצם הרעיון שהכוונה לאותם פעמיים שהזה עליו וכו', כמ"ש הרה"ג @אלימלך, בעיקרון זה רעיון מאד יפה, אבל מאחר וזה לא כתוב באיזה מקור שקדום לגר"א, אלא כן כתב החיד"א שברור לו, קצת חידוש בעיני שלזה נתכוון הגר"א ברמיזה, אבל אולי כך נגלה לשניהם ברוה"ק, והנסתרות לה' אלקינו...

[מחיפוש בנושא באוצה"ח].
 

אגור בן יקה

משתמש חדש
כידוע הגרש''ז מלאדי סבר על הגר''א שדעתו שתורת האר''י אינה כולה מפי אליהו ז''ל ופעם כאשר דברתי על הענין עם מו''ר הגר''ש [אויערבאך]זצ''ל אמר לי בנימת שאילה ותמיה [ בזה''ל 'אליהו הנביא בא וצעק לו באוזן' [כאשר אמר לי עשה תנועה אופיינית להמחשה והניח את ידו על אזנו] וביאור דבריו שאף כאשר אומרים מפי אליהו זה לא שולל את שותפות המקבל בדברים והמ''י והלא מבין יבלה שני בעיסוקים אחרים
 

אריך

משתמש ותיק
אמנם ידוע להעיר שבכל תורת האר"י לא מצינו שיניח דבר בצ"ע או שיאמר דבר כמסופק ומציע, מה שלא מצאנו דוגמתו בשום מחבר. וברור שזהו מחמת שהוא מגילויים (ואינו סותר עמל של עצמו להבין ולסדר, אבל אין כאן צורה רגילה של "ונראה" "וצ"ע"). ומה שמצינו הם מקומות שמהרח"ו עצמו מסתפק במה ששמע מרבו, אבל שהשמועה עצמה של האר"י תכלול ספיקות והצעות, לא מצינו. והוא נורא ונפלא.
 
חלק עליון תַחתִית